על חנייה וארנונה

שני טורים התפרסמו במקומוני ערב פסח שאני ממש לא מסכים עם רוח הדברים שלהם. הטור הראשון הוא של אליק מרגלית ובו הוא מוחה על מדיניות החנייה העירונית וקורא למרד עממי נגד דו"חות הנחייה שמחלקות לנו העיריות. האמת, זה מעצבן. אני לא אומר שכל דו"ח שתושב מקבל הוא מוצדק ושצריך לדפוק דו"חות בשלוש בבוקר לאזרחים שיצאו לשתות משהו. אפשר גם לחשוב מחדש על אזורי החנייה בעיר, לא בטוח שהמרכז המסחרי ברמות אשכול צריך להיות אזור חניה בתשלום. אבל, וזה אבל גדול, עיר גדולה כמו ירושלים חייבת להקשות על בעלי הרכב הפרטי וזה כולל תעריפי חנייה גבוהים. בסופו של דבר בעל רכב לוקח מהעיר שטח תמורת מקום לרכב. תכפילו 6 מ"ר במספר המכוניות בירושלים (ומספר המכוניות הנכנסות מהפרברים) והגענו להמון שטח שיכל להיות מנוצל למדרכות רחבות יותר, גנים ציבוריים, שביל אופניים או אפילו עוד נתיב לתנועה. אין סיבה שהמטרים האלו ינתנו בחינם במרכז העיר ובאזורי הביקוש. מי שרוצה להרוס את העיר סופית- שיקל על תנועה וחנייה של רכב פרטי.

ההשפעה של רכב פרטי על העיר היא הרסנית בזיהום האוויר, בתאונות דרכים ובפגיעה באיכות החיים והרי לכם שני קישורים על העלות הגבוהה של חנייה חינם. האחד אצל לרמן והשני בבלוג Intransition.  בקיצור, חנייה חינם היא לא הפתרון אלא עידוד השימוש באלטרנטיבות לרכב הפרטי: מערכת הסעת המונים נורמלית, מדרכות להליכה ברגל ושבילי אופניים.

מרגלית מסיים את את הטור במסר: "נמאס לוותר לכחולי המדים, שיסתדרו עם הארנונה שלנו. זה די והותר".אבל זה כנראה לא מספיק לציפי מלכוב מ"ידיעות ירושלים" שמתלוננת על נטל הארנונה ומבחינתה מחלקת הגבייה האויב העיקרי. מלכוב מתלוננת על גביית דוחות החנייה. 164 מליוני שקלים חייבים תושבי לעיריה בגין דו"חות חניה ומה עושה העירייה ברוב חוצפתה? גובה את הכסף. אז כן, על דו"ח בודד של 150 ש"ח שלא טרחו לגבות 10 שנים זו באמת חוצפה לבקש עכשיו את הכסף אבל למה לוותר למקרים מאוחרים יותר? אם ישנם חייבים סדרתיים- למה שהעירייה תוותר על כסף ששייך לה ונגבה על פי חוק? שאלה טובה.   "והארנונה? שם ההנחה היא שכל מקבלי ההנחות הם שקרנים", כותבת מלכוב ואני תוהה אם היא הקשיבה לעצמה לפני שהיא כתבה את הדברים.  מה הפשע של העירייה? החוצפה לבדוק אם יש מבקשים להנחות בארנונה שהם מתחזים. איך מעיזה עיריית ירושלים לחשוד ככה בבני ישראל הכשרים? קומבינות אצלנו? תצהירים כוזבים? רישום נכס על שם מישהו אחר? חוזים פיקטיביים? לא יעלה על הדעת במדינת היהודים. הרי מחר בבוקר כתבת אחרת באותו עיתון תתלונן על קיצוץ ברווחה או בחינוך או בשירות אחר לתושבים בגלל שלעירייה אין מספיק כסף אז לא עדיף לגבות ממי שלא באמת זכאי להנחה?
לסיכום, העירייה יכולה לעשות יותר כדי להעניק שירות חביב יותר לתושב ולהפעיל את השכל הישר בנוגע לחובות עבר. אין לה ולא שמץ של זכות לוותר למי שחייב לקופה הציבורית כסף, בטח ובטח אם זה נעשה באופן סדרתי ועל בסיס רמאות כזו או אחרת. איך אומר משפט ותיק- "כולם מאמינים שצריך לשלם מיסים- אף אחד לא חושב שהוא זה שצריך לשלם".

ועוד אחת קטנה לפני שבת: עוד מישהו נפגע מכך שבממשלת הענק הזו אף אחד לא ביקש לעצמו את תפקיד השר לענייני ירושלים? איך תשרוד בירתנו המאוחדת לנצח נצחים בלי שר במשרה מלאה? מי יכנס לנעליו הגדולות של…רגע, מי היה השר הקודם?  תפקיד השר לענייני ירושלים הוא כמובן קשקוש. טובה אחת לא צמחה לעיר מהמשרד המיותר הזה.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



26 תגובות

  • אפריל 17, 2009

    הכתם

    עמית, תרשה לי לחלוק עמך. 🙂

    דו"חות חנייה הן לא "מס רכב", הן עונש.
    העירייה נותנן דו"חות כדי לכסות על האימפוטנטיות במציאת פתרון למצוקת התנועה בעיר. זה לא פתרון, זה כיסוי הבעיה.
    העירייה צריכה להקל על התנועה של התושבים בכל דרך אפשרית. התחבורה הציבורית בעיר זו בדיחה גרועה גם ככה – הערמת קשיים על התחבורה הפרטית לא תעזור לתחבורה הציבורית להשתפר.
    במקור פקחי החניה נתנו דו"חות לרכבים שעמדו במקומות שמפריעים לתנועה, לא במקומות שיועדו לחניה. הכנסת "אגרת חניה", או מדחנים זהו פשע נגד האזרח, לדעתי.
    משמעות הדבר שהעירייה (באמצעות חברה פרטית שזכתה במכרז) מפקיעה שטחים מהתושבים כדי לגבות עליהם שכירות. לא רחוק היום בו יקימו בירושלים נתיבי/כבישי אגרה כדי לפתור את מצוקת התנועה, אלא שזה שוב לא פתרון, אלא כיסוי הבעיה בבעיה חמורה יותר.
    הרחקת לכת עד כדי כך שהצהרת להקל על התושב שרכש רכב כדי שיוכל עדיין להתנייד ביום החופש שלו, או אחרי העבודה, או בכלל – בגלל שהעירייה כושלת בתפקידה לספק לתושביה אמצעי תחבורה יעיל יותר שפועל מסביב לשעון בכל ימות השבוע – מי שיקל על חיי התושבים האלו "יהרוס את העיר סופית" לדבריך.
    ומי שיקשה עליהם? זה יעזור לו בפתרון מצוקת התחבורה בעיר?
    ברור שלא.

  • אפריל 17, 2009

    הכתם

    הנה עוד דוגמה לשטח ציבורי שהעירייה מפקיעה מהציבור, ואח"כ גובה שכירות על השטחים הציבוריים המעטים שנשארים:
    http://planning-jerusalem.blogspot.com/2009/04/blog-post_17.html

  • אפריל 17, 2009

    העלמה עפרונית

    אני לא מכירה את הגברת מלכוב, אבל כשאני ביקשתי את ההנחה על הארנונה אף אחד לא גרם לי להרגיש שקרנית. הגעתי עם הטפסים הרלוונטים,[1] מסרתי אותם, אחרי כמה זמן קיבלתי הודעה שאני זכאית להחזר. סה טו.

    [1]נכון שבפעם הראשונה שעשיתי את זה הגעתי בלי כל הטפסים. אז אמרו לי לחזור שוב עם ההשלמות. היא יכולה לקרוא לזה "להניח שכולם שקרנים", אני קוראת לזה "בירוקרטיה תקינה".

  • אפריל 17, 2009

    אבי

    אני לא אופתע עם המשרד לענייני ירושלים ממוקם בתל אביב…

  • אפריל 17, 2009

    עמית

    הכתם ידידי, כנראה שרוב העיריות בעולם אימפוטנטיות בפתרון בעיות התנועה, גם עיריות עם רכבות תחתיות ושאר פתרונות. על חנייה משלמים בדיוק כמו שאתה משלם מים וארנונה. חנייה חינם זה קשקוש שלא יעבוד. העירייה גובה חניה באמצעות פקחים שלה- לא באמצעות חברה פרטית.
    נכון שהתחבורה הציבורית בעיר קשה אבל זה המאבק האמיתי וזה הפתרון היחיד.

  • אפריל 17, 2009

    ערן טרבלסי

    לא בטוח שכבישי אגרה זה דבר רע כל-כך. הרי העירייה מוציאה כספים על-מנת להקים ולתחזק כבישים, כספים שמקורם בכלל התושבים. מדוע אדם שאינו מחזיק רכב כי אינו יכול להרשות לעצמו זאת, צריך לממן את התשתית לנסיעה ברכב של אנשים שכן יכולים להרשות לעצמם?

  • אפריל 17, 2009

    אדר

    אני מסכימה עם הכתם מזוית קצת אחרת: העיקרון של לווסת עומסים על שטחים ציבוריים באמצעות השימוש בכסף. העובדה שרוצים לצמצם תנועת רכבים בעיר היא לגיטימית לגמרי, ואני מסכימה איתה, אבל כשאמצעי הויסות הוא כסף (מי שאין לו כסף לא יחנה וכך פחות אנשים יחנו), יש פה משהו שמפריע לי.
    אם היו מוצאים דרך אחרת לצמצם את הצורך בחנייה בעיר, נניח תחבורה ציבורית זולה ונוחה, זה היה יותר צודק.

  • אפריל 17, 2009

    בן

    אולי מרגלית את מלכוב לוקחים את זה רחוק מדי..אבל הם לא לגמרי טועים לדעתי..
    נכון שיש מקום ואפילו חיוני לווסת את צפיפות מרכז העיר ואזורים מסחריים ע"י מדחנים וקנסות אבל איך זה בדיוק מסתדר עם דו"ח 20 שניות אחרי שחנית בשבזי באמצע נחלאות כמעט בכל שעות היום (במקום מיועד ולא על המדרכה או משהו בסגנון..)? מדיניות תשלומי החניה בעיר היא באופן מובהק כחלק מההכרה שזוהי אחת הדרכים לעשות אחלה קופה מכיסו של התושב…ברגע שהעירייה תשנה גישה יהיה אפשר לפתור את מרגלית ושות' מטענותיהם ביתר קלות..
    וארנונה…אין בעיה עם בדיקת מקבליי ההנחות, אבל כן יש כאן התנהגות של "תגידו תודה שעשינו לכם טובה שקיבלתם הנחה בכלל.." (5 שנים של התמקצעות בנושא מול מחלקת הנחות וגביות..אני כבר ממש בן בית אצלם) . על תעריפיי הארנונה שרק מתנפחים משנה לשנה ועל קביעת מדרגות הארנונה הלא הגיוניות כבר נכתב לא מעט ע"י מבקר המדינה…כך שגם כאן לעירייה יש הרבה לתקן ולארגן מחדש כדי שהביקורת בעניין תהיה באמת לא רלוונטית..

  • אפריל 17, 2009

    אודי

    המדיניות להגבלת הרכב הפרטי מקובלת ומוצלחת בכל רחבי העולם.
    הבעיה שכרגיל בירושלים, שום דבר לא מנותק מהקונטקסט. כאשר יוצאים נגד הרכב הפרטי יוצאים נגד אותן שכבות באוכלוסייה שמנסים למנוע את עזיבתן את העיר. זה הקושי. אנחנו רוצים לקוות שהפיכת העיר למתקדמת, סביבתית ונעימה להולך הרגל תסייע לה להיות אטרקטיבית יותר, אבל בינתיים כל התבכיינות על חניה או פקק תנועה משתלבת עם הבכי והנהי הגדול.

    אגב עיתונות מקומית: הגליון שכל הזמן הוציאו היום הוא בזיון.
    משפיל, מעליב.
    הם חייבים לפתוח את הגליון הבא בטור אישי שבו הם אומרים: כפו עלינו, לא הייתה לנו ברירה.

  • אפריל 17, 2009

    העלמה עפרונית

    ערן, גם מי שלא מחזיק רכב (ואולי התכוונת – מכונית? אופנים הם גם כלי תחבורה) משתמש בכבישים. אוטובוסים צריכים לזוז על *משהו* וכך גם אמבולנסים וכבאיות.[1]

    [1]אמרה בנימה קלה של דמגוגיה.

  • אפריל 17, 2009

    הכתם

    נכון, הפקחים הם אלו שנותנים את הדו"חות, אבל המדחנים מופעלים על-ידי חברת קבלן.
    http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=106756&nagish=1

    תשלום על חניה נראה לנו מובן מאליו, בדיוק כמו תשלום עמלות בבנק, אבל זה שזה נראה מובן מאליו לא אומר שזה הגיוני או צודק.

    מדחנים מציבים בשביל סיבה פשוטה: להרוויח כסף על-גבו של התושב, ולהקשות על חייו.

    חניה חינם זה לא חלום באספמיה, מיישמים את זה בקניונים, למשל.
    נכון שהקניון הוא בבעלות פרטית אבל האינטרס של בעל הקניון הוא אותו אינטרס – להקל על הבאים בכתליו. אם העירייה באמת היתה רוצה להקל על הרוצים להגיע למרכז העיר או לכל מקום אחר שבו הציבה מדחנים היא היתה מוצאת פתרון.
    במרכז העיר אפשר היה להקים חניונים ציבוריים במתחם התחנה המרכזית הישנה (ברחוב יפו ליד מוניות השירות לתל הביב), רק שהעדיפו לאפשר לחברת אפריקה-ישראל לבנות שם מתחם מגורים יוקרתי.
    לבאי השוק או ירושלים בכלל היו יכולים לבנות מתחם חניה במתחם משרד החוץ הישן, תיקון המדרכות ושירות השכרת עגלות קניות לבאי השוק, אבל העדיפו שוב לאשר מתחם בנייני יוקרה.
    הבעיה, כאמור, היא לא היעדר פתרונות, אלא היעדר נכונות להודות בטעויות וניסיון לחפות על-כך בעזרת טעויות גדולות יותר.
    נקווה שהעירייה החדשה תדע להודות בטעויות מערכתיות, ולא בהאשמות קדנציאליות.

  • אפריל 17, 2009

    עמית (אחר)

    אודי צודק. הטיפול בבעיות התחבורה של ירושלים צריך להיעשות בעדינות ובמחשבה תחילה, ולא בשיטת "המקל והמקל העוד יותר גדול" שבה נוקטת העירייה בשנים האחרונות. רוצים להגביל את תנועת הרכב הפרטי במרכז העיר? למה שלא תתחילו בעם חבורה ציבורית קצת יותר ידידותית? מה עם שבילי אופניים? כל זה לא נעשה. מה שכן נעשה הוא הגבלת הרכב הפרטי ע"י צמצום אדיר של מקומות החנייה ונתיבי הנסיעה ובמקביל הרעת שירות האוטובוסים, ושלא יספרו לי שהכל באשמת עבודות הרכבת הקלה. אין שום סיבה שיורידו תדירות של קווים ושלא יישרו את הקווים המפותלים לטובת קווים ראשיים שיושלמו ע"י קווים "שכונתיים" עם כרטיסים משותפים (כפי שנעשה בחיפה). ואני בכלל לא מדבר על מפות ולוחות זמנים בתחנות… מספיק לנו שבעיר שהיא אחת העניות בארץ מחירי הנסיעה הם הגבוהים ביותר בארץ.

    ובעניין "זמן ירושלים" (זה השם החדש של "כל הזמן") -ראה תגובתי לפוסט Another one bites the dust כאן למטה. פשוט בזבוז של נייר. כאילו לא הספיק לנו פסטיבל תל אביב האינסופי בעיתונות הארצית שאנחנו צריכים לקבל את זה (ועוד במנה מרוכזת במיוחד) גם בעיתונות המקומית? היה עדיף אם היו מודיעים שהשבוע "מעריב" יוצא בלי המקומון, וזהו.

  • אפריל 17, 2009

    עמית (אחר)

    הכתם – החניון שאתה מציע לא ממש עוזר לבאי השוק כי הוא רחוק ממנו מאוד. חוץ מזה, בערך באותו מרחק מהשוק נמצא חניון קריית הלאום.

  • אפריל 18, 2009

    יאיר

    נראה לי שאם הייתי מקבל איזשהו רמז קלוש לכך שהכסף שנגבה עבור חנייה משמש בחלקו למציאת אלטרנטיבה לשביל האופניים שהיה יכול להיות שם, אז אולי הייתי מסכים אתך. כרגע זה נראה שסתם מחפשים ממי אפשר לגבות כסף, והרבה. ואם הרעיון הוא לווסת את השימוש ברכב הפרטי אז לא נראה שזה ממש עובד, כי החניונים עולים הרבה יותר מכחול-לבן, וגם הם מלאים.

    התוצאה העיקרית של התשלום על החנייה (מלבד הכסף לפיתוח עוד ועוד שבילי אופניים) היא שאנשים פרטיים (שלא מחזירים להם את החנייה) מקצרים ככל הניתן את ביקורם במרכז. זה ממש לא מועיל למרכז העיר. שביתות הפקחים הן תקופות מעולות לעסקים במרכז העיר בדיוק מהסיבה הזו – אנשים לא ממהרים.

    אבל אם כבר גובים כסף על השימוש בשטח שהיה יכול להיות מדרכה או שביל אופניים, אז למה רק באזורי הביקוש? מה, רק שם צריך מדרכות רחבות ושבילי אופניים? ממש לא! יסומנו כל מדרכות העיר בכחול-לבן לאלתר! רגע – אולי במקומות שאינם אזורי ביקוש זה פשוט פחות רווחי…

    רוצה עוד רעיון? מס על שימוש במדרכות. כל הולך רגל משתמש במדרכה שהעירייה מתחזקת עבורו – למה שיקבל את זה בחינם? נכים בכלל תופסים רוחב עם הכיסא, והם גם עולים לנו יותר עם כל הנמכות המדרכה. ומה דעתך על מס שימוש במתקני משחקים בגנים ציבוריים?

  • אפריל 18, 2009

    עמית

    א. הנה פתרון למי שמתבכיין על חנייה: http://www.mako.co.il/men-magazine/machismo/Article-76aa6dd15457021004.htm

    ב. אפשר להתווכח על הסגנון- לא על המהות. חנייה צריכה להיות בתשלום (חניון פרטי או ציבורי, לא משנה). עירייה צריכה לגבות ארנונה. צריך להקל על ההגעה למרכז העיר בכל דרך אחרת מלבד רכב פרטי. תארו לעצמכם מבול רכבים שתר אחרי חנייה חינם במרכז העיר. לפני ועד רחוב הנביאים- כמות החניות המאושרת לאורך הרחוב בתב"עות קיימות שווה לכמות של נתב"ג 2,000. מישהו חושב שזה יועיל לרחוב הנביאים או למרכז העיר? ודאי שלא.

    ג. הסיבה היחידה שחניונים של קניונים הם בחינם היא מכיוון שהם פטורים משתלום ארנונה. ברגע שהם יחוייבו בארנונה הם גם ייגבו כסף- אני בעד, כך ייעלם היתרון התחרותי שלהם על פני מרכז העיר.

    ד. תחבורה ציבורית זה הקרב האמיתי, עשה יפה עיתון ידיעות ירושלים שהרים פרוייקט בעניין.

    ה. אל תרדו על "כל הזמן", עוד יאשימו אתכם שקיבלתם ג'ובים בעירייה. אני מניח שגליון הקונספט המיותר הזה נכפה עליהם מלמעלה, באיחור של שבועיים מיתר מוספי ה-100.

  • אפריל 18, 2009

    הראל

    אני רואה את זה קצת אחרת. הכל שאלה של ביקוש והיצע. כשהביקוש גדול על ההיצע, הדרך הסבירה לווסת את הביקוש היא בעזרת תשלום. הסיבה שאני כן מגיע לשוק עם רכב פרטי בדרך חזרה מהעבודה היא שאני יודע שיש לי סיכוי סביר (לא משהו, אבל סביר) למצוא חניה בכחול לבן. תארו לכם שהחנייה שם הייתה חינם, לא היה לי סיכוי למצוא חניה לעצמי. כל זה בהינתן היצע החניה הקיים באזורי הביקוש, שאני מסכים שהוא ממש לא משהו. אבל זה שצריך להגדיל אותו וזה שגובים כסף בהינתן המצב הקיים – אלה שתי סוגיות שונות ולא צריך לערבב ביניהן.
    והעובדה שבקניונים החנייה היא חינם, זה כי בעל הקניון בנה חניה ענקית, שבלעדיה איש לא היה שוכר ממנו שטחי חנויות והוא היה פושט את הרגל. זה לא מדאגה יתרה לרווחת הציבור, אלא ממניע כלכלי קר.

  • אפריל 18, 2009

    עמית

    ובעזרתו של לרמן- הרי לכם עוד קישור על נושא החנייה:
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1078162.html

  • אפריל 18, 2009

    הראל

    עמית (פוני), שלחתי לך מייל דרך הבלוג לפני כמה ימים. אתה קורא את התיבה ההיא? כי לא קיבלתי כל תשובה.

  • אפריל 18, 2009

    עמית

    טוב שהזכרת לי שהיא קיימת…עניתי לך במייל

  • אפריל 18, 2009

    יאיר

    למה אי אפשר להתווכח על המהות? אני במקום שאני חושב שאני?

    הסיבה שהקניון לא גובה על חנייה היא שהכסף (שהוא יכול היה להרוויח בחניון) חוזר אליו בדמות שהות מאוד ארוכה בקניון, כלומר הוצאה מאוד גדולה של כסף. ככה אפשר להעלות את השכירות. רוצה באמת שלא יגיעו למרכז ברכב פרטי? תאסור חנייה ביותר מקומות, ואל תאשר כל כך הרבה חניונים פרטיים. התשלום לא מפנה מקומות חנייה, הוא רק מכניס כסף ושומר את החנייה למי שמוכן ויכול לשלם.

  • אפריל 18, 2009

    עמית

    אפשר להתווכח על הכל כמובן, אני פשוט לא חושב שאפשרי שהעירייה לא תגבה תשלום על חנייה, יותר יעיל יהיה לחשוב על מדיניות חנייה- איפה כן ואיפה לא. תקני חנייה ציבוריים כבר צומצמו ולצערנו הרבה חניונים פרטיים במרכז העיר קיימים פשוט בגלל שאין מי שיקדם בנייה על המגרש (שנמצא בבעלות מפוצלת).

  • אפריל 18, 2009

    בן

    לי נראה שלפעמים הסגנון הוא המהות…ממש לא ברור לי למה לרחוב קטן ולא מרכזי כמו שלנו יש פקח משלו שכל תפקידו לעשות הלוך חזור ולמלא את קופת העירייה…
    אני כן יודע שבתוכנית לנחלאות מתוכנן חניון תת-קרקעי בסוף הרחוב..אבל למה בינתיים לנסות לסחוט את הלימון עד הסוף??

  • אפריל 18, 2009

    עמית

    לי זה נראה כמו סגנון אבל עזוב את זה. מכיר את הרחוב שלך ולא יודע למה לעזאזל צריך שם מארבים ופקח.

  • אפריל 18, 2009

    יאיר

    בתור מדיניות, ההנחה של 20% לבעלי כרטיס תושב היא התחלה לא רעה (רק התנאים קצת דרקוניים). מדיניות נכונה יותר תהיה לדעתי הנחה גדולה הרבה יותר. הכל יחזור מהארנונה לעסקים. הרי זו גם ההצדקה למיקום הכחול-לבן – איפה שיש עסקים שמשלמים ארנונה.

  • אפריל 19, 2009

    עמית

    יאיר- נשמע לי נכון לתת העדפה מתקנת לתושבים בחנייה על פני הפרבריסטים ולהגמיש את הקריטריונים. אעשה בדיקה.
    לגבי ההשוואה בין מס חניה למס גני שעשועים ומדרכות- ביום ש הולכי הרגל / הילדים ייצרו את זיהום האוויר וגודש התנועה שמייצרות המכוניות נראה לי שזה יהיה לגיטימי.

  • אפריל 19, 2009

    יהונתן הימן

    כל נושא הפיקוח בדיון יוצא פה משליטה. מדובר בחנייה בניגוד לתנאים הניתנים – ואפשר ועשיתם זאת להתווכח על האם התנאים טובים למטרות שונות. מי שחונה בניגוד לחוק – ראוי שייקנס. רק שלטון החוק (אכיפה וגם הגברת מודעות) יאפשרו שמירה על זכויות הציבור הרחב. מי שחונה לי על המדרכה – הוא חוצפן שמבחינתי שייקנס תוך פחות מ- 20 שניות! וכך גם בחניות בעלי מוגבלויות, דאבל פארקינג וגם מי שחושב שצהוב מאוחר הוא עדיין סיבה טובה להכנס לצומת לא פנויה!