ברקת אובמה

24 שעות לפני, נעה דרור תורמת לנו פוסט אורח:

לפני יומיים בחרו ארצות הברית של אמריקה נשיא חדש. דמוקרט, רהוט, אינטליגנטי, חד, קשוב ובעל חזון. אה, והוא גם שחור. זה כנראה הבלוג היחיד בכל האינטרנט שלא התייחס לעובדה הזו. לא שאפשר להאשים מישהו – ירושלים והבלוגספירה שסביבה גדושות עד האוזניים בקדחת הבחירות וכל רגע פנוי שלא מוקדש לשידול מתלבטים, חלוקת פלייארים או כל תעמולת בחירות שלא תהיה הוא רגע מבוזבז וטרגי שיכול לעלות לנו ב-5 שנים הבאות. זה נשמע ציני ומתחכם, אבל זה לא. אחר הצהריים נתקפתי בייסורי מצפון קולוסאליים, כי הלכתי לעבודה במקום לעשות סיבוב שכונות, עד שהטרדתי את סובבי (בניגוד מוחלט לתקנות הארגון, שאוסר על עיסוק בתעמולת בחירות במסגרתו) וחילצתי מהם הבטחות שילכו לבחור.

 העניין הוא, שזה לא נכון, שאובאמה ככה נשמט מהִתעסקותנו. מי שירים לרגע את העיניים מהפלייארים יראה שגעש התקווה המטורף שסחף את אמריקה בחודשים האחרונים דבק גם בנו קצת. גם אנחנו רוצים קצת מהמתיקות הזו, להסחף אחרי הכאריזמה ולהאמין בכל לבנו בהבטחותיו של המועמד שלנו, שכנגד כל הסיכויים וכו'. אפילו תל הבּיב החליטה לחרוג מהרגלה, לצאת מגדרה והכתירה את דב חנין, אנטיתזה מהלכת לכאריזמה, לאביר על הסוס (הירוק-אדום, במקרה שלו).

 אפעס, ניר ברקת הוא לא אובאמה. כל שמאלן שמכבד את עצמו לא ידע ממה להתפלץ קודם: מזה שהוא באמת רוצה לבנות בענתא או מזה שהוא לא, אבל מוכן להגיד את זה כדי לחזר אחרי שוכני הר חומה. התפיסה הכלכלית שלו ליבראלית מדי ובכלל, לא יכול להיות שהדוס עד כדי כך גרוע.

 וכאמור, ברקת איננו אובאמה. ואפילו שכך, מותר וראוי לנו לקוות ועוד יותר, לעבוד קשה לקראת השינוי הזה, שאפשר להאמין בו. בין אם כיוון שנקעה נפשנו בזיפת הקיים ובין אם משום שהוא המועמד המתאים, נושא הבשורה. לא המושלם – המתאים. אחרי כל הפקפוקים וההשמצות ניר ברקת רוצה לשפר את פני עיר, להיטיב עם אוכלוסייתה, להעשיר את נופה התרבותי והחברתי, לטפח ולפתח. ואתם יודעים מה? אני מאמינה לו ומאמינה שלבו נחמץ נוכח הסקנדלים הנערמים על פתח משכן המועצה. אין לי ספק שכל מי ששמע אותו מדבר או נכח בישיבת מועצה או שתיים יאמין גם כן. תנו לגל הזה של התקווה ששוטף את הכדור שלנו לדרבן גם אותנו לשינוי לטובה. כאילו, בחייאת – אם בערים הכי גדולות של טקסס תמכו באופן גורף בנשיא שחור ששמו האמצעי הוא חוסיין, כמה קשה להביא ראש חילוני לעיריית ירושלים?

 מחר, חברים, תיפול ההחלטה. אז באמא ש'לכם, תנו עוד פוש אחרון. תבלעו את המבוכה שבללבוש חולצת מועמד ודברו עם החברים שלכם, השכנים שלכם, עוברים ושבים, החברים שגולים בגוש דן (תשלחו אותם לפוני, שכמו שכבר צויין כאן, מארגן הסעות לירושלמים בגלות). אם לתמצת את מה שכבר נכתב בעשרות דוא"לי שרשרת ורשומות בלוגים – אין לנו הפריבילגיה שבלא להצביע ברקת. נפגש בקלפי.  

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



5 תגובות

  • נובמבר 10, 2008

    בארית מ.

    well writen 🙂
    כדבריך – נפגש בקלפי.

  • נובמבר 10, 2008

    נמרוד אבישר

    איזו השוואה מחליאה.

  • נובמבר 10, 2008

    ערן

    נמרוד,

    אותי מחליאים אנשים שכל מה שהם יודעים ומוכנים לעשות הוא לבכות ולקטר על המצב בו אנו נמצאים, להימנע מכל פעולה על-מנת לשפרו, לנזוף במי שמנסה לפעול כדי לשפרו במשהו, ואח"כ אני מניח שיגיע גם השלב בו תשאל "איך הגענו למצב כזה?" אבל גם אם לא – הרישא מספיקה כדי שאזדקק לשבוע בבית-הבראה.

    בניגוד ליובל – שמתלבט בינו לבין מצפונו בעניין ההצבעה (ואני מכבד זאת, גם אם לחלוטין אינני מבין זאת – וכבר כתבתי למה), אתה פשוט החלטת לזרוק רפש על מי שמנסה לפעול, לשנות ולשפר.

    שא קללה.

  • נובמבר 11, 2008

    עמית (אחר)

    *** עכברתול מתעלה לשיאים חדשים: http://underground02.com/archives/898

  • נובמבר 11, 2008

    אלי אושרוב

    להצביע ברקת זה לשחק לפי הכללים של המשחק הדמוקרטי.
    ליובל וכל שאר המתלבטים מכיוון שמאל מקווה שזה לא מאוחר מידי אבל בבחירה בין שתי אפשרויות צריך לבחור בפחות גרועה. אני יודע מה המשפט הבא שתגידו, אז עם כל הכבוד: אנחנו עדין לא מדברים כאן על הצבעה ש"דגל שחור מתנוסס מעליה".
    מלבד זאת נועה צודקת בעוד נושא: ברקת הוא הוכחה למנהיגות מקומית אותנטית ואכפתית. אפשר להתווכח על האידאולוגיה ועל הכריזמה שלו אבל לא על הנכונות והההשקעה (ואפילו על הניסיון של חמש שנים באופוזיציה המייאשת של עיריית ירושלים).
    אז לא "שינוי" סטייל אובאמה אבל אולי משהו קטן.
    נועה פוסט מצוין!
    בהצלחה היום לכל פעילי ברקת שעושים זאת למרות ולא בגלל.