המרחק האמיתי ביננו לאירופה

לפני עשור וחצי בערך התחילו קבוצות ישראליות לשחק כדורגל במפעלים האירופאים. חשבנו אז שהפער יצטמצם, שהנבחרת שלנו תתקדם, שהשחקנים שלנו יכבשו את היבשת. אז חשבנו. צריך לעשות הערכה רצינית של העניין הזה ולבדוק כמה באמת הכדורגל שלנו התקדם מאז אותו מהלך היסטורי. אני טוען שהוא לא התקדם במילימטר. המתקנים נותרו עלובים, כמות הצופים בירידה מתמדת, שכר השחקנים קפץ- לא ברור על סמך מה. בודדים מבריקים בחו"ל, אבל זה קרה גם לפני שקיבלנו את הזכות להיות מודחים במוקדמות ליגת האלופות. קבוצות ישראליות אמנם רשמו מסעות משחקים יפים באירופה אחת לכמה שנים אבל עונה אירופאית מוצלחת לא זכתה להמשכיות אלא להתרסקות שבאה בעונה שלאחר מכן. גם בנבחרת אין מה להתפאר. אפשר להמשיך ולשחק בונקר אגרסיבי ואולי להעפיל לאיזה מפעל אבל איזה כדורגל בדיוק נמכור שם?

סאגת פיטורי אלי כהן ממכבי תל אביב והמאמצים למצוא לו מחליף יכולים לחסוך מאיתנו את המחקר על ההתפתחות של הכדורגל הישראלי בעידן האירופאי שלו. התברר מה המרחק האמיתי ביננו לאירופה והוא נמדד בשנות אור, לא בקילומטרים. תקציר: אלי כהן פוטר ממכבי תל אביב, אבי נמני, המנג'ר-קפטן שחקן פנה לגיא לוי, מאמן הנבחרת הצעירה. תחילה לוי ביקש להשתחרר מאימון הנבחרת וללכת למכבי, אחר כך התחרט ואז חזר בו והחליט לאמן את מכבי בכל זאת. מה הסיבות לזיג-זג הזה? בקשות מיוחדות לרכש? תנאים מקצועיים? הגדרת תפקיד וסמכויות? השתגעתם? גיא לוי הלך לרב פינטו שאמר לו לחתום במכבי תל אביב. "הרב פינטו קבע שאלך למכבי תל אביב" אמר לוי. ואם הוא היה אומר לך לקפוץ מהגג, היית קופץ? כבוד הרב מתעסק לא רק באיפה יאמן לוי אלא גם בחוזה שלו כשהגדיר לו לכמה שנים יחתום וכמה שכר לדרוש. זה הסיפור של הכדורגל שלנו. משרת האימון באחד המועדונים הגדולים במדינה מוכרעת על ידי רב. האם מתייעצים איתו גם בנוגע לזריעת הדשא בשנת שמיטה או בסוגיית שמירת נגיעה והלכות נידה מנערות ליווי ערב משחק גורלי עם דנמרק? כל עוד ההחלטות אצלנו מתקבלות על ידי כל מיני רבנים, "רנטגנים", קוראים בקפה או מנחשות בכף היד אנחנו נראה בהתאם. ביום שבו יקבלו אצלנו החלטות ענייניות, על בסיס מקצועי אולי נתחיל להתקדם לאירופה שנמצאת צפונה ומערבה מאיתנו למי שמתעניין.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



3 תגובות

  • אוגוסט 29, 2007

    דודו

    עמית ידידי
    אני מבין את הצורך בביקורתיות בכל הנוגע לנחשלות של הכדורגל הישראלי שלא הגיע לשום הישג ב-37 שנים האחרונות ולחוסר פרופורציה מבחינת החשיבות שמייחסים לענף הזה שנהנה מהפופולריות של הכדורגל ביבשת ההיא שמצפון מערב לנו ורוכב על גליה, אבל להקדיש פוסט שלם לביזיון הזה? אתה מעליב את קוראי הבלוג ומצרף(חלילה לא אתה) את הבלוג לכל עדר המהללים וגם ההמבקרים הטיפשים(שהיו רוצים לראות פה כדורגל באמת). בפועל הכדורגל איננו זכאי למנת ההתייחסות הזו עד שלא יוכיח אחרת. שלמה שרף הפרשן הלאומי (שנדמה כאילו הוא חי בספרה אחרת בכל פעם שהוא מדבר על "היכולות והכישורים של השחקן הישראלי") גלגל עיניים לשמיים כאשר אלי סהר אמר לו ב"יציע העיתונות" שהענף שלו הוא נחשל לעומת הכדורסל.
    זוהי בסך הכל מערכת משומנת של עיתונאים, עסקנים, מועדונים, שחקנים ואייל ברקוביצ'ים שמחפשים דרך להצדיק את קיומם, גם אם הם לא היו קיימים לא היינו שמים לב. מנגד, כשאני חושב על זה טוב שיש מקומות נוספים יחד עם קניון מלחה ודומיו בארץ בהם כל הערסים והבבונים יכולים לפרוק את פורקנם ולהוציא אגרסיות אבל אם זה לא מספיק להם תמיד אפשר להרביץ לאישה בבית.

  • אוגוסט 29, 2007

    עמית

    אני מתנצל בפני קוראי הבלוג, לא התכוונתי להעליב אף אחד חוץ מאת הרב פינטו, חסידיו וציבור אוהדי הכדורגל בארץ.

  • אוגוסט 29, 2007

    דודו

    ישר כוח
    תדע לך שלהעליב רבנים זה חלק מתרי"ג מצוות.
    איפה אלוהים שצריך אותו? שיקח כבר את כל הטיפשים הללו, ושמישהו כבר יחנוק את הרב עובדיה.