להמשיך להתווכח

אין כמו צדקת הדרך וקצת רעם תותחים בכדי לתבוע השתקה של כל גילוי ביקורת כלפי צה"ל / הממשלה. זה דפוס שחוזר על עצמו פעם אחר פעם- בענייני הקרן החדשה, בפרשת ענת קם, בסרט "עג'מי", בפרשת המשט ואלו רק דוגמאות מהשנה האחרונה. יותר משהדרישה הזו מחזקת אותנו- היא מחלישה. יש לי בקשה מכל הארגונים שסומנו לאחרונה כבוגדים ומשתפי פעולה עם האויב: תמשיכו לעשות מה שאתם עושים. אל תיראו מכתבי חצר כבן כספית, המשמשים שופר לארגונים ילדותיים ומטופשים כ"אם תרצו" (ארז תדמור- בוא תתבע גם אותי ב-2.6 מליון ש"ח). תמשיכו לעשות את מלאכתכם לא כי היא צודקת. היא לא. תמשיכו לא מכיוון שיש לי ספק במוסריותו של צה"ל ועליונותו הערכית על אויביו. אין לי ספק בכך. תמשיכו כי כך ראוי שיקרה, כי אסור לו לאף גוף שיישאר חסין מחקירה ומשאלת שאלות, כי אסור שאף פוליטיקאי ירגיש יותר מדי בנוח בכיסא.

מספיק עם דרישות הנאמנות המטופשות והפטריוטיות המגוחכת הזו. אמונה בצדקת הדרך אינה תחליף לשאלת שאלות, הטלת ספק ודרישה תמידית לבירור האמת בתהליכי קבלת ההחלטות. לפי דרישתם של צדקני הדרך, גם מוטי אשכנזי, מפקד מעוז בודפשט במלחמת יום הכיפורים הוא בוגד חסר תקנה, שהרי מיד לאחר שפשט מדיו הלך להפגין נגד הממשלה. לפי הצדקנים- כל מחדלי מלחמת לבנון השניה ראוי ולא היו נחשפים, בוודאי לא כשהכוחות מסתערים. כאזרח ש 30-40 יום בשנה לובש בגדים ירוקים אני טוען ההיפך- הויכוח הפנימי לא רק שאינו מחליש אלא שהוא מחזק אותנו. שרדנו כעם לא בגלל הצייתנות העיוורת אלא בגלל היכולת להטיל ספק, לקרוא תגר על סמכות, לא להתאהב בסמלי כוח חיצוניים ולשמור על מידה טובה של הומור.  צריך להפנים- יהודים הם וכחנים מלידה. לא סתם מלמדים ילדים קטנים לשאול שאלות בליל הסדר. נולדנו להתווכח, גם אם זה על כמה מכות לקו המצרים על הים. ככה זה.

מה קרה לנו? כיצד האמונה בצדקת הציונות הפכה להיות רופפת וחלשה כמו אמונת החרדים בצדקת דרכם? אצלם- כל גלידריה ופיצריה פתוחות עד מאוחר בלילה הן סיבה למחאה וכל פיסת שיער או בגד שאינו במקומו הם איום על הצניעות וכבוד המשפחה וכל ערבוב בין ספרדים לאשכנזים הוא סכנה לטוהר הגזע. האם הפכנו להיות חרדים לציונות? כל אמירה של במאי קולנוע, כל הפגנה, כל מחאה הם איום על הזכות ההיסטורית של עם ישראל לחיים ריבוניים וחופשיים במולדתו? האם הזכות הזו אינה חזקה מכל אלו?

שרדנו כמדינה בגלל המגוון הזה, בגלל "ברית הקנאים" מצד אחד ולהבדיל אלף אלפי הבדלות- "ברית שלום". ניצחנו בגלל מפקדים יצירתיים וחיילים חושבים שייצגו משטר דמוקרטי ופתוח שעמדו מול צבאות של משטרים מדכאים הדורשים ציות מוחלט. מי שרוצה ציות מוחלט, הצהרת נאמנות מכל שחקן ערבי בנבחרת ישראל, השתקה של כל מחאה גם בזמן לחימה ומי שאינו מסוגל לאפשר לאחר להשמיע את דעתו- גם אם היא מאוד מעצבנת (ומה לעשות, יש להם נטייה לעצבן ל"אחרים" האלו) שיבין מהו המחיר: אובדנה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ודיקטטורות במזרח התיכון יש מספיק.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



21 תגובות

  • יוני 6, 2010

    דלמ את השכל

    נשמע נחמד אבל לא נכון.
    1. הטלת הספק של ארגונים כאלה פעמים רבות באה אוטומטית ולא מתוך עומק ופתיחות מחשבית.צה"ל=פאשלה ורוע, האויב= מסכן וצודק.
    2.הטלת הספקות האוטומטית שאתהמאוהב בא מטילה מורא על מקבלי החלטות מלמעלה ועד הדרגים בשטח.קשה למנות אבל כדאי שיעשו זאת , כמה אנשים אבדו את חייהם בגלל הפחד של מי שהיה צריך לקבל החלטה ולא קיבל.

  • יוני 6, 2010

    עמית

    1. לא אמרתי שהם צודקים. להיפך- אני חושב שהם טועים טעות מרה. הפתרונות שלהם פשטניים כמעט כמו אלו מימין. הטלת האשמות אוטומטית בישראל והסרת כל אחריות מהפסלטינים היא טעות. לעניין המשט- מידיעתי המוגבלת מאוד, שלא טובה מאף אחד אחר, הלוחמים תפקדו כראוי, בוודאי שלא הפעילו כוח רב מדי. הבעיה אינה בם אלא ב: א. מי ששלח אותם למשימת השתלטות על פעילי שלום כאשר למעשה היה שם עדר חוליגנים בלא הכנה ואמצעים. ב. במי שהחליט שעצירת הספינה היא הדבר הנחוץ ביותר לביטחון ישראל בעת הזו. האם אפשר היה אחרת? מסתבר שכן.
    גם כשהם טועים, ובגדול- מותר להם להפגין בלי להיות "סכין בגב האומה" ביטוי שיהודי צריך להיות מטומטם גמור בהיסטוריה על מנת להשתמש בו ובלי שיזרקו עליהם רימון עשן.
    2. ביום כיפור מצבנו מעולם לא היה טוב יותר, היה עדיף שארם א-שייח ללא שלום מאשר שלום עם שארם א-שייח ומי שחשב אחרת היה בוגד. עיתונאים התבקשו שלא לכתוב על המתיחות, קציני מודיעין שכתבו הערכותיהם כדי לא להיות "אלרמיסטים". אם אתה מונה חללים- ספר זאת לחללי המלחמה ההיא, שמתו בגלל אחידות מחשבתית. האם לא היה עדיף לשאול שאלות? בוא לא ניתן תירוצים לאפסות המנהיגים שתמיד יספרו שהאשמה היא לא הם אלא האחרים, שהכשילו אותם ויסמנו אויב. אני מעדיף את מנהיגינו אולי קצת הססנים, ואולי רחמנא לצלן קצת גלותיים. כמו ההוא, איך קראו לו, לוי אשכול. שהוביל אותנו לניצחון מוחץ למרות שגמגם בנאום. ביבי אולי היה אוכל אותו בעימות טלוויזיוני אבל אשכול היה קצת יותר מוצלח בקבלת החלטות.

  • יוני 6, 2010

    יובל

    עמית, כל מילה בסלע – הוצאת לי את המילים מהפה. גם ההסתייגויות מאותם ארגונים וגם ההכרה בכך שמותר להם למחות.

  • יוני 6, 2010

    בן

    מצטער, אבל שטויות! ביקורת עניינית זה טוב ויפה ובמקום, אבל ביקורת לשם ביקורת היא חסרת ערך, זה פשוט איוולת להרים על נס אירגונים פוליטיים בעלי אג'נדה לא חסרת פניות ולהגיד שהם משרתים איזהו צעד לטובת החברה הישראלית. ש"המכון הישראלי לדמוקרטיה" או "התנועה למען איכות השלטון" יוציאו דו"ח או מחאה כלשהי אני לא אשאל שאלות על כשרות מניעיהם ואוכל להתמודד עם ערך הביקורת כביקורת וגם עם תוכנה. "הקרן לישראל" לא נמצאת באותה קטגוריה ולא קרוב לכך.. (וכן, הם משרתים בפעילותם גורמים אנטי ישראלים וביודעין.) ואם הביקורת כביקורת היא כלי בעל ערך אז תקבל גם את הלגיטימיות של טענות "אם תרצו", היא חיונית ובעלת ערך לתנועות המבוקרות על ידה ולכלל עם ישראל..לא כך?

  • יוני 6, 2010

    עמית

    בן- אז בוא נקבע בחוק שאתה תוסמך להחליט מהי ביקורת עניינת ומהי ביקורת חסרת ערך ובהתאם לכך תאשר הפגנות. או שכל קצין משטרה יבדוק את האינטרסים של כל מי שרוצה לקיים הפגנה ורק אם הם נראים לו- ייתן אישור. נראה לך?
    אני אומר- תתווכח איתם, תסתור את טענותיהם, תחשוף את המניעים הנסתרים שלהם- הכל בסדר, אני בעד הוויכוח הזה. אבל מאיפה האלימות? למה הקריאות להשתקה? הדו"ח המפגר של אם תרצו לא עומד באף קריטריון אקדמי, זה שבן כספית נתן לו במה עדיין לא הופך אותו למהימן. לא כל מי שחושב אחרת ממך הוא אנטי ישראלי. נראה לי שרחל ליאל, מנכ"לית הקרן החדשה, שיודעת על שכול קצת יותר מאיתנו, לא אנטי ישראלית.
    אני חושב שההתנחלות ביו"ש היא אסון למדינה, שאיחוד ירושלים הוא קשקוש ושכל יום נוסף במצב הנוכחי מקרב אותנו אל סופה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית לעם היהודי. עדיין, כשתפגינו בכיכר ציון אני לא אבדוק מאיזה מיליונר מטורלל מדרום פלורידה מגיעים הכספים שלכם , לא אשליך רימוני עשן ולא אצעק לכם שאתם בוגדים מסוכנים.

  • יוני 6, 2010

    דלמ את השכל

    מסכים שלהלחם באלימות ובהשתקה נגד מופעי האיוולת האלה זו לא הדרך.
    גם אל מול החכי"ם הערביים הייתי מעדיף לראות התנהלות מתונה ורצינית.
    לשבת איתם פומבי ולהבהיר את העמדות שלהם אל מול העמדות שלך.
    זה אפילו לא בא בסתירה לרעיון להעיף אותם מהכנסת,תרבות דיון לא באה בסתירה לשמירה על בטחון המדינה.
    התלהמות זה פיגור,גם נגד הפושעים הרשעים והמעוותים ביותר.
    אבל מכאן ועד לומר שהמחאות האלה "חשובות לדמוקרטיה" ו"מועליות לשיח הציבורי".חרטא.
    המחאות האלה הם מופע איוולת מטומטם ומרושע שמסכן חיי אדם.
    מה לעשות שבדמוקרטיה מותר לכל מטומטם ומנוול לומר את דעתו בפומבי.
    וטוב שכך, בגלל שמטומטם ומנוול זה עניין סובייקטיבי.

  • יוני 6, 2010

    עמית

    אנחנו מסכימים על הרוב. לא מסכים שזה מסכן חיי אדם, לדעתי דווקא ההיפך מסוכן יותר אבל ניחא. אני רק מציע לשים לב לכך שלא נישאר בסוף כמו רוברט דה-נירו ב"פגוש את ההורים"- בכל פעם מציירים מחדש את ה- circle of trust ומוציאים ממנו עוד ועוד אנשים. בסוף נישאר לבד.

  • יוני 6, 2010

    בן

    עמית אתה בעצמך קובע על "אם תרצו" את מה שאתה קובל על קביעתם של אחרים…זה נשמע שלא פשוט כ"כ ליישם את מה שאתה מטיף לו כשזה בא מהמקום שאיתו אתה "באמת" לא מסכים ו"באמת" לא אוהב..
    אני מודה,אני לא אוהב את הקריאות של השמאל המרוחק(זה "הכמעט" קיצוני) אבל מקבל אותם ותאמין לי שאני התמודדתי איתו בהרבה כאב בשל מקום מגוריי וכדומה…
    אבל כן יש קריאות ופעילויות שהן בהחלט מזיקות ולא סתם דעה של מישהו שחושב אחרת…
    ודר"א, אני מעדיף להשאר עם ידיד אמת אחד מאשר עם עשרים "חברים על תנאי" או גרוע מזה…

  • יוני 6, 2010

    יקי

    השאלה היא אך ורק בתפיסת העולם העומדת ביסוד הדברים
    אם התפיסה היא מערבית-נוצרית, אזי אנחנו הכובשים והם (חלאות האדם) צודקים

    אך אם התפיסה היא יהודית אמיתית, אזי הערבים יוחזרו למקומם, וכל הארץ תהיה שלנו עפ"י הקב"ה שהנחיל את הארץ אבותינו.

    תבחרו.

  • יוני 7, 2010

    עמית (אחר)

    מישהו השתיק פה מישהו?

    ככל הידוע לי, הקרן החדשה לישאל ממשיכה לפעול בדיוק כמו שפעלה עד לכתיבת הדו"ח של "אם תרצו" ולתמוך באותם ארגונים אנטי-ישראלים, במאי עג'מי חזר לארץ ולא הושלך לצינוק (ומותר גם לבקר את דבריו ומותר גם לא לתקצב את מי שלא רואה את עצמו כחלק מהמדינה) וענת קם עומדת למשפט על עבירת בטחון שדה חמורה, כמו שצריך.

    יש קריאות להשתקה מימין וגם משמאל, ומשום מה רק על אלה מימין יש לך ביקורת.

  • יוני 7, 2010

    עמית

    לא משתיקים, רק חוקי נאמנות שעולים להצבעה כל שני וחמישי, אנסטסיה מיכאלי ש"לא מרשה" לחנין זועבי (הרדיקלית וצבועה- גם בעיני) לשאת דברים במשכן הכנסת, השיר של עמיר בניון, רימון עשן על מפגינים ויש עוד. תן לי בבקשה דוגמאות להשתקה משמאל.
    והערה אישית- עזוב אותי מתוויות של ימין ושמאל. הפתרונות לא נמצאים באף צד, שניהם די חושבים באוטומט.

  • יוני 7, 2010

    דלמ את השכל

    מצער מאוד לראות את מרצ מתנתקת גם היא מהשמאל הציוני.
    זה חבל, כי אני מאמין שיש שם אנשים מסורים והגונים.
    להפגין בעד זכויות הערבים זה מכובד, להעיד נגד ישראל בוועדה בני"ל זה בזוי.

    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/116/793.html?hp=0&loc=161&tmp=5992

  • יוני 7, 2010

    יקי

    אומנם משכילים אך הרבה שכל אין. או שמרוב שכל לא רואים כלום.
    דלמ את השכל ימשיך להאמין!!! באמונתו האינפנטילית שיש אנשים מסורים והגונים במרצ.

    שיח של שוטים…

  • יוני 8, 2010

    ערן טרבלסי

    קצת מצחיק להפוך את מאיר מרגלית למרצ. לכל היותר אתה יכול לומר שזה מצער שמרצ מסוגלת להכיל אדם כמוהו (ואני דווקא לא חושב כך, על-אף שהצעד שלו נראה בעייתי גם בעיני).

  • יוני 8, 2010

    עמית (אחר)

    השתקה משמאל אמנם אינה בוטה ולא כוללת רימוני עשן בדרך כלל, אבל היא קיימת. בתקשורת, באקדמיה, באמנות ובעוד מקומות קולות "אחרים" מושתקים ע"י הפיכתם לבלתי נגישים או ע"י תיוגם של בעלי הדעות ככאלה ש"התחרפנו". בשמאל הקיצוני יש קריאות לחרם אקדמי, ואם זאת לא השתקה אני לא יודע מה כן. אתה בטח זוכר את המקרה של עו"ד פנינה שרביט-ברוך באוניברסיטת ת"א. יש עוד.

  • יוני 11, 2010

    ערן טרבלסי

    http://www.atzuma.co.il/moshava/
    נגד מלון קולוני.

    אריאל הירשפלד כתב על-כך:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1172148

  • יוני 13, 2010

    אלעד

    בלוגלי לפני סגירה:
    http://blogli.co.il/blog/archives/147

  • יוני 13, 2010

    עמית

  • יוני 13, 2010

    דלמ את השכל

    משעשע מאוד.
    כל התיקשורת ה"ביקורתית" וה"חושבת" בעיני עצמה , היא חושבת וביקורתית בצורה מאוד סלקטיבית.
    כמה אנשים שאלו שאלות לפני אוסלו?וכמה היו עסוקים בלא**ן עם תמונות של ערפאת?
    כמה שאלות נוקבות שמענו לפני היציאה מלבנון?
    כמה ביקורות היו לפני ההתנתקות?
    חרטא.
    התקשורת , מחפשת את החיים הקלים.
    ללכת נגד האתוס המקומי ולהגיד כמה אנחנו חארות ,רוצחים ואנסים, בוגדנים ושלומיאלים זה הכי קל.
    זה נשמע סקסי, וזה ,בדרך כלל , מספיק בשביל מועמדות לאוסקר.

  • יוני 14, 2010

    בן

    למי שעדיין חושב שאין השתקה משמאל: http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1355

  • יוני 15, 2010

    עמית

    דלמ- אמנם יש מזוכיסטים בעדת השמאל שנהנים מהלקאה עצמית, אני לא ולא נראה לי שגם איתן הבר כאלו. העניין פה הוא האינטרס- יש את אלו המבקרים בחדווה ונהנים מלראות אותנו כושלים אבל הביקורת שלהם באה ממקום של שלילת המפעל הציוני ואפילו שמחה לאידו כשהוא נכשל. קודם כל גם למעצבנים האלו מותר מה לעשות. שנית, אני מדבר על ביקורת שבאה מתוך דאגה, לי ולך יש אותו האינטרס- שתהיה פה מדינה ריבונית לעם היהודי. הוויכוח הוא על איך עושים את זה, לא אם אנחנו צודקים.
    שאלות נוקבות שמענו כל הזמן, גם באוסלו, והשמאל שהיה עיוור בימים ההם נשאר ללא אלטרנטיבה כבר 10 שנים מאז שהכל התנדף בתחילת האינתיפאדה. הוא לא ידע להקשיב/ להתווכח וקרס.