כביש או פארק?

קצת אחרי ראש השנה דיווחתי כאן על פרויקט הפינוי-בינוי שמקדמים בשכונות קטמונים. התכנית היא לצופף באופן משמעותי את הבנייה באזור הזה ויש דיבורים על זה שקו של הרכבת הקלה יעבור על התוואי של רחוב בן זכאי (חרוז). עד שזה ייקרה ייקח קצת זמן והבנתי שיש כבר כמה אינטרסנטים שבוחשים בקלחת. פרויקט אחר שנוגע לשכונה הזו הוא הפארק המתוכנן על תוואי פסי הרכבת הישנים. הרשות לפיתוח ירושלים רוצה להקים פארק מטרופוליני במקום הפסים הישנים. הפארק יתחבר לנחל שורק ועמק לבן בדרום ויגיע עד גן הפעמון בצפון, ממש למרכז העיר. כמובן שהעירייה והרשות לפיתוח ירושלים לא יכולות להסכים ביניהן. אגף אחר בעירייה מקדם תכנית לבניית כביש על תוואי הפסים. הויכוח בעירייה אם זה יהיה כביש של ארבעה נתיבים או של שני נתיבים עם רצועת דשא מסכנה באמצע שיקראו לה פארק.

אני לא רוצה להיכנס למורכבות של הסוגיה הזו. הקטמונים הם נקודה סופר אסטרטגית בירושלים ויש בכל הפרויקטים המדוברים הזדמנות מעולה לשדרג את השכונות האלו, שנמצאות במיקום מצוין וזקוקות להתחדשות. ברור שאם מצופפים את השכונה צריך לשפר את מערכת התחבורה כדי שהיציאה ממנה בבקרים לא תיראה כמו פסגת זאב. מצד שני, הרבה תושבים צריכים גם הרבה שטחים ירוקים ושבילי אופניים, ריצה והליכה שיחברו את מלחה למרכז העיר זה עוד יותר חיוני. אין לי כרגע יותר מדי ידע בעניין ולכן גם לא דעה נחרצת אבל צריך לדבר על השכונות האלו. אתמול בערב הייתי במפגש של קבוצת תושבים למען הפארק המתוכנן והיה מעניין לשמוע ולהקשיב. התושבים מארגנים אירוע גדול ביום שלישי, 2/10, בשעה 10:00 בבוקר  במקום בו מיועדת להנות ככר תנועה גדולה לפי תכניות העירייה וכיום יש שם גן משחקים. בתכנית: פעילויות לילדים, פסיפס ענק, הצבת פסלים, צביעת מתקני שעשועים, די ג'יי ועוד אטרקציות. המיקום: פסי הרכבת מאחורי סניף רמי לוי ברחוב האומן (קולנוע רב חן). גם אם אין לכם דעה בנושא, חשוב שהאירוע יתקיים ושייראו מסה קריטית של אנשים עם מודעות לשכונה שלהם. זה איתות טוב למקבלי ההחלטות לא להזיז דחפור בלי שיתוף התושבים. מועדים לשמחה.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



3 תגובות

  • ספטמבר 26, 2007

    דודו

    שמו בירושלים של הכביש המיועד להיסלל הינו כביש מס 34. כעיקרון הכביש בעל תב"ע מאושרת פשוט לא סללו אותו. במידה והעירייה רוצה, היא יכולה להתנהל בעניין הכביש כמו שהיא בדרך כלל מתנהלת, לשים קצוץ על האזרח ולסלול אותו. חשוב לדעת שמשרד התחבורה היא המממן העיקרי לסלילת הכביש בשיתוף עם העירייה. לכן, מבחינת העירייה זוהי סיבה מצויינת לסלול אותו כי כסף לסלילת ותחזוקת כבישים אין בנמצא (לבתי כנסת קיקיונים וסוכות מטומטמות בכיכר העירייה תמיד יימצא הכסף).

    בקישור הבא תוכלו לעמוד על תוכנית חברת מוריה לפיתוח הכביש וסטטוס התקדמותו

    http://www.moriah.co.il/project.aspx?cid=42&id=364

    בנוגע להסכמה או אי הסכמה בין העירייה לבין הרשות לפיתוח ירושלים, בשונה מהעירייה, הרשות מבקשת להכשיר בתוואי המדובר "שדרה עירונית" לפעילות ספורט ופנאי במקביל לכביש. זאת אומרת שעל פי תוכניתה הכביש יהיה צר יותר. בוודאי שתוכנית הרשות ראוייה יותר אך היא הרע במיעוטו הרי מי רוצה לרוץ/לטייל/לדווש ב"שדרה עירונית" שנמצאת במקביל ובסמוך כביש?!.

    הקמת השדרה ושביל האופניים בתוואי הרכבת הישן נגזרים מן הרעיון לחבר את הפארק המטרופוליני המתוכנן, עמק רפאים, עם העיר.

    השביל יחולק לארבעה שלבים.

    * חלק א': מוגדר כאזור תרבות(חאן, מעבדה) , קטע של כ-800 מטרים מתחנת החאן עד למפגש עם רחוב דרך בית לחם.

    * חלק ב': שדרה עירונית, מרחוב דרך בית לחם עד צומת אורנים.

    * חלק ג': מצומת אורנים עד לצומת פת, מרחב ירוק- רצועה ירוקה של 15-מטרים ויותר(יכלול מגרשי ספורט שונים).

    * חלק ד': מצומת פת עד תחנת הרכבת במלחה.

    ארבעה שלבים אלו הם החלק הראשון של השביל המתוכנן ואורכם הוא כארבעה ק"מ. המשכו של השביל הוא מקטע של חמישה ק"מ( על בסיס דרך וולאג'ה) ובכך יוכשר שביל של תשעה ק"מ שיתאים לכלל הרוכבים. שיפוע השביל נע בין 0%-ל10% ובעתיד ניתן יהיה לחברו לשביל ישראל באופניים או לשבילים באזור מטה יהודה.

    בקישור הבא (תגללו למטה את דף האינטרנט) תוכלו לראות את תכנון השדרה העירונית כפי שהוצג עי" הרשות לפיתוח ירושלים (מתכנן רז- מטלון)

    http://www.cyclejerusalem.org/trailplans

    תהיו טובים.

  • ספטמבר 26, 2007

    עמית

    אתה בחור רציני, לא כמוני. באתר של מוריה מפורטות גם התכניות לביצוע במערב ירושלים. שאני אספר להם שזה ירד מהפרק או שאתה?
    במחשבה שנייה, אם תכנית ספדי עדיין רלבנטית אצלם זה יכול ללמד אותנו על הגורל הצפוי של הכביש.

  • ספטמבר 26, 2007

    דודו

    גם בהרל"י לא שמעו על ביטול התוכנית והיא ממשיכה להופיע בגאון באתרם, כנראה שהם יודעים משהו שאנו איננו יודעים( בעצם הם לבטח יודעים ,אולמרט ראש ממשלה הוא בטוח ימכור את הנשמה שלו לאיזה "סימו אפללו מיזמי בנייה" ואולמרט כידוע דואג לחברים)

    בנוגע לקטמון ופרוייקט פינוי-בינוי אינני אופטימי בגלל היסטוריית התחום בישראל, משרד השיכון אישר עשרות פרוייקטים כאלו בשנים האחרונות אך מעטים מאוד בוצעו בפועל בגלל הקושי ביישום כאשר המכשלות העיקריות בפרויקטים מסוג זה הן פולשים בעייתים, פיצויים יקרים, סחבת משפטית ולא פעם גם סחבת תכנונית.

    בקריית יובל לפני כ-12 שנים בערך הוחלט על פרויקט פינוי בינוי לחמישה מבנים ברחוב אולסוונגר. במבנים שנבחרו לפרויקט גרות בעיקר משפחות קשות יום, רובן של קשישים. הדירות אינן ראויות למגורי אדם ואף אחד לא מטפל בעניין, פשוט מזניחים את האנשים. עד כמה שידוע לי יש תקציב לשיקום שכונות ואף אחד לא משתמש בו, כי בעירייה טוענים שיהיה במקום פינוי בינוי אבל הם אומרים את זה כבר שנים ובשטח מה קורה? יוצרים למעשה סלאמס וגורמים לכך שאזורים שלמים בערים הופכים לאזורי עוני שממשיכים להתדרדר.

    בד"כ, בארץ, פינוי-בינוי זוהי דרך להיפטר מאוכלוסייה חלשה, טוענים שזהו כלי להתחדשות עירונית אך כמעט ואין דגש על ההיבטים החברתיים שלו. שוכחים שהמטרה היא לחזק אוכלוסייה חלשה, לשפר את איכות השירותים ולייצב את השכונה על מנת שלא תמשיך ותדרדר.

    מחד מימוש פינוי-בינוי גורם לצמצום היצע של דיור בר-השגה, חוסר ודאות תכנוני, פירוק המבנה הקהילתי ובוודאי ישנה השפעה על המרקם הסביבתי שמחוץ למתחם האמור. ומאידך, אי מימוש של פינוי-בינוי גורם בעיקר לחוסר השקעה של הרשות במרחב הציבורי וחוסר השקעה של הקהילה במרחב הציבורי ובדירות הפרטיות. צריך למצוא את האיזון בין הפיתרון החברתי-אנושי לבין מתן פיתרון דיור, ציפוף בנייה ושיקום שכונות ישנות.

    לצערנו פינוי-בינוי זהו שריד לתוכנית "שיקום השכונות" המפורסמת כאשר הדגש הינו רק על הצד הפיסי בעוד "שיקום שכונות" התאפיינה גם בשיקום החברתי.

    בעיה נוספת זו ההסתמכות של העיריות בפרוייקט פינוי-בינוי על הקבלנים הפרטיים וזה גורם להמון בעיות כי הם מחפשים בעיקר רווח ותשואה בעוד שחברות עירוניות/ממשלתיות יש גם ראייה ציבורית ותכנונית מעבר לנושא הכלכלי.

    אתה מוזמן לבוא לקבל שיעורים