הבחירות מתקרבות

פחות משלושה חודשים נותרו לבחירות המקומיות והשטח מתחמם. לשמחתי- נראה שהמחנה הלא-חרדי בעיר מתאחד סביב מועמד אחד. הרשימות הקטנות יהיו חייבות לפעול בדרך דומה אם ברצונן לשרוד. בעיקר לאחר צו שר הפנים. בתל אביב חושבים שיש להם מערכת בחירות, ויש הסבורים שהיא מערכת החבירות המוניציפליות החשובה בארץ. אני חושב שזו טעות. אחרי ביקור בתורכיה הבנתי שתל אביב אולי רוצה להיות ניו יורק אבל יכולה להיות עיר תאומה של אנטליה…. הקרב החשוב באמת הוא על ירושלים. ד"ר אילן אזרחי מסביר את הסיבות לכך בצורה הרבה יותר טובה ממני. אלישבע מזי"א בפוסט אורח מסבירה מצד אחד כמה המהפך אפשרי ומצד שני כמה שאננות / אדישות יכולים להזיק לנו. יאללה מלחמה:

נתחיל מהסוף. בירושלים חיים 22% חרדים מתוך סך האוכלוסייה הבוגרת. כן זו לא טעות בהדפסה. העובדה כי בחמש השנים האחרונות כיהן בירושלים ראש עיר חרדי היא תופעה שפרופסורים מתפלפלים למדעי המדינה היו מכנים "כשל שוק פוליטי" או כל מונח אחר שנהיר בעיקר לאנשי אקדמיה. בתרגום לעברית מדובר בתופעה מקוממת, אך, שוב, מאוד פשוטה, של עצלנות בסיסית כזו, שעוברת לרוב הציבור החילוני בבוקר יום הבחירות: אם לנצל את 20 הדקות שתכננתי בכדי לעבור בקלפי כדי להמשיך לישון. אם לשתות קפה בבוקר בבית או לוותר עליו ולהספיק ללכת להצביע. ובעצם – בשביל מה להצביע ממילא יהיה ראש עיר חרדי. אם אורי אורבך חושב כך מי אני שאחשוב אחרת? מן החלטות קטנות כאלו, פשוטות, שהביאו לעובדה המצמררת שבבחירות האחרונות לעיריית ירושלים הצביעו רק כ 40% מהציבור החילוני והביאו עליהם 5 שנים של תוהו ובוהו.

כן. אפשר להגיד גם את זה. אורי לופליאנסקי אדם חייכן ולבבי. באמת. יכול להיות שהוא גם אפילו ראש עיר טוב לחרדים. אבל האוכלוסייה החרדית היא רק 22%, ואנחנו עדיין, עדיין, חיים במדינה דמוקרטית שבה, כפי שלימדו אותי פעם בבגרות לאזרחות, "הרוב קובע".

את התדמית העצלנית הזו שלנו, אוכלוסיית הרוב, בירושלים, אף ניסה השבוע להנציח סגן ראש העירייה שלומי אטיאס מש"ס אשר 'פלט' בטעות ואמר כי "הציבור החילוני זה ציבור מפגר, מפגר בתגובותיו. בסופו של יום אנחנו בטוחים שהם לא ייצאו לקלפיות מפני שהם ציבור אדיש" (מתוך עיתון 'ידיעות ירושלים').

'הסיעות החרדיות לראשות עיריית ירושלים', עוד התאגדות סמי-דמוקרטית תמוהה, הודיעה השבוע על הצגת מועמדותו של מאיר פרוש לראשות העיר. בכנות רגעית אומר ששמחתי – כי הנה שלל הסקרים מעידים על כך שסוף סוף זה יביס את החרדים, כי כל 'האוכלוסיה הכללית' שהסכימה לאכול את לופוליאנסקי תסרב לקבל עליה ראש עיר שמכנה אזרחים חילונים כ'חזירים'. ושנייה אח"כ נתקפתי חרדה, שוב. כי אם החרדים הצליחו לנצח את האדישות של החילונים לפני בדיוק 5 שנים – אולי יהיה לא פחות פשוט לנצח את השאננות של החילונים ב 2008.

ב 11.11 נעמוד כולנו, שוב, בפני אותן התלבטויות קטנות בבוקר: והפעם אולי את מקומו של הייאוש ותחושת ה'חוסר טעם' תחליף השאננות – המועמד החילוני ממילא ינצח, אז למה שאני אוותר על הקפה שלי בבוקר. ובלי שנשים לב נמצא את עצמנו לא עם 'חילוני המחמד' (כפי שקיבל עליו לאחרונה לופוליאנסקי את הכינוי) אלא בתסריט "חמורו של משיח" בגרסה החרדית הירושלמית.  

אפשר ומותר לשים בצד את האידיאולוגיה למי שכבד עליו. לא חייבים ללכת להצביע בגלל שמדובר ב"עתידה של החברה הישראלית" (למרות שאני באופן אישי חושבת באמת שהמלחמה על ירושלים היא המלחמה על החברה שלנו, ושאם נפסיד פה אז לא ירחק היום שנפסיד גם במגרש הלאומי, אבל זה לטור אחר..) – מותר ללכת להצביע רק כי בא לי להפסיק להיתקע כל בוקר שעה וחצי בפקקים של רחוב יפו בגלל עבודות הרכבת הקלה. מותר לי ללכת להצביע רק כי לא בא לי שבפעם הבאה בנות להקת מחולה יצטרכו שוב להתערטל בגלימות צניעות. מותר ללכת להצביע כי קשה לי למצוא עבודה בירושלים או כי אני לא מוצא לילדים שלי בית ספר נורמאלי, או כי אין פה מספיק מקומות לבלות בערב.

מותר לוותר על האידיאולוגיה. אסור לוותר על זכות הבחירה. באמת שאסור. ב 12 בנובמבר כבר יהיה מאוחר מידי להתחרט.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



19 תגובות

  • אוגוסט 19, 2008

    ערן

    "אין לכם מה לבנות על החילונים", מסביר בכיר במטה פרוש, "הם לא יבואו להצביע. בבחירות הקודמות היו 38 אחוזי הצבעה בירושלים. גם אם הפעם יבואו קצת יותר, אנחנו מנצחים. אבל הם לא יבואו. החילונים של ירושלים לא שונאים אותנו".
    מתוך המאמר של אבישי בן חיים – http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/770/764.html
    אני מאוד מקווה (והאמת גם מאמין) שהוא טועה. מלבד זאת, טוב שהם שאננים.

  • אוגוסט 19, 2008

    יאיר

    אתה בעצם אומר שניר ברקת הוא סתם מנהל יותר טוב מלופו ופרוש? בלי קשר לאידאולוגיה? נדמה לי שלא. נדמה לי שרק על האידאולוגיה חשוב לשמור. אידאולוגיה זה ערכים – וגם אם ניר ברקת יהיה מנהל טוב כמו לופו או אפילו כמו אולמרט, הוא יביא – אינשאללה – ערכים אחרים.

    ובשביל ערכים אני באמת אקח את הכמה דקות הללו בבוקר ואנסה להשפיע.

  • אוגוסט 19, 2008

    דודו

    "החילונים של ירושלים לא שונאים אותנו"

    הבחור חי בסרט כיוון:
    א. שמרבית החילונים הירושלמים שונאים חרדים ולראיה מספר המנדטים שמרצ מקבלת בירושלים, ולא משנה גם אם החילונים הללו עזבו לחיפה, ת"א או ב"ש.
    ב. הוא צריך להיכנס לבלוגוספירה הירושלמית.
    ג. שיבוא לעשות "חברותא" עימי.

  • אוגוסט 19, 2008

    עמית (אחר)

    להתערטל? אולי "להתעטף"…

  • אוגוסט 19, 2008

    דוד מירושלים

    טוב, אני לא מגיב פה יותר מדי, אבל סתם שתדעו.
    הציבור החרדי בעיר מתחלק (כמו בכל מקום) בין ספרדים ואשכנזים.
    הפוסק המרכזי של הציבור החרדי ספרדי הוא הרב עובדיה יוסף.
    בבחירות הקודמות הרב עובדיה לא רצה לתמוך בלופוליאנסקי, בעיקר מסיבות תקציביות (אין לי שמץ של מושג איך עובדים הדברים האלה, אבל מסתבר שחלק מתקציבי החינוך עוברים דרך העיריה, במקרה של ראש עיר לא דתי מתחלקים התקציבים בצורה הוגנת והרב חשש, מסתבר שבצדק, שדוקא ראש עיר חרדי אשכנזי יחלק את התקציב בצורה לא הוגנת) אבל לאחר שכנועים ופגישות של כל מיני עוזרים וסגנים הוא הביע תמיכה בלופוליאנסקי.
    בבחירות הקרובות הסיפור שונה לחלוטין.
    מאיר פורוש הוא גזען, הוא לא אוהב את כל מי שאינו אשכנזי חרדי. זה כולל ערבים, ספרדים, חילוניים, בקיצור כל השאר.
    הרב עובדיה גם ככה מאוכזב מראש העיר הנוכחי, והתמיכה שלו בו בהתמודדות חוזרת לא הייתה מובטחת, על אחת כמה וכמה כשהמתמודד הוא פורוש.
    כמו כן, גם במקרה בו יביע הרב את תמיכתו אני מניח שהרבה מהציבור החרדי ספרדי יעשו דין לעצמם.
    מה שאני אומר הוא לא תורה מסיני, אבל בתור אחד שנמצא בפנים אני יכול לתת הערכה בנושא.

  • אוגוסט 19, 2008

    בן

    דוד, סחתיין…תודה על ההצצה פנימה…

  • אוגוסט 19, 2008

    עמית

    יאיר- אני לא אומר לעזוב את האידיאולוגיה- אלו דבריה של אלישבע.

  • אוגוסט 19, 2008

    אלי אושרוב

    עמית, כשמישהו כותב פוסט אורח פשוט תדגיש את זה קצת יותר, עם בולד או משהו.

  • אוגוסט 19, 2008

    עמית

    טופל.

  • אוגוסט 19, 2008

    יאיר

    אופס. סליחה עמית.

    דודו – כל מי שמצביע מרצ שונא חרדים? אני מכיר אחד שלא. בוא נירגע קצת.

    וגם: לידיעתנו – לא כל החילונים שונאים את לופו. עם כל הרצון הטוב, הבלוגוספירה (+ רוח חדשה, צעירים במרכז, מלונה ועוד קצת) די הומוגנית, ואוף-ליין הדברים קצת שונים. הצעירים בירושלים הם ציבור גדול עם פוטנציאל השפעה עצום על העיר. יישר כח לכל מי שמנסה להוציא את הפוטנציאל הזה לפועל – אבל אנחנו לא רוב, אפילו לא בין החילונים.

  • אוגוסט 19, 2008

    דודו

    יאיר

    שים לב, לא טענתי שכלל מצביעי מרצ בירושלים שונאים חרדים אלא טענתי שעצם העובדה שמרצ מקבלת אחוזי הצבעה בירושלים הגבוהים מהממוצע הארצי מעידה שהחילונים הירושלמים יודעים עם מי יש להם/לנו עסק.

    שנית, לא טענתי שהחילונים מהווים רוב, איפשהו, כאמור אנו בערך 22% מהאוכלוסייה היהודית (וממשיך לרדת). מרבית החילונים הירושלמים שאני מכיר מתעבים חרדים ברמה זו או אחרת ואני יכול לומר שזה משקף במידה רבה את התחושה של חילונים כלפי חרדים אשר בין היתר מתבטאת גם בשנאתם.

    להירגע!!!, לא מוכן.

    הגיע הזמן שנפסיק ללכת כצאן לטבח בשם ההתחשבות בחרדים, פלורליזם וכל ישראל אחים.

  • אוגוסט 19, 2008

    העלמה עפרונית

    מרבית החילונים הירושלמים שאני מכירה לא "מתעבים" חרדים ולא שונאים אותם.

  • אוגוסט 20, 2008

    אליאונורה

    דודו, "כצאן לטבח" זו קצת היסחפות. אף חרדי לא מנסה להרוג את החילונים בירושלים, מק-סי-מום מנסים לבצע בנו תיקון. תעשה הולד לסוסים שלך, תקרא שוב את הדברים שאתה כותב. אני מאוד מעריכה אותך בימים כתיקונם, אבל הזנופוביה שמטפטפת בימים האחרונים מן הדברים שאתה כותב היא קצת מפחידה.

    ירושלים היא אחת הערים הכי הטרוגניות שאני מכירה. בניגוד לערים אחרות (הס מלהזכיר את השם המפורש)- בהן רובה המוחלט של האוכלוסיה הוא צעיר, יהודי, חילוני, ליברלי, בן 27, ממלצר בג'וז ולוז, עושה תואר ראשון ביחב"ל וחולם לשיר דואט עם נינט- הרי שבירושלים חיות אוכלוסיות שונות ומגוונות והן צריכות ללמוד להניח לשנאת הזרים ולחיות ביחד. זה סוד הקסם שלה. אל תמהר לוותר על ההטרוגניות הזו.

  • אוגוסט 20, 2008

    עמית

    מסתייג מדעותייך דודו. ירושלים בסופו של דבר לא תהיה עיר שמאפשרת לקיצוניים לחיות בה. מכל צד שהוא. מי רוצה חילוניות מוחלטת יילך למקום ההוא עם הטיח הלבן הנושר. מי שלא יתפשר מבחינה דתית יעבור לביתר עלית או לרמת בית שמש וכן הלאה. בסוף יישארו פה רק אלו שיכולים לחיות במשותף עם האחר מהם (בשכונות נפרדות אך במרחבים ציבוריים חופפים). אף אחד לא יתאדה מכאן ביום בהיר אחד. כרגע כל צד נהנה להתעמר בשני רק מפני שהוא יכול וכי הכוח בידו. מתישהו זה ייפסק ונצטרך לדעת לעשות דברים מגונים כמו לכבד, להקשיב, לאפשר ורחמנא ליצלן- להתפשר. מי שלא יתאים לו- כביש מס' 1 ולהתראות.

  • אוגוסט 20, 2008

    ערן

    עמית, דודו לא אומר שהוא לא מוכן להתפשר, אלא שהוא יעשה זאת בחוסר רצון. אם אני מבין נכון, האידיאל מבחינתו הנו חילוניות מוחלטת, אבל הוא בכל זאת מעדיף את ירושלים ללא אותה חילוניות מוחלטת (כמובן שגם ללא דתיות מוחלטת) על-פני תל-אביב או כל מקום אחר, שבו מתקיימת, או לכאורה מתקיימת, אותה חילוניות. אני מניח שהסיבות להעדפה זו רבות ומגוונות.

  • אוגוסט 20, 2008

    אודי

    27 מושבים במועצה? למה? גם ככה חברי המועצה לא מקבלים שכר.
    מה ההשלכות של זה?
    מישהו חישב כבר את אחוז החסימה המשוער?

  • אוגוסט 20, 2008

    עמית (אחר)

    אחוז החסימה הוא 1/27 = 3.7%.

    מספר הקולות למושב במועצה לפי מספר הבוחרים הכללי:

    150,000 – 5,550

    200,000 – 7,400

    250,000 – 9,250

  • נובמבר 1, 2008

    אלישיב

    אחוז החסימה הוא 3/4 ממנדט, כלומר פחות מ 2.5%.
    מלבד זאת, שיעור ההצבעה הכללי היה 38%, מתוכם שליש ערבים, שכמעט ולא הצביעו (3500 קולות בערך), לכן בקרב היהודים אחוז ההצבעה היה כ 55 אחוז, מתוכם יותר חרדים מחילונים.

  • נובמבר 2, 2008

    עמית (אחר)

    אלישיב, תודה על המידע. אתה צודק!

    החישוב המעודכן (ל-31 מושבים, בעקבות ביטול החלטת שר הפנים):

    150,000 – 3630
    200,000 – 4840
    250,000 – 6050