חנוך דאום יורד נמוך

לא יודע אם יצא לכם לעבור על טורו של חנוך דאום השבת, לי יצא וזה לא היה סימפטי. דאום עוסק בבחירות הקרובות ונטפל ל"התנועה הירוקה-מימד", יותר נכון הוא נטפל לרב מיכאל מלכיאור בצורה די מכוערת. אם אני לא זוכר, בכיתה ב' בבית הספר הממ"ד ע"ש ר' יהודה הלוי לימדו אותנו שכל המלבין פני חברו ברבים חייב מיתה, כנראה שאצל דאום בבית ספר לא לימדו את השיעור. דאום חטא כאן חטא שיום הכיפורים הקרוב לא יכפר לו עליו גם אם יצום ברצף עד הושענא רבה. לא אצטט פה את הדברים החמורים, די אם אומר שדאום מאשים את מלכיאור באופורטוניזם, בכריזמה אפסית, לועג לצורתו החיצונית ולא מצליח להיזכר בדבר אחד טוב שהאדם היקר הזה עשה בבית הנבחרים. כנראה שהארכת חוק חינוך חובה ל-12 שנות לימוד זה כלום בעיניו, הקמת זרם משולב לדתיים וחילוניים היא זוטות, תפקיד יו"ר ועדת החינוך או יו"ר השדולה הסביבתית הם דברים בזויים ודוחים, להציל את המכינות הקדם צבאיות זה שטויות ורק התחלתי ברשימה.

אחרי שדאום גומר את הירידה הנמוכה שלו הוא עובר לקריאה פומבית לציבור הסרוג בארצנו להצביע לאחת מהמפלגות הסקטוריאליות שלו ולא לליכוד. הצבעה לליכוד, לפי חישוביו הלא-מדוייקים,תביא לכך שהבית הלאומי-איחוד יהודי לא יעברו את אחוז החסימה ולכך שגוש השמאל יהווה גוש חוסם. נראה לי שדאום, עם כל הפוזה היענו-מודרנית, מתלבטת, מתחבטת ומהורהרת שלו עדיין מחובר חזק לממסד המפד"לי הוותיק. כנראה שדאום, וכנראה שאחרים בציבור הדתי לאומי, נרתעים ממראה של רב שלא עבר בכור של החינוך הדתי-לאומי בארץ. הוא לא היה בישיבת הסדר או מכינה, לא שירת בסיירת ולא קשור לאחת הישיבות המרכזיות. פתאום מגיע רב שבשבילו יהדות זה קצת יותר מ"ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל", אחד שמכיר בזכותם של זרמים אחרים ביהדות ולא פוסל אותם, שפועל למען הדברות בין דתית ומציג לציבור תפיסה אוניברסלית ופלורליסטית יותר לגבי היהדות. זה קצת מערער את הלגיטימציה של המפלגות הדתיות הקיימות בעיני הציבור ודאום מבטא בעיני את הרתיעה הזו.

המציאות הולכת ונעשית מורכבת יותר. הרבנות הראשית בשליטת חרדים, בבני עקיבא מתנהל פולמוס ער על הצניעות, הומואים ולסביות דתיות  דורשים הכרה, ארגוני הנשים  מרימים ראש, החרדים דורכים על גיורי הרב דרוקמן ועוד לא התחלנו לדבר על הקרע עם הממלכתיות ומוסדות המדינה. נראה לי שהמפלגות הדתיות מנסות להתמודד עם המורכבות הזו באותה שיטה ישנה מבלי להבין שכללי המשחק השתנו ושכדי להיות רלבנטיות הן צריכות להשתנות. בהקשר הזה לא נותר אלא להמליץ על מאמר קצר של הרב חיים נבון שמציע כיוון קצת אחר.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



9 תגובות

  • פברואר 1, 2009

    ירון

    "אם אני לא זוכר, בכיתה ב’ בבית הספר הממ”ד ע”ש ר’ יהודה הלוי לימדו אותנו שכל המלבין פני חברו ברבים חייב מיתה, כנראה שאצל דאום בבית ספר לא לימדו את השיעור."
    רק תיקון על מה שנילמד בכיתה ב', ביהדות לא ממהרים להרוג כל כך מהר!

    "הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים… – אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא"

    פרוש: מי שגורם לחברו להחוויר מעלבון, מי שמעליב אדם לפני אחרים, לא יזכה למנוחה בעולם הבא. כלומר – הפגיעה בזולת היא מעשה חמור מאוד.

    מקור: סדר נזיקין, מסכת אבות ג, יד – "רבי אלעזר המודעי אומר, המחלל את הקודשים, והמבזה את המועדות, והמפר בריתו של אברהם אבינו, והמלבין פני חברו ברבים, והמגלה פנים בתורה–אף על פי שיש בידו מעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא."

    מקור נוסף
    " נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים"

  • פברואר 1, 2009

    עמית

    טוב, אני מחזל"ש את הכיתת יורים. תודה על התיקון.

  • פברואר 1, 2009

    יגאל

    חנוך דאום כבר מזמן נשרף אצלי, מאז שהוציא את הספר "אלוהים לא מרשה", וגילה קבל עם ועדה שהוא ישרוף את אמא שלו, אבא שלו ואלוהים בשביל להיחשב פרובוקטיבי.

    לא ברור לי הקשר של אדם כזה לדת, הוא משתמש במילים גסות ללא הפסקה ומתפאר בעבירות שירון יאיר את עינינו לגבי עונשם (הוצאת זרע לבטלה, חילול השם, לשון הרע וזה רק מהכריכה של הספר)

    אין לי בעיה עם ביקורת בונה, או אפילו הורסת, אבל לפחות שתהיה עם טעם.

  • פברואר 2, 2009

    איפי

    בתור אחת שכבר הרבה זמן לא רואה את עצמה קשורה לציבור שהיא באה ממנו,
    ההרגשה שלי תמיד היתה ש"מימדניק" זאת הקללה הכי גרועה שיש.
    והנה דאום מוכיח את זה.

  • פברואר 2, 2009

    עמית (אחר)

    יגאל, איפה הוא אמר שהוא ישרוף את הוריו? קראתי את הספר שהזכרת (לא רק את הכריכה האחורית) ולא ראיתי דבר כזה. הספר אמנם פרוקטיבי, אבל זאת לא פרובוקציה ריקה. אגב, אם היית קורא את הספר (אפילו את העמודים הראשונים) היית מגלה שהוא התייתם מאביו בגיל צעיר מאוד, מה שמוסיף הרבה מאוד אמינות לסיפור שלך על "שריפת אבא ואימא" שלו.

  • פברואר 3, 2009

    יגאל

    הכוונה ב"ישרוף את אבא שלו אמא שלו ואלוהים" היא ביטוי ולא הצהרה.
    הפרובוקציה היא אכן ריקה ואין בה שום ערך מוסף, או שאתה רוצה להאיר את עיני?

  • פברואר 3, 2009

    עמית (אחר)

    לא יע מאיפה הבאת את הציטוט. אני מניח שהוא חלקי וחסר לי ההקשר שבו נאמר. מהיכרותי את כתיבתו של חנוך דאום (לא מכיר אותו אישית) אני בטוח שהוא לא היה כותב משפט כזה ככה סתם. אגב, אני לא מצדיק כל מילה שיוצאת ממקלדתו.

    לעניין "הפרובוקציה הריקה" לטענתך: האם קראת את הספר? אין לי שום כוונה להתחיל לספר לך מה כתוב שם. אני מצפה שאת הביקורת שלך תשמור לאחרי הקריאה.

  • פברואר 7, 2009

    יגאל

    דבר ראשון, הביטוי הוא שלי, אני לא יודע מה גרם לך להבין שאני מצטט אותו.

    דבר שני: את הספר התחלתי לקרוא והפסקתי באמצע, אני מתמרמר על עצם הרעיון של פרסום ספר כזה. מכיוון שגם אני הייתי באותה סיטואציה כמותו, למדתי באותו סוג של ישיבה וראיתי רבים וטובים שחטאו, חוטאים וככל הנראה ימשיכו לחטוא, אפילו שיש להם כיפה על הראש וציציות משתלשלות.
    אבל זה הטבע האנושי, ולקחת מעשים כמו לאונן ולפרסם אותם בספר זה נמוך ופרובוקטיבי, לא משנה איך תסתכל על זה. ואם מנקודת המבט שלך זה נראה כמו ביקורת בונה – בבקשה תאיר את עיני.

  • פברואר 13, 2009

    עמית (אחר)

    יגאל, בוא נתחיל מזה שהוא לא מסכים איתך על השימוש במילה "חוטא" במובן הזה. לך אולי לא נראה יאה לפרסם דבר כזה, אבל זה העניין – אתה לא הוא, והוא דווקא הרגיש צורך לחשוף את מה שנראה לו כהשלטת פחד ואימה על נערים צעירים. אתה לא חייב להסכים, אבל אי אפשר לומר שאין כאן לפחות נסיון לביקורת כנה ("בונה" או "הורסת" זה עניין לפרשנות).