מכת הקונספט

ביום שישי ניגשתי כרגיל לדוכן העיתונים לקנות מקומונים. את "כל העיר" אני מקבל עם "הארץ" לבית ובד"כ אני קונה את שני האחרונים. הצצה חטופה על השער שלהם שכנעה אותי לחסוך 10.90 ש"ח השבוע. הסיבה היא המכה הלא כתובה של פסח, המכה ה-11, מכת גליונות הקונספט. מערכות העיתונים נוטות לשחרר לחץ בחול המועד ולא להכין גליון רגיל. התחליף הוא גליון שהתבשל כבר חודשיים, בדרך כלל במערכת של רשת המקומונים,  וסובב סביב נושא ספציפי. מאז המילון הירושלמי של דודו גבע ז"ל ואפרים סידון יבדל"א ב-2004 ב"כל העיר" לא ראיתי גליון קונספט מוצלח באמת, ששווה תיוק בארכיון הפרטי. גם השנה המצב לא היה שונה:  ב"ירושלים" הלכו על מפגשי מחזור של בתי ספר מסויימים, ב"כל הזמן" בחרו לציין את 60 הפדיחות הגדולות של המדינה. משעמם, מיותר, בזבוז נייר.

"כל העיר" זוכה כאן להערה חיובית, חלק מהגליון עסק בנושא אובססיות והתמכרויות אבל מדורי החדשות, התרבות, הספורט והכלכלה תפקדו כרגיל. הצעת ייעול לעורכי "כל העיר": את כפולת ה"דה מארקר" בדגש מקומי תעבירו מוסף הכלכלי שגם ככה עומד על כרעי תרנגולת ותחזקו אותו קצת.

מ"הארץ" ל"העיר": במוסף הארץ האחרון ניסו לעשות פרוייקט על נוער ישראלי בימינו עם שתי כתבות תחקיר שכללו התלוות לקבוצות נוער שונות. יצא להם פרויקט על נוער תל אביבי: אלימות בנווה שרת בצפון העיר, סמים והומלסים בתחנה המרכזית בדרום תל אביב. לא צריך לחפש חומרים במקומות אחרים. יפה לכם.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



10 תגובות

  • אפריל 27, 2008

    עכברתול

    "ידיעות ירושלים" – זה לא העיתון הפרסומי המצחיק הזה שעובדי התברואה בשוק מנקים איתו שאריות של דגים וסלרי מהרצפה?

  • אפריל 27, 2008

    עמית (אחר)

    גם אני ויתרתי על "זמן ירושלים" ברגע שראיתי אותו בחנות. ב"ידיעות ירושלים", לעומת זאת, היה פרויקט די מעניין במוסף הכלכלי תחת הכותרת "קרבות רחוב". 12 אדריכלים ירושלמיים בחרו (כל אחד) את הרחוב היפה ביותר, הטעון-שיפור ביותר, וההחמצה הגדולה. היה לא רע בכלל, ונראה לי שגם אתה היית מוצא בזה עניין.

    בכל אופן, גם אני חשבתי מה הייתי בוחר אם היו שואלים אותי, והתשובות שלי הן: היפה ביותר -רחוב יפו (גם דרך בית לחם), טעון השיפור שלי הוא גם רחוב יפו, וההחמצה הגדולה – רחוב ממילא.

    לגבי הכתבות התלאביביות במוסף "הארץ", אני כמובן מסכים עם כל מילה. יותר מכך, בבורותי הגדולה לא ידעתי בכלל שנווה שרת היא שכונה בתל אביב דווקא, והייתי צריך לעבור על חצי כתבה (עינוי לא קטן) כדי להגיע לפרט המידע המשני הזה. האמת, מהתחלה שיערתי שזה בתל אביב, אבל מפריעה לי ההנחה הרווחת בתקשורת שאם זה בתל אביב אז לא צריך לציין את זה (כמו במדורי הספורט כשכותבים על "הפועל" או על "מכבי", וגם במספרי טלפון של עסקים, שמראש משמיטים את ה"03" בהתחלה). נראה שהחברים ב"הארץ" שכחו את משמעות השם של העיתון…

  • אפריל 27, 2008

    עכברתול

    עמית (אחר), אחרי שהשתחררתי מהצבא עבדתי תקופה מסויימת בחברה שעושה ניתוחי לייזר לעיניים, במרכז השירות והמכירות הטלפוני שלהם, איפשהו ברחוב יפו.
    נורא שנאתי (ועודני שונא בכל מאודי) את הת"אים המעצבנים שמשמיטים את ה-03 מהטלפון שלהם. כשהייתי מדבר איתם הייתי צריך לקחת את מספר הטלפון שלהם. אחרי שהיו מקריאים לי מספר בין 7 ספרות (כלומר בלי קידומת) הייתי חוזר על המספר – כדי לוודא – בצירוף 02 בהתחלה, כדי לעצבן אותם. לפעמים הייתי גם תוקע 08, 09 וכו'. התגובות שלהם היו מגעילות ומגוחכות כאחד.

    עיתון הארץ תמיד היה מאוד ת"אי בטבעו, רק שהם נורא מצחיקים אותי כשהם כותבים על "הפועל" או על "מכבי". הפועל ת"א היא לא ממש קבוצה (ומבחינה אתית גם לא מכבי). כמה פיטריות הזיה האנשים האלה אכלו כדי לחשוב שכשאומרים 'הפועל' מתכוונים למשהו שיצא מהחלק הרקבובי הזה של ישראל?

    ואגב, רחוב יפו הוא באמת רחוב ממש יפה. רק חבל שבניין כלל והמבנה הת"אי המכוער הזה שממולו (מה שמטיל צל אפל על כיכר הדוידקה) מכערים חלק ממנו.

  • אפריל 28, 2008

    דודו

    אין לי דעה מגובשת על שכתבת מלבד על טור מסויים בעיתון "כל הזמן"

    הטור ושמו "עוד הפסד לירושלים" של יהודה נוריאל מצויין לטעמי.

    אמנם עכברתול הספיק לקרוא חלק מטענותיי על הטור בדוא"ל, אז הנה דבריי גם ליתר הקוראים

    מה שכתוב בין השורות ולא רק בין השורות של הטור, הוא שאנו הרסנו את ירושלים, גם הדתיים שביננו ולא משנה מאיזה זרם.
    אין כוונתי להתחרדותה של ירושלים, אני לא קראתי זאת בכתבה לא לכך כוונתי וגם לא לכך מתכוון הכתב. אמנם אני מסכים שהתמונה שצורפה מיותרת, אבל היא לא הסיפור וגם לא ההתחרדות אשר נמצאת בשולי הכתבה.

    להבדיל מאיבוד העשתונות התקופתי של נרי ליבנה, יהודה נוריאל כתב את מה שאני אישית טוען שוב ושוב, הפיכתה של ירושלים לסמל ופלקט "יהודי" הוא זה שהורג אותה.

    גם אני תוקף את כל אלו שעזבו ומתבכיינים, ושואל האם יש להם בכלל זכות למתוח ביקורת?. אך במקרה זה לא מעצבנת אותי "עזות המצח" של הכותב, ובוודאי לא הביקורת. האמת בטור שלו היא החזקה מכל.
    הוא לא ניסה להפחיד, אותי לפחות הוא לא הפחיד וכך גם רבים אחרים שיקראו זאת. הוא פשוט ממחיש כיצד הציונות הנחלנית והניסיון שלה לנכס את העיר ליהודים בכל דרך, יחד עם זרמי היהדות שרואים בירושלים כעיר קודש בלבד הם אלו שהרסו אותה. במקום שתהיה עיר קודש ועיר רגילה בו בזמן, כי לא צריכה להיות סתירה בין שני הדברים. המיתוג של ירושלים כמקום שבו דברים מסויימים ורבים לא יכולים להתקיים ולהתרחש פוגע בה מהבחינה הכלכלית-חברתית-תרבותית.

    לכן במקרה הזה אני מוכן להצטרף לביקורתו (הדומה שאני משמיע שוב ושוב) בשמחה.

    ואני מצטט
    "אבל למה לקחו את הקטע הסמלי הזה יותר מדי רחוק? למה, 60 שנה והיד עוד נטויה, אנחנו רק הופכים את העיר הזו לסמל, סמל מתריס……….התרחבות ממארת לכל כיוון אפשרי פרט לכיוון היחיד הנכון, שהוא פיתוח האדם?"

    "מדוע לא היה אפשר לשמר את ירושלים בתור הסמל לריבונות, לקשר בין היהודים למולדתם ולהיסטוריה שלהם וכל זה וגם להפוך אותה ל"עיר ללא הפסקה"? למה, קיבינימט, אנשים נאלצים לגור בעיר המעאפנה הזו תל-אביב, שאין בה איזה משהו ואין בה לא כלום במקום המקום המדהים הזה, שהיה תמיד מרכז של התרחשות אנושית מסעירה?"

    לצערי זו האמת של העיר שלי כיום וזו גם האמת שלי על העיר.

  • אפריל 29, 2008

    עכברתול

    חוץ מהטענה, המוצדקת בחלקה, לכך ששכונות הלווין שבעיר החלישו את לב העיר והמע"ר (אותן שכונות שנבנו במהלך 60 השנים האחרונות, בין היתר בידי ממשלות השמאל, כדי ליצור רצף אסטרטגי נחוץ וטבעת הגנתית לעיר) הכותב לא אומר שום דבר קונקרטי הוא רק זורק אמירות די ריקות מתוכן כמו "התחרדות מואצת", "נטישת הצעירים" ו"עיר ענייה" – ומשליך אותן על זה שירושלים נתפסת יותר מדי כסמל. על מה הוא מבסס את זה?

    נוריאל שואל "מדוע לא היה אפשר להפוך אותה ל'עיר בלי הפסקה", אבל לא עונה עליה או מציע פתרון או עושה משהו. בעצם, הוא לא עושה דבר מלבד למתוח ביקורת בלתי-מבוססת.

    עזוב, הוא בכלל לא טורח: "אני את ירושלים החמצתי לעד" – אנשים בעלי גישה כזאת, עדיף שלא יגורו פה). המאמר שלו סתם מתבכיין, סתם אומר כמה שרע פה וכמה חבל שלא עשו את זה טוב יותר, אבל הוא לא מציע שום פתרון, לא אומר כיצד ניתן לשפר את המצב, אלא סתם מנסה לדעתי להצדיק את עצמו בכך שהוא הרים ידיים. עזוב, הוא אפילו לא הרים ידיים, כמו שזה נראה הוא הסתובב תמיד עם ידיים בכיסים והראש עמוק באדמה.

    השיח על ירושלים צריך להיות שיח בונה, ולא מפורר ומפרק. עצוב לי ש'כל הזמן' בכלל הכניסו את הכתבה הזאת, כי היא לא תורמת כלום אלא סתם נותנת במה לעוד מתבכיין אחד שלא אומר בעצם כלום. ומה הוא אומר בעצם, חוץ מ"היה לי רע, אז הלכתי"?

    כמו שכתבתי לך באימייל, זו לדעתי עוד כתבה ריקה מתוכן על "התחרדותה של ירושלים" עם תמונת הפחדה שלא היתה מביישת את התעמולה הקומוניסטית של מלחמת העולם השניה (שים לב לזווית המאיימת ולאפקטים המפחידים בצדדים שאני חושב שלומדים עכשיו בחוג לגרפיקה ממוחשבת בחטיבות הביניים). אני לא רואה התבססות על שום דבר מלבד תחושת בטן או אג'נדה.

    אני חושב שאולי קצת הגזמת עם ההערכה אליו. השילוב הזה של מתיחת ביקורת, ביקורת השזורה בהתבטאויות פוליטיות, והעידוד הסמוי הזה לאנשים לצאת מהעיר בסוף המאמר, יחד עם העובדה שהמחבר עזב את העיר והוא לא מתכוון לחזור אליה פשוט הופכים את המאמר הזה למאמר לעוד מאמר ריקני, שלילי, שלא תורם כלום וכנראה סתם נכתב בלחץ הדד-ליין.

    נוריאל בונה שיח מפרק, הוא לא תורם לכלום אלא רק בא ואומר שרע לו כאן, ומנסה למשוך אחרים אליו (או להצדיק את עזיבתו).

    המילים בהן נוריאל משתמש, "סמל מתריס" ו"התרחבות ממארת" הן התבטאויות מכוערות וקיצוניות, במיוחד בהתחשב בהיסטוריה קצרת הטווח של המדינה שלנו. בלי שום קשר, ירושלים היא לא "סמל מתריס", ולולא שכונות כמו פסגת-זאב, הגבעה הצרפתית, רמות וגילה היו נולדות ספק בידי מי היתה נתונה העיר כולה כיום. ירושלים היא לא רק נחלאות-רחביה-מושבה גרמני, מרכז העיר ומה שנוח לנו.

    אגב, אני חושב שנוריאל בעצמו לא ממש יודע מה הוא רוצה להגיד. אחרי המילים האלה, הוא מוסיף:
    "מדוע לא היה אפשר לשמר את ירושלים בתור הסמל לריבונות, לקשר בין יהודים למולדתם ולהיסטוריה שלהם וכל זה וגם להפוך אותה ל'עיר בלי הפסקה'".

    בלי שום קשר, סתם חשוב לי להדגיש נקודה שאני מנסה להעביר כבר הרבה זמן לאנשים: המאבק האישי של כל אחד ואחת מאיתנו למען העיר לא צריך להיעשות ממניעים פוליטיים, זה לא צריך להיות מאבק בין ימין ובין שמאל אלא פשוט מאבק למען שיפור העיר. ברגע שאנחנו מסאבים את המאבק הזה באג'נדה פוליטית אנחנו פוגעים בעיר.

  • אפריל 29, 2008

    דודו

    עכברתול

    "הוא רק זורק אמירות די ריקות מתוכן כמו “התחרדות מואצת”, “נטישת הצעירים” ו”עיר ענייה” – ומשליך אותן על זה שירושלים נתפסת יותר מדי כסמל. על מה הוא מבסס את זה?"

    אתה פיספסת את תחילת המשפט, הוא כתב "הסיבות לחיסולה של העיר עמוקות ונרחבות הרבה יותר מהבלה בלה הקבוע של נטישת צעירים ……." זה כל העניין הוא ממש לא זרק את הדברים הללו כסיבות לשקיעתה של י-ם. הוא לא משליך ומסיק דבר על סמך הדברים הללו. הוא פשוט משתמש בהשתקפות של המציאות היום יומית והתנהלות והניהול של הרשויות השונות, ואני אתן לך את הדוגמא הזוועתית האחרונה מחג הפסח, אני ועמית בדיוק דיברנו על כך. הפיקו אירוע כ"כ יקר על חומות העיר העתיקה ותנחש איזה סרט מקרינים, עוד פעם הכותל, בירתנו הנצחית, בר-מצוות וכו. לדברים אלו אין קשר לשנאתי לדתיים אבל הם מסוג הדברים שמכניסים את ירושלים לנישה(במקרה זה סמלית-חברתית) של סמל, ככה בונים דימוי של עיר. במוצאי שבת הקרינו כתבה בערוץ 2 על גשר המיתרים בכניסה לעיר ובין המרואיינים טען שם האדריכל דוד קרויאנקר שהוא שמח שהגשר קם בצורתו הנוכחית (למרות בעיותיו ) בגלל שהוא פשוט גשר ומונומנט "חילוני" ללא שום משמעות עמוקה על שופרות ומגן דוד ואבותינו הקדושים כי אלו הם הדברים האחרונים שירושלים צריכה. מה שאני רוצה לומר, שהסרט שהקרינה עיריית ירושלים המהוללה (הנמצאת אגב בצד שמתלונן על הזנחת ירושלים בייחוד מכיוון הממשלה) מסייע להטביע את דימוייה של העיר כסמל בלבד. אין בזה רע, אבל הדרך שבה זה נעשה היא נוראית, ארכאית ופוגעת בעיר. האם מישהו יטיל ספק בהיות העיר בירת ישראל ומשוש חיינו אם היו מקרינים שם סרטים לכל המשפחה או סרטי סטודנטים כפי שהקרינו שם לפני מספר שנים?. זוהי דוגמא נורא פשוטה להבנייה של דימוי העיר כסמל ורק כסמל שהעירייה והממשלות נאחזות בהן בכוח וללא קשר למציאות. ללא תעסוקה נאותה שזה הבסיס והחטא של ממשלות ישראל(בכל הנוגע לעיר) כלום לא יעזור כיוון ששכבה רחבה של אוכלוסייה חזקה גרה בי-ם עד לסוף שנות ה-80, ושרובם באו בעקבות גלי ההגירה של שנות ה-70 לעיר בעקבות האופוריה שהתחילה את סאגת בירתנו המאוחדת. כאמור זה החזיק בערך 20 שנה. אם היו משקיעים בפיתוח הכלכלי-חברתי-תרבותי של העיר כמידת פרומיל מכל השבועות שנשבעו לעיר הזו במשך השנים יהודה נוריאל היה גר פה. כאמור האתוס השברירי קרס למציאות הנוקשה. האם אנחנו רק צריכים להתיייחס לדבריו של נוריאל כבכיינות. ההבדל הגדול בינו לביננו שהוא פשוט עזב, אנחנו(רובנו) מתלוננים על מרבית הדברים שהוא ציין. אני לא שופט אותו על שבחר לעזוב.
    אם הייתה בעיר תעשיית תרבות אמיתית זה היה משפיע על העיר ואופייה ויוצר שיח שהוא לא רק אלטרנטיבי וחתרני(בגלל שהעירייה לא עוזרת) אלא היה בירושלים גם מיינסטרים

    "אני את ירושלים החמצתי לעד”- למרות האמירה אני רוצה שגם אנשים כמוהו יגורו פה. האם כל מי שגר בת"א אוהב אותה, לא חסרים כאלה ששונאים אותה למרות שגרים בה. הרי כולנו אוהבים/שונאים את מקום מגורינו אך ברגע שהשנאה בלתי אפשרית(בכל עיר) ואתה מרגיש שכבר אינך תבנית נוף עירך ולא רק מהבחינה האנושית, אתה רוצה לעזוב. הרי תחושת אי שייכות היא אחת מן התכונות האנושיות הקשות ביותר מנשוא.

    "השיח על ירושלים צריך להיות שיח בונה, ולא מפורר ומפרק. עצוב לי ש’כל הזמן’ בכלל הכניסו את הכתבה הזאת, כי היא לא תורמת כלום אלא סתם נותנת במה לעוד מתבכיין אחד שלא אומר בעצם כלום. ומה הוא אומר בעצם, חוץ מ”היה לי רע, אז הלכתי”?"

    נכון שצריך להיות שיח בונה אבל בתוך שיח זה צריך להיות זרם שיפרק את האתוס שבשמו הממשלה העירייה והיהדות על גוניה(ואשר כולן מכתיבות את התנהלות העיר) פועלות וחושבות.
    ראה לדוגמא את המגזר הדתי-לאומי, רבים נשבעים באחדותה של העיר ושאר הסיסמאות אבל רבים אינם יודעים שיש כאן 250 אלף ערבים ש"מסכנים"(סליחה מראש לכל מי שמתרעם) את זהותה היהודית-ציונית-ישראלית. הם חושבים שאנחנו נמצאים בסוף יוני 67 כאילו כלום לא השתנה בעיר. ההתייחסות וההתעסקות בעיר כסמל, של כלל הגורמים, במקום להתעסק עם בעיותיה האמיתיות הם מקור ביקרותי והן הסיבה שאני טוען שמאמרו של נוריאל אמיתי וכן להבדיל מהגברת ליבנה. אגב הוא לא עזב כי היה לו רע שים לב, הוא בעצמו טען שהוא סתם עזב ותמיד חשב שיחזור.

    אתה מייחס לנוריאל יותר ממה שהוא התכוון, לעודד אנשים לעזוב את העיר, גם הוא היה שמח אם מישהו היה מהנהן בהסכמה לדבריו ואומר אני עוזב. אתה מפספס בדבריו את הדיון, ירושלים היא החמצה שייקח שנים לתקן. הוא גר פה בעבר עם החרדים ועם הערבים זה לא שהוא התעורר אחרי 20 שנה ואמר סבלתי. הוא עזב מסיבות פרוזאיות ולא מתוך שנאה או קושי נפשי.

    "נוריאל בונה שיח מפרק, הוא לא תורם לכלום אלא רק בא ואומר שרע לו כאן, ומנסה למשוך אחרים אליו (או להצדיק את עזיבתו). " מנקודת מבט חילונית,ליברלית שמאלנית ואפילו ישראלית אם תרצה, רע פה אין מה לעשות. זוהי ביקורת מתבכיינת לשיטתך(ואתה גם צודק) אבל האמת שלנו זו לא האמת של שלושה מיליון איש הגרים במרכז הארץ והגיע הזמן שהרשויות יתייחסו לביקורת, מכל סו,ג גם לביקורת המתבכיינת ברצינות כי אנחנו מאבדים את העיר ולא בגלל החרדים. אם הקבוצה שאמורה להוביל את שיקום העיר עוזבת, אז לעיר אין סיכוי, קבוצת מעמד הביניים והמעמד היצירתי ויצרני יכולים לשקם את העיר גם עם החרדים וגם עם הערבים.

    ”התרחבות ממארת” אולי לא, אבל זוהי התרחבות מיותרת, ממשלות אטומות ועירייה ענייה שמאריכות ומרחיבות את תשתיות העיר לכל עבר בלי יכולת לספק שירותים נאותים זוהי עירייה וממשלה מטומטמות. לצערי הבנייה לאחר 67 היא כן “סמל מתריס”. למה? כי אנו מתעקשים לנכס את ירושלים ליהודים בלבד, ירושלים היא של כל העולם לא רק שלנו. האם ירושלים היא יותר שלנו מעצם ההתפשטות לכל עבר? האם ירושלים התחזקה מחוק ירושלים? נכון אנחנו צריכים לעמוד מאחורי ההצהרות שלנו(וקל לעמוד מאחוריה כשזה רק חוק על הנייר שלא מצריך השקעה כספית אחרת אוי ואבוי) אבל מי שמרוויחה ממיקומן בשטחה של כל השגרירויות הזרות זו העיר ת"א להזכירך, והכל בשם העיוורון של צדקת דרכינו ובירתנו.

    פסגת זאב היא פרוור ירושלמי או עיר בקנה מידה ישראלי אם תרצה המחוברת לירושלים עם כביש אחד. האם ישנה מדרכה שמחברת את פסגת זאב לי-ם? אני לא מצאתי אותה. במה הפרוור הזה עושה את ירושלים ליותר שלנו?
    ולגבי שאר השכונות שציינת אל תשכח הקמת גילה כדוגמא לא הפכה את השטח הזה לירושלים, בכל העולם מתייחסים אליה כאחרונת ההתנחלויות.

    "לא יודע מה הוא רוצה?" נראה לי שפספסת את הפאנץ' בדבריו
    “מדוע לא היה אפשר לשמר את ירושלים בתור הסמל לריבונות, לקשר בין יהודים למולדתם ולהיסטוריה שלהם וכל זה וגם להפוך אותה ל’עיר בלי הפסקה’”. הוא רוצה את מה שכולנו רוצים שהעיר הזו תשגשג ושכולם באמת יחיו בה יחד ולא רק בסיסמאות ושהיא תהיה באמת בירת ישראל והעיר המרכזית בארץ שאנשים רבים ירגישו בה רצויים ולא יראו אותה כמקום שבאים לבקר אבל לגור בה!! חס וחלילה. הוא טוען שלקחו את סמליותה רחוק מדי והוא כותב את זה. אגב לטעמי( ואני מתנצל על הקונספירציה) הגדרתה של ירושלים כבירה מדינית-פוליטית למול הבירה הכלכלית בגוש דן היוו תירוץ לממשלות ישראל לא להשקיע נכון בפיתוחה של העיר, הרי לשם מה צריך בורסה בירושלים?. התירוץ החדש של מחבבי הגלובליזציה הוא שבעידן זה אין מה לעשות הערים המרכזיות נהפכות לערי עולם שמרכזות בתוכן וסביבן הכל. "לכן אין מה לעשות"-סילבן שלום אמר לא אני.

    לבסוף אני לא חושב שלבחור היה מניע פוליטי, מירב המאבקים בעיר הם פוליטיים אבל לא במובן של המפלגות הישנות (שמאל מול ימין) אלא יותר בנושאים של איכות חיים, חלוקת משאבים ובעיקר בנושאים אזרחיים שנמצאים במוקד כיום בייחוד בכל הקשור לבחירות הקרבות.

    אתה מתגונן וזוהי תגובה טבעית של הרבה ירושלמים. להבדיל ממך אני אמרתי הוא צודק ושתיתי כוס מים לא יותר מזה. התגובה המתגוננת האוטומטית שלנו כאוהבי העיר היא לא נכונה. אנחנו נעשנו עיוורים לביקורת הזו(שוב כאשר היא נכונה) בגלל שביקורות כאלה נטחנו לרוב החל משנות ה-90. תחשוב על זה!

    דודו

  • אפריל 30, 2008

    שוקי

    היי עמית, זה אני כתבתי את המילון הירושלמי. סידון רק קישט בבדיחות (לאו דווקא לפי טעמי). סתם שתדע, בשביל ההיסטוריה (אגב, לא כל החומר פורסם, והוא עדיין שוכב אצלי איפשהו, מחכה לצאת לאור בצורה מכובדת יותר).

  • מאי 1, 2008

    אודי

    יהודה נוריאל צריך לזכור: המציאות מורכבת מאוסף החלטות של פרטים. ההחלטה שלו לעזוב את ירושלים, ויותר מכך ההחלטה שלו לכתוב את הטור, לא רק משקפות את המציאות אלא גם יוצרות אותה.

  • מאי 1, 2008

    עמית

    שוקי- מחילה מכבודו. צריך להביא דברים בשם אומרם. אני חושב שזה יהיה רעיון מעולה להוציא את החומר הזה בצורה מכובדת. אני אעשה מספר בדיקות בחודשים הקרובים לגבי מימון ומסגרת ואעדכן אותך.

  • מאי 2, 2008

    דודו

    אודי

    אני לא מסכים עם החלק האחרון של דבריך,ייתכן מכיוון שאנו מתעסקים במטריה ומכירים כל פרט.

    הטור שלו מצטייר בעיני כטור טוב המציג דברים בצורה שונה(אם גם מתבכיינת) מנגד הוא לא נתפס כ"מאיים" וכגורם נזק כפי ש"עיר גמורה" של נרי ליבנה גרם נזק.לדעתי אנו נצמדים לדברים השוליים בטור במקום להיאחז בדברים החשובים. עמית הרי מדבר רבות, כיצד צריך לבנות אתוס חדש לעיר, לאחר שהאתוס של בירתנו הנצחית והמאוחדת קרס. בעת שתפורר את הסמליות של ירושלים או תחליש אותה, תוכל לבנות אתוס חדש, לסייע לעיר להתחדש ולהבנות לה דימוי חדש.