מלח “הארץ”

בערך שבוע לפני הבחירות לעירייה ביטלתי את המנוי ל"הארץ" יחד עם עוד כמה חברים. הסיקור המוטה והחד-צדדי של הבחירות הרתיח אותי. הבליעה בשקיקה של כל ספין של מחנה פרוש, רוח התבוסתנות והקריאה לציבור החילוני-שמאלני להחרים את הבחירות בטענה שאין לו במי לבחור הביאו לי את הסעיף. זה היה חוסר אחריות מוחלט מצד "הארץ" לקרוא לאנשים לא להצביע. אני לא רואה את פרשני העיתון קוראים מחר בבוקר לציבור לא לבחור בגלל שביבי פשיסט, ברק צמא דם וציפי לבני לא מנוסה. לא לבחור זה לא אופציה במדינה דמוקרטית. לשמחתי שמאלני עירנו הלכו גם הלכו לבחור, הביאו את המשפחה, החברים וארגנו פה חגיגת דמוקרטיה לתפארת. הסיפורים שמספרים לנו על עיר אבודה וירושלים החרדית הלכו לבוידעם. "הארץ" וחיים ברעם, עלה התאנה של "כל העיר" נשארו בצד מסכנים.לא רלבנטיים.
חודשיים עברו מאז הביטול ועדיין לא החזרתי את המנוי. בכל שבוע אני רושם לעצמי להחזיר אותו ובכל שבוע זה בסוף לא קורה. מנוי לעיתון היה אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשהתחלתי להיות אזרח ועברתי להשתמש בתעודת זהות ולא במספר אישי. בדרך כלל הייתי קם חצי שעה קודם כדי לעבור על העיתון, כולל מוסף "ספרים" בימי רביעי. ההרגל הזה לאט לאט נמחק אצלי. במקום עיתונים יש סבב של YNET-NRG -הארץ. יותר מהיר, פחות נייר וגם זה בחינם. בכל פעם שאני קצת חושב על החזרת המנוי קורה משהו. מוסף הספורט שהורד לפורמט טבלואיד. דווקא שלומי ברזל כעורך הספורט זו החלטה מעולה אבל בפורמט זול ומגעיל כמו טבלואיד זה הולך לאיבוד. אחרי החרבת מדור הספורט בשנים האחרונות וריקונו מתוכן (אלי סהר, רון קופמן, אביב לביא, יואב בורוביץ', יואב גורן, אבי רצון) הגיע הזמן גם להחריב אותו פיזית. ההחלטה השניה היא הפיטורים של רותי סיני, כתבת הרווחה שעשתה עבודה שלקרוא לה "עבודת קודש" זה עלבון. היא עשתה הרבה יותר מזה. ממדורי הברנז'ה אני מבין שגם רן רזניק כתב הבריאות על הכוונת ובקיצור- המצב לא משהו.

זה לא רק "הארץ", כולם סובלים ממשבר כלכלי. העיתונות המודפסת סבלה מהמשבר הזה עוד לפני בר סטרנס-ליהמן ברדרס ומאדוף. היא מדממת כבר כמה שנים. קוראים לזה אינטרנט. אני ממש לא מסוג האנשים שיגידו לכם שהעיתונות המודפסת סיימה את תפקידה. בלוגרים לא יהיו תחליף לכך, בחיים. מה שכן, צריך לחשוב על הדרך העתידית. הטלוויזיה לא הרגה את הרדיו, היא רק שינתה אותו, האינטרנט לא יהרוג את העיתון, הוא רק ישנה אותו. זה יהיה תהליך כואב. מוקד הכוח יתפזר יותר, כתבים יאבדו את מקום העבודה, מחלקת הפרסום תמכור פחות, עיתונים מסוימים ייעלמו, אחרים ישרדו. לעיתונות מודפסת יש יתרונות של עומק שאי אפשר להגיע אליהם בטקסט אינטרנטי. תעלה לאתר טקסט של 3000 מילה והקוראים יעזבו אחרי 200. בעיתון זה 3 עמודים, קריא.

בתוך המשבר הזה אני חושב ש"הארץ" עדיין ייחודי כי הוא מאבד את הדרך העצמאית שלו, בלי קשר לכל הענף. על הדה-מארקריזציה כבר כתוב המון. לפטר כתבת רווחה זה חלק מהתפיסה. העמדה המערכתית בתקופת הבחירות בירושלים היא עוד סממן. מעמד ליברלי-חילוני שמגיע לפרשת דרכים מאוד מבולבל. לא יודע לדבר עם הציבור הרחב, פרינג'י מדי, לא רלבנטי. עשירון עליון מדי. תל אביבו צנטרי מדי. אני רוצה עיתון בבוקר אבל כרגע יש לי התחושה ש"הארץ" לא ייתן לי את מה שאני צריך. אני בקשר עם העיתון גם באתר האינטרנט וגם בסופי שבוע וזה פשוט לא זה.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



9 תגובות

  • ינואר 12, 2009

    אלי

    אתה מצויין כשאתה לא מדבר על הארץ מהבטן הירושלמית וממש מנתח.

  • ינואר 12, 2009

    עמית (אחר)

    וזה עוד בלי להזכיר את הרס רשת המקומונים, בעיקר "כל העיר" (ומה עם אתר אינטרנט? למקומוני "מעריב" ו"ידיעות" כבר יש מזמן, גם אם באופן חלקי בלבד).

  • ינואר 13, 2009

    הראל

    גם אני מנוי על הארץ מאז השחרור, והייתי עד היום מנוי נאמן (אם לא מחשיבים את התגרנות השנתית עם מחלקת המנויים בניסיון לשמור על מחיר המנוי בהנחה). כתושב ירושלים בשש השנים האחרונות, גם אני מרגיש שהעיתון פשוט לא סופר אותי ממטר. זה מקומון תל אביבי, שבעבורו כל מה שקורה מעבר לגדות הירקון ראוי לסיקור בערך כמו חדשות חוץ ממדינה נידחת. אם מופיעה איזו ביקורת מסעדה מחוץ לתל אביב, זה נשמע כמו דיווח לתיירים תל אביביים שיזדמנו לשם בדרך חזרה מההלוייה של איזה קרוב משפחה רחוק. ושלא נדבר בכלל על הסיקור של הבחירות המוניצלפיות, זה מביא לי את הסעיף.
    אם זה ימשיך ככה, אז באמת יהיה צורך לבטל את המינוי. חבל, חיבבתי אותם פעם.

  • ינואר 13, 2009

    עמית

    הקטע הוא שהם תמיד אומרים שהשינויים הם לפי קבוצות מיקוד וזה מה שהקהל רוצה- אז איך התפוצה ממשיכה לרדת? את מי הם לוקחים לקבוצות האלו?

  • ינואר 13, 2009

    ז'ניה

    הארץ שינה את פניו ללא היכר ממש בשנה-שנה וחצי האחרונות תוך שהם מכלילים את המוסף היומי שבזכותו הייתי מנוי על העיתון. בתוך עיתון הכותרת, הקטינים אותו ועושים אתו יותר פופוליסטי ופחות אינטלקטואלי גרידא.
    מה גם שתפיסת עולמו של העיתון נהייתה ארכאית ובמקום לקרוא בשקיקה ביקורת נוקבת מצאתי עצמי קורא דברי כתבים הטוחנים קמח טחון. בקיצור ,עבר זמנו של העיתון

  • ינואר 13, 2009

    עמית (אחר)

    "קבוצות מיקוד" מגיעות כנראה רק ממקומות שהמיקוד שלהם מתחיל בספרה 6….

  • ינואר 14, 2009

    ערן

    לאן נעלם הפוסט החדש (והמצוין) על המלחמה? לרגע הוא היה, ופתאום נעלם.

  • ינואר 14, 2009

    רומי

    גם אני ביטלתי סמוך לבחירות מסיבות דומות. אגב, עיתונים כן יצטרכו לשנות באופן גורף את תפיסתם ברגע שמחירי מכשירי הקריאה האלקטרוניים דוגמאת קינדל וסוני רידר יהיו עממיים יותר. אולי רק חינמונים ימשיכו להיות מודפסים על נייר לזמן קצת ארוך יותר.

  • ינואר 26, 2011

    מפת ברצלונה

    חבל ממש חבל העיתון הזה רק נהרס עם הזמן והופך להיות צהוב יותר ויותר …