אין ואקום 2

כלל בסיסי בקורס למדריכי כדורסל זוטרים- מי שרוצה לנצח חייב לשלוט בקצב המשחק. מאמן שלא ייזום ויכפה את סגנון המשחק המועדף עליו על היריבה- צפוי להיגרר אחרי הקצב שלה ולהגיב במקום ליזום. את הכלל הזה כנראה שראש ממשלתנו לא למד. בשנה שחלפה מאז הוקמה ממשלת אחד באפריל הקבוצה שלנו לא משחקת, אנחנו עושים תרגילים חימום, פוזות לאוהדים, הצהרות לעיתונות, מתלוננים שהשופט לא נייטרלי, מופתעים כשאומרים לנו שכדורסל משחקים עם חמישה שחקנים ולא שישה ושאר תרגילים למשיכת זמן. חבל, כי המשחק כבר התחיל ויש קבוצה שמשחקת בהתלהבות ואפילו זוכה לתמיכת הקהל ולשיפוט אוהד. למאמן הקבוצה היריבה, בחור שנראה קצת חנון, יש תכנית משחק סדורה, הוא קיבל עליה גיבוי בינלאומי. בינתיים נראה שהכל הולך לו לפי התכנית. עוד רגע אנחנו במחצית.

הקבוצה השנייה יוצאת להתקפות מתפרצות אחת אחרי השנייה ואנחנו עוד בחדר ההלבשה, מתלבטים באילו תנאים נסכים לשחק. המאמן שלנו בונקריסט, ככה הוא שיחק בתקופה בה התמודד על משרת האימון שלנו. למרות שההנהלה הקודמת הסתבכה בשחיתות ועשתה שתי מלחמות- הוא עשה קמפיין שמרני והצליח לקבל פחות קולות מהמאמנת השנייה. הוא ניצל תודות לעוזרי המאמן מימין שתמכו בו. השמרנות נמשכת. יום אחד ייגמר המשחק, הקבוצה השנייה יכולה להכריז בסיומו באופן חד צדדי על הקמת מדינה. האירופים תומכים, גם ארה"ב, השטיקים שלנו הצליחו לעכב החלטה המכירה בירושלים כבירת שתי המדינות. עוד כמה שפנים יש לנו בכובע?

נתניהו, בנו של ההיסטוריון, שכח מה גרם לשרון להכריז על ההתנתקות- הרצון להכתיב קצב. בימים בהם  יוזמת ז'נבה/ המפקד הלאומי צברו תאוצה, נשיא אמריקני אוהד שדחף לפנות מאחזים ולקדם את מפת הדרכים שרון הבין שאם הוא לא יעשה משהו- יעשו בשבילו והלך על מהלך של גדר במזרח+ התנתקות בדרום. נתניהו, לצערנו, לא מבין שאם הוא לא ייזום- יזמו בשבילו. בחיים אין ואקום. עוד אנחנו מדברים והפלסטינים עובדים, קובעים עובדות בשטח. האמריקנים מכשירים להם גדודים, טוני בלייר מקדם את הכלכלה- ואנחנו? עסוקים בשטויות של ליצמן.

לא שיש לי אשליות- נסיגה לקווי 67, מדינה פלסטינית וחלוקת ירושלים לא יפתרו את כל בעיותינו. הסכסוך מורכב יותר מזה. תכנית המשחק של היריב לא מושלמת, יש בה חורים אבל כדאי שהמאמן שלנו יחליט מה טוב לנו, יגבש תכנית ויעלה כבר את הקבוצה למגרש. הזמן לא פועל לטובתנו.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



9 תגובות

  • אפריל 4, 2010

    יובל

    אבל זה העניין, ביבי לא מסוגל להיות מוביל ברמות האלה. זה בניגוד לטבע שלו.

    אפשר להגיד שצריך לעזוב כבר את הסיפור של בית החולים ברזילאי, אבל המקרה הזה הוא דוגמה מוחצת לנתניהו בכלל. הוא לא היה מסוגל אפילו במשבר הקטן הזה להגיד "לא יקום ולא יהיה" ולהכריע עוד לפני ההצבעה המכריע בממשלה שההצעה של ליצמן לא תעבור. בסוף הוא כן החליט שצריך לחשוב שוב – ומתי? רק אחרי הרעש התקשורתי והציבורי.
    נתניהו הוא מובל, הוא לא מוביל, וזה לא ישתנה.
    הציבור חייב למחות עד שהממשלה הזו תיפול, לפני שיהיה מאוחר מדי.

  • אפריל 4, 2010

    דודו

    חבל שגיא גודס לא קרא את הפוסט לפני המשחק המזעזע של הפועל ביום ד' האחרון, אולי הפועל הייתה משחקת(אם ניתן לקרוא למה שהם עשו שם לשחק) שלושה רבעים במקום שניים והיא הייתה עולה שלב.

    לעניין ביבי, זה מדהים איך הימין והליכוד בראשו, אינם מפסיקים לחבק את רעיון ארץ ישראל השלמה ( ויישמו אותו בפועל במשך למעלה מ-30 שנה), אך למעשה הובילו ליצירתה של מדינה דו-לאומית ולסכנה ממשית לקיומה של מדינת ישראל.
    ומילה לציבור הדתי לאומי – כשהתחוללו ההפגנות של החרדים בעניין קרתא, אחד מהכתבים כתב טור שהגדיר בצורה מדויקת לטעמי, את תהליך ההתפכחות שהם צריכים לעבור אך לא רק בחזית המדינית.

    "באחרונה, בכל הקשור לסוגיות של דת וחברה, הציבור הזה נעלם ונאלם. גם לאחר שנציגי החרדים דרכו עליו ברגל גסה בעניין הדחתו של הרב דרוקמן מביה"ד לגיור (רוב החילונים לא מבינים לצערי עד כמה חמורות ההשלכות של צעד זה לעתיד כולנו); גם לאחר ש"קרבות השבת" בבירה משניאים יותר ויותר את הדת על חלקים רבים באוכלוסייה – לא נשמע קולו של הציבור הדתי-לאומי.
    נראה כאילו הציבור הזה החליט להקדיש את כל כולו לחזית המדינית, והשאיר את החזית הדתית-חברתית לקיצונים משני הצדדים (חילונים וחרדים). אחי הדתיים-לאומיים, בשעה שאתם מחזיקים בציפורניים בארץ, המדינה בורחת לכולנו מבין האצבעות".

    הציבור הימני והציבור הדתי לאומי בפרט צריכים לעבור תהליך כואב שכנראה הם לא מסוגלים לו(אבל ככה זה ששוטפים לך את המוח במשך 40 שנה, שטיפת מוח מסוג זו שאתה מקבל במערכות בחירות, או להבדיל מציבים את ההלכה לפני המדינה), אם דן מרידור התפכח (ראיון מצוין במוסף החג של מעריב מהיום), אני מקווה שגם הם יעשו כן במהרה, לטובתנו.

  • אפריל 5, 2010

    ערן טרבלסי

    דודו,
    גם לזה יש ניצנים – לא סתם עתניאל שנלר בקדימה, לא סתם חלק ניכר מן הדתיים-לאומיים הצביעו בבחירות האחרונות למפלגות לא סקטוריאליות. ויש עוד כמה דוגמאות.

  • אפריל 5, 2010

    ערן טרבלסי

    אני באמצע הקריאה של הריאיון עם דן מרידור, וכוס אמא של מיה בנגל, סליחה על הביטוי אבל לא יכולתי להתאפק:

    "למה אתה ממשיך להתגורר בירושלים? היא מתחרדת, מייאשת, ענייה וקודרת."

    "אם אני אעזוב אותה יהיו בה פחות חרדים והיא תהיה פחות ענייה? אני מחובר לירושלים, אני אוהב אותה, אני חי בה, ואני רוצה לשמור עליה שלא תהפוך לעיר אזוטרית שהעם לא מזדהה איתה. ואני רוצה שהיא תהיה ציונית. אבל גם שהלא ציונים והלא יהודים שבה יהיו זכאים לשוויון זכויות".

    גם לריאיון כזה היא הייתה חייבת לדחוף את זה?
    הריאיון בכל אופן מעניין.

  • אפריל 5, 2010

    דודו

    ערן,
    עצם ההצבעה למפלגה שאינה מפד"ל/הבית היהודי אינה אומרת שישנה התפכחות “מצדקת דרכנו” ומהאחזות ברעיון ארץ ישראל השלמה (גם אני חושב שאחנו צודקים, אבל מתוקף זכותינו ההיסטורית על הארץ, כפי שלצרפתים יש זכות על צרפת, ולא מתוקף הבטחה אלוהית כפי שרבים בימין או בציבור הדתי חושבים – הלכה לפני המדינה כבר כתבתי). מרבית הדתל"ים, אני מניח, הצביעו למפלגות שציינתי מעלה אך הם אינם מסוגלים להבין שחלוקת הארץ אינה נובעת מותרנות, פשרנות, תבוסתנות, אבדן דרך של הציונות או היות השמאל יפה נפש ורגיש לסבל הפלסטינים בלבד( ויש עוד מנטרות שחוקות). הצורך בקבלת הכרעה זו נובע קודם כל מדאגה קיומית שעומדת לפתחנו ולעתיד הצלחתו וקיומו של המפעל הציוני – דהיינו מדינת ישראל, וזאת בניגוד לירי קסאמים או פעולות טרור, שמעולם לא סיכנו את קיומינו (כמו שכבר עמית כתב פה בעבר), כתירוץ הידוע/ או כאפשרות סבירה בהחלט, שכל שטח שנפנה יהווה חממה לטרור.

    בהמשך לציטוט שהבאתי מעלה אציין דוגמא נוספת, אני באופן אישי מנסה להסביר לחברי המועצה בעירייה, המשתייכים לצד הימני של המפה ואשר חברים בוועדה המקומית לתכנון ובניה, שהם נלחמים את המלחמה הלא נכונה על העיר. במקום להתמקד ב-"זכותינו לבנות בכל העיר” הם ראשית צריכים להבין שהמדיניות שהוכתבה ע"י מדינת ישראל לגבי פיתוחה ומעמדה של ירושלים היא זו שגרמה להחלשותה בפועל, להידרדרותה החברתית-כלכלית ולהגירה של אוכלוסיה חזקה. שנית, הם מתקשים להבין שתעסוקה ואיכות החיים בעיר צריכים להיות במוקד העשייה(מה לעשות אין כותרות ולא מצלמים אותך לערוץ 2) אך כאמור חברי המועצה מתעסקים בזכותינו ההיסטורית לבניה בכל רחבי העיר המאוחדת וממחישים את שכתבתי. הימין, והציונות הדתית בפרט, לצערי, קהי חושים מכוחנו הנוכחי, בעלי חשיבה אבסולוטית ובעלת קיבעון לגבי זכותינו על הארץ והם אינם רואים ואינם מסוגלים להבין את האסון שעומד לפתחנו כמדינה, אסון שכאמור מקבל חיזוקים ממדיניות ה-"אף שעל", ו-"לנצח נצחים".

  • אפריל 5, 2010

    דודו

    " וכוס אמא של מיה בנגל, סליחה על הביטוי אבל לא יכולתי להתאפק"

    למה סליחה?

    אמן סלה

  • אפריל 5, 2010

    עמית

    אכן אין צורך להתנצל. ייקח אותה האל.
    והנה- גם דן מרידור מתפכח, כתבתי את הפוסט לפני שקראתי את הראיון איתו, הוא מבין את הדברים- למה הראיס לא?????????

  • אפריל 5, 2010

    דודו

    הראיס(כמייצג) לא מתפכח כי "הם מפחדים" (מהמציאות ומהצורך לייצר מציאות שכ"כ שונה ממה שהטיפו לו במשך העשורים האחרונים).

  • אפריל 5, 2010

    מיכי

    יש הבדל גדול בין התפכחות תאורטית לבין מעשים בשטח. ובנקודה הזאת מרידור נופל לא הרבה פחות מביבי. לאור זה שאין לו ממש תפקיד ביצועי, ה'מעשים' שנדרשים ממנו כרגע הם הצהרות ברורות, ולא רמיזות (גם אם הרמיזות הולכות רחוק יותר מבעבר). למשל, הצהרה שהסדר (או לפחות הבנות עם האמריקאים על מתווה רצוי להסדר) ככל הנראה יכלול 'חלוקה' של ירושלים. רק שכמו ביבי, הוא מפחד מהצהרות ברורות, ולמעשה מקווה שמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילו.