עמית פוניזה כבר מתבשל אצלי כמה חודשים אבל סוף השבוע האחרון היה הקש ששבר את גב הגמל. אני צריך עיתון יומי חדש. תקציר הפרקים הקודמים: אחרי הקריאות האוויליות של "הארץ" להחרים את הבחירות בירושלים או לחלופין להפקיר אותה שוב לידי הנהגה חרדית המייצגת 20% בלבד מתושבי העיר, החלטתי לנטוש ולעבור ל"מעריב". אמנם עיתון גוסס אבל תחת רותי יובל ודורון גלעזר הוא התחיל להראות סימני חיים. לפני כמה חודשים דורותי עזבו ובמקומם התמנה, נראה לי, יואב צור, שהיה עורך רשת המקומונים. המהלך הזה דירדר את העיתון למקומות שלא חשבתי שהוא כבר יכול לרדת אליהם. לא מצאתי ב"מעריב" בחודשים האחרונים שום סיפור מעניין, מטלטל, בלעדי אלא עיתון סתם. מעפן.
בסוף השבוע האחרון פירסם העיתון כתבה מחפירה על הקרן החדשה לישראל ועל המימון שהיא מעניקה לארגונים שהעבירו ציטוטים מרשיעים לדו"ח גולדסטון. מקור הכתבה היה מחקר של "אם תרצו", כן, כן, אותם חבר'ה מהפורום בהר הצופים שהיו עסוקים בלהזכיר לכולנו שזו מדינה ציונית, יצאו לציד מכשפות נגד פרופסורים שהעזו להביע דעות שונות ובזמנם הפנוי היו עסוקים במריבות עם התאים הערביים. כן, אותם חבר'ה לא רציניים שנטלו לעצמם מונופול על הציונות ואת תפקיד המחנך, השוטר והצנזור.
לא שבן כספית התעניין במי החברים שם ומה הם כבר עשו בחייהם. מבחינתו מספיק שאחד מהם שירת בשריון, אחד אחר עשה איתי טירונות בהנדסה- אז מה? זה אומר משהו? המושג הקלוש היחיד שיש לבן כספית על אחד הארגונים החשובים בחברה האזרחית בישראל בשלושים השנים האחרונות הוא שהיא מעורבת במיזם "בועטים את הגזענות החוצה" בליגת העל בכדורגל. וואו. לא המאבקים באי השוויון החברתי, למען פלורליזם וחופש דת בישראל, למען זכויות עובדים ואפילו, אוי לאוזניים שכך שומעות- פרויקט חתימה מחודשת על מגילת העצמאות. באמת ארגון מסוכן לצביונה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הדו"ח של "אם תרצו" הוא מחמאה למילה חארטה, הוא קשקוש ואינו מדוייק עובדתית, הקמפיין שלהם נגד נעמי חזן הוא דר שטרימרי במיטבו. זה ש"אם תרצו" עושים את זה- זה כבר ההפרעה הפנימית שלהם. זה שאני צריך לקרוא על כך בעיתון שמגיע אלי הביתה ושגם ככה לא נותן לי ערך חדשותי, מגזיני, אינטלקטואלי כבר כמה חודשים- זו הבעיה שלי.
אז מה האפשרויות: ידיעות אחרונות לא בא בחשבון. הארץ ללא רותי סיני, שחר אילן ומדור ספורט עלוב נותר מעיין ברירת מחדל. חשבתי ברצינות על מעבר לעיתון יומי באנגלית. יש למישהו הצעות או פתרונות למצב הביש?
נהיה פה פוליטי מדי וחבל. מברך על ההחלטה הנכונה (אם כי לקח לך ימבה זמו) לנטוש כבר את ידיעון גדודי עז א-דין אל מדינת תל אביב. אגב. ממליץ מאוד לעיין לפחות במחקר של אם תרצו, הוא הרבה יותר רציני מכפי שהצגת אותו. באשר ל"ציד המכשפות", זה שם די גועלי לפעילות צודקת. מה אתה מקשקש – השמאל הקיצוני שולט באוניברסיטה, מורים ימניים משתינים מפחד לפלוט מילה שתסגיר את דעתם הפוליטית, ומנגד חלק עצום של המרצים עסוקים רבע מהזמן בשטיפה פוליטית שמאלנית תת-עורית ותוך-ורידית עד שבא להקיא. ישר כוח לאם תרצו, טפו על האוניברסיטה הנשלטת בידי השמאל וטפו על עיתוני מדינת ישראל, כולם ללא יוצא מן הכלל חוץ מישראל היום. תתחיל לקרוא את תיק דבקה, זה מבדר ומדוייק בערך כמו מעריב או "חדשות האח הגדול והישרדות" הלא הוא ידיעות אחרונות.
נשבר לי כבר מה"מורים ימניים משתינים מפחד" ו"סמולנים עסוקים בהטפה". ראשית, משונה להאמין כי ימנים, ומורים ימנים בנוסף, הם ככ פחדנים עד שלא יביעו דעתם כלל וכלל. פרופ' בלאו עשה זאת בצורה יפה פעמים רבות, האם אין דור חדש ודעתן שיחליף אותו, או שכולם פשוט פחדנים? כמובן שאפשר להתעלם מאלו שכן עושים זאת, בהצלחה רבה (רן ברץ מפילוסופיה, לדוגמא, הכותב עבודת דוקטורט עליה שמעתי שחוללה מהפיכה עוד לפני שהסתיימה כתיבתה, כתב דעתו בעיתונים ארציים לא פעם ולא פעמיים).
בנוסף, המצאתו של איש קש בדמות "מרצים סמולנים שעסוק בשטיפה פוליטית רבע מהמזמן" מעניינת – אני רוצה שמות ותאריכים בהם במקום ללמד הם הטיפו בכיתה לדברים איומים כמו שיוויון בהקצאת משאבים או הגירה שלא על בסיס די.אנ.איי. בתור מישהו לא מאוד סמולני, שלמד עם כמה סמולנים חסרי חוט שדרה לאומי ברוח (אתה לא נותן שמות, אני לא אתן!) אני חייב לומר שמעולם לא נשמעה הערה פוליטית אחת מכיוון המרצים הללו בשיעור, לא בתקופת ההתנתקות ולא אחריה. יש דברים יותר מעניינים מפוליטיקה מחורבנת.
השמאל הקיצוני שולט באוניברסיטה? אני מבין שתאים כמו "רוח חדשה" ו"אופק חדש", התאים הגדולים בקמפוס, שקולים לבריגדות האדומות לפחות, אם לא למצפן.
ובקשר לעיתונים – מבחינת איכות הכתיבה והיקף הכתבות, אין תחליף ל"הארץ" (הוא היחיד המדווח על ממצאים ארכיאולוגיים חדשים, לדוגמא, באופן עקבי).
מאמר שקצת מאזן:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/048/465.html?hp=1&loc=31&tmp=5405
אבל למה צריך עיתון? חבל על הכסף ועל ערמות הנייר. יש כזה דבר שקוראים לו אינטרנט
עכברתול- אכן, עיתון ישראל היום הוא מופת לאתיקה מקצועית, ליושר מקצועי ולדיווח ללא משוא פנים… נו באמת. העובדה שאין שום עיתון יומי מכובד במדינה הזאת לא הופך את החינמון הזה למשהו ששווה לקרוא. אני לא מאמין למה שכתוב בעיתונים שצריך לשלם עליהם, אז אתה רוצה שאני אאמין לעיתון שמחלקים בחינם… ושוב השמאל הקיצוני שולט בהכל? אותו יצור מסתורי שמפחיד מרצים, שולט בבית המשפט, בתקשורת ובועדי הורים ברחבי הארץ?
קודם כל אנחנו צריכים להשלים עם העובדה שבכל מקום יתפרסמו כתבות שאנחנו לא מסכימים איתם ושאנחנו משוכנעים שהעבודה עליהן היתה רשלנית ומגמתית. לכן הדרך הנכונה לצרוך תקשורת היא השוואתית. לקרוא לפחות שני עיתונים יומיים, ובסופי שבוע לקרוא דווקא את העיתונים שאתה לא מסכים איתם. זה עושה את החיים הרבה יותר מעניינים.
אחלה פוסט. מאז עליית האינטרנט והירידה בכוחה של העיתונות – המודפסת ואפילו האלקטרונית הרשמית – אין סיבה אמיתית להיות מנוי על עיתון כלשהו או להקים עיתון חדש. את הציצים של בר רפאלי אפשר למצוא גם ברשת, ובשביל לדעת מה באמת קורה בישראל צריך לגלוש למסכים של הבורסות בעולם.
יגעתי מזמן מלנבור בערימות נייר מוכתמות בדיו בחיפוש אחר פרטי מידע נכונים או רלוונטיים.
במקום זה אני מתעדכן במקומון המקוון:
http://www.jerusalemite.org/aggreg8or/
וכך אני יכול לקרוא בנחת את הידיעות החדשות באתר זה, באתרו של עכברתול, יוסי סעידוב וירושלמים אחרים.
לדעתי צריך להוציא מהדורה מודפסת של הבלוגוס הירושלמי, זה מנצח את מקומוני העיר בהליכה.
אני עדיין מסוג האנשים שרוצה עיתון בבוקר, מה לעשות. מהדורה מודפסת של הבלוגוס הירושלמיים- רעיון מעולה. ל"מקור ראשון" יש מהדורה יומית?
המקומונים סבירים (השניים המתפקדים, לא הזבלון מגבעת שאול).
לגבי עיתון יומי אני ממליץ על ישראל היום. הוא מגמתי והוא חינם אבל אשכרה יש בו איזשהו דיון. וכיוון שכולם יודעים שזה העיתון של ביבי אז הרבה יותר פשוט לדעת את עמדתו ולהתייחס אליה כאשר קוראים אותו. כיום לדעתי הוא העיתון היומי היחידי, אם אתה מחליט לוותר על הארץ.
ולגבי המרצים השמאלנים ששולטים בקמפוס אני חייב להגיד שזה נכון. לא רק, אלא שזה נראה לי לחלוטין הכרחי כאשר יש בלבול בין "ביקורתי" ל"שמאלני". כאשר הדיסיפלינה המדעית המערבית מבוססת על הטלת ספק וביקורתיות, אזי הרבה מרצים יהיו ביקורתיים. ביקורתיות = שמאלנות, מכאן הרבה מרצים שמאלנים.
אנחנו בהארץ למרות שיש כל הזמן הרהורי חרטה, לפי דעתי בזמן האחרון הם קצת השתפרו.
חוץ מזה אפשר למצוא מבצע טוב בגלל התחרות העזה בחוץ
דיון שיש לו מקום חשוב: על שלילת "אם תרצו"כלא לגיטימית ופאשיסטית ובאותו קול נסיון לחבק את "הקרן החדשה". שמאל נאור עאלק…
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=887