עמית פונילו אני יועץ התקשורת של הנשיא פרס הייתי משחרר הבוקר תגובה הזו הלשון: "הנשיא גאה על כך שעם ישראל ומדינת ישראל העדיפו להעתיק את חדר המיון בבית החולים באשקלון על מנת שלא לפגוע בקברים עתיקים". אם כבר להלל את החרדים- אז לך עד הסוף בבקשה. חשבתי קצת על הביקור של פרס בבני ברק והגעתי למסקנה שדעותיו של פרס על החברה החרדית מקורן בעובדה שהוא לא באמת למד היסטוריה של עם ישראל. הוא גם לא חושב שצריך ללמד יותר היסטוריה, לא רק של עם ישראל, בכלל: "בעידן האינטרנט לא צריך לשנן כמה אנשים הרג נפוליאון". ממש מסר חינוכי. אם כבוד הנשיא היה מכיר קצת יותר מקרוב את התחום הוא ודאי היה יודע שהיסטוריה היא הרבה יותר משינון תאריכים ונתונים. אם כבוד הנשיא היה מכיר קצת יותר מקרוב את ההיסטוריה של עמנו- הוא לא היה חושב שהחרדים הם המייצגים האותנטיים של היהדות ואנחנו, הלא-חרדיים לגווניהם, אנחנו רק "תינוקות שנשבו".
התפיסה שהחרדים מייצגים את דרך הישר ביהדות ואנחנו אלו שסטו ממנה (בין היתר בעקבות המודרנה) היא שגויה ומתעלמת מכך שהאורתודוקסיה בעצמה היא תגובה למודרנה, לא פחות מהרפורמה. לא רק בנים של משכילים המירו את דתם- גם בנים של אדמו"רים. הבורות המבישה של פוליטיקאים ישראלים במושגי יסוד ביהדות גורמת להם להתכופף בפני כל חרדי כאילו הוא שומר החותם של היהדות מזה אלפיים שנים ואנחנו, הלא-חרדיים, סופנו לחזור בתשובה או להיעלם. משום מה לפוליטיקאים יש יראת כבוד כלפי החרדים שהרי "סבא שלי היה חרדי". זה אולי נכון בחלק מהמקרים אבל סבא של סבא שלך לא היה חרדי, זו המצאה מודרנית.
יותר מכך, ריבוי הקולות בתוך האורתודוקסיה עצמה, גם בתוך האולטרה-אורתודוקסיה וגם בתוך המחנה המודרני יותר, לא מאפשר לזהות בה איזו אחידות. הלא גם בנושאים שלכאורה דיניהם פשוטים: כשרות, נישואין או שמירת שבת- לא נמצא מערכת חוקים אחת המחייבת את הכלל. ההתרפסות הזו בפני החרדים מעציבה מכיוון שהיא מתעלמת בקלות מדי מהעובדה שהיהדות תמיד דיברה בכמה קולות וכמה גוונים. היהדות מעולם לא הייתה גוף סטטי הקפוא על שמריו אלא דת חיה ומתפתחת, מגיבה לסביבתה ומשתנה בהתאם לצרכי הזמן. את כל זה הנשיא פרס, וגם פוליטיקאים אחרים לא למדו, כי הענקנו מרצוננו מונופול לחרדים על כל מה שקשור ביהדות. הקלישאה של הימים האחרונים אומרת שפרשת הקברים מקימה מחדש את "שינוי", לפני שזה קורה- רצוי שהמקימים יישבו ללמוד קצת היסטוריה, לא יזיק.
כששמעתי לראשונה על הביקור של פרס בישיבת פוניבז' הדבר הראשון שעלה לי לראש היה "זקנותו מביישת את נערותו", אבל אז נזכרתי שזה לא שהוא אי פעם היה שונה.
אמנם הוא היה דמות מעוררת כבוד הרבה יותר מה"מנהיגים" שיש לנו כיום, אבל הוא תמיד התרפס בפני החרדים ותמיד רצה ביקרם – מתוך תקווה שיום אחד הם יגמלו לו על כך (הוא חיכה עד 2007 בשביל זה, ב-2000 הם העדיפו מטריד מינית חובש כיפה עליו).
אני חושב שאחרי הדו"ח של חדו"ש על שנת 2009 כשנה הגרועה ביותר בעשור – בסוף 2010 הם כנראה יוכלו להכין דו"ח מיוחד על השנה הגרועה ביותר בהיסטוריה.
שמעת שחברת אתרא קדישא הוסמכה ע"י משרד השיכון לעצור בנייה באתרים נוספים, דוגמת בית-שמש? "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון"… פשוט בדיחה עצובה.
עמית, מסכים איתך כמובן…התפיסה השגויה הזו תואמת לדפוס הכללי שנכנס תחת ההיסטוריה של ה"אחר", שאנו לא באמת מכירים. כמו שכל סטודנט להיסטוריה לומד שהעמים הברברים הם לא קבוצה של אנארכיסטים אנאלפאבתים שרק החריבו את אירופה כפי שלרב נתפס, אלא קבוצות תרבותיות שונות (פראנקים, וונדלים, ויזיגוטים..) ולא כ"כ מטומטמות… כך גם עם החרדים, כשאתה לא מכיר את האחר אתה מקבל על עצמך את התבנית שהסביבה אימצה אודותיו- במקרה זה שהם משמרי "היהודי האמיתי" ולכן יש לנהוג בכבוד יתר על המידה בפניהם.
במקרה של פרס אני חושב שגישתו נובעת גם רבות מאי המוכנות להכות על חטאו של מורו ורבו שאת דרכו הוא אימץ ושאת קיללת "תורתם אמונתם" אנו נאלצים לבלוע במנות מכופלות עד ימים אלו..
המדינה הזו תתחיל לתפוס כיוון שונה כאשר יהיה מנהיג שיפעל עפ"י פני הדור ולא עפ"י מסורת אבותיו הפוליטיים..
גם האידיאולוגיה החרדית הנוכחית היא חדשה יחסית ושונה מזו של ההחרדים שחיו באירופה לפני השואה.
http://www.archive.scoop.co.il/article.html?id=1261
יש כל כך הרבה סיבות להקים מחדש את "שינוי"… פרשת הקברים היא רק הקש האחרון.
"אנחנו נמשיך לתקוף, ואנחנו נמשיך לתקוף ואנחנו נשבור להם את העצמות"
(רמטכ"ל דוד אלעזר, 1973)
כדאי שתבינו, אין פתרון אחר איתם מלבד זה הכתוב מעלה.
תיקון ועידכון " אנחנו נמשיך לתקוף, ואנחנו נמשיך להכות, ואנחנו נשבור להם את העצמות, אני עוד לא רוצה להתחייב כמה זמן זה יקח לנו"
למה אתם לא מתקנים שיש כאן שגיאות כתיב? סתם אני משלם לכם לקרוא אותי?
יוסי- מעולה!