עמית פוניסט הכתבות שמלווה את ט"ו בשבט הוא סט קבוע בדרך כלל בכל שנה- קצת שקדיות, פירות יבשים, טיולי פריחה וכנסת ישראל. הכתבות על הכנסת גם הן קבועות וידועות בדרך כלל: הדרדרות מעמד הכנסת, ההשוואה לכנס הרצליה (שמתקיים בד"כ בסמיכות, כמו בשבוע שעבר) וכל מיני גימיקים חמודים שמנסים לעשות בכדי לשפר את תדמית בית המחוקקים שלנו, כמו נאומי בני נוער.
לפני כמה שבועות הזדמן לי להגיע לכנסת לביקור אחרי יותר משנה שלא הייתי במשכן. הגעתי ליום עיון בנושא דיור שארגנה חכ" מירי רגב ומיד לאחריו כינוס של שדולת ירושלים. מה אומר לכם? פירקו לי את הצורה. את האייפוד והפליירים שהיו לי- הפקידו למשמרת יחד עם כמות נכבדה של עטים שהייתה לי בתיק, נתבקשתי להפעיל את המחשב וכמובן לא הייתי זוכה לכך אלמלא העברתי את שמי מראש לקבלת אישור כניסה. אחרי הבדיקה מצפה למבקרים מסע לא קצר משער הכניסה למשכן עצמו. קשה לחשוב על פרלמנט לא ידידותי למשתמש כמו שהכנסת בנויה ומתכוננת.
אני חושב שהבעיה הראשונה של הכנסת היא המיקום שלה. כתב על כך אמנון דנקנר בשבת האחרונה. מיקומה הטבעי של הכנסת הוא במרכזה של ירושלים, שם שכנה במשך 16 שנה. ראוי שנבחרי הציבור שלנו יישבו בתוך עמם, ישמעו את שאון החפירות של הרכבת הקלה, את צפירות הרכבים העומדים בפקק היורד אל תוך רחוב הלל וירדו לנגב חומוס עם מנה יפה של אורז ושעועית בפינתי או טעמי. הניתוק של הכנסת מהעם החל ביום בו עברה לשטח אקס טריטוריאלי בגבעת רם, אותו חור שחור בלב העיר והקיפה עצמה בגדרות, שומרים וכלבים משל הייתה כור גרעיני סודי.
אם צר המקום לכנסת הנכבדה בבניין הישן- תתכבד המדינה ותרחיבו ומצידי שתפקיע בניין משרדים עבור חברי הכנסת ועוזריהם. גם לגבי המבנה הישן יש לי הצעה: את הקמתו מימנה בשעתו קרן יד הנדיב, אותה הקרן שרוצה לבנות היום את בית הספרים הלאומי. במקום עוד מבנה בגבעת רם (הצילו את החורשה הקטנה!)- תתכבד הקרן בשיפוץ מבנה הכנסת הישן והתאמתו לצרכיה הנוכחיים ובהסבת המשכן הנוכחי לבית הספרים הלאומי, הסרת הגדרות לטובת הרחבת גן סאקר וחיבור אורבני בין מרכז העיר לגבעת רם האפרורית. מתנגדים?
הערה לבן כספית ובן דרור ימיני: אני רוצה להאמין שחיפשתם את המילים: סליחה, טעינו, הוטעינו, התרשלנו בתחקיר, בלוגר מתחיל היה עושה עבודה רצינית יותר מאיתנו וכו'. אני מבין שלא מצאתם.
אני דווקא לא מסכים. אולי זה הכל עניין של ציפיות ואכזבות.
גם לי יצא להגיע כמוזמן לדיות באחת הוועדות בשבוע שעבר. נסעתי לי בנחת באוטובוס 24 לגן הוורדים, את הבידוק בכניסה השלמתי בניחותא ובשלווה תוך שתי דקות (כולל פתיחת המחשב הנייד והדפסת כרטיס הכניסה מפלסטיק), וצעדתי לי אל האגף החדש (והיפהפה) אל חדר הוועדה המטופח. איכות הבנייה הגבוהה משרה על הדיון רצינות וענייניות. הכנסת שידרה הוד והדר שאני חושב שחשוב שפרלמנט ישדר. מרחק ההליכה היה סביר מאוד. ולא, אני בכלל לא ציני במקרה הזה, אף שאני רגיל להיות ציני. פשוט צריך לבוא בהלך הרוח המתאים.
ההצעה שלך מעניינת ונועזת, אבל היא חסרת כל סיכוי…
הוד, הדר ועממיות…ברור לי שהיא חסרת סיכוי.
מקום קר ומנוקר. חבל שלחברי כנסת לא מזדמן לעתים קרובות לעמודת בפקקים במרכז העיר!
ויש כמובן את בעיית התחבורה לכנסת.
יש קו אחד (9) לא תדיר ממרכז העיר אל הכנסת ועוד אחד מבית הכרם (24). כמובן שאפשר ללכת מתחנה מרכזית או גבעת רם אבל זה בהחלט לא מקום שהייתי מגדיר כנגיש למי שאינו משתמש בתחבורה פרטית.
אבל זו אולי הדוגמא הטובה ביותר למערכת היחסים של הכנסת והבירה קו 9 מגיע לכנסת לאן מגיע קו 1?
טל, קו 1 זה קו היסטורי לכותל, וגם קו 9 – שהיה הקו להר הצופים עוד לפני 1948, הוחזר לאותו שימוש אחרי 1967 והתגלגל להיות הקו לגבעת רם. אל תסיק מסקנות מרחיקות לכת מהמספרים.
אגב, יש קווים נוספים שמגיעים לכנסת (9א', 24א'. אל תתבלבל עם האלף, אלו קווים אחרים לגמרי. ויש גם את 17 שמגיע למוזיאון). אבל אין ספק שהשירות יכול להשתפר.