חוק צעירי תל אביב

ביום שלישי השתתפתי ב"כנס ישראל לצעירים" שנערך באוניברסיטת בן גוריון. שני מרחבים גיאוגרפיים הוזכרו בכנס: הראשון היה מרחב "נגב-גליל", שהוא האידיאל אליו צריך לשאוף והשני היה מדינת תל אביב, שהיא האיום על "נגב-גליל". עיר קטנה, 750,000 תושבים, העונה לשם ירושלים- לא ממש הוזכרה. כאילו אין אצלנו רוח חדשה, צעירים במרכז, התעוררות ועשרות יוזמות מצוינות של צעירים, כאילו אין כאן מחזיק תיק או רשות עירונית לצעירים וכאילו לא כאן הייתה מהפכה גדולה כשהצעירים החליטו לקחת אחריות על העיר הזו ולקפוץ למגרש הפוליטי. אני לא רוצה להאשים איש ולא יודע אילו מאמצים נעשו / לא נעשו כדי לשלב את ירושלים בכנס אבל במבחן התוצאה- ירושלים לא הייתה על הבמה. עוד רשמים תוכלו לקרוא בפוסט אורח של נעמי סלומון:

השבוע נערך באוניברסיטת בן גוריון כנס ישראל לצעירים II בחסות המשרד לפיתוח הנגב והגליל. במהלך הכנס הוצג "חוק הצעירים" – חוק שנכתב על ידי קבוצת סטודנטים באוניברסיטת תל אביב עבור אגודת הסטודנטים שלהם והוצג כפתרון לבעיות הצעירים בישראל כולה. מכיוון שאני כנראה מהמעטים שטרחו וקראו את כל 92 (!) העמודים שלו, עמית ביקש ממני לכתוב פוסט אורח על החוק (כן, אני כנראה קצת דפוקה, מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל אשכרה מעניינת אותי עד כדי כך שאפילו את דוח שוחט קראתי יותר מפעם אחת… )

מי ששלח לי את החוק הזהיר אותי שהוא קצת "תל אביבי" ואכן כבר בתחילתו מסבירים כותביו כי הוא נכתב על בסיס מקרה הבוחן של סטודנטים ממוצעים מתל אביב. עד כאן בסדר – אני לא מהירושלמים שעצם המילה תל אביב מעצבנת אותם וכמה מחבריי הטובים ביותר הם תל אביביים אולם כבר אחרי כמה עמודים התחלתי לרתוח.

נתחיל מההנחה העיקרית שבבסיס החוק כי צעירים=סטודנטים. נכון שכ- 50% מהצעירים במדינת ישראל יעברו בתוך המערכת האקדמית בשלב כזה או אחר של "צעירותם" אולם אין זה אומר שכל קשייהם במדינה מסתכמים בעמידה בנטל שכר הלימוד והוצאות המחייה במהלך לימודיהם. והטענה העומדת בבסיסו של המסמך כאילו חוק הצעירים יפתור את הבעיה האמיתית של ישראל שהיא הקריסה הכלכלית של מערכת ההשכלה הגבוהה ובריחת המוחות לחו"ל היא במקרה הטוב צינית. לא ראיתי במסמך הזה (או באף הצעה של אגודת סטודנטים כזו או אחרת) שום פיתרון שבאמת יזרים למערכת ההשכלה הגבוהה את התקציבים הנדרשים עבור שימור רמת המחקר הדרושה לישראל על מנת להישאר תחרותית בעולם. ולא, הצעה לשנות את מבנה שכר הלימוד כפי שהיא מופיעה במסמך ולנתב את רוב ההכנסות משינוי המבנה לשיפור איכות ההוראה זה לא מה שיחזיר את המוחות לארץ – כסף לתקנים חדשים ולציוד מחקר זה מה שהחוקרים הצעירים שיושבים להם במעבדתם המשוכללת בהרווארד צריכים כדי לחזור לישראל ולא כיתות לימוד קטנות יותר.

שכר הלימוד של הסטודנטים אינו בהכרח הכלי היחיד להזרמת הכספים הנדרשים למערכת ובהחלט יש מקום להחלטה אמיצה של ממשלת ישראל להחליט להפנות תקציבים נוספים למערכת הזו פשוט מהסיבה שהיא "המשאב הטבעי" היחיד שיש למדינה אבל הרתימה של הסטודנטים את המשבר לטובת מאבקם להפחתת שכר הלימוד היא לחלוטין לא מוצדקת.  

אבל גם אם נקרא לחוק "חוק הסטודנטים" עדיין מדובר במסמך מתנשא ומנותק מהמציאות הישראלית כמו שרק סטודנט בתל אביב יכול להיות וההוכחה לכך מצויה במשפט הבא הלקוח מתוך החוק: "מדינה מתוקנת הייתה צריכה לשאוף לכך שהסטודנטים מהפריפריה יעברו למרכז עבור לימודים ויחזרו לפריפריה עם המטען האנושי והתרבותי שצברו". (ציטוט מדויק, נשבעת לכם שלא נגעתי).

בהמשך החוק מסבירים כותביו כי צריך תחבורה ציבורית זולה לסטודנטים כדי שאנשי הפריפריה יוכלו לבוא ללמוד בתל אביב (כי הרי איזו סיבה יש למישהו ממרכז הארץ לנסוע לפריפריה???), הם משווים את שכר הדירה הממוצע בתל אביב עם השכר הממוצע ב-11 מדינות באירופה (לא ערים! מדינות!) ואז מציעים שהממשלה תעניק הלוואות לסטודנטים המתגוררים בתל אביב בגובה חצי משכר הדירה ועוד מיני הצעות שכאלה.

ושלא תבינו אותי לא נכון, יש במסמך כמה דברים חשובים ונכונים כמו ההצעות הנוגעות לשוק הדיור ולארנונה אבל הן חבויות בתוך מסה של אמירות שהן או מנותקות או פשוט לא נכונות כמו הקביעה שמערכת ההשכלה הגבוהה יכולה לגדול באופן משמעותי כי 90% מהצעירים מסיימים תיכון במסלול עיוני אבל רק 36% מקבלים תואר ראשון – על פניו קביעה נכונה אולם הכותבים מתעלמים מהנתון החשוב ביותר שהוא שרק כ- 45% בכלל זכאים לתעודת בגרות שהיא החסם העיקרי מפני כניסה למערכת ההשכלה הגבוהה וטוענים כי כל הגידול יכול לבוא מפתיחת מוסדות חדשים למגזר הערבי והחרדי.

ומילה אחרונה לסיום, ההתנשאות שעולה מכל עמוד של המסמך אינה מה שבאמת מרגיז אותי – מה שמרגיז אותי זה שבגלל הגישה המרוכזת כל כך יהיה קל מאוד לכל פוליטיקאי שרוצה למנוע את הדיון הציבורי החשוב שהיה אמור להתפתח בעקבות חקיקת חוק לצעירים לעשות זאת ולחוק כפי שהוא מוצע עתה אין שום סיכוי לעבור בכנסת. (טוב, אם חוק המאגר הביומטרי עבר אז אולי גם לחוק הזה יש סיכוי….)

 

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



9 תגובות

  • דצמבר 18, 2009

    ערן טרבלסי

    דווקא מצעירים המתגוררים בתל-אביב – עיר המושכת אליה צעירים מכל מיני סוגים ומכל מיני סיבות (לאו דווקא לצורך לימודים) – הייתי מצפה שיבינו שצעירים לא בהכרח = סטודנטים.

  • דצמבר 19, 2009

    איפי

    זה כלכך מעצבן שאין לי כוח אפילו לכתוב תגובה כמו שצריך..

  • דצמבר 19, 2009

    לרמן

    יש צעירים שהם לא סטודנטים? יש מקומות בארץ מחוץ לתל-אביב שגרים בהם צעירים? יש סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות מחוץ תל-אביב?
    אל תעבדו עלינו, רבותיי. במדינה מתוקנת לאנשים שלא גרים בתל-אביב אסור בכלל לכתוב בלוגים בגלל הפגיעה במטען התרבותי.

    עמית ונעמי, אל תשכחו שמדובר באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב. גוף שהכותרות היחידות שהוא מייצר קשורות למאבקים על שני ש"ח בשכר הלימוד, וככה נראה גם החוק הזה. לא תראה שם מאבקים על נושא גני ילדים או אלימות נוער, למשל, שני נושאים שכנראה לא קשורים לצעירים.

    חוצמזה, רוב הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב גרים אצל ההורים שלהם בפרברים ממילא (אפילו יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב לא גר בתל-אביב) והם רק חלק קטן מהצעירים התל-אביבים בכלל.

  • דצמבר 20, 2009

    יאיר

    נראה לי שזה מה שקורה כשמייחסים חשיבות-יתר למסמך מדיניות שיכול לשמש כתרגיל בתואר שני, ובהתאם לכך הרצינות והיסודיות שלו. חבל שזה קרה – אני מסכים אתך נעמי שזה יוצר הזדמנות להשתיק דיון ציבורי ולא לפתח אותו.

    בעניין המדינה המתוקנת ועניינה בפריפריה – אני לא מסכים אתך שיש מה ללגלג על המשפט הזה ועל הרעיון שאנשי הפריפריה מגיעים למרכז ללמוד קצת תרבות ולחזור "מתורבתים". זה אולי נשמע רע אבל ככה זה היה לאורך כל הדורות – העיר היא המוקד מבחינת תרבות, אקדמיה ויצירה, והיא מקרינה על סביבותיה. נגיד את זה אחרת: אם היה לי שקל לתיאטרון פרינג' הייתי שם אותו במרכז (משולש חדרה-גדרה-ירושלים) ולא בפריפריה. אני חושב שהפריפריה צריכה להתמחות באיכות חיים, בפנאי ונופש – אלו החוזקות שלה ואלו השרותים שאפשר לתת רק שם. המרכז צריך להתמחות בתרבות, תרבות שוליים, אמנות ואקדמיה. אלו החוזקות של העיר הגדולה מאז ומתמיד. ואל תגידו לי שבשדרות קמות אחלה להקות – הן נולדות שם ועוברות לת"א כדי לחיות.

    למען הסר ספק: המרכז הוא המשולש שציינתי – הליבה (אולי מורחב צפונה לחיפה), ולא מרכז ת"א. האמת – חיפשתי את מראה המקום המדוייק ולא מצאתי, אבל לדעתי הרעיון של הליבה התחיל בתמ"א 31.

    החוק והמסמך קצת משעשעים – אפשר לנחש די בקלות את סדר היום של מי שכתבו אותו (שכ"ד+שותפים, ארנונה, שכ"ל, תחבורה ציבורית, מילואים… ). די ברור למה אין שם למשל חלק העוסק בפשע בקרב צעירים, או לחילופין בעידוד יזמות (חברתיתעיסקית?) בקרב צעירים. אולי הם יגישו תיקון לחוק כשייתקלו בעולם האמיתי.

  • דצמבר 21, 2009

    עפרי

    אהלן,
    נעמי- אהבתי לקרוא.
    הערתי לאגודה בת"א על החוק בדיוק באותם מקומות, כן
    כולל העובדה שסטודנטים בישראל עסוקים יותר מכל בעצמם
    ולא במתרחש בחברה בה הם חיים ושאותה כדאי שנתקן.
    אני מקווה שבחודשים הקרובים ישתנה משהו בחשיבה של הנהגת
    הסטודנטים הארצית(גילוי נאות- גם אני חלק ממנה ומהקיפאון המחשבתי).

    עם זאת, אולי הגיע הזמן שגם בירושלים נגבש עמדה לאן אנחנו רוצים להגיע
    כצעירים וכסטודנטים. חוק הצעירים כפי שנעמי ציינה מייצג חשיבה נכונה בסה"כ
    וצורך עז במדינה כמו שלנו.
    אני מקווה ששחר(יו"ר ת"א) יגיב פה בבלוג בקרוב, אני יודע שכולכם מוזמנים לשלוח לו
    ולהתאחדות הסטודנטים הערות במייל הבא: office@nuis.co.il

  • דצמבר 21, 2009

    נעמה

    העברתי את הפוסט לעמיצור דמארי שמנהל את מחלקת מרכזי הצעירים בג'וינט- כיוון שהם המקדמים הראשיים של הנושא. אם תהיה תגובה מעניינת- אשתף.

  • דצמבר 22, 2009

    שחר בוצר

    שלום חברים,

    חלק מהביקורת אכן נכונה אבל לא במקום. המחקר של כשנה נערך על ידי סטודנטים באוניברסיטת תל אביב ובחסות אגודת הסטודנטים בת"א. על כן, זה טבעי שנקודת המבט של כותבי המחקר תהיה תואמת.
    גם בפאנל וגם בכל ראיון שערכתי בנושא אמרתי שעד פברואר אנחנו מפיצים את ההצעה ומבקשים תיקונים והערות בכדי לשפר ולשנות אותה ליוזמה ארצית שתענה על צרכי כל הצעירים בארץ. כך למשל אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ישבו באופן רציני והעבירו לנו שלל הערות ותיקונים שנכנסו ושינו את המחקר וההצעה.
    הקמנו גוף מחקר באגודה שעובד יחד עם יחידת המחקר של ההתאחדות הארצית שמקבל הערות ומשנה את ההצעה, בכל שבוע עולה לאתר http://WWW.YOUNGLAW.CO.IL גרסא משופרת.
    יתר על כן, אם תקראו את הצעת החוק עצמה בלבד ולא את המחקר תראו שהחוק עוסק בצעירים בארץ וממש לא בצעירי תל-אביב.

    בכל אופן, אני מזמין כל אחד/ת מכם שמעוניין לתעל את האנרגיות שהפגנתם בפוסט הזה לעשייה לצורך שיפור והנעת היוזמה הזו, להירשם באתר ו/או לפנות אלי ישירות.

    בברכה,
    שחר בוצר
    יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת ת"א.

  • דצמבר 22, 2009

    שחר בוצר

    חברים קראתי שוב את התגובות לפוסט, קצת חומר לקריאה על מעורבות חברתית ואקטיביזם סטודנטיאלי באגודת הסטודנטים ת"א:
    http://www.student.co.il/?CategoryID=1113&ArticleID=5158
    http://www.student.co.il/?CategoryID=182
    http://www.student.co.il/?CategoryID=204&ArticleID=4921&Page=1
    http://noway.org.il/?p=411
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/957/408.html
    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3718838,00.html

    זה נחמד לתקוף ולזרוק נתונים והכרזות מבלי להכיר את העובדות, אבל חשבתי שאולי יעניין את חלקכם לקרוא עד כמה אחריות חברתית עודפת היא ערך על פיו אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב פועלת.

    ואגב- אני מתגורר ברמת גן עם זוגתי ולא בפריפריה עם הורי.. סתם עוד נתון לא נכון שנרשם.

  • דצמבר 30, 2009

    ישראל טורין

    קראתי את היוזמה של תל-אביב ואני בכלל לא מבין מה הבעיה?
    המחקר אמנם עוסק בתל-אביב, אבל החוק לא מזכיר את צמד המילים 'תל-אביב'. נכון שהצעירים בישראל צריכים לחזק את האחריות העודפת שלהם כלפי החברה בה הם חיים – אבל הם גם צריכים לדאוג לעצמם. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו.
    הצעת החוק הזאת, אולי עם שינויים קטנים, תעשה את ההבדל.

    אגודת הסטודנטים – חזקו ואמצו! ❗