מהי בירת ישראל 3?

ביום ראשון נסעתי לפגישה בתל אביב, בבית אמות משפט. הפגישה הייתה במשרד לפיתוח הנגב והגליל (אני לא שוקל מעבר. פרטים בהמשך). מבט קצרצר בלוח הדיירים של הבניין הזה גילה שבנוסף יש גם לשר החוץ של מדינת ישראל לשכה, גם לשר הרווחה וגם לשר אני-לא יודע-למה הוא אחראי יוסי פלד יש לשכה בבית אמות משפט. על חשבונכם חבריא, זה המיסים של כולנו שמממנים את החינגה הזו ואת הלשכות הכפולות שנמצאות במרחק 40 דקות נסיעה אחת מהשניה.

מצד אחד זה מעצבן לאללה. למה משרד לפיתוח נגב-גליל יושב בתל אביב? אם לא בירושלים אז שיישב בבאר שבע או בעכו, אבל תל אביב? שלא לדבר על היתר ששוכרים משרדים יקרים למדי. מצד שני אני חייב להגיד שאני מבין אותם. יורדים מהמשרד ותוך שנייה הם באבן גבירול. אפשר לקבוע פגישות בקפה סמוך, לרדת לאכול משהו מעניין בצהריים. להזמין טייק אווי אם נשארים מאוחר בערב, לשתות בירה בפאב אחרי העבודה.  נניח והממשלה תאכוף פעם את החלטותיה ותעביר את משרדיה לירושלים. מה בדיוק נציע להם? את קריית הממשלה המשמימה בגבעת רם? את הפרדת השימושים הקיצונית שמונהגת שם? איפה הם ישבו לקפה עם קולגה- במזנון הממשלתי עם סנדביץ' ביצה קשה וכוס תה?

אמר פעם פרופ' אריה שחר המנוח על גבעת רם שאחרי 5 בערב אפשר ללכת על שדרות רופין ולא יהיה ממי לבקש אש לסיגריה או לשאול מה השעה והוא צודק. עד שלא יוכנסו שימושים נוספים לגבעת רם- שדרת מוזיאונים על רופין, מסעדות, סינמה סיטי ופונקציות של פנאי , תרבות ובילוי- היא לעד תישאר מדבר אורבני מנוכר ואין להתפלא שמשרדי ממשלה ימשיכ לברוח ממנו.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



48 תגובות

  • דצמבר 3, 2009

    ערן טרבלסי

    אז אני מבין שעל להחזיר את משרדי הממשלה למרכז העיר כבר אין מה לדבר…

  • דצמבר 3, 2009

    הראל

    הבעיה של המדבר בכניסה לעיר רחבה יותר. למעשה, גם תושב בית הכרם ממוצע מצוי במדבר, אם חשקה נפשו בבירה קרה בערב האופציות שלו מתמצות בבית קפה אחד מקרטע ופיצרייה מאובקת על שדרות הרצל או שהוא צריך לקחת אוטו (המרחקים גדולים מדי בשביל ללכת ברגל) העירה.
    באופן דומה, מי שמוצא את עצמו מאיזושהי סיבה בבנייני האומה וחשקה נפשו במשהו צריך לכתת רגליו או לרחוב אגריפס או למזללות של התחנה המרכזית (דרך מנהרת השתן הידועה על שם הרב כהנא), אלו האופציות היחידות. כל המתחם שגבולותיו הכניסה לעיר, דרך רופין, דרך בן צבי, דרך הרצוג ודרך בגין (אני מקווה שהבנתם) הוא סוג של שממה מבחינת עירוב שימושים. אין שם מסחר, ואין שם הסעדה ואין שם בילויים.

  • דצמבר 3, 2009

    יובל האחר

    הראל – מנהרת השתן הידועה על שם הרב כהנא (אהבתי, דרך אגב) נסגרה מזמן בשביל בניית תחנת הרכבת שלא תגיע. כיום כדי לעבור מבנייני האומה לתחנה המרכזית צריך לחצות את הכביש. אבל למה שמישהו בכלל ימצא את עצמו בבנייני האומה? מה יש לחפש שם בדיוק? עוד פספוס של אזור שאפשר לפתח, וחבל שמה שעושים שם זה מגורים לעשירים בלבד.

    לגבי גבעת רם – מלבד שכונת ניות יש גם את מעונות הסטודנטים בגבעת רם, שלדעתי רק משוועים לכך שיהיה מקום נורמלי לצאת אליו ברגל. החוכמה זה לפתח את האזור בלי לפגוע בטבע היפהפה שיש שם כיום.

  • דצמבר 3, 2009

    דודו

    מתחם הכניסה לעיר עתיד לעבור מהפכה בשנים הקרובות

    ערן,

    קצת מפתיע אותי שאתה שואל זאת לאחר המסמך ששלחתי לך.

    מרכז העיר של ירושלים יספק תעסוקה אך מסוג מסויים ולא תעסוקת משרדים קלאסית כמו במתחמי "סיטי" כבכול הערים הדומיננטיות בעולם, אלא כובד המשקל יעבור לכניסה לעיר. את התפיסה הזו מקדמת כיום עיריית ירושלים ומוסדות התכנון העירוניים בכדי ליצר רצף אדיר ומשמעותי מהכניסה לעיר, בנייני האומה, אזור קריית הלאום וגן סאקר.

    ראשית נבחרה תכנית אב לתכנון המתחם

    את עיקריה תוכלו ללמוד בקישור הבא בו מסבירים האדריכלים את תפישת עולמם ובעיקר את הפוטנציאל האדיר שטמון במקום וכיום אף ננקטים צעדים למימושו:

    http://www.isra-arch.org.il/Hebrew/Article.aspx?Item=824&Section=663

    ותרשו לי לצטט:
    "רובע הכניסה לעיר – "העיר החדשה"
    מודל "הערים החדשות" (ערים אשר עברו תהליכי שיקום,שדרוג והתחדשות), מגדיר ערים אלו כמרכז של ייצור וצריכה של מוצרים ושירותים "גבוהים", המושכות אוכלוסיות חזקות ויצרניות (Glaeser, and Saiz,2004). הקמת רובע העסקים החדש יסייע למתג את ירושלים כעיר מתחדשת על פי מודל זה, וישדר מסר חשוב של השקעה בכלכלה העירונית, בתרבות וברמת שירותים שיתרמו לחיזוק הדימוי העירוני של ירושלים. תהליך יצירת דימוי ומיתוג חדשים דורשים גיבוי בצעדים כגון: שדרוג המרחב העירוני, היצע מגוון של שירותי תרבות ובידור, ושיפור רמת- השירותים לאזרח.
    תכנית ההתחדשות למרכז הקונגרסים – בנייני האומה
    התכנית לרובע העסקים החדש של ירושלים, שבשטחו יבנו כ-350-400 אלף מ"ר, מגלמת בתוכה את תכנית ההתחדשות וההתרחבות של מרכז הקונגרסים הבינ"ל – בנייני האומה, בתכנון אדריכל משה ספדי . פרוגראמת השטחים המוצעת לבנייני האומה, ממליצה על היקף של כ – 40,000 מ"ר שטחים עיקריים וכ- 100,000 מ"ר שטחי שירות ותפעול עבור מרכז הכנסים והקונגרסים בלבד. לצד פרוגראמת השטחים של בנייני האומה קימת פרוגראמת השטחים הסחירים שיאפשרו את ביצוע הפרויקט:
    • מסחר: 25,000-30,000 מ"ר שטחים עיקריים.
    • מלון: 15,000-20,000 מ"ר שטחים עיקריים.
    • משרדים 35,000-40,000 מ"ר שטחים עיקריים.

    סה"כ היקף שטחים סחירים כ-120,00 מ"ר ברוטו.

    יתר על כן, שלושה פרויקטים נוספים, הנמצאים כיום בהליכי תכנון מתקדמים, ישתלבו בחזון העיר החדשה וישמשו כגורם מחולל ועיקרי שיניע ויוביל את יישום החזון.
    1. "קריית המחוזות" – בחטיבת הקרקע שבין הרחובות יפו, נורדאו ושז"ר, בשטח הידוע כמתחם משרד החוץ צפון, תוקם קריית המחוזות אשר תרכז את כלל משרדי הממשלה ברמה המחוזית ולמעשה תשפר את השירות לאזרחי העיר והמטרופולין ע"י יצירת קריית ממשלה מחוזית עפ"י המודלים של הקריות אשר נבנו ברחבי הארץ בשנים האחרונות.
    2. "היכל בתי המשפט" – קומפלקס היכל בתי המשפט, אשר ירכז את אחד-עשר בתי המשפט הפועלים בעיר (מלבד בית המשפט העליון), ייבנה בחטיבת הקרקע אשר נמצאת מדרום לקריית- המחוזות ומצפון למתחמי המגורים הנבנים בשטח משרד החוץ הישן (בתא השטח בו היה אמור לקום מוזיאון הסובלנות ומלון, עפ"י תב"ע 5649).
    3. "סינמה סיטי" – חניון הלאום ישמש כאכסניה לפרויקט הסינמה סיטי בירושלים. הפרויקט ישלב אולמות קולנוע מיוחדים, מוזיאון קולנוע ישראלי, מוזיאון עולם התנ"ך, גלריות אמנות, מסחר ובתי קפה בהיקף של עשרות אלפי מ"ר".

  • דצמבר 3, 2009

    עמית (אחר)

    למה אתה נטפל לשדרות רופין? הן נמצאות בגב של משרדי הממשלה, ואם כבר לפתח אז עדיף לכיוון בנייני האומה (התוכנית שדודו הציג כאן). את השדרה היפה הזאת עדיף לשמור כטיילת ירוקה ופתוחה בלי יותר מדי מסחר. היום שמעתי שהספריה הלאומית מתוכננת להיבנות על חשבון אחת החורשות היפות בדרך רופין וזה די העציב אותי. אני מקווה שזה לא מדויק, והחורשה תישמר. בכל אופן, לספריה הלאומית הייתי מייעד מיקום קצת יותר מרכזי ונגיש (בתחבורה ציבורת בעיקר) – אולי ליד בנייני האומה.

  • דצמבר 3, 2009

    עמית (אחר)

    ואגב, דודו – לא דובר על הקמת היכל בתי משפט ברחוב הלל?

  • דצמבר 3, 2009

    בן

    עמית אחר, אכן הספריה הלאומית עוברת לחורשה.. http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/973/223.html

  • דצמבר 3, 2009

    הראל

    תודה לכולם על המידע המעניין והשימושי.

    הערה ראשונה: מנהרת השתן על שם הרב כהנא זצוק"ל קיימת ובועטת, רק בפורמט קצת מקוצץ כנפיים יחסית לפעם. נסו ותיווכחו. מה שמדהים הוא שמזה כשנתיים החיבור להולכי רגל בין שדרות שז"ר לבין רח' יפו, כלומר בין תחנת האוטובוסים המרכזית (והמוצלחת בסה"כ) לבין בנייני האומה, הוא מעין שביל צר (בערך 1 מטר רוחב), עקום, חשוך לגמרי בלילה, גובל בגדר אתר בנייה מכוערת, ומוביל לקטע של רחוב יפו שגם הוא חשוך מאוד ועלוב נפש במיוחד. באופן כללי, כל מתחם בנייני האומה והתחנה המרכזית הוא אחת השאריות היותר עצובות של ירושלים המכוערת והזנוחה של לפני כמה שנים, מהסוג שלשמחתי הרבה רואים פחות ופחות במרכז העיר ואפילו בואכה השוק.

    בעניין התוכניות למתחם הכניסה לירושלים: מצד אחד – מעורר אופטימיות ותקווה. מצד שני – מתי כל זה יקרה? ולמה בהדמיות של משרד ספדי זה נראה כאילו צריך להרוס חלק ניכר מהבינוי שקיים כיום בין שדרות שז"ר לרח' יפו, לחפור מנהרת רכב ענקית מתחת לרחוב שזר, ובאופן כללי לקוות לנס? איפה בדיוק הבניין של רשות הדואר והבניין של הביטוח הלאומי בהדמיות היפות האלה? אנחנו מדברים על 2045 או 2090? תנו לנו משהו עכשיו. אפשר להתחיל בלסלק את חניון אגד מהתחת של בנייני האומה ולפתוח בית קפה אחד לרפואה ממערב לשוק ומדרום לתחנה המרכזית, ורצוי שיהיו בו קרואסונים טעימים.

    ואנא, בבקשה בבקשה, אחרי שהמתחם הזה יכיל כל כך הרבה תחנות רכבת ואוטובוס, שמישהו ישים שוטר תנועה שיימנע את הדאבל-טריפל-קוודארופל פרקינג העצבני של כלי רכב ממונעים מכל הסוגים בטרמפיאדה של בנייני האומה. לאוטובוסים אין איך להשתלב ובכל פעם שאני רואה את זה בא לי לבכות.

    ולא הבנתי איך חניון האומה "יארח" את הסינמה סיטי? מה יקרה למכוניות שחונות בו?

    ומשהו אחרון: שמתי לב לאחרונה שאנשים התחילו ללכת לאורך גשר המיתרים לא בתור אטרקציה אלא בתור קיצור דרך נעים בין רחוב יפו לשדרות הרצל. נחמד!

  • דצמבר 4, 2009

    יאיר

    נראה לי שאם זה היה רווחי, היו קמים כבר בתי קפה בכביש רופין, בגן הוורדים, במנהרת כהנא (האמת – שם דווקא היה משהו), ובחניון האומה. כשבונים בכזו דלילות (גם משרדים וגם מגורים) לעולם לא יהיו שם מספיק חיים בשביל לקיים יותר ממזנון של ביצה קשה, או גזלן של נקניקיה בלחמניה (זה במוזיאון ישראל).

    דודו – המודלים של הכניסה לעיר היו מאוד יפים. אני חושב שירושלים חייבת להתמקד בתעסוקה ושירותים, אבל עם "היכל המשפט", "קריית המחוזות", "סינימה סיטי", וללא מגורים, זה נשמע יותר כמו לה דפאנס (שם דווקא יש 20000 תושבים), מאשר כמו רובע שוקק חיים.

    עמית אחר – לדעתי כביש רופין אינו שדרה יפה, אלא כביש מאוד רחב עם גינון בצדדיו. כל פעילות שתבוא לשם, ותתפור במשהו את האיים האבודים: קרית הממשלה, מוזיאון ישראל, גבעת רם – תבורך.

  • דצמבר 4, 2009

    לרמן

    עד שאתה מגיע לתל-אביב, אתה לא אומר שלום ועוצר לשתות קפה או לפחות לנשנש משהו? ככה לא מתנהגים. חוצמזה, פיתוח נגב-גליל זה רעיון נחמד (בעצם אולי לא), אבל מה שבטוח הרבה יותר נחמד לשבת בתל-אביב.

  • דצמבר 4, 2009

    ערן טרבלסי

    דודו – היום אכתוב לך במייל. בכל מקרה, זה היה חצי בצחוק – גם לי מותר להתרפק על שנות ה-60, לא?

  • דצמבר 4, 2009

    דודו

    אני חייב תשובות למספר אנשים

    עמית (אחר)‏, ראשית מתחילים לקדם תכנית להעברת קומפלקס בתי המשפט בכניסה לעיר מכיוון שכבוד השופטת דורית ביניש מתנגדת להקים את הקומפלקס ברחוב הלל בשל סוגיית בית הקברות המוסלמי, לאחר שמחזיק תיק התכנון והבנייה חיפש וחיפש ולאור בקשתה של השופטת שיימצא מקום במתחם הכניסה לעיר לבניית בתי המשפט, אותר המגרש המדובר ובקרוב יחל הליך של שינוי תב"ע.

    בכל הנוגע לספרייה הלאומית ולשדרות רופין, הנחמה בכל התכנית הזו שהכניסה לספריה תהא מרחוב רופין ואז יהיו קצת חיים בשדרה ומלבד זו ישנה תכנית גם לטיפול בכביש בכדי שיהפך לשדרה אמיתית.

    יאיר,

    נשמת אפה של כל התחדשות עירונית היא הכנסת מגורים לאזור הנדרש טיפול, אך כידוע אנו לא פועלים בואקום, דהיינו בהקשר הירושלמי, ישנן שתי בעיות: א.התחרדות. ב. דירות רפאים. ועל כן כרגע הוחלט שלא יהיו מגורים. נבחנת האפשרות לאשר מגורים רק בקומות העליונות של המגדלים בדומה למגדל משה אביב ברמת גן. אך כאמור התכנית מתמקדת בראש וראשונה בתעסוקה ומשרדים ובכדי למלא את החללים בין מקום למקום וליהפוך המתחם לאטרקטיבי.
    אל תשכח שהתכנית לשדרוג בנייני האומה תייצר פונקציות תרבותיות ומסחריות שיימשכו לא מעט אנשים.
    אני מסכים שנוצר סוג של איזור אם אין מגורים אבל גם באזור הבורסה ברמת גן יש איזור ואינני רואה שמישהו נזעק אגב עיריית ר"ג מבינה את הבעייתיות ולאט מתחילים לעבוד על הכנסת פונקציות שאינן מפוקפקות(העבירו לשם תיאטרון)

    בנוגע לבתי קפה – לשם הידיעה לגן הורדים יועתק מבנה השירותים ההיסטורי מרחוב הרב קוק שפורק בעבר.
    המבנה ישוחזר ויבנה כמסעדה(פרויקט של הקרן לירושלים), אגב, כנ"ל יתרחש עם מבנה השירותים הציבוריים בגן העצמאות, מול הקונסוליה האמריקאית, כיום מקודמת ע"י חברת עדן תכנית לתוספת בנייה לצורך הפיכתו לבית קפה עם שירותים ציבוריים רק בחלקו האחורי.

    הראל,

    ראשית ההדמיות הן לא של ספדי אלא של משרד האדריכלים "פרחי-צפריר" שזכה בתחרות לתכנית האב. אלו הם כמובן עקרונות לפיתוח ואין מחויבות לכל פרט או דרך (המחויבות העיקרית היא הרצון להקים סיטי חדש לירושלים שישחרר את הלחצים הנדל"ניים מהעיר ההיסטורית).
    בנוגע ליישום, נכון זה הולך להיות הליך ארוך מאוד(אך לא תלוי שלטון חילוני או חרדי) אך ברגע שקריית המחוזות תיבנה, הסינמה סיטי שאמור להיפתח בעוד שנתיים יחד עם תחילת שינוי התב"ע להיכל בתי המשפט כל אלו יגרמו לשינוי ויובילו לפיתוח מגדלים לצורכי משרדים ותעסוקה בדיוק כפי שקרה ברמת החי"ל וברחוב הארבעה בת"א, או ברחוב דוד המלך בת"א שם ישנה מלחמה של משרדי עו"ד על הקרבה לבתי המשפט.

    בנוגע לסינמה סיטי- סה"כ מתוכננים כ-15 בתי קולנוע עם מסחר רב בגג חניון הלאום (הרחבה השוממה שנמצאת שם כיום) אשר ימשוך כמובן גם בשעות היום את כל עובדי הממשלה ולאט לאט בתי קפה אחרים יצוצו באזור, וישארו מקומות רבים גם לבאים ברכב. אגב משרד האוצר חתמו בתוך 5 דקות על ההסכם כי נמאס להם לשלם לשפיר, הזכיין, פיצויים חודשיים על תפוסה נמוכה.
    ללא קשר לסינמה סיטי, כבר כעת גלובוס גרופ, אשר עברו לבבנייני האומה, משפצים אולמות נוספים במתחם בכדי לפתוח 20 בתי קולנוע נוספים.

    בנוגע לשדרות שז"ר, הרעיון כמובן לבצע שיקוע מהכניסה לעיר , קצת אחרי הגשר, שקצהו השני יהיה אחרי הצומת שז"ר, בן צבי, נורדאו. המטרה כמובן לייצר מרחב להולכי רגל שבמרכזו שני קווים של הרכבת הקלה, הרכבת הכבדה, ויצירת חיבור לבנייני האומה(וגם חניון תת-קרקעי ל-2000 רכבים).
    בנוגע למתחם האוטובוסים השייך לחברת נצבא, המגזר הציבורי מאותת ובהמשך מצטרף המגזר הפרטי כפי שקורה בקריית המחוזות(בליליוס מקדמים שני מגדלי משרדים על שטח התחנה המרכזית הזמנית שהייתה ברחוב יפו ותכניתם אושרה בוועדה המחוזית) אני מאמין שכך יקרה במתחם זה. אגב בנוגע לקריית המחוזות, אחד מהעקרונות המרכזיים שעומדים לנגד עיננו זהו שיפור השירות לתושבי העיר והמחוז. כיום משרדי הממשלה מפוזרים ברחבי העיר וזה מתיש.

    בנוסף אתם שוכחים שזה עתיד להיות מרכז התחבורה הציבורית המרכזי בארץ, תחנת רכבת כבדה שתיפתח בעוד 5 שנים, שני קווי רכבת קלה, ותחנת אוטובוסים מרכזית.
    כפי שאנשים העובדים בת"א ונוסעים אליה ברכבת ממודיעין ורחובות, כך יתרחש בירושלים.

    מה יותר טבעי שאדם ייסע ברכבת, יילך ברגל 5 דקות למקום עבודתו במשרדי הממשלה השונים, במקום לסתום את העיר בפקקי תנועה.

  • דצמבר 4, 2009

    דודו

    עוד הערה נוספת

    בקרוב, רכבת ישראל יחליפו את הגדר המכערת את אתר הבנייה ויציבו גדר נורמלית ובתקווה עם הדמיית הפרויקט.

    שנית, בבניין מינהל הרכב לשעבר (הבניין הנטוש שמול תחנת האוטובוסים המרכזית) מקודמת תכנית להפיכתו למרכז תרבות ומסחר. המשרד שנשכר לצורך הכנת העבודה הוא אותו משרד שביצע את נמל ת"א, מנשיה ונמל יפו (רן וולף הירושלמי לשעבר).

    יש תקווה ובבקשה מעט סבלנות כי בכל זאת אנחנו באנו אחרי הרס של 15 שנה

  • דצמבר 4, 2009

    הראל

    כל המידע מאוד מעניין. חבל רק שתושבי העיר צריכים לגלות אותו כאן בבלוג, ויותר נכון בטוקבקים של הבלוג. לעירייה יש בעיה בפרסום תוכניותיה בעתיד לכלל הציבור, ולא רק לפסיכים כמוני שקוראים את התמלילים של ועדת התכנון העירונית. קחו למשל את נושא שביל האופניים שיקיף את העיר שעליו גיליתי שם, למה העירייה לא מפרסמת כזה דבר מגניב לתושבים?
    (אגב, האנשים שעובדים בחברה שמתמללת את ישיבות ועדות העירייה הם אנאלפבתים ובורים ברמה מפחידה ממש, הטעויות בתמלול מביכות להחריד).

  • דצמבר 4, 2009

    דודו

    הראל אתה צודק בנוגע למידע שחלקתי עם הציבור ובאי ייחצונו.

    עולם התכנון הישראלי מתנהל בחשאיות מכל מיני סיבות בין אם מהחשש שיהיו כאלה שיתקעו טריז (תושבים, חרדים, מחבקי עצים ומה לא) ובין אם מהרצון להציג לציבור משהו מוגמר (ואין הכוונה להימנע משיתוף ציבור לפחות בגישתנו, אך אני מסכים שישנם כאלה המבקשים להמנע משיתוף הציבור).

    כמובן שעיריית ירושלים לא מייחצנת בצורה טובה את תהליכי ההתחדשות שמתרחשים ובייחוד את התכניות שמיושמות "מחר בבוקר" ובשונה מתהליכים ארוכי טווח.
    בכל הקשור למרחב הציבורי, החייאותו ושידרוגו זהו אחד הנושאים המרכזיים שעומדים לנגד עינינו ועל כן סוגיית בתי הקפה בגינות/גנים עולה על הפרק ומקודמת כל הזמן(ושכחתי לציין, יוקם בית קפה, סוף סוף, בגן סאקר וגם בשדרות בן מימון-השדרה היחידה בעיר אשר בה יש כבר ביתן שרק זועק "תפתחו אותי כבר").

    גם בנושא המידע לציבור אנחנו מטפלים והרעיון המרכזי זהו הקמת Infobox כחלק ממתחם הבנייה של הרכבת הכבדה, כפי שהיה בברלין לאחר איחוד העיר ב-89(תרשמו בגוגל). הרעיון כמובן זה מתן מידע כל כלל פרויקטי הבנייה בעיר ולחשוף אותם לציבור. הקמתו בנקודה הזו מבחינה פיסית וגאוגרפית היא האופטימלית ביותר, כל מי שיגיע לעיר בתח"צ יוכל לקבל מידע על כלל הפרויקטים שנבנים בעיר.

  • דצמבר 4, 2009

    אליאב

    דודו- אי בניית מגורים במתחם המתוכנן הזה היא בכייה לדורות. במקום להרחיב את מרכז העיר מרחוב יפו לכיוון הכניסה לעיר, הולכים ליצור מרחב מת. לא ברור לי איך תופעות התחרדות והדירות הריקות מביאות מישהו למסקנה שעדיף לוותר על המגורים שם, ובפרט שאם האזור יתוכנן באופן איכותי יכול להיו שהוא ימשוך אוכלוסיה חזקה.
    עמית – מסכים לגמרי עם ההבחנה לגבי הואקום העירוני בקריית הממשלה. עבדתי שם לפני כמה שנים, והעובדים פשוט משוועים למרחב עירוני סביב המשרדים – ובעיקר בתי קפה ומסעדות. 

  • דצמבר 4, 2009

    דודו

    אליאב,
    אני מבין אותך אך חולק עליך במקרה זה, אכן צריך מגורים אך מכיוון שהתכנון באזור זה הוא מאוד בעייתי כלי התכנון אינם יכולים לעמוד בפרץ ולהבטיח שלא תהא זליגת חרדים שיהפכו את המקום ל-"היידישע סיטי". לצערנו לנגד עיננו עומדות גם שאלות סוציולגיות ולא רק תכנוניות (ראה מקרה הר-חומה שתוכננה ויועדה לאוכלוסיה חילונית). בנוסף, עם כל הכבוד לתיאוריות, יזמים בונים מה שמשתלם להם כלכלית, אם אני מוסיף שם מגורים הם יבנו רק מגורים וכל רעיון רובע העסקים יילך לעזאזל ויש לנו דוגמאות רבות בירושלים כגון תכנית האב לרוממה שהסבה את אזור התעשייה לשכונה. נבנו מבני מגורים בלי התייחסות נאותה לצורכי הציבור כגון: מוסדות ציבור, שפ"צים ועוד.
    עוד נקודות חשובות שאתה לא מתייחס אליהן, המקום עתיד להיות מרכז התחבורה הציבורית המרכזי בארץ, אזור תרבות וכנסים מרכזי בעקבות תכנית שידרוג בנייני האומה( מסחר בהיקפים אדירים ובית מלון) והקמת הסינמה סיטי. ברגע שיהיו משרדים נורמלים נוכל סוף סוף ליישם החלטות ממשלה בדבר העתקת משרדי ממשלה ולהביא לפה כל מיני מוסדות שהיו מתים להיות ליד בנק ישראל. רוצה לומר שזה לא יהיה אזור של 9:00-17:00
    לטענתך זו בכייה לדורות שאין מגורים במתחם אבל לא הכל חד משמעי. ישנה תכנית פינוי-בינוי ל300 דירות במתחם המקשר, אשר נמצא ממול לרובע העסקים המתוכנן, התכנית נמצאת בהתנגדויות במחוזית ולפני אישור. שנית מתחם בתי המלון בשדרות הרצל נמצא ליד, ובנוסף בתב"ע הקיימת, על שטחו המקורה של כביש בגין(ליד חניון האוטובוסים של אגד), ישנה תכנית לבניית בתי מלון.
    השאלה מה עדיף?, עירוב שימושים מובנה ללא מגורים שיכלול כמובן מסחר במפלס הקרקע של המגדלים ופונקציות תרבות שימשכו אלפים, או, עירוב שימושים מלא כולל מגורים שיימשוך לשם חרדים בשל הקרבה לגבעת שאול ורוממה?! – מבחינתי זוהי תהיה הבכייה לדורות כי –
    Once neighborhood go black, it never goes back

  • דצמבר 4, 2009

    עמית (אחר)

    יאיר – למה לתפור את קריית הממשלה למוזיאונים ולגבעת רם? אני דווקא חושב שהשטח הירוק הזה בלב העיר הוא נכס. בשביל פעילויות אינטנסיביות יש את מרכז העיר ובעתיד גם אזור הכניסה לעיר. הכביש אמנם קוטע את הרצף הירוק, אבל בוא נהיה מציאותיים. אי אפשר לקיים עיר בלי כבישים ואי אפשר לבנות מוזיאונים, אוניברסיטה ומשרדי ממשלה בלי גישה.

  • דצמבר 4, 2009

    עמית (אחר)

    דודו – אני מסכים איתך שאין הצדקה לבנות שם למגורים. בכלל אני לא חושב ש"עירוב שימושים" הוא ערך קדוש. יש מקומות שלא מתאימים לזה, כמו סביבות של תחנות רכבת גדולות למשל (שזה יהיה אחד מהם) שהאינטנסיביות שלהם לא מאפשרת מגורים איכותיים. אני בניגוד אליך חושש פחות מהתחרדות (אם כי גם זאת אופציה) ויותר מהפיכת הדירות לדירות רפאים, שגם לא יוסיפו יותר מדי חיים לאזור. ואגב – יש בנייה למגורים (דירות יוקרה, אלא מה) ממש לא רחוק משם, במתחם משרד החוץ הישן.

    ועוד משהו – תודה על פירוט התכניות האופטימי (בעיקר בתי הקפה בגנים – הייתי מוסיף עוד אחד או שניים אפילו). נקווה שחלק מהתוכניות ייושמו בקרוב וייצרו מומנטום חיובי לעיר. גם אני חושב שחבל שאין פרסום מספיק. בכלל הקשר של העירייה עם הציבור נראה די לקוי.

  • דצמבר 5, 2009

    אליאב

    ואו, עמית (אחר) – למה דווקא תחנת רכבת הבאת כדוגמה?? בכל העולם מתפתחת גישת ה TOD (transport oriented development שלפיה תחנות רכבת גדולות זה בדיוק איפה שצריך לבנות למגורים.

  • דצמבר 5, 2009

    הראל

    אני חושב שהעירייה בסך הכל די מוצלחת בשיווק לתושיבם של פסטיבלים ואירועי תרבות גדולים (וגם פחות גדולים), כמו פעילויות חנוכה, חמשושלים, חוצות היוצר, המגוון הגדול אירועי הקיץ החולף (כולכם מכירים את הסמל עם הארטיק). זה טוב, וכדאי גם לדחוף את הפרסומים האלה כהודעות לעיתונות, כדי שכתבי המקומון "הארץ" למשל ישמעו עליהם.

    אבל לא די בכך. מידע מהסוג שדודו מספק לנו כאן (דודו, אם אפשר לשאול, מה הקשר המדוייק שלך לעירייה?) צריך גם הוא לזלוג לציבור. הרבה תושבים ישמחו לשמוע על בתי הקפה בפארקים (אני מוכן לעמוד בתור כבר עכשיו לאספרסו בבית קפה בשדרות בן מימון), על הסינמה סיטי, על פארק המסילה שקורם עור וגידים כבר עכשיו, על שביל האופניים הטבעתי, על תוכניות הפיתוח של רחוב יפו וכו' וכו'. יש בזה עניין לתושבים. אפשר היה להתחיל בלהוסיף אותו לפרסומי העירייה המודפסים ובאתר האינטרנט.

  • דצמבר 5, 2009

    בועז

    בעניין בתי הקפה הקיימים באזור:
    יש בכיכר דניה את "לחם ארז", די חדש ותושבי בית הכרם לא צריכים לנסוע.
    יש גם את "העברית" בגבעת-רם במרכז הספורט החדש והיפה. שקשוקה טובה, מנסיון.

    זה לא מספיק, כמובן.

  • דצמבר 5, 2009

    ערן טרבלסי

    בועז, "העברית" נמצא במקום שבו שכן פעם "דבש באוניברסיטה"?

  • דצמבר 5, 2009

    יאיר

    דודו – בגלל הפחד המשתק מהחרדים, ניצור בדיוק את מתחם הבורסה בר"ג, שאולי לא שומעים שמישהו מתלונן, אבל בלילה זה אזור של פשע וזנות, וביום יש שם בניינים יפים נטועים באזור מוזנח (אסייג ואומר שכבר עברו יותר מעשר שנים מאז שעבדתי שם – אולי זה הפך למקום נעים ונחמד). ולכל מי שחושב שמסעדות ובתי קפה מביאים חיים למקום – אני מציע לחשוב על קריית עתידים בת"א – אזור של מסעדות יוקרה ללא מרחב ציבורי וללא חיים. ביום המסעדות מזינות את אנשי ההי-טק שעובדים שם, ובערב את המעמד הבינוני-גבוה של ת"א והסביבה – כולם כמובן מגיעים ברכב. גם תרבות – האם אזור הצוללת מלא חיים, האם אזור "פסיק" בגבעת שאול מלא חיים? לא סתם דיברו אבותינו המתכננים על *התמהיל* בחרדת קודש.

    עמית אחר – אני אישית חושב שהכבישים המהירים בתוך העיר יוצרים סביבה מנוכרת להולך הרגל. מכיוון שאין אפשרות להזיז את קרית הממשלה, לצופף קצת את הבניינים ולהצמיד אותה למוזיאונים ולאוניברסיטה, אז "לתפור אותם זה לזה" כדי שלפחות שיהיה נעים (ובעיקר שתהיה סיבה) ללכת שם, ולא רק לחובבי הליכה ספורטיבית (כשהלכתי ברגל פעם ממשרד הפנים בחזרה לעיר עצרה אותי משטרה…).

  • דצמבר 5, 2009

    דודו

    יאיר,
    ראשית אני לא מתווכח על הצורך של המגורים אני רק אומר מה יהיו התוצאות אם נאשר זאת ובכלל מי יהיה מסוגל לקנות דירה בלב הרובע לכשייבנה, מלבד מיליונרים (אם זה מה שייתן לאנשים תמרוץ לבנות ואני שוב מציין את הדוגמא של מגדל משה אביב בר"ג אז לא אכפת לי באופן אישי שיתנו דירות יוקרה ב-10 קומות העליונות, אך כפי שכבר אמרתי המציאות חזקה יותר מכל תיאוריה בהקשר זה, הקבלנים יבנו רק מה שישתלם להם דהיינו בניין מגורים ולא בניין משרדים, אם הם יידעו שאלו הם הגבולות וזה מה שיהיה ניתן לבנות אז מי שירצה להשקיע בתחומים הללו יבוא וישקיע האמן לי אני רואה את התופעה הזו יום יום – בליליוס הולך לעשות מיליונים מהמשרדים שייבנה בסמוך לקריית המחוזות, כנ"ל כאשר קומפלקס היכל בתי המשפט ייבנה עורכי דין רבים יירצו לשבת בסמוך וישחררו את רחביה מהשימושים חורגים). ציינתי וגם עזרו לי לציין שיש לא מעט מגורים בין אם קריית משה הסמוכה, מתחם המקשר, בתי המלון ומתחם משרד החוץ.

    כאמור קודם כל זהו אזור תעסוקה/ משרדים (בו משתלב מרכז הקונגרסים בכל הקשור לתיירות וכלכלת כנסים) כל היתר זה בונוס.

    לא כל אזור צריך להיות אזור מגורים ובוודאי איננו רוצים להעביר את כובד המשקל גם בתחומי הבילוי על סוגיו ממרכז העיר ההיסטורי, אם אכן יקרה כך אז הרובע החדש יתפקד בפועל כמע"ר היחיד וזה ההיסטורי הנמצא בעיצומו של שיקום יחל לגסוס שוב.

    עיר גדולה כמו ירושלים, על אף שכוח הקנייה בה דל באופן יחסי, צריכה מספר מוקדי בילוי, רובע עסקים כגון הבורסה לא יכול להציע מסעדות ומתחמים היסטוריים ששוקמו ונהפכו לגלריות, פאבים ומסעדות אלא יכול להציע מוקדיי תרבות כגון הקמלוט בהרצליה או הזאפה או לאפשר את התמקמותם של בתי קולנוע בסמוך לו בשל שטחים מבונים נרחבים שיש לו להציע וכבר כתבתי שעיריית ר"ג החלה לפעול בכיוון זה בכדי לצמצם תופעת מועדני הבורסה. אגב אני אישית קונה את דבריך, הלוואי שזה יהיה רמת החי"ל ב', הגיע הזמן שיהיו פה משרדים שנראים כמו משרדים ולא משרדים שהם תוצרי כלאיים של עונייה של העיר וחוסר המעוף ששרר פה בכל הקשור לתעסוקה כולל בתקופתו של טדי אשר הבין זאת רק לקראת סוף הקריירה שלו כאשר החליט להקים את הרל"י ב-1988.

    ואגב למה את הולך כ"כ רחוק לקריית עתידים, יש פה את הר חוצבים שסובל ממחלות קשות יותר בו אין כמעט מסחר ושימושים שאינם תעסוקה למרות הנסיונות של עזרי לוי להכניס שימושים כאלה(נחשו מי התנגד ומאיזה סיבות).

    אם קראת את דבריהם של אדריכלי התכנית ואת החזון העירוני בנושא זה אז ראשית האדם והתח"צ במרכז, להבדיל מקריית עתידים או הר חוצבים פה ישנה אפשרות לברוא כמעט ב-"טאבולה ראסה" אזור תעסוקה עם דגש על המרחב הציבורי שיהיה מזמין תרתי משמע, בין אם בפונקציות שיהיו שם ובין אם באסטטיקה שלו ובשימוש בכלים מסורתיים של תכנון עירוני. יתר על כן ההבדל הגדול בין המתחמים זהו גורם המיקום, הכניסה לעיר זה לא חור בצפון ת"א או מתחם סגור ומסוגר כגון הר חוצבים.

    כאמור המיקום, אפשרויות הבנייה לגובה והסמיכות למשרדי הממשלה השונים בקריית הלאום, יחד עם תכנון מפורט המשתמש בכלים עירוניים מסורתיים כגון רחובות רחבים, עירוב שימושים מסוים, שטחים מוצלים ונגישות לתחבורה ציבורית יאפשרו להגשים את החזון.

  • דצמבר 5, 2009

    אליאב

    דודו- מחירי דירות גבוהים הם לא גזרה משמים. אם גורמי התכנון יחייבו את הקבלנים שחלק מהדירות יהיו קטנות (עיריית ת"א העבירה החלטה כזו בחודש שעבר לגבי הבנייה החדשה בצפון-מערב העיר) אז ייווצר תמהיל טוב של אוכלוסיה. במקום לוותר מראש צריך למצוא פתרונות יצירתיים. מסכים עם מה שנאמר כאן על ידי יאיר. רמת החי"ל זה ממש לא מה שירושלים צריכה לשאוף אליו, וגם לא מתחם הבורסה. צריך לשאוף ליצור אבן גבירולים ודיזנגופים.

  • דצמבר 5, 2009

    דודו

    אליאב

    עם כל הכבוד יש לך בלוג מעולה אבל הטון הדידקטי לא לעניין:

    "אם גורמי התכנון יחייבו את הקבלנים שחלק מהדירות יהיו קטנות אז ייווצר תמהיל טוב של אוכלוסיה"

    בחייאת דינק!!, מה אתה אומר, איך לא חשבנו על זה?!. ומה באמת, בת"א זה קורה, ת"א משוש חיינו איפה שהמציאו את הגלגל?! מזכיר לי קצת כתיבה של כתבים סוג ז' ב-NRG

    דירות קטנות הן הן המתכון הבדוק להתחרדות בירושלים, לאן אתה חושב נכנסים החרדים בקריית היובל?! לשיכונים של 50-60 מ"ר ברחוב אולסוונגר. לצערנו תכנון ערים ואדריכלות אינם מנותקים מדיסיפלינות אחרות כגון סוציולוגיה ובראש וראשונה פוליטיקה.זוהי בדיוק הסיבה שנציגי החרדים במועצת העיר נאחזים ויושבים בוועדות תכנון ובנייה ושימור משל היו סניף של בית המקדש וזאת "כדי להבטיח שצורכי הציבור החרדי יישמרו" עיין ערך רמת אשכול.
    אגב אם קריית היובל אינה מספקת אותך אתה מוזמן ללכת ולהתבונן בשכונת הר נוף ולהבין מדוע הבינוי שם פשוט הזמין חרדים (סוג הבינוי, גובה הבניינים וכן הלאה) ולמעשה גרם להתחרדותה לצמיתות. ג'יין ג'יקובס ויתר האבות והאמהות של העירוניות החדשה לא ידעו שמשנתם, דהיינו העירוניות כפי שהטיפו לה, ובמיוחד העירוניות החדשה האופנתית, נתפסת היום רק במונחים מערביים קפיטליסטים ומתקשרת אוטומטית לצריכה, לחנויות ובתי קפה. רוצה לומר שמה שנכון לניו-יורק ות"א ( לא בגלל שהן באותו מדרג אלא מכיוון שהן דוגמאות לערים שהתחדשו אך אין בהן אוכלוסיה שרוצה להרוג את העיר ולנכס אותה לעצמה. ואני יודע מה אתם חושבים לומר, אך לא!, תהליכי ההדרה של השחורים בארה"ב "והפחד" מהם התרחשו על רק אפליה גזעית ולא מכיוון שהם התכוונו להפוך את נ"י לעיר הדומה לערי אבותיהם בניגריה), לא בהכרח נכון לירושלים.

    אני בתור חילוני חרד מעדיף רמת החי"ל משודרגת עם מרחב ציבורי מזמין כפי שהגדירה תכנית האב למתחם, שתיצור "אזור של מסעדות יוקרה שביום המסעדות מזינות את אנשי ההי-טק שעובדים שם, ובערב את המעמד הבינוני-גבוה של ירושלים" מאשר "סיטיעא צנטר".

  • דצמבר 5, 2009

    אליאב

    דודו, אני שמח שאתה מעריך את הבלוג שלי, אבל אם היית מתעמק בו היית רואה שאני ממש לא עושה אידיאליזציה למהלכים התכנוניים של רון חולדאי, וחושב דווקא שתל אביב מחסלת את עצמה דרך מדיניות של הפרדת שימושים והעדפת הרכב הפרטי – ככה שאני לא כך כך מבין את הטון הדפנסיבי של דבריך.
    אני חושב שהנקודה שלך לגבי ההבדל בין תל אביב וירושלים, ככזה שטמון בהנחה הבסיסית שתל אביב היא עיר ליברלית, וירושלים לא, היא נכונה ביותר, ויכול מאד להיות שהמשמעות היא שירושלים צריכה להיות מנותחת באופן שונה.
    אבל אני ממש לא חושב שמדיניות עירונית צריכה להתבסס על יצירת מחסומים בין אוכלוסיות באמצעות יצירת אזורים "נקיים". זה פשוט מחליף בעיה אחת באחרת. אגב, דווקא השכונות המתחרדות אותן הזכרת מתאפיינות בהפרדת שימושים די קיצונית, ועוד יותר לא ברור לי מה יש למשפחה חרדית לחפש בדירת שני חדרים.

  • דצמבר 5, 2009

    בועז

    ערן,
    “העברית” הוא בבניין חדש, מתחת לחדר-כושר, על חשבון הדשא של הבריכה של גבעת רם.
    גם הבריכה אמורה לעבור שיפוץ בקרוב.
    הכניסה היא ממול למוזיאון המדע.

  • דצמבר 5, 2009

    דודו

    הבהרה

    קריית היובל אינה מתחרדת!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    יש שם מיעוט חרדי ולשמחתי יש שם רוב חילוני/ציוני/ממלכתי/פלורליסטי, לא משנה איך תקרא לו, מוחץ!! שעושה להם את המוות. קרית היובל רחוקה מלהתחרד, אם הציבור הכללי בירושלים היה מנהל מאבקים דומים בשנות ה-70-80 יכול להיות שהתמונה היתה אחרת בשכונות שונות שנלקחו מאיתנו וכבר אינן תחת ריבונות ישראלית.

    בכל הנוגע לשאלתך בעניין תרבות המגורים, מרבית המשפחות החרדיות בעלות 8-14 נפשות, מתגוררות בדירות שבין 60-100 מ"ר, לא כל שכן זוג צעיר שזה עתה התחתן ולא רוצה ללכת לבית"ר עילית.

    לא אמרתי שאתה עושה אידאליזציה לחולדאי אלא אידיאליזציה לת"א (ותאמין לי שאני מחבב את העיר הזו למרות היותי ירושלמי אדוק).

    ראשית המטרה היא לא "לייצר מחסום" כנגד החרדים, ובוודאי לא להדיר חרדים מהרובע החדש, אלא, למנוע מצב עתידי בו הם ידירו אוכלוסיות אחרות כפי שהם כבר עושים בכל רחבי הארץ, ירושלים היא כבר לא המקום היחידי ראה דוגמא מאתמול.
    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3814446,00.html

    אתה מוזמן גם לקרוא את הקטע הבא.

    "כששחורי המעיל והמגבעת באים אל חוצות העיר – אין בהם רוח עוד. בית, רחוב או שכונה שעברו לידיהם של יהודי הפאות והזקנים מתכסים בתוך חודשים ספורים בגרוטאות, העצים בסביבתם נובלים ונשברים, והם נהפכים לאחורי-בתים, אחורי-מקומות. משום שהפנים של העולם החרדי נמצא בפנים בלבד – בתוך הבתים, הישיבות ובתי הכנסת, ומה שפונה החוצה אינו אלא אותו הכרח הבא לקשר בין הבתים, להזרים ביניהם חשמל וביוב ולפרנס את התוך בחום ובאור. כאן הפכו את יחסי הפנים והאחור – חוצות העיר הם אחוריים. פני הבתים, גם באלה שבוניהם התכוונו לייחס להם יופי או הרחבת דעת כלשהי, נהפכים ללוח-מודעות ענקי ועליו, תמיד, הכרזות וחרמות, גידופים ואיומים בצבעי פוספור זועקים, וההולך ביניהם אינו יכול שלא לשמוע מסביבו מין גערה מתמדת; נזיפה ואיום שנהפכו לחוצות עיר.

    רחוב של עיר יהודית דתית הוא נוכחות מלחיצה, ברוח ובגוף. אין בו כל מאור פנים, ולא רק אל ה"חילונים" שבאו במחיצתו. הוא מכוער, עוין וגס גם לתושביו. ואין מדובר רק ברחובות הצפופים והעניים של גאולה וסנהדריה, אלא גם במרווחים שברוממה ובהר-נוף. אתוס הכיעור הזה אינו מבטא צנעה וענווה אלא הוא בא-כוחה של אלימות וגסות הרוח כלפי כל מה שאינו נגדר בתחום הייררכיית הכוח של השררה התורנית".

    פרופסור אריאל הירשפלד, ירושלים, 2001.

  • דצמבר 5, 2009

    אליאב

    אשמח להבין איפה אני (או הבלוג שלי לצורך עניין) עושה אידיאליזציה לתל אביב. אם זה המסר שעובר, אני צריך לבדוק את עצמי. אם כוונתך לאמרה שלי שצריך לתכנון יותר רחובות שידמו לאבן גבירול או דיזנגוף – אז אין מה לעשות, מרכז תל אביב הוא המרחב האורבני הטוב ביותר בארץ מבחינה תכנונית. זו לא אידיאליזציה, זו הבחנה רציונלית לחלוטין, וטרם ראיתי טענות רצינות שמפריכות אותה. לא צריך להשליך מזה, כפי שחלק עושים באופן אוטומטי, לטענות כלשהן שיש מי שמעלה אותן נגד ירושלים. 

  • דצמבר 5, 2009

    דודו

    לא טענתי זאת כלפי הבלוג כהכללה גורפת אלא בשל המשפט:

    "(עיריית ת”א העבירה החלטה כזו בחודש שעבר לגבי הבנייה החדשה בצפון-מערב העיר)".

    כבר דנו בבלוג זה ובאחרים, כולל של לרמן, וקיימנו שיחות רבות בדבר "מרכזיותה של תל-אביב" והצורך של כותבים למיניהם (בלוגרים,כתבים סוג ז' ועוד) לרייר על כל הודעת דובר של עיריית ת"א משל ת"א היא אבן השתייה ששכנה בבית המקדש.

    http://www.mako.co.il/travel-israel/magazine/Article-1c953542db26121006.htm

    ולא חסרות דוגמאות לרוב.

    רק תזכור שבת"א לא הומצא הגלגל ואם כבר, היא בסה"כ בירה של מדינת עולם שלישי (בירה פרובנציאלית-תקרא את מעוז עזריהו – "ת"א העיר האמיתית" בספרו הוא משרטט את הרצון הפרובנציאלי, הצרוב בגנטיקה של העיר, בבקשתה ושאיפתה להיות לונדון וניו-יורק) .

    בכל מקרה אין לי כח להיכנס לדיון הזה ספציפית – "בין שתי ערים", וגם לא בא לי להוכיח לך "ששלנו גדול יותר".

  • דצמבר 5, 2009

    אליאב

    גם לי לא בא להכנס לדיון הזה, וזו גם לא הייתה הכוונה. המשפט "עיריית ת”א העבירה החלטה כזו בחודש שעבר לגבי הבנייה החדשה בצפון-מערב העיר" הוא משפט נייטרלי ועובדתי לחלוטין, שלא עושה הרבה מעבר לציטוט פרוטוקול ישיבת מועצת העיר. אם כל הצהרה שבעובדה לגבי דבר כלשהו שגוף תל אביבי ביצע תיתקל בתגובות דיפנסיביות אז באמת אין בסיס לדיון.
    כמי שגר בניו יורק עכשיו, יש גם מידה של פרובינציאליות בהצהרות החוזרות ונשנות על קטנותינו אל מול שאר האומות העולם ("תל אביב היא בסה"כ בירה של מדינת עולם שלישי"). אבל זה באמת כבר דיון אחר. 

  • דצמבר 6, 2009

    עמית (אחר)

    לא יודע מה איתך, אליאב, אבל אותי ממש לא מושך לגדל את ילדיי בתחנת רכבת גדולה או בסביבתה. אולי זה רק אני. נראה לי ששני קהלי היעד למקומות מעין אלה הם אנשים עשירים מאוד שיגורו בראש המגדל ובמנותק מהרעש מסביב והומלסים.

  • דצמבר 6, 2009

    דודו

    אליאב אני בניגוד לירושלמים רבים כבר מזמן באופנסיבה, אך עדיין בא לי להקיא מכל ההשתפכויות ושירי ההלל על ת"א.

  • דצמבר 6, 2009

    עמית

    יהודים, לא שמעתם על שבת מנוחה?

    כמה דברים-
    לגבי מגורים במתחם- אם כבר אז לבנות דירות קטנות להשכרה (ע"פ החוק הקיים). לדעתי מכיוון שהאזור נכלל במפת המענקים של הרשות לפיתוח ירושלים אז סטודנטים יגיעו לשכור שם דירות. מצד שני, עד שהפרויקט ימומש- יתכן וכבר לא יהיו מענקים.

    אליאב- ההחלטה על בנייה של דירות קטנות אין משמעותה החלטה על דיור בר השגה. החלטות כאלו מיושמות בתכניות שונות בירושלים מזה כשנתיים, בעקבות הלחץ הציבורי שהפעלנו במלונה ומספר התנגדויות שדודו הגיע לוועדות התכנון. לדוגמה- תכנית בפארק רמת דניה שחויבה להקצות 1/3 מהדירות כדירות קטנות (3 חדרים, 80 מ"ר). הלכנו ליזם לבדוק בכמה הוא מוכר דירה כזו והתשובה- 120,000$ לחדר- 360,000$ לדירה. לא בהישג יד של אף אחד. הגודל הוא פרמטר אחד בהגדרות של דיור בר השגה. בלי קביעת מחיר הדירות, הגדרת אוכלוסיית זכאים והקמה של מנגנון פיקוח רב-דורי – זה לא דיור בר השגה, זה חארטה.

    רופין- אסור להשאיר את האזור הזה ככה. מי שצריך טבע יימצא אותו בעמק הצבאים מטר משם. רופין תוכנן כבר בשנות החמישים כשדרה לתהלוכות ומצעדים והוא חייב להיות נקודת המפגש בין קריית המוזיאונים, הכנסת, משרדי הממשלה והאוניברסיטה ובינם ובין מרכז העיר- שימו לב כמה קצר המרחק האווירי בין הקטע של רופין ליד מוזיאון ישראל ובין התחלת רחוב רמב"ן ברחביה.

    לרמן- התנצלות. בפעם הבאה אגיע ליותר זמן בעזרת ה'.

  • דצמבר 6, 2009

    יאיר

    דודו – טוב לראות שגם כשאתה במוקד קבלת החלטות, הויכוחים מגיעים בסוף לצעקות (וירטואליות) – יישר כח. אבל אל תצפה שעל כל מעשה של העירייה כולנו נמחא כפיים 🙂 . בעניין התחרות – אני מקווה שייצא שם רובע יפה וחי ולא כמו הבורסה בר"ג (ד"א – אתה מדבר על החורבן ותיקונו – תן קרדיט – היוזמה לתחרות הזו באה אי שם בעבר היותר רחוק תאריך ההגשה המקורי היה חודש לפני הבחירות). אני כבר לא זוכר את התכניות, אבל כדאי לדאוג לקישוריות טובה של מערכת הולכי הרגל הכל-כך מהוללת (גם שבילי אופניים!), למרכז העיר דרך השוק, לגן סאקר, לירידה לליפתא – אתה לא יכול לנחש מה יתפתח, וכדאי לתת פוטנציאל לכל מיני התרחשויות עירוניות. וד"א – אם מדברים על העדפות אישיות – אני מעדיף דווקא אזור עם תמהיל מגורים-תרבות-משרדים-שצ"פ אפילו כאשר המגורים הם חרדיים, על פני קריית עתידים.

    עמית – לספק מחר בבוקר דיור בהישג יד זה לדעתי דרך הנגשת אזורים בהם הדיור הוא כבר כיום בהישג יד, למרכזי הפעילות. בלי קשר – זה שבונים גם דירות קטנות בהחלט שומר על מגוון דורי. וחוצמזה – צריך לחשוב לטווח ארוך – אולי כאשר הפרוייקט ברמת דניה יגיע לבגרות, כלומר בעוד 20-30 שנה, הדירות הקטנות כן יהיו בהישג יד, ולא יהיה צורך בחבורת משוגעים (לדבר כמובן) שירוצו וישכנעו את כולם כמה זה חשוב כאן ועכשיו.

  • דצמבר 6, 2009

    דודו

    יאיר,

    הכנסת לי מתחת לחגורה, רק תזכיר לי היכן צעקתי?!

    אנא הפנה אותי לתגובתי בה לקחתי בעלות על תכנית הכניסה לעיר משל היא פרי מוחו של השלטון הנוכחי. ההבדל העיקרי בין השלטון הקיים לקודמו, זהו הרצון הכן, לקדם את התכנית המדוברת בפרט ואת העיר בכלל, ונקיטת פעולות הלכה למעשה לקידום העיר מבחינה כלכלית ותרבותית. בשונה מקודמנו אנו משתדלים שלא לצאת בהכרזות סטייל לופו ("תכנית מרשל" למזרח העיר כדוגמא ואני בטוח שיש עוד כל מיני חזיונות שווא שאינם עולים בזיכרוני).

    את הנראטיב של חורבן העיר ושיקומה לא אני טיפחתי, אלא כל ירושלמי שהעיר יקרה לליבו, הימצאותי בעירייה, לצערי, רק מחזקת אותו ובייחוד בתחומים בהם אני עוסק.
    נראה לך הגיוני שלא היה פה כביש אחד/פרויקט תשתית אחד מאושר סטטוטורית בעת שנכנסנו?, המסה העיקרית בה עסקה מערכת התכנון העירונית זה בתי כנסת, הרחבות דיור ומרפסות סוכה.

    ממש לא בא לי להלל את עצמי או את השלטון הנוכחי אבל לא היה צריך להציף את החרא כשנכנסנו, הוא היה מונח מול העיניים.

    שנית, מי ציפה שתמחא כפיים?!, אנחנו עדיין לא ברה"מ הסובייטית. זכותכם להעביר ביקורת אבל זכותי לדאוג עד כמה שניתן שהמרחב הזה לא ידיר נשים חילוניות כדוגמא (תקרא את המאמר של טובי פנסטר בספר "עיר ישראלית או עיר בישראל" בו מתוארת הדרה של נשים חילוניות ממאה שערים, וזאת מנקדות מבטן), ובכלל כאלה שאינם חרדים.
    בנוגע לתכנון מפורט אין כאמור תכניות מפורטות, סוגיית התחבורה ככלל עדיין לא נבחנה לעומק בכל הקשור להסדרי תנועה סופיים כי זה רחוק, אך העקרונות המנחים הינם: שיקוע שז"ר, רכבת כבדה, שני קווי רכבת קלה, שבילי אופניים חניון תת-קרקעי ל-2000 רכבים(וללא אוטובוסים עירוניים בפנים המרחב).

  • דצמבר 6, 2009

    יאיר

    דודו – אני מתנצל קבל עם ומול כולם. אני מלא הערכה למה שאתם עושים, ורציתי בכנות לפרגן לך על הלהט שלך שאינו נחלת רבים. גם אם מה שכתבתי דורש הבהרה, לא אבהיר, ואסתפק בחזרה על הסיפא של המשפט הראשון – יישר כח!

  • דצמבר 6, 2009

    דני

    שלום לכולם, הדיון שמתקיים כאן מעניין ומלמד…

    רציתי לצרף לדיון כמה הדמיות מתוך התוכנית של אדריכל אריה רחמימוב ל"פארק אזרחי בר- קיימא בירושלים" (זו אחת ההצעות הזוכות בתחרות לתכנון המרחב הפתוח והשלטוני שערכה עיריית ירושלים לפני יותר משנה). בתכניתו מתייחס רחמימוב לעניין החייאת שדרת רופין, שאותה הוא מגדיר כלב הפרוייקט וכ-"שדרה אזרחית-תרבותית" :

    (זהו קישור לאחת ההדמיות, ישנן נוספות באותו האתר)

    אני לא יודע מה המצב הסטטוטורי של התכנית של אדר' רחמימוב, מה גם שהוא לא היה הזוכה היחיד בתחרות (אך ההצעה שלו היא הטובה ביותר והמתחשבת ביותר גם בערכי הטבע במתחם גבעת רם וסביבותיו, לעניות דעתי). ניתן לראות בתכנית כוונה להוסיף בינוי לשלושת הבניינים הוותיקים של "קריית הממשלה" משנות ה-60, ובכך לקשור אותם לשדרות רופין. במקביל מתוכננת העברת החניונים המכוערים בין הבניינים אל מתחת לפני הקרקע וגינון ביניהם. ניתן גם לראות את הספריה הלאומית המוצעת כמוקד מרכזי בשדרה המתוכננת. הנה ההסברים מפי האדריכל בעצמו:
    "שקיפות ביחסי אזרח-שלטון – את דרך רופין העוברת בין בנייני הממשלה לשדרת המוזיאונים מציעה התוכנית לפתח כשדרה אזרחית-תרבותית המותאמת להולכי רגל ולפעילות במפלס הרחוב. לכל בניין ממשלה יתווספו מבואות ידידותיות, חללי הסברה ואטריום סולארי מזוגג שיקרין את הנעשה בפנים אל המרחב הציבורי. בקצה השדרה, בתווך בין מוזיאון ישראל ומשכן הכנסת, תמוקם הספרייה הלאומית החדשה ובחזיתה כיכר לפעילויות תרבותיות ופוליטיות. מדובר בהגדרה אדריכלית מחודשת של יחסי אזרח-שלטון, המבוססת על אינטראקציה, פתיחות ושקיפות."

    גם שתי ההצעות האחרות שזכו בתחרות התכנון מטפלות בשדרות רופין, ניתן לראות גם אותן דרך הקישור (אם תצליחו לפענח משהו בהדמיות הקטנות…).

    אישית, אני מסכים עם עמית (ואחרים) וחושב שפיתוח שדרות (דרך…) רופין הוא נדבך חשוב בפיתוח האזור. כיום זהו כביש מהיר שכל פעם שאני נוסע בו אני לא יכול שלא לחוש את "בזבוז המרחב האורבני" שבו… חורשות האורנים לאורכו אכן יפות ואני מקווה שימצאו דרך לשמור על חלקן לפחות.

    נ.ב. עמית ודודו – שלום מתל אביב הרחוקה. הרבה זמן עבר מאז נפגשנו… מקווה ששלומכם טוב 🙂

  • דצמבר 7, 2009

    דודו

    לא ביקשתי התנצלות

  • דצמבר 14, 2009

    דודו

    הרי לכם טעימה

    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042,209,43212,.aspx

    דני,

    טוב לשמוע ממך, מקווה שאתה נהנה במכורתך

  • דצמבר 14, 2009

    עמית (אחר)

    דני תודה על הקישור. נו טוב, אני מוכן לוותר על "נופי הפרא" לאורך שדרות רופין לטובת חיבור טוב יותר בין מרכז העיר לבין המרחב הגדול שמשתרע בין שדרות גולומב/הזז/בן צבי לבין כביש בגין. יש כבר זוכה מבין שלוש ההצעות?

  • דצמבר 15, 2009

    דודו

  • דצמבר 16, 2009

    בועז

    אתה רואה את התגובות לכתבה ב-ynet – אתה נכנס לדיכאון.

  • דצמבר 17, 2009

    עמית (אחר)

    אני מלראות תגובות ב-ynet בכלל נכנס לדיכאון… כזאת תת-רמה…

  • דצמבר 17, 2009

    דני

    עמית אחר, בשמחה 🙂 ולשאלתך – למיטב הבנתי שלושת ההצעות המוצגות בקישור הן הצעות זוכות… אני חושב שזו היתה תחרות "רעיונית" או "עיונית" בלשון המארגנים כך שהמטרה היתה לגבש חזון ולא להגיע לתכנון מפורט. מעניין מה העירייה עושה או מתכוונת לעשות כדי להפוך את הרעיון לתוכנית, אם בכלל. הנה ציטוט מתוך דברי ההסבר לתחרות:

    "…בירושלים עדיין בולט העדרו של פארק עירוני מרכזי, שיהווה מרחב המשמש כ"ריאה ירוקה", שבו מתרכזת פעילות מגוונת. מרחב שבו תיווצר סינתזה מושכלת ואינטראקציה מרבית בין מוסדות השלטון, תרבות, פנאי ונופש לכלל תושבי העיר ואורחיה כאחד… המתחם נשוא התחרות, הינו מקום ראוי לפיתוחו כמרכז שכזה. בתחרות שבחרנו לקיים לא הצבנו פרוגראמה מוכתבת ומוגדרת לפרטיה המתייחסת לפיתוחו, אלא העדפנו לאפשר מרחב "פתוח" חשיבתי ורעיוני. אין מדובר בעוד תחרות לתכנון מבנה או מבנים מוגדרים וגם לא בתחרות לפיתוח סביבתי ונופי בלבד, אלא מדובר בתחרות שבה יועלו ויבחנו סוגיות במטרה להבין ולחשוף את תכנון המתחם בירושלים, תוך התמקדות בשאלה – מה ראוי להוסיף למרחב זה לשם הפיכתו למקום מרכזי בחיי העיר."

    את דברי ההסבר המלאים לתחרות אפשר למצוא

  • דצמבר 17, 2009

    דני

    הממ, הלינק לא עבר. אז אדביק אותו בשיטה הפרימיטבית, מצטער:

    http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/9035/results_pub_id=30109.html

    נ.ב. דודו, טוב לשמוע גם ממך וטוב לשמוע שאתה ועמית מה"משפיעים" עכשיו. אני ישן קצת יותר טוב 😉