אלה האחים שלי

כבר כתבתי כאן בעבר שאין יום כיפור שעובר עלי בלי "תיאום כוונות" המשובח של חיים סבתו, שהפך למחזור תפילה שני באותו היום. כבר לא כותבים ככה בעברית, לא על מלחמות ולא על שום דבר אחר. בהמלצת המג"ד שלי קניתי את הספר "אלה האחים שלי" שכתב אורי אור, שהיה מח"ט 679, חטיבת המילואים שחיים סבתו היה בה תותחן במלחמה. מאלף, מעניין ומסקרן. תיאור מרתק של איך נראית מלחמה ואיך נראים חיילי מילואים במלחמה, מרגע הגיוס ועד סוף הקרבות. נראה לי ספר חובה לכל מילואימניק. אור לצערנו נזכר בציבור בגלל ההתבטאויות שלו על המרוקאים וחבל כי זה אדם מיוחד ורציני שאני חושב שחסר בנוף היום.

אתמול ב"שרים במרכז" התרגשתי במיוחד ממיכה שטרית ודניאל זמיר שסיימו את המופע בעדינות ובהרבה ענווה. כל יום זיכרון יש שיר חדש שמתגלה לי, לא תמיד הוא באמת חדש, והשיר הזה מלווה אותי לאורך כל היום. השנה אני רוצה לשתף אתכם בלחן של יונתן רזאל ל"והיא שעמדה לאבותינו ולנו", שהוא שר אתמול בצורה מאוד מרגשת.

[gv data="C8h0yQZZyXk"][/gv]

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



אסור להגיב. למה? ככה.