5 שנים

יש לנו יום הולדת. 5 שנים עברו מאז ה-4 ביוני 2007, בו עלה לאוויר הפוסט הזה.  כמה מחשבות על יום ההולדת הזה.

1. בסוף, כשאני מנסה לתמצת את הרעיון הבסיסי שלי לגבי העיר, אני חוזר לתכנית האב של ירושלים משנת 1968. בפתח הדבר לתכנית כותב מהנדס העיר דאז, עמיקם יפה, את המילים הבאות:

"את תמצית ההנחיות אפשר לסכם בשני עקרונות: 

הראשון הוא קדושתה של ירושלים והצורך לתכנן כך שקדושתה לא תפגע, וזאת בעיקר על ידי שימור וטיפוח האתרים המקודשים וההיסטוריים בה. 

השני הוא היות ירושלים בירת ישראל ותכנונה חייב לדאוג לכך שמוסדות השלטון יוכלו לפעול ביעילות ונוחיות מקסימלית, וזאת מבלי לפגוע בעיקרון הראשון. 

 עקרונות אלו קיבלו משנה תוקף עם איחודה של העיר, כאשר כל שטחי האתרים המקודשים וההיסטוריים שולבו בעיר החדשה והמתפתחת" . 

ואולי מכאן מתחילה הבעיה של העיר, משני התפקודים המרכזיים שהממשלה ייעדה לירושלים, עיר בירה ועיר הקודש. בירת הנצח של העם היהודי. ללא התייחסות להיותה של ירושלים בראש ובראשונה- עיר של התושבים החיים בה. עיר שצריכה פתרונות תעסוקה אמיתיים ולא רק תוספות מגורים לא פרופורציונלית בכדי לשמור על יחס דמוגרפי דמיוני כלשהו. עיר שמספקת איכות חיים ומרחב ציבורי בטוח ופתוח לתושבים, לתיירים וליוממים, עיר עם פתרונות  תחבורה מתקדמים, שהרכבת הקלה הבנויה בה לא מוותרת על  שכונות עם סדר גודל של 60,000 תושב (עוול שמתחיל בתיקון רק כיום).  הממשלה אישרה ביום ירושלים האחרון תקציב להקמת מוזיאון אלברט איינשטיין, זה נחמד אבל זה אף זוג צעיר שאני מכיר לא יישאר פה בגלל עוד מוזיאון או פחות מוזיאון. בגלל גינה מטופחת, גן ילדים טוב או בית ספר איכותי- דווקא כן. גם אם הדיור לא יהיה בהישג יד. אני חושב שבסוף האתגר הגדול הוא לעשות את הסוויץ', מירושלים בירת הנצח, הפומפוזית והסמלית, לירושלים של היום יום, של איכות החיים העירונית הפשוטה.

2. בשלישי האחרון הייתי בכנסת לרגל יום ההוקרה השנתי למערת המילואים.  היה מרתון ישיבות בוועדות הבית, כל אחת עסקה בנושא אחר הקשור למערך המילואים. זה הזכיר לי את מרתון הדיונים שנערך בדיוק שבוע קודם לכן- לרגל יום ירושלים. שוב אותן וועדות, יו"רים חרוצים, חברי הכנסת האחרים קצת פחות. הרבה מצגות, וגרפים. הרבה מילים חמות, חיבוקים, הצדעות ומחוות. "ירושלים היא הלב של העם היהודי  או "המילואימניקים הם שמאפשרים את קיומנו כאן". המון מליצות, מעט מאוד מעשים, קבלות, תוצאות. ואולי מוסר ההשכל הוא ששני העולמות- ירושלים ומערך המילואים, שהם חלק חשוב מחיי, צריכים להפנים מוסר השכל חשוב- שההתחדשות שלהם תנבע מכוחות פנימיים ולא מישועות חיצוניות והבטחות ריקות.

ולסיום- בשורה. חגיגות 5 השנים לבלוג, שנפתחו הערב בקוקטייל סגור לדירקטוריון וחבר הנאמנים השוהים בעיר בימים אלו, יסתיימו  בפיקניק בלוג ענק ב-15 ביוני, יום שישי בשעה 13:30. המיקום: גן העצמאות מאחורי קפה ג'ו ז"ל או הצ'אקרה.  במקום בו התקיימו בעבר אירועי דג מלוח, ה' יקום דמם. בתכנית: דודו בסדנת קרצוף וריבוד כבישים, ערן על חוויותיו כגבר היחיד החבר ב"לא מצונזרת", לימוד דף יומי ממסכת עירובין בהובלת בן ואודי, סדנת זוגיות אינטרנטית בהנחיית משפ' רובוביץ, עמוס יספר על תככים ומזימות במינהל קהילתי בבקעה, דל"מ יציג את תכנית השלום שלו ושל יצחק שמיר- האופציה הירדנית, מיכל ויאיר ירצו על "שימור הרוב החילוני בירושלים באמצעות להטוטים סטטיסטיים", עמית אחר על פיזיקה אורבנית, בועז  יסביר איך עושים מיליארדים מתחזיות מזג אוויר, הראל – עדיין לא נרשמת למשהו, אני ממתין. מיותר לציין שסדרת האירועים כולה היא בחסות קרן עכברתול לפלורליזם ומגדר. הקרן אף תציע למכירה בהנחה חד-פעמית ספרים בהוצאת רסלינג, הסדרה הפוסט-קולוניאליסטית.  בואו בהמוניכם, הביאו את מי שבא לכם. הכיבוד יהיה ע"ב מגדרי: גברים יביאו שתייה, נשים יביאו נשנוש. נא לא להשקיע יותר מדי.  אם . יש כאן מישהו שיודע לעצב הזמנה מגניבה- הוא מוזמן. אנחנו משלמים שוטף. עכבתרול- אתה מוזמן לתבל בפרטים סטטיסטיים על הפוסט הכי פופולרי, התגובה הכי ארוכה שדודו כתב אי פעם, כמה פעמים הוזכרה כאן נרי ליבנה וכו'.

תודה לכל מי שקרא, הגיב, התווכח, לינקק, כתב פוסט אורח, העיר, האיר ובעיקר מצא את התוכן פה ראוי להתייחסות.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



11 תגובות

  • יוני 4, 2012

    הראל

    כבר כמעט עמדתי להיעלב, ואז ראיתי שבכל זאת הזכרת אותי. אני מתנדב להקריא קטעים נבחרים מ"כל כתבי נרי ליבנה". הקהל מוזמן לבוא עם רעשנים.

  • יוני 4, 2012

    הראל

    וגם אציג שקופיות של טרמפיאדות נבחרות מבנלגדש ומטרמפיאדת בנייני האומה. מי שיצליח לנחש נכונה מי זה מי, יזכה בכוס קפה ב"סנטר 1" עם נרי ליבנה.

  • יוני 4, 2012

    עכברתול

    מזל טוב.
    זה כמעט כמו חגיגות ה-4 שנים של הבלוג שלי.
    וברצינות, מגיע לך הרבה מאוד כבוד, לא רק על ה-5 שנים, אלא על בלוג פשוט בנזונה שנותן בראש פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם, ומייצג את העיר הזאת בכבוד (על כל המשתמע מכך ובכל המובנים) כלפי חוץ אבל גם, והרבה יותר חשוב, בעיקר כלפי פנים.
    אתה לא פוני, אתה סוס.

  • יוני 4, 2012

    אודי

    למרות שהפכתי לקורא סמוי (אבל עדיין אדוק) בתקופה האחרונה, הייתי שמח לבוא אבל לצערי זה לא אוכל. בן יסתדר לבד עם המסכת, ממילא הוא מבין בזה הרבה יותר ממני.
    למי שלא שם לב עדיין, תהיה הזדמנות לראות שהחיבור של גן הצ'אקרה לגן העצמאות משמח את הלב.

    הראל – צפה בקרוב מאוד לסוג של בשורה לגבי הצורך להגיע מהתחנה המרכזית לטרמפיאדת בנגלדש.

  • יוני 5, 2012

    ערן טרבלסי

    מזל טוב 🙂
    עמית והראל – קרעתם אותי מצחוק.
    אבל אני מוכרח למחות על דברי עמית – הגבר היחיד שחבר ב"לא מצונזרת"? אני? גבר? נו בחייך.

  • יוני 5, 2012

    שרי

    לחיי ירושלים של היום יום! ולחיי איכות חיים עירונית פשוטה!
    כל הכבוד על חצי עשור.

  • יוני 5, 2012

    עמית (אחר)

    מזל טוב 🙂

  • יוני 6, 2012

    ביילע

    מזל טוב, בלוגולדת שמח!

  • יוני 6, 2012

    ערן טרבלסי

    במקומון המעריבי ההיסטריה נמשכת. עשו כתבה (סה"כ די טובה) על הרעש האואר החדש, אבל היו חייבים להכתיר את המהלך בכותרת "מנסים להציל את המוסיקה בעיר" (או משהו דומה). גם עיוותו לאבי גולדברגר את השם.

  • יוני 6, 2012

    עודד

    מז"ט. השלושים וחמישה במאי, תאריך המרמז על מהפכנות נבואית לצד הומור עצמי ואנינות אירופאית. זכיתי ואני חולק את התאריך עם הבלוג, ואני מקוה להמשיך ולחגוג עד מאה ועשרים.

    בענין הסטטיסטיקה, עכברתול- אולי תחסוך לנו את נרי ותיתן לנו דברים שיש להם פן חיובי.

  • יוני 6, 2012

    עכברתול

    אין בעיה נשמהההה