חזון לירושלים

בחמישי האחרון הייתי ביום העיון לרגל צאת הספר "חזון לירושלים" במכון ירושלים לחקר ישראל. למי שלא מכיר, מדובר בפרויקט שמומן על ידי הקרנות הגדולות המשקיעות בירושלים שרצו מיקוד וחזון ברור להשקעות שלהן בעיר. כמה פרופסורים מהאוניברסיטה העברית, בעיקר כלכלנים וגיאוגרפים, נרתמו לעניין הזה והפיקו עבודה מאוד מרשימה. הם מיפו את המצב הקיים והגדירו די במדויק מהם התחומים המרכזיים בהם יש להשקיע כדי להביא לירושלים תוספת של 100,000 תושבי משכילים ויצרנים עד 2020, לצד תוספת של 100,000 תושבים בישובי המטרופולין. את כל הסיפור אתם יכולים לקרוא פה.

לקצר לכם את עיקרי ההמלצות: הכפלת מספר הסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה בירושלים, מ-30,000 כיום ל-60,000 ב-2020. ההכפלה תאפשר גידול של 40% במצבת כוח האדם במוסדות, כוח אדם שהוא בעיקרו משכיל. מגזר נוסף הוא המחקר הרפואי וכל אשכול הביוטכנולוגיה והשלישי הוא הממשק בין תרבות-תיירות ומדיה חדשה. בתחום התכנון הכיוון של חברי הפורום הוא פיתוח העיר הפנימית, חיזוק המרקם האורבני הקיים והמשך התחדשות מרכז העיר. חוצמזה צריך לחזק את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל ומרכז שלטוני. זה על קצה המזלג. הייתה ביקורת, שאני מבין אותה ומסכים עם חלקה, על כך שהפרוייקט הוא סקטוריאלי מדי. כלומר ממוקד מדי בסקטור היהודי הלא-חרדי. יש בזה משהו אבל שתי הערות בעניין. ראשית, כיום זה הסקטור החלש בעיר, זה הסקטור שעוזב במיוחד ומה לעשות שהוא נדרש לעיר הן למרקם החברתי והן לחוסן הכלכלי. שנית, הפרויקט מדבר על תוספת אוכלוסייה יצרנית, הוא לא אמר חילונית, שומרת כשרות או בועלת נידות. צריך כאן תוספת של אוכלוסייה שתשלם מסים ותחזיק את העיר. רצוי שנראה גם יותר חרדים וערבים משתייכים למגזר העובד. אני בכל אופן לקחתי כמה תובנות מרכזיות מהיום הזה שהייתי רוצה לשתף אתכם בהן.
1. חלון הזדמנויות:  יש לנו 10 שנים לשנות את המגמות שירושלים הולכת אליהן לפני שהדמוגרפיה תכריע אותנו. אם המגמות הקיימות כיום ימשיכו ב-10 השנים הקרובות אז ב-2018 יעלה ראש עירייה חרדי שוב לשלטון וכנראה לתמיד. לא שאני פוסל אוטומטית חרדים אבל נסיוננו לימד אותנו שכרגע מנהיגיהם תלויים יותר בחשבונאות מגזרית וחסרי יכולת להתחשב בצרכי כלל הציבור. כל עוד הרב אלישיב או הסיעה המרכזית באגודת ישראל מבקשים לקבוע את זהות ראש העיר ולא הציבור הרחב- יש כאן סכנה גדולה. אם דפוסי ההצבעה בבחירות 2008 יישמרו, באותה מגמה דמוגרפית, הרי שברקת יכול לנצח שוב ב-2013. 10 שנים הם מספיק זמן גם להתחיל שינוי וגם שהוא ייראה בשטח. הציבור החרדי גדל מדי שנה ב-2.8%, הוא היה גדל ב-4.7% אלמלא ההגירה השלילית החרדית. הציבור הלא חרדי קופא על שמריו בגלל ההגירה השלילית שמבטלת את הריבוי הטבעי. במצב בו האוכלוסייה הפלשתינית והחרדית גדלות בקצב המשמעות של הקיפאון הזה היא הליכה לאחור. כאמור 10 שנים לשנות את התמונה. סליחה, תשע שנים ועשרה חודשים. זוז.

2. עובדי מדינה:  בהמשך לפוסט על ירושלים כבירת ישראל. ב-1990 81% מעובדי המדינה שעבדו בירושלים גם גרו בעיר. ב-2006 רק 53% מהם גרו בעיר. נתון מדהים. אגב, מספר המשרות בשירות המדינה בירושלים לא השתנה משמעותית. עובדי המדינה הירושלמיים לא עוזבים רק למטרופולין. המשכילים מביניהם עוזבים בעיקר למטרופולין תל אביב. יש להם קריירה פה, הדיור כאן עדיין זול יותר מתל אביב אבל הם הולכים לשם בשביל איכות החיים- התרבות, הפנאי, הבילוי, המרחבים הציבוריים. בקיצור, לא על התעסוקה לבדה נבנה כאן עיר. מבחינת נוכחות היחידות הממשלתיות- בתמונת המיקרו בולטת זליגה איטית של יחידות ממשלתיות אל מחוץ לעיר. פרופ' ערן רזין ציין את הממונה על הבחירות שיושב בפאקינג כפר סבא. לאט לאט יחידות יוצאות, זה עדיין לא זרם שניתן להבחין בו ברמת המקרו והוא לא בא לידי ביטוי בנתונים היבשים אבל הוא קיים. העובדים הבכירים, המשכילים גרים במטרופולין תל אביב- היחידות באות אליהן. יותר נוח.

3. ניהול העיר: קצת לפני הבחירות לעירייה הציעו כמה בכייני שמאל טיפוסיים להפקיע את ניהול העיר מהעירייה. נחום ברנע הכי זכור לי כרגע אבל היו עוד כמה גאונים שחששו שאי אפשר לעשות מהפך. הם כמובן פנו לאפיקים דמוקרטיים כמו ניהול העיר בידי הממשלה. אני כתבתי אז שזה כמובן לא יתכן שממשלה שאחראית על קריסת מערכת החינוך / הבריאות / ההשכלה הגבוהה (מחק את המיותר) תנהל גם את ירושלים. לשמחתי כיוונתי לדעתם של גדולים. בחינת החלופות של ניהול העיר ע"י אנשי "חזון לירושלים" העלתה כי ריכוז סמכויות בידי השלטון המרכזי הוא אופציה גרועה בכל מדינה (וושינגטון די.סי לדוגמה) ובטח שלא יעבוד בארצנו אחוזת תזזית הבחירות, הבירוקרטיה הממשלתית האינסופית ומרובת חילופי השרים.

בלי קשר, זה לא כיף לפתוח את אתר "הארץ" (!) ולקרוא כותרת כמו "ירושלים של זהב- עכשיו גם בירוק" ולפתוח את הכתבה הזו?

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



15 תגובות

  • ינואר 27, 2009

    נון

    יכול להיות שלא הבנתי, אבל אולי כן וזה דורש תיקון: לוושינגטון די.סי יש ראש עיר ומועצת עיר, למרות המעמד המיוחד שלה כמחוז/עיר בירה וכמי שמוסדות השלטון והמימשל הפדרלי מרוכזים בה. מהבחינה הזאת היא דוגמה לא רעה גם למה שיכול להיעשות בירושלים מבחינת מערכת היחסים בין מוסדות המדינה והשלטון הארצי לבין המנגנון המוניציפלי.

    ואם מדברים על מקבילות אמריקאיות, הבנתי שדגם שעמד לעיני מתכנני ה"חזון" הזה הוא של עיר אוניברסיטאית (בוסטון/קיימברידג', לדוגמה, אבל יש גם אחרות) –אוניברסיטה מובילה (כולל תחנת רדיו ) בית ספר לרפואה/מדעי החיים/ביוטכנולוגיה, ושורה של בתי ספר גבוהים לאמנות. הפוטנציאל כאמור קיים, השאלה מה עושים עם זה.

    לגבי עובדי מדינה/מוסדות ציבור בעיר – בלי שום ספק חייבים לחזק את זה. במיוחד כיום אפשר לראות שעיר כמו תל אביב איבדה הרבה מאוד מקומות עבודה מפני שאת המכה הכלכלית הקשה והכואבת ביותר ספגו מגזרים כמו היי-טק, תקשורת ומדיה. המגזר הציבורי (ובכלל זה המגזר השלישי, שגם הוא חזק מאוד בירושלים) הוא מצד אחד מגזר שמרוויחים בו פחות, אבל מסתבר שהוא קצת יציב יותר (אני מקווה, כי אני עובדת בו )

    (והערה אחרונה: לא חושבת שיש עוד עיר בארץ שהובילה בשנים האחרונות כמה מאבקים מוצלחים מאוד בנושא שימור והגנה על איכות הסביבה – עמק הצבאים, הדחייה של תוכנית ספדי, הגינות האקולוגיות הקהילתיות ועוד. לא שחסר עוד הרבה מה לעשות, ובכלל זה כל הנושא של שימור מבנים. ועוד לא דיברנו מילה אחת על מה שדרוש בתחום התרבות, האמנות והתיירות. אכן, הזמן קצר)

  • ינואר 27, 2009

    יאיר

    הביקורת היא שהפרוייקט הוא סקטוריאלי, אבל לדעתי לא בגלל שהוא מתייחס בעיקר לאוכלוסייה היהודית החילונית החזקה (ואחת המטרות המוצהרות שם היא הגדלת חלקה באוכלוסייה). הוא סקטוריאלי בגלל שהוא (לרוב, כנראה שלא תמיד – לא קראתי את כל הספר) לא מזהה את היתרון הכלכלי במגוון ובשונות. לדעתי בקוטב השני ל-"חזון לירושלים" נמצא אובמה, עם הלכידות והמגוון כערכים מובילים (לא "מובילים מוסרית" אלא מובילים תכל'ס ליציאה מהמשבר), או ריצ'רד פלורידה עם מדד המגוון שהוא מציב כאחד המנבאים לפיתוח כלכלי.

    בעניין חשבונאות מגזרית, ראש העיר הנוכחי אינו נגוע בה, לא כי הוא חילוני.

    עובדי מדינה – מסכים אתך שזה לא לעניין שהיחידות יורדות לת"א. אבל זה שהעובדים הבכירים גרים שם? נראה לך שזה שבכיר בחברה תל-אביבית או אפילו בעיריית ת"א מתגורר בירושלים (או בכפר-סבא) מטריד מישהו? אחוז המתגוררים בת"א מבין המועסקים בה לא גבוה (יחסית). כמו שכתבת: תרבות, איכות חיים, מרחב ציבורי, וגם תעסוקה – לא צריך להכריח אף אחד לגור כאן, צריך ליצור עיר שירצו לגור בה. את זה אני מצפה שראש העיר יתחיל מעכשיו (והאמת – לי נראה שהוא בכיוון) .

  • ינואר 27, 2009

    עמית

    יאיר- יש לי ולך ויכוח עתיק יומין על המגורים בעיר הראשה במטרופולין. אתה אומר שלא כולם חייבים לגור פה כל עוד יש קשרי תעסוקה, תרבות, פנאי וכו' בין התושבים בלווין ובין עיר המטרופולין. אני מבין את זה אבל אני לא מסכים לגבי ירושלים. לא כל מצוקות הדיור ייפתרו בירושלים והרבה ייצטרכו לצאת ליישובי הלווין, ככה זה בעולם וכך יהיה גם פה.
    אבל, וזה אבל גדול, העיר מאבדת את עמוד השדרה של התושבים והמגורים. אנחנו עלולים לעבור פה תהליך של "באר שבעזציה" או חמור יותר "דטריוטיזציה". מצב שבו האוכלוסיה החזקה גרה מסביב לעיר הראשה, שהיא לא אטרקטיבית בעליל, מוחלשת וענייה. אנחנו מאבדים את הגלעין הזה של התושבים שהוא מחזיק את העיר, גם פיננסית ובעיקר בפעילות אזרחית, בהנעת המערכת העירונית. מי שאינו תושב לא מחויב כך למקום. תסתכל על מצב התחזוקה הפיזי של מרכז העיר דל התושבים, את המבקרים מבחוץ פשוט לא מעניין המצב הפיזי, שלא לדבר על סוגיות חברתיות. את מי שגר וחי את המקום זה כן מעניין.
    לא צריך לכפות מגורים צריך להיות מודעים לבעיה ולתת על כך את דעתנו וצריך כמו שאמרת להפוך את העיר לאטרקטיבית. שהיא תעדיף לטובה תושבים על פני פרבריסטים בשירותים שהיא נותנת, מחנייה ועד רישום לבתי ספר.

  • ינואר 28, 2009

    יאיר

    להעדיף תושבים על פני פרבריסטים – ודאי! כתבתי שצריך לייצר עיר שירצו לגור בה. אני רק חושב שחשוב שזה יהיה מכיוון מעלה – ליצור עיר טובה: נקייה, חינוך איכותי, מרחב ציבורי איכותי, תעסוקה, כל השרותים.

    ולא מכיוון מטה: לא להכריח אף אחד לגור כאן (עובדי מדינה, סטודנטים וכולי), ולא לנסות להגיע למצב שהכל נורא זול כאן (דיור למשל), כי דווקא זו הבאר-שבעיזציה – סטודנטים ואוכלוסיות מוחלשות במרכז, ואוכלוסיות חזקות יותר בפרברים (בתוך ומחוץ לגבול השיפוט). התהליך שאני מתאר הוא דווקא תל-אביביזציה (איכות חיים גבוהה במרכז, שמושכת מגורים של אוכ' חזקה, ומושכת את כל יתר המדינה רק לתעסוקה, קבלת שרותים או סתם להסתובב).

    ועכשיו לפיין-טיונינג:

    האם אפשר להעדיף בירושלים פרבריסטים על תושבי אזור המרכז? אולי (נגיד הסדר חנייה בהנחה בין ירושלים למעלה אדומים).

    האם אפשר להפוך את גילה, רמות, ופסגת-זאב לפרברים מן המניין? לאו דווקא מבחינה של הזזת גבול השיפוט. אני חושב שכן – לטובת כל הצדדים.

    — אני אוהב להתווכח אתך 🙂 —

  • ינואר 28, 2009

    העלמה עפרונית

    יאיר, דווקא שאלת החנייה נראית לי כמו הדבר הכי פשוט שיש – חניה במחיר אחד לירושלמים, מחיר שני לישובי עוטף ירושלים, ומחיר שלישי לכל השאר. טה-דה!

  • ינואר 28, 2009

    עמית

    יאיר- זה הדדי.
    אני מבין שאתה מדבר על תל אביביזציה וזה בהחלט האידיאל, אבל לצערנו אין לנו מטרופולין של 3 מליון נפש, העורף התומך בירושלים הוא די מצומצם, אין מספיק אוכלוסייה חזקה שתתמוך בנו גם מבפנים וגם מבחוץ.
    הפיין- טיונינג שלך הוא התחלה, אלמנט נוסף שיכל לעזור הוא העורף הפלשתיני למטרופולין- בית לחם, רמאללה, יריחו וחברון שכרגע מנותקים מהעיר.

  • ינואר 28, 2009

    יאיר

    עפרונית – זה אומר שהעירייה מוכנה להפסד הכנסה (של החונים מהיישובים סביב העיר – וזה הרבה). סבבה – אבל תמורת מה? חנייה חינם לירושלמים בצור-הדסה… אפשר להחליט שזה ללא תמורה – מעודדים את תושבי העוטף להגיע דווקא אלינו ולא למקום אחר (שבו החנייה יקרה להם). אבל אולי איזושהי השתתפות של הרשויות סביב ירושלים בפיתוח תשתיות התחבורההחנייה בעיר (ואז כל רשות שנכנסת לעסק נכנסת גם להסדר החנייה).

  • ינואר 28, 2009

    נעמי

    אם אפשר להחזיר רגע את הדיון ל"חזון לירושלים" – כל עבודה שמנסה לעזור לקובעי המדיניות בממשלה ובעירייה לטפל בנושאים הבוערים של העיר היא ראוייה וחשובה ואני מקבלת את עיקרי ההמלצות של הפרויקט (מה גם שהייתי שותפה לכתיבת הפרק על ההשכלה הגבוהה והתעשייה… ) אבל, וזה אבל גדול, יש לי בעיה גדולה עם הנחות היסוד של חברי הצוות בפרויקט.
    כפי שעמית ציין, רוב החוקרים שעבדו על הפרויקט הם כלכלנים מהאוניברסיטה העברית וכיאה לכלכלנים באוניברסיטה (ובכלל בארץ) החשיבה שלהם היא די מקובעת לחשיבה הניאו-קלאסית שבאה לידי ביטוי במקרה הזה בתפיסה שצמיחה מגיעה רק מלמעלה (או כמו שהם אוהבים לקרוא לזה – trickle down). המשמעות היא שהפרויקט לא מנסה לבחון איך אפשר לעודד צמיחה, יצירתיות ויצרניות בקרב האוכלוסיות הקיימות כבר בעיר אלא איך אפשר "לייבא" אוכלוסייה חזקה מבחוץ.
    כמובן שהרבה יותר קל להמליץ על דרכים למשוך אוכלוסייות יצרניות מבחוץ מאשר להעצים אוכלוסיות מוחלשות שכבר נמצאות בפנים אבל החשיבה הזו היא שגויה בעיניי והרת אסון ברמה המדינית.
    במקום להסתכל על ירושלים כמיקרו-קוסמוס של החברה בישראל ולנסות למצוא פתרונות יצירתיים ברי-קיימא וארוכי טווח לבעיות האמיתיות של אוכלוסיות שונות במדינה (חרדים וערבים בראשם) אנחנו מנסים למשוך אוכלוסיות חזקות ממקום אחר במדינה ולדחוק אל מחוץ לעיר את האוכלוסיות החלשות שאינן תורמות לה. יכול להיות שברמה העירונית זה יעבוד אבל מה תהייה ההשפעה על המדינה? בוא נגיד שנצליח להפוך את ירושלים לתל-אביב שנייה, איך זה יגרום לצמיחה אמיתית בישראל? כל מה שנעשה זה נחליש עוד יותר את שאר הפריפריות.
    חבל לי שהפרויקט לא השכיל לרתום את המוחות הרבים שעבדו בו ואת הכסף הלא מועט שהושקע בו על מנת לפתח כלים חדשים לעידוד צמיחה מלמטה כמו למשל – עידוד גברים חרדים לרכוש השכלה גבוהה תוך הסרת חסמים שמונעים מהם לעשות זאת כרגע, השקעה בחדשנות בתעשייה המסורתית של העיר על מנת אולי לגלות את ה"איקאה" או ה"כתר" החדשים או, כמו שיאיר כבר אמר, הפיכת השוני והמגוון התרבותי של ירושלים ליתרון במקום לחיסרון.

  • ינואר 29, 2009

    עמית

    נעמי- אני מסכים איתך בנושא הזה, נקודת המוצא של הפרויקט דומה לזו ששחר אילן ביטא במאמר לפני הבחירות, שיש להתייחס לאוכלוסייה החילונית כ'חיה מוגנת'
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1013023.html
    חבל כי זו עמדה המבטאת חולשה והיא מפספסת כמו שאת אומרת חלק גדול מההזדמנויות.

  • ינואר 30, 2009

    יותם

    אחרי שספר התקציב שהוכן בעידן לופוליאנסקי עבור 2009 כמעט לא שונה. אחרי שההצהרות על הכפלת תקציב התמיכות במוסדות תרבות נתגלה כמעשה רמיה ולמעשה קוצץ תקציב התרבות. אחרי ש"המנהיג" עשה מעצמו צחוק והבטיח אפשרות לבדוק את פירוק גשר המיתרים וביטול הרכבת הקלה, אחרי שהוקפאה תוכנית האב שהוכנה במשך למעלה מעשור בעלויות עצומת ובהשתתפות מאות אנשי מקצוע ואלפים מתושבי העיר, אחרי שהתברר שהעבודות על קו הרכבת ממשיכות להתקדם באותו קצב איטי, אחרי שסוחרי המשלוש הבינו סופית שהם ידרשו לשלם כל גרוש ממסי הארנונה המוטרפים שגובה העירייה למרות שמרכז העיר הפך ללא נגיש, אחרי כל זה התפרסה השבוע מודעה קטנה בעיתונים.

    עיריית ירושלים מודיעה על על הקצאת 38 בניינים "לצרכי ציבור". וזו הרשימה: 32 מבנים למוסדות של "החינוך העצמאי", 5 מבנים ל"מעיין החינוך החרדי", 1 מבנה למעון יום של ויצו. סיכום: 37 לחרדים, 1 לחילונים.

    תענוג של מנהיג חילוני יש לנו כאן. אם פורוש היה מעיז לחתום על הקצאה כזו הארץ היתה רועדת. מי שבטח לא מוטרד ממה שקורה כאן זהו פעיל הבחירות של ברקת, הפוני שמשרבט כאן את הגיגיו המביכים. הנה בקטע האחרון הוא מתבשם מאיזו כותרת שהופיעה באתר האחר על ירושלים הירוקה.
    למה הסיפור הזה חשוב? כי הוא מסמל את הטרגדיה האחרונה שנפלה על ירושלים המוכה וחבולה. קיבלנו ראש עיר לא חכם לא מבין לא נאור לא מנוסה שממשיך למכור את העיר לחרדים ובזכות תדמית ההייטק הנוצצת שלו איש מהציבור החופשי במדינת ישראל לא שם לב לכך.

  • ינואר 30, 2009

    יותם

    מתנצל. שכחתי שבעצם כן היתה עשיה. לשכת ראש העיר שופצה ב 800 אלף שקל.

  • ינואר 31, 2009

    ערן

    יותם – היכן נמצאים המבנים הללו? אם הם בשכונות חרדיות, הרי שאין בכך שום פסול (אי-אפשר להתכחש לעובדה שתלמידים שם לומדים בקראוונים). אם הם אינם בשכונות חרדיות, אזי שיש לדרוש תשובות ממר ברקת על המעשה הזה.

  • ינואר 31, 2009

    עמית

    אוי, חזרת, כמה לא התגעגתי. אחרי שפעם הקודמת נסיתי לזרוק בוץ ולא הלך לך אתה מנסה שוב.
    מה נעשה:
    1. שקיפות- ישיבות כל הועדות העירוניות- החובה והרשות מופיעות באתר העיריה, כולל מסמכים רלבנטיים, פרוטוקולים ומועדי דיון עד סוף השנה. ועדות הרשות שלא כונסו בחמש השנים האחרונות שבו להתכנס והוספו ועדות חדשות. כנ"ל לגבי מועצת העיר שישיבותיה מתועדות וזמינות לכל בוחר ומצויות באתר העיריה.
    2. ארנה- להזיז פרויקט שהיה תקוע 5 שנים זה עניין של מה בכך.
    3. תחבורה- איך למען השם ולכל הרוחות בחודש וחצי בתפקיד הוא עוד לא סיים עם הרכבת הקלה, לא האיץ את העבודות ולא בנה מערכת תחבורה ציבורית נוחה יותר? אין ספק. מחדל.
    4. תכנית מתאר- באמת חוצפה מצידו של ראש עיר נבחר לבקש הקפאה של תכנית מתאר שנויה במחלוקת על מנת לחוות את דעתו עליה. שילכו לעזאזל הבוחרים שביקשו סדר יום חדש. העיקר שעבודתם של "מאות אנשי מקצוע" לא תיעצר לכמה חודשים.
    5. ולעניין ההקצאות החביב עליך, מדובר בשכונות: רמות, בית וגן, בית ישראל, נווה יעקב, הר נוף, גבעת שאול, גאולה, גבעת משה, סנהדריה, רמת שלמה, רוממה, מקור ברוך, עיר גנים, קריית יובל, שמואל הנביא, זכרון משה. עמותות חרדיות בשכונות חרדיות/אזורים חרדיים בשכונות מעורבות. מכל הרשימה שלושה נכסים מצריכים בדיקה נוספת בעיני: קריית יובל, קריית שמואל ועיר גנים. כולם כבר בשימוש של עמותות השייכות לחינוך העצמאי. אין הכנסה חדשה של מוסדות חרדיים לשכונות לא-חרדיות אבל חבל לבלבל אותך עם העובדות. גם ביטול הקצאת ורבורג נשכח.
    יותם או איך שקוראים לך, נעים להיזכר בסגנון החביב ובסילוף העובדות מדי פעם. תהיה בריא, באמת. נתראה בפעם הבאה שתרצה לשחרר קיטור.

  • ינואר 31, 2009

    יותם

    פוני או איך שלא קוראים לך
    יש לך סיבות טובות לא להתגעגע. יכול להבין ללבך. בפעם האחרונה שביקרתי כאן לא ניסיתי לזרוק בוץ. כתבתי בכנות דברים שהאמנתי בהם. אתה בחרת להעלים את הפוסט בסוג של טכניקה שספק אם נראתה בבלוג כלשהו מאז עלתה רשת האינטרנט לאויר. שיבושם לך.

    ובנוגע לסעיפי תגובתך-
    1. אמרתי משהו בנוגע לשקיפות? גוף ציבורי צריך לנהוג בשקיפות ואף אחד לא עושה כאן טובה לאיש. זו מדינת חוק והעירייה חייבת בשקיפות.
    2. הארנה – בינתיים זז אותו קומוניקט שמשוגר לאמצעי התקשורת שוב ושוב בחמש השנים הקרובות. כשנראה טרקטור בשטח נחגוג כולנו.
    3. כתבתי שהיה מצופה לפתור את בעיות התחבורה ולהשלים את העבודות על הרכבת הקלה? כמובן שלא. ציפיתי רק שיתחילו לעבוד 24 שעות ביממה בציר יפו ויגיעו עם סוחרי המשולש להבנות על הנחות בארנונה. בפועל ברקת משחק משחקי כבוד ילדותיים עם אנשי סיטיפס ומתעלם מהסוחרים שבתמימותם האמינו בו.
    4. תוכנית המתאר היתה בראש ובראשונה פרויקט חברתי ענק שהיו שותפים לעיצובו אין ספור אנשי מקצוע ואלפי מתנדבים. לא ידוע לי שיש אופוזיציה לתוכנית. לא ידוע לי שהיא שנויה במחלוקת. כן ידוע לי שלופוליאנסקי בשל רצונו להחריד את העיר מיסמס את אישורה וכן ידוע לי שהתוכנית הזו היא כלי עבודה משמעותי וחיוני לשיקומה של העיר. מי שיתחיל לפרום את מה שהתקבל בהסכמה לפני שנים יתקע את הפרויקט הזה לעוד שנים רבות. אם יש דבר אחד שברקת כן היה מחויב לעשות כראש עיר חדש זה לבצע שינוי דרמטי בספר התקציב העירוני. הוא לא עשה את זה ולכן הוא פשע כלפי בוחריו.
    5. נדמה לי שאני לא היחיד בעיר שציפה שהקצאת מיבנים ציבוריים בעיר בחודש הראשון של ברקת בתפקיד תהיה אחרת. לחלוטין אחרת. זה שאתה מסנגר על הביזיון זה רק אומר שאתה חסיד שוטה של ראש עיר שוטה.

  • פברואר 1, 2009

    עמית

    מה שתגיד. שלום.