מנטליות של עבדים

הרשת הישראלית, על אתריה המסחריים ובלוגיה העצמאיים, רוחשת בימים האחרונים לאחר אישור הצעת החוק של ח"כ אמנון כהן להטלת צנזורה על אתרי אינטרנט. כמויות אדירות של מלל נשפכו בנושא בכל אתר רענן ואין לי כוח לתת כאן לינקים למאמרים השונים, בשביל זה בדיוק המציאו את גוגל. מה אני כן רוצה להגיד? שזה לא מפתיע. הציבור הלא-חרדי במדינת ישראל מתנהג כמו ציבור של עבדים כבר שנים רבות ואין מה להיות מופתעים שהצעת החוק הנהדרת הזו, שמכניסה אותנו למועדון המכובד של איראן וסוריה, עברה בתמיכת חברי כנסת חילונים למהדרין. אחרי הכל, יש לנו ראש ממשלה שמוכן למכור את זכותה של בתו הלסבית לצעוד ברחובות הבירה תמורת שקט קואליציוני. ויתרנו בנושא הגיוס, השלמנו עם העובדה שבאוטובוסים ציבוריים קיימת הפרדה בין גברים ונשים, נתנו למערכת חינוך עצמאית להנות מכספי המדינה מבלי להיות מחוייבת בפיקוח מינימלי על התכנים, השלמנו עם מונופול רבני מחמיר על הנישואין והגירושין במדינה, העלמנו עין מההתעללות בחללי צה"ל שנקברו מחוץ לגדר בגלל איוולת הלכתית. מה הפלא שעכשיו הם סוגרים לנו את האינטרנט?

שלא יובן לא נכון. אני בעד פיקוח על האינטרנט. אבל אני חושב שבבית שלי אני, ובעיקר אשתי, צריכים לפקח על מה רואים בטלוויזיה ולאיפה גולשים ברשת. לא שר התקשורת ולא רב ולא פרופ' באוניברסיטה. יש כאן מאבק תרבותי רחב בין אלו שרואים את הסיבה לרעידות אדמה בחטאי בני האדם, כמו עמדת הכנסייה בימי הביניים, ובין אלו שלא. הבעייה שהיא שרק צד אחד נלחם, ואתם יודעים איזה צד זה. הציבור החילוני-ליברלי בישראל מתבצר בעקביות כבר 30 שנה בגבולות אזור חיוג 03 מתוך תקווה שבגבולות הבטוחים האלו תתאפשר לו אוטונומיה חופשית של חיי תרבות, בילוי, צריכה והשלכה. תפיסה ילדותית משהו של טמינת הראש בחול הנעים של תל אביב. ירושלים היא בכלל "אוטונומיה של פנאטים בעיר שחורה" כמאמר יהונתן גפן. לא נשכח את קריאתו של חיים חפר לחילוני ירושלים לרדת תל אביבה אחרי בחירות 1996 כדי לברוח משלטון "הליכוד והחרדוסים". ובכן רבותי, ערי מקלט לא מחזיקות מעמד בחיים האמיתיים. מי שחשב שאפשר לוותר על מצעד גאווה בירושלים כי תל אביב היא בירת החופש מקבל עכשיו וואחד סטירה לפנים. במלחמת התרבות הזו לא מוותרים על טריטוריה, בטח לא על עיר הבירה, כל כך מהר. אין פה עיר חופש ועיר קודש. צריכה להיות פה מדינת חופש.

המאבקים שירושלים נלחמת היום, לשמירת הצביון הפלורליסטי של העיר ולהשארת הצעירים המשכילים בתוכה, הם המאבקים של המדינה בשנים הקרובות. ההגירה השלילית מהמדינה כבר התחילה, בריחת המוחות מעולם לא הייתה מהירה יותר. אותה שפה, אותם מושגים. היום אסור שזה יהיה תל אביב ושאר המדינה, או תל אביב מול ירושלים. מי שרוצה לשמור על החופש בתל אביב חייב לדאוג שיהיה חופש גם באופקים ובגבעת זאב.

שיר לשבת, עדיין בהשפעת "Across the Universe", שגרם לי להיזכר בבילי פרסטון זצ"ל ולהעלות כאן את My Sweet Lord, במקור של ג'ורג' הריסון. הגרסה כאן היא מהמופע במלאת שנה לפטירתו של הריסון, עם פרסטון מנוחתו עדן, פול מקרטני ואריק קלפטון יבדל"א. שבת שלום.

[gv data="1I_xAnAgumw"][/gv]

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



4 תגובות

  • פברואר 29, 2008

    איתי

    מה שכתבת חשוב מאוד עבור הבלוגרים שמובילים את המאבק, רבים מהם ממדינת תל-אביב.
    זה מצטרף לפוסט של אביעד שמסביר שהכל קשור. אנשים עצמו עיניים בהקשר לירושלים, בהקשר למצעד הגאווה – ועכשיו מקבלים את הסטירה בפנים

  • פברואר 29, 2008

    אליאונורה

    החלק העצוב בכל הסיפור הזה הוא שכבר אין הפגנות חילוניות בירושלים.
    כן, בטח, אתה רואה כל שני וחמישי איזו הפגנת רבבה מול בית ראש הממשלה על נושא זה או אחר, אבל איכשהו מסתבר שרק למפלגות דתיות ימניות יש את היכולת לעשות שינוי חברתי בירושלים.
    ההמון החילוני, פלורליסטי, ליברלי ויתר עליה כבר מזמן ונוצר הרושם שרק בתל אביב מותר לשמאל או למרכז הליברלי להפגין.

    רק בתל אביב מותר להיות סובלניים כלפי האחר ודיעותיו ורק שם יש לגיטימציה לדרוש פלורליזם. בטח שלא מול בית ראש הממשלה ברחוב עזה.

    אם אתה מגרד ומפשפש בזכרונך מתי הפעם האחרונה שראית פה הפגנה, איזושהי הפגנה, בירושלים שהנושא שלה הוא פלורליזם, דמוקרטיה וסובלנות לאחר- הדבר היחידי שעולה לך זה מצעד הגאווה. כל שאר המפלגות/גופים/עמותות מעדיפים את כיכר רבין.

  • מרץ 1, 2008

    עידו - הערה קטנה

    הפרדה בין נשים לגברים באוטובוסים? נסעתי לא מעט בקווים חרדיים מובהקים (10, 11, 35, 56) ולא נתקלתי בזה.

  • מרץ 2, 2008

    עמית

    עידו- בקווים בינעירוניים לא חסר. גם בתוך העיר- סע פעם בקו 49 לנווה יעקב.
    איתי- תן קישור לפוסט של אביעד.
    אליאונורה- אחלה בלוג. אני חושב שאת המסר הזה חייבים להחדיר לתוך תל אביב ולגרום לכך שהם יתעוררו.