CERVEZA

חסד גדול עשו בני הזוג שמחה וגינה רותם עם העיר ירושלים. השניים עתרו לבית המשפט נגד השימוש במתחם הרכבת לאירועים המוניים, בניגוד למצב המותר על פי חוק ובית המשפט קיבל את טענתם. מעבר לעובדה שאולי יש כמה בעלי פאבים ליגה ד' במתחם הזה שאולי ממורמרים הרי שהמרוויחה הגדולה בעניין היא העיר ירושלים. אחרי שנים של זליגה, שלא לומר דחיקה, של אירועים המוניים ממרכז העיר דרומה אל מתחם הרכבת ועמק רפאים (בעידוד הממשל החרדי הקודם) האפשרות הזו נחסמה והאירועים הגדולים מתחילים לחזור למרכז העיר. דוגמאות: הקונצרט החגיגי בכיכר ספרא בערב יום ירושלים, שדרוג בריכת הסולטן ומיצוי אפשרות השימוש המותרת בה על פי הוראת בית משפט (20 לילות בשנה), הקרנות סרטים במרכז העיר במהלך הפסטיבל ולא ברכבת כפי שהיה בשנים עברו והנה לנו עוד דוגמא: פסטיבל הבירה הירושלמי המעולה שיתנחל השנה בגן העצמאות ולא על האספלט של הרכבת. מיקום הרבה יותר טבעי וראוי ל-100 סוגי הבירות ול-100,000 הליטר שיישפכו שם. העסק הזה מתרחש בשבוע הבא ברביעי-חמישי 26-27 באוגוסט והכניסה היא 25 ש"ח למחזיקי כרטיס ירושלמי. כן, גם אני עדיין לא הבנתי את הקטע של הכרטיס הזה. שיהיה. חוצמזה יהיו הופעות של הדג נחש, מוקי ושות'.  אז יאללה לרשום ביומן וקדימה לעבודה.

הייתי כותב משהו על הקשר בין התפוררות שלטון החוק ובין ההתרפסות בפני קבוצות אלימות אבל בן כספית הוציא לי את המילים מהפה ב"מעריב" הבוקר. כספית קצת מפספס את גישת ג'וליאני שכל אחד קורא לאמץ כאן מתחת לכל עץ רענן. הבעיה היא לא כסף אלא ניהול. למשטרה יש ים של כסף, השאלה היא מה עושים איתו. כל עוד לא בונים מערכת המבוססת על איסוף נתונים שיטתי, מעקב שוטף ו- ACOUNTABILTY של מפקדי המחוזות גם חמישה מיליארד שקל לא יעזרו פה. גם עומר כרמון כתב יפה על התעוררות רוה"מ והנשיא כאשר מעשי האלימות הגיעו לצפון תל אביב, אם זה היה בנתניה זה היה אייטם טוב בתכנית סאטירה, כי זה פריפיריה ושם זה בסדר. אבל בעיר הלבנה? ה' ירחם. אגב, לי אין שום בעיה שגומא אגאייר, המושיע החדש של בית"ר, מואשם בנהיגה תחת השפעת מריחואנה כפי שנחשף הבוקר בספורט ידיעות הצהוב. עוד לא ראיתי עשרה חבר'ה מעושנים מגראס מפרקים מישהו במכות והורגים אותו. תחת הסם החוקי המכונה אלכוהול זה קרה ויותר מפעם אחת.

יש גם חדשות טובות לפעמים. שבעה גני ילדים חרדיים פעלו בקריית היובל בשנה האחרונה. בשנת הלימודים הקרובה יישארו רק שניים מהם בשכונה. היתר ישוכנו בבית וגן. איש בשכונתו, לפי אמונתו. ככה צריך. יחד עם ביטול מכרז שטרן זה צעד משמעותי לשכונה שמציינת שנה למאבק על צביונה החופשי.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



2 תגובות

  • אוגוסט 17, 2009

    ערן טרבלסי

    זה לא נגמר עד שזה לא נגמר:
    http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/930/282.html
    מה יהיה עם זה לדעתך?

  • ספטמבר 10, 2009

    מורן

    אני מרגישה קצת חריגה, ויכול להיות שאני טועה ומטעה, אבל אני בהחלט מעדיפה שהאירועים ההמוניים ישארו מחוץ למרכז עיר, כל עיר שתהיה. כך מקובל במקומות רבים, מאנגליה (פסטיבל הרוק באינברנס, סקוטלנד הוא כעשרים דקות נסיעה מחוץ לעיר) ועד ארה"ב.
    למתחם הרכבת יש תחבורה ציבורית עניפה והוא גם בעל תשתית חנייה הולמת לאירועים כאלו. לעומת זאת, יום סטודנט או בירה בגן העצמאות תוקע את כל מרכז העיר – הנה אזרח תמים שגר שם וחוזר מעבודתו אינו מוצא חניה, אנשים אחרים שעיסוקיהם מובילים אותם לעיר ביום חמישי בערב מבלים 20 דקות באוטובוס מתחילת העליה לרחוב בצלאל עד שמואל הנגיד.

    ומדוע מתאים לשפוך בירה דווקא על אחד משלושת הגנים הגדולים היחידים בעיר? רמיסת הענק הזו כל כמה חודשים משחיתה לחלוטין את פניו היפות של הגן האומלל הזה.
    אני בהחלט בעד אירועים במרכז העיר, הופעות במבואת תיאטרון ירושלים, ירידים לאורך בן שטח וכדומה, אבל אירוע המוני בסדר גודל שכזה – עדיף שיתקיים במקום צדדי יותר.
    ואם נסתכל, אגב, על המרחק – נגלה שהוא לא כה צדדי, בסך הכל ירידה של חמש מאות מטרים מהצומת של ימין משה.