שעה!

שעה שלמה (57 דקות לקטנוניים שביניכם) לקח לי להגיע לעבודה היום בבוקר, מדלת הבית לדלת המשרד. לא, אני לא עובד בתל אביב, אני לא נכנס לירושלים ממבשרת ולא מגיע מפסגת זאב. נסיעה מתלפיות למרכז  העיר הבוקר בסביבות 9:00 לקחה לי שעה תמימה מהחיים.

הזמן הזה התחלק שווה בשווה בין המתנה מייאשת לאחד משלושת האוטובוסים שנוסעים למרכז העיר ובין נסיעה מייאשת לא פחות. נתיבים לתחבורה ציבורית? קווים מהירים למרכז העיר? קשקוש. זה לא עוזר כשנתקעים באותו פקק עם הרכבים הפרטיים.

אבל למה להיות שליליים? בקצב הזה, מי שינסה לעבור לתל אביב ייתקע בפקק ויאלץ להישאר כאן והכי חשוב: יש לנו גשר!

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



17 תגובות

  • יולי 10, 2008

    יובלוג

    אני מניח שלא הגיע קו 30 בזמן שחיכית שם. לעיתים קרובות מאוד הייתי לוקח אותו מהתחנה באבו-תור (5 דקות אחרי התחנה האחרונה בתלפיות, גם בבוקר, מניסיון) ותוך 7-8 דקות כבר הייתי במשביר.
    החלק היחיד בו עלולים להיתקע בפקק הוא בדרך חברון, ב-500 המטר הסמוכים לאבו-תור ליד מתחם הרכבת ובהם אין נתיבי תחבורה ציבורית.

    מצד שני, אם אני זוכר נכון התחילו לעבוד עכשיו בהמשך של רחוב המלך דוד/ההמשך של רחוב קרן היסוד (אין לי מושג איך הוא נקרא שם, לפני הכניסה לעמק רפאים ודרך בית-לחם) על הארכת הנתיב לתחבורה ציבורית והשאירו זמנית נתיב אחד לכל כיוון. כך שאם בגלל זה נתקעת בפקק, זה באמת למטרה טובה.

  • יולי 10, 2008

    שחר אחר

    שמתי לב לכמה בעיות בעניין התחבורה הציבורית על נתיביה. עמדתי לפני מספר שבועות בתחנה במרכז העיר, מול המשביר, והמתנתי לאוטובוס לאוניברסיטה. ספרתי את מספר האוטובוסים שהגיעו בעשר הדקות (לא המון) שחיכיתי, ואת מספר המוניות. עברו 12 אוטובוסים (חמישה מהם קו 74, רובם היו מלאים למחצה – מה זה הקו הזה, כולם חוץ ממני כנראה משתמשים בו…?), ובערך 60 מוניות (בדקתי בפנקס – 63), שפקקו את נתיבי התחבורה הציבורית.

    ובכלל, מלוח האוטובוסים שבהר הצופים, ומנסיעות שלי ברחבי העיר (רחביה- ק. יובל – ג. רם – הר הצופים וחוזר חלילה) עושה רושם שצמצמו באגד את מספר האוטובוסים בקיץ – האוטובוסים מלאים יותר, יש מעט מזגן (רק מקדימה, ורק במושבים הפנימיים), אבל פחות אוטובוסים.

    אבל הי, עוד לא התחילו העבודות ברח' יפו. נכונו לנו עוד הרפתקאות לרוב!

  • יולי 11, 2008

    עמית (אחר)

    זה דבר יומיומי?

    אם כן, אתה מוזמן להעביר את תלונתך לאגד, לעירייה, למשרד התחבורה ועוד (לא שה יעזור…). נראה לי שאגד הורידה תדירויות בקווים מסוימים ללא כל סיבה מוצדקת (אולי כדי לתגבר את קווי החרדים?).

  • יולי 11, 2008

    יאיר

    כן – בטוח שכולם יעזבו בדיוק לתל-אביב כי שם התחבורה הציבורית עובדת כמו שצריך ואין פקקים מהשכונות אל מרכז העיר… ובעצם לא ממש – אז לפחות אין שם גשר!

    דווקא אני מתרשם שהבעייה של האוטובוסים בעיר היא שאין אינפורמציה זמינה על מסלולים וזמנים – הרי כשאתה מחכה בתחנה ופתאום מתקרב קו עם מספר לא מוכר – אין לך את האינטרנט כדי לברר את המסלול שלו. שימו מפות ולוחות זמנים בתחנות! וכן – כל פעם שמישהו ישרוף את זה שימו חדש!

    אבל רגע – כל יום לוקח לך שעה? כי בסה"כ מספר הנתיבים לתח"צ עולה בשנים האחרונות מאוד, וה-"הרפתקאות" ברחוב יפו יביאו אותו להיות תח"צ בלבד. אתה אמנם רואה באוטובוסים חלכאים ונדכאים, אבל יותר ויותר גם אנשים כמוך וכמוני. אולי אם יפסיקו לבנות כל-כך הרבה חנייה במרכז העיר, בהדסה ע"כ, באוניברסיטה בהר הצופים, ובכל בניין אפשרי שמאשרים – השימוש בתח"צ אפילו ימשיך להתגבר.

    אבל בתכלס – רק אופניים!

  • יולי 11, 2008

    עמית (אחר)

    איפה בונים חניה במרכז העיר?? להערכתי מספר מקומות החנייה במקומות מסוימים הצטמצם בחצי.

  • יולי 11, 2008

    עמית

    פעם לקח לי עם קו 7 11 דקות להגיע למרכז העיר. חשבתי שהגיע המשיח. זמן ממוצע הוא 30 דק' וזה הרבה יותר מדי. אגב, עם אופניים 20 דק'. נכון שהעבודות בעמק רפאים- קרן היסוד החמירו את מצב הפקקים אבל סוף דרך חברון וככר רמז (החאן) הם עדיין צוואר בקבוק שאי אפשר להיחלץ ממנו.
    אני חושב שיאיר מעלה נקודה נכונה מאוד- התחבורה הציבורית היא ממלכת אי הוודאות. אין לך מושג מתי יבוא האוטובוס ואיפה יש לו תחנות.

  • יולי 11, 2008

    העלמה עפרונית

    יאיר, תסע אתה באופניים עם העליות של ירושלים. בעצם, עזוב את העליות – שקלתי (ויותר מפעם אחת) לקנות לעצמי איזו וספה קטנה בשביל להסתובב בעיר. המחשבה על תרבות הנהיגה בעיר הזו הורידה אותי מהר מאד מהרעיון.

  • יולי 11, 2008

    עמית

    עלמה, אופניים זה לא ממש נורא פה. אמנם לא מרחפים כמו בתל אביב אבל עם זוג טוב אפשר להגיע לכל מקום וזמן ההגעה תמיד יהיה קבוע (הוא יכול רק להשתפר ככל שנכנסים לכושר).

  • יולי 11, 2008

    חתול שחור

    כל פעם שאני נוסע דרך רחוב דוד רמז (זה שמחבר בין דרך חברון לצומת של סונול וגן הפעמון) אני מתקשה להבין איך התחבורה של כל דרום-מזרח העיר מנותבת כולה לתוך רחוב זעיר שתחום על ידי שני רמזורים בלתי-אפשריים. נכון שיש עוד הרבה גורמים ששותפים בעובדה שהנסיעה שלך לקחה לך שעה שלמה (כמו שאמרו כאן, העבודות בקרן היסוד, הפחתת תדירות הקווים וכו'), אבל להתרשמותי, ונראה לי שגם אתה חושב כמוני, כל שיפור בהם יהיה פשוט חסר ערך כשכל התנועה מתלפיות, ארמון הנציב, ארנונה וכו' מתנקזת מכביש תלת-נתיבי עם נתיבים מיוחדים לאוטובוסים לתוך צומת פצפון שכולם פונים בו שמאלה בנתיב אחד וכמובן שאין בו שום עדיפות לתחבורה הציבורית.

    עד כמה שאני מצליח להבין, את הכביש עצמו אי אפשר להרחיב בשום צורה (לפחות בלי להרוס את תחנת הרכבת ואת תיאטרון החאן) ונדמה לי שהדבר המתבקש הוא חפירת מנהרה מתחת לחאן שתצא בקרן היסוד בקטע שצמוד לגן הפעמון, כמו המנהרה מתחת לכיכר צה"ל. עד שלא יעשו את זה לא יעזור כלום, הנסיעה בשעות העומס מתלפיות למרכז העיר תמשיך להיות סיוט בין אם אתה באוטובוס ובין אם אתה ברכב.

    אגב, העיקר שמדברים על מסלול התחבורה הציבורית מתלפיות לרמות בתור איזה תחליף שקול לקו רכבת קלה בציר הזה. זו בדיחה. אני לא חושב שיש תחליף למשהו שנוסע בלי רמזורים ועם הפרדה מוחלטת משאר התנועה, שיכול להיות אטרקטיבי באמת למי שיש לו כבר אוטו ולא תלוי בתחבורה הציבורית.

  • יולי 11, 2008

    העלמה עפרונית

    עמית, ולכן אמרתי שהבעיה היא לא העליות אלא העובדה שאני מפחדת לעלות על דו-גלגלי בכבישים העירוניים, כי ברור לי שתוך חודש אני מתרסקת באיזו דרך לא חיננית בעליל לתוך איזו מכונית שהתעלמה מקיומי.

  • יולי 11, 2008

    עמית

    ברור, אני לא נוסע על כבישים מהסיבה הזו. מדרכות הן הכבישים החדשים.

  • יולי 11, 2008

    יאיר

    עמית, עפרונית – יש מקומות שאפשר לרכב על כביש ויש מקומות שרק על מדרכה. ניסיתי ליצור מפה – כאן. כל אחד מוזמן לעדכן.

    העליות לא נוראיות – רחביה להר הצופים – דלת העבודה לדלת הכיתה = 25 דקות גג. בקיץ צריך אחר-כך לשמור מרחק מבני אדם…

    הנהגים אחלה רוב הזמן, למרות שמספיק אחד…

    חנייה – אני בלי רכב פרטי, אבל נראה לי שכל פיסת אדמה פנוייה היא חניון. מול שער יפו – במקום הכי רגיש בעולם, בנו מה? חניון! הבניין החדש שהכריזו עליו במתחם כי"ח יהיה עם חניון ענק מתחתיו. קולנוע עדן כבר שנים מתפקד כחניון. בהר הצופים צץ כל כמה שנים עוד חניון. הדסה לא מפסיקים לבנות חניונים.

    עמית – המכתב שלך בהארץ היה הקטע הכי שווה במוסף עד כה!

  • יולי 11, 2008

    העלמה עפרונית

    לנסוע על מדרכות זה נפלא כל עוד אתה מתעלם (א) מהולכות הרגל ו(ב)מהעובדה שלא בכל מקום יש מדרכות.
    יאיר: בקיץ צריך לשמור מרחק מאנשים, בחורף יש גשם ושלוליות ורטוב. בקיצור, אופניים מתאימים בערך לשלושה חודשים בשנה (שגם בהם את צריכה לקחת בחשבון נהגים שלא יראו אותך כי הם בדיוק מנסים להבין איך מתקדמים מנקודה א' לנקודה ב' כי שוב הזיזו כיכר/חסמו כביש/שיפצו מדרכה/בוש.
    עם טוסטוסים למינהם את לא יכול לבחור באופציית המדרכה ממילא, מה שמחזיר אותך לחסדי הנהגים. בנוגע לחנייה, מבחינתי האפשרות היא לא אוטו או דו-גלגלי, אלא דו-גלגלי או תחב"צ (או להמשיך ללכת ברגל לאן שאפשר).

  • יולי 12, 2008

    עמית (אחר)

    וכפי שאני רואה את זה, החנייה במרכז העיר הצטמצמה מאוד (וזה טוב, אבל רק אם יש חלופה מוצלחת בתחבורה ציבורית). דוגמאות? חניון גן העצמאות הפך לבור שאמור להפוך מתישהו למוזיאון הסובלנות, ברחוב הלל (למעלה לפחות) החנייה צומצמה מאוד, רחובות ש"ץ, בצלאל הקטן, בן שטח והחבצלת הפכו למדרחוב. אם אינני טועה, גם חניון מגרש הרוסים עומד להיעלם בקרוב.

  • יולי 12, 2008

    דודו

    עלמה תפסיקי לחפש תירוצים, אני יודע דבר או שניים על רכיבה באופניים, בירושלים(גם בחורף), הכל אפשרי, אפילו ל-10 חודשים בשנה.

    בנסיעה על אופניים ממקום מגורייך למקום עבודתך, תגיעי ב- 10-15 דקות לכל היותר.

  • יולי 12, 2008

    העלמה עפרונית

    דודו, חשבתי שהייתי ברורה בנוגע לעובדה שמזג האוויר הוא רק תוספת ושהבעיה העיקרית שלי היא תרבות הנהיגה (הישראלית בכלל והירושלמית בפרט) שלא מכבדת דו-גלגליים. מהבית שלי אני יכולה להגיע לעבודה על אופניים ברבע שעה, השאלה היא אם בכל המקרים אני אכן אגיע לעבודה בסופו של דבר, ובאיזה מצב.

  • יולי 12, 2008

    דודו

    עלמה
    את יכולה להגיע בבטיחות בין אם תרכבי על הכביש או בין אם על המדרכה, הכיף הוא שניתן לשלב בין שניהם. ומבחינת פסיכולוגיית הרוכב, כמובן שבוחרים את המסלול הקל ביותר וזוהי ממש לא בעייה היכן שאת עובדת.

    עם כל הצניעות, אני חושב שאני עדות חיה לכך שניתן להסתדר, וביתר שאת, בעיקר בכל הקשור לתרבות הנהיגה הקלוקלת בארץ. עובדה שאני מסתדר עם אופניים קרוב ל- 6 שנים. את יודעת מה?! להסתדר זו רדוקציה, שכחתי נוחות זמנים מדהימה וגמישות בהגעה ממקום למקום(עד לטווח של 5-6 ק"מ כמובן כיוון שמעבר למרחקים אלו אופניים פחות אפקטיביים מבחינת מהירות ההגעה לנקודת היעד, לעומת רכב/קטנוע). החיסרון היחידי זה עניין הלבוש (אני מניח שזוהי בעייה אקוטית בעיקר תלוי מקום העבודה). אבל גם לכך יש פתרון/ות.

    בקיצור, תנסי, לא תתחרטי.