ענייני ספורט

ימי ספורט מרתקים עוברים עלינו בשבוע האחרון. זה התחיל באובדן האליפות של מכבי חיפה. לא שאני חובב הפועל תל אביב, חס ושלום, אבל לא זכור לי שראיתי פייבוריטית לאליפות שמשחקת בכזה חוסר חשק. מגיע למכבי חיפה לאכול את הלב. ואם כבר כאלו שלא יודעים לקחת מה שנותנים להם: בני השרון. לפני 3 שנים בחצי גמר הגביע הם כבר עשו טובה לכל המדינה (ולהפועל ירושלים) כשהדיחו את מכבי תל אביב בחצי הגמר. אז דן שמיר נהנה מזה בדרך לתואר הראשון שלו. היה קשה לעשות טובה דומה למדינה (ולהפועל ירושלים) גם השנה? אין שנה בה מגיע למכבי ליפול יותר על הפרצוף מאשר השנה הזו. אחרי פרשת פנאן, הביזיון בניו יורק ובכלל, רק על הפרצופים הזחוחים שפיני גרשון עושה מגיע להם לסבול והרבה. נמשיך לחצי גמר וגמר המזרח ב-NBA, מעניין מתי יפסיקו להתייחס להצלחה של הסלטיקס כהפתעה. יש הבדל מהותי מאוד בין כדורסל של עונה רגילה ובין כדורסל של פלייאוף. להבדל הזה קוראים מכות. מי שמרביץ יותר- ינצח. טוב, זו לא כל האמת, במצב הקיים ב-NBA, אין הרבה קבוצות כדורסל שהן באמת קבוצות. כל מיני כוכבים שחושבים שהם גדולים יותר מהמועדון, ילדים שעוד לא למדו לעבוד בצוות. זה עדיין לא אומר שיש להם את מה שצריך כדי לקחת אליפות. אז בעונה הסדירה, כשגם ככה צריך להעביר איכשהו 82 משחקים עד הפלייאוף- זה בסדר ואפשר להיכנס כל שבוע לעשרת המהלכים הגדולים. בפלייאוף מתגלות הקבוצות האמיתיות. בעזרת השם, המרפקים של גארנט והדפיקה בשכל של ריי אלן עוד נזכה לחגוג ח"י אליפויות בירוק. אינשאללה.

מה נשאר? גמר ליגת אלופות שהיה פחות משעמם מהצפוי. לא חשבתי שאומר את זה על קבוצה של ז'וזה מוריניו, בטח לא אחרי הבונקר המביש בקאמפ נואו בחצי גמר, אבל נהניתי לראות תצוגת הגנה ומתפרצות קטלניות כמו שאינטר הציגה אתמול. על סדר היום לשבוע: הפועל צריכה לא לפשל בחצי גמר מול גליל/גלבוע. לא יודע מה אתכם אבל אני לא לגמרי סומך עליה בעניין. צריך לסיים את העניין הזה עם אורלנדו חלק, מהר ובאופן אלגנטי ולהתכונן לדוגמנים מלוס אנג'לס.

מילה לגבי אבי לוזון, שאחרי מחזור סיום מטורף, שלא היה ולא יהיה כמוהו עוד 50 שנה, כולם נזכרים להגיד כמה ההימור שלו על שיטת הקיזוז היה מוצלח: בולשיט. הגיע להפועל תל אביב וזו לא אליפות עם כוכבית אבל מעניין מה עוד צריך לקרות בספורט שלנו כדי שהוא יהיה תחרותי. בכדורסל ויתרנו על סדרות גמר ובכדורגל המציאו איזה שיטת מפגרת. "העיקר שיש עניין" אומרים כל מיני פרשני ספורט לא חכמים. שטויות במיץ. לפי ההגיון הזה דיוויד סטרן יגביל את בוסטון ויאפשר לה לשתף בכל משחק נתון רק שניים מה- BIG THREE, כי הרי חייבים ליצור עניין (זה גם לא יעזור במקרה של רונדו, דיוויס וואלאס). להחזיר את סדרות הפלייאוף לכדורסל, להיות ליגה נורמלית בכדורגל. חסר עניין? תעשו פחות קבוצות ותנאי סף מחמירים יותר להשתתפות בליגה העל. מספיק עם כל חוקי השכונה האלו.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



4 תגובות

  • מאי 24, 2010

    עמית (אחר)

    התחזית שלי לפיינל פור: נתניה מנצחת את מכבי ת"א, הפועל מנצחת את גליל, וכמובן מפסידה לנתניה בגמר מסל/פספוס בשניה האמרונה.

  • מאי 24, 2010

    עמית (אחר)

    צ"ל "האחרונה".

  • מאי 25, 2010

    עמית

    חששותי התאמתו. בזיון.

  • מאי 25, 2010

    עמית (אחר)

    התחזית שלי התאמתה במלואה. 😀
    ראית איך ניצחנו אותם עם 4 סלי שדה במחצית? מה, לא?
    מסתבר שאין גבול ללוזריות של הפועל.