קץ האורתודוקסיה?

במשך שנים השתמש הממסד הרבני-אורתודוקסי בתירוץ קבוע לשאלות מדוע אין ייצוג הולם לזרמים שונים ביהדות בהליכי נישואין, גירושין, גיור וסוגיות נוספות. התירוץ הקבוע היה שהזרמים האחרים, דוגמת הרפורמי והקונסרבטיבי, פוגעים באחדות עם ישראל בשל פרשנותם המודרנית להלכה (או התנערות ממנה) ואילו הזרם האורתודוקסי מגן על אחדות זו בזכות המכנה ההלכתי המשותף.

העימותים הפנים-אורתודוקסים האחרונים בשאלות של נישואים (החלטת הרבנות לאסור על רבני "צהר" לחתן), מינוי דיינים לבתי הדין הרבניים וסוגיית השמיטה ( היתר מכירה כן או לא?) חושפים את ערוות הטיעונים עליהם התבססו נציגי המפלגות הדתיות והחרדיות ורבניהן כדי להדוף כל שביב של פלורליזם יהודי. אם בעבר עוד יכלו הרבנים והעסקנים הדתיים לטעון כי המחויבות להלכה היא הגורם המאחד את עם ישראל וכל המשנה ממנה דבר הרי שפוגע באחדות העם, הרי שכיום, עם הפיצול המסתמן במערכי הגיור והכשרות, לצד הבידול במערכות החינוך והנישואין, נראה כי אבד הכלח על טיעונים אלו.

מתברר כי ההלכה נתונה לפרשנויות שונות, מחמירות ומקלות. גם בסוגיות סבוכות פחות מסוגיית השמיטה, כמו כשרות בין בשר וחלב, שם לכאורה הכל ברור, קיימים מערכי כשרות נפרדים לכל רב ולכל חצר, המזהירות את הציבור מפני חשש טריפה, לא פחות, במערכת הכשרות המתחרה.

יתרה מכך, לא רק שההלכה נתונה לפרשנויות שונות, היא יכולה להשתנות בהתאם לצרכי הזמן ולאינטרסים פוליטיים ולאומיים. במשך שנים רבות היה אסור ליהודים לעלות להר הבית מנימוק הלכתי ואילו השנה עלתה להר הבית קבוצת רבנים מהציונות הדתית כאשר היא נסמכת על פסק הלכה חדש הסותר את הקודם ומתיר את העלייה. הצורך לשינוי הוא כמובן הויכוח המתלהט על החזקה בהר הבית. רגע אחד, יכול להיות שניתן לשנות הלכה בהתאם לרוח הזמן? אם כן, למה לא להתיר נסיעה ברכב בשבת או שימוש במחשב, שלא היו קיימים בזמנם של חכמינו?

הפולמוסים האחרונים חושפים את קווי השבר של האורתודוקסיה ואת התהומות הפעורות בין הזרמים השונים המרכיבים אותה. הפיצול במחנה האורתודוקסי נובע ממגמה הולכת וגוברת של טהרנות והחמרה הלכתית. עימותים אלו מבליטים גם את הסתירות הפנימיות בטיעונים בהם משתמש הממסד הרבני על מנת לשמור על המונופול החוקי שלו במדינה ולמנוע דריסת רגל של זרמים אחרים.

הדינמיות של ההלכה וקשת הפרשנויות הרחבה שומטת את השטיח מתחת לרגלי הממסד הרבני-אורתודוקסי ונציגיו ומוכיחה כי במאה ה-21 לא ניתן עוד להגדיר מיהו יהודי רק על פי מחויבות להלכה ולשמירת מצוות. ערכים אלו אינם יכולים עוד לשמש קריטריון בקביעת זהות יהודית. השתייכות לעם היהודי היא סוגיה רחבה ומורכבת יותר מאשר דקדוקי הלכה והיא קשורה בשאלות תרבותיות והיסטוריות. ראוי כי הציבור הפלורליסטי בארץ ינצל קווי שבר אלו להפסקת המונופול האורתודוקסי על שירותי דת בארץ ולהביא לשוויון חוקי בין כל זרמי היהדות לגווניה, האורתודוקסיים והלא-אורתודוקסיים. אני מדגיש שזוהי חובת הציבור החופשי בארץ, ולא חובת נבחריו, שימשיכו להתרפס בפני הממסד הדתי, לנשק ידי רבנים ולהעביר עוד תקציבים למערכות חינוך פרטיות ומסתגרות שילדיהן ילמדו לשאוב מים ולחטוב עצים במקרה הטוב.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



6 תגובות

  • דצמבר 17, 2007

    יגאל שפירא

    היהדות קיימת ממגוון גדול של זרמים, לכל אחד מהזרמים הללו קיים קו מחשבה מסוים שמנחה אותם בקיום המצוות, ועל פיו הם מכריעים סוגיות הלכתיות לכאן או לכאן, הדוגמא הפשוטה ביותר היא החסידות שמטיפה שאושר קודם לכל, ואילו המתנגדים שנותנים יותר משקל למחשבה ולשכל.
    מחלוקות וזרמים שונים ביהדות קיימים מאז ומעולם, ההלכה לא רק נתונה לפרשנויות אלא חיה על פיהם, מערכת החוקים נבנית בכל זרם על פי היסודות שבהם מאמינים המאמינים, ובמקרה של מחלוקת ההלכה נקבעת על פיהם.

    רפורמים למשל, מטיפים לכך שה'אני' הרבה יותר חשוב מהתורה או מכל דבר אחר, ולכן אם התורה אומרת דבר אחד ו'אני' מרגיש אחרת, 'אני' הוא זה שקובע.
    האורתודוכסיה לעומת זאת, קובעת הלכות ומשנה אותם על פי חוקי הבסיס והיסוד של התורה, ומקפידה לא לזוז מהם מילימטר, התורה נותנת לנו מערכת חוקים בסיסית שאמורה להיות רלוונטית בכל מצב ונתונה לפרשנות וקביעת הלכות של המנהיגים בכל דור. והשינוי במעמדו ההלכתי של הר הבית נובע ישירות משינויים במציאות שבה אנו חיים.
    השבר שאתה מדבר עליו לא התחיל אתמול ולא שלשום, הוא קיים מהרגע שעם ישראל קיבל את התורה. וקצת קשה לי להאמין שפה מתחילה קיצה של האורתודוכסיה.

  • דצמבר 17, 2007

    עמית

    הכוונה היא לאורתודוקסיה כממסד, כמסגרת כוח, לא כאמונה אישית, שנגדה אין לי כמובן ולו דבר. הקץ הוא של הטענה כאילו ליהדות צורת ביטוי אחת ויחידה והיא זו ששמרה על קיום העם היהודי במשך השנים. טענה שכמובן נעדרת ביסוס היסטורי כי היהדות שרדה רק בזכות התאמתה לשינויי הזמן, כפי שאתה מדבר עליהם. אצלנו הממסד האורתודוקסי מייצר דימוי נטול קשר למציאות כאילו היהדות היא גוף הומוגני הכפוף להלכה, כמובן שאצל כל רב ופוסק ההלכה משתנה והיא דינמית אבל את זה הם היו רוצים להסתיר מאיתנו.
    בניגוד אליך, אני חושב שיש כאן נקודת מפנה, נכון שהתהליכים לא חדשים, אבל השנה היה רצף של כמה אירועים שמחדדים את השברים הללו ומחלישים את הדימוי ההומוגני של היהדות שהממסד האורתודוקסי מבקש למכור לנו.

  • דצמבר 17, 2007

    הבלונדינית הסודית

    אני לא בטוחה שהגבתי כאן קודם, אבל אני קוראת את הבלוג כבר תקופה, אז קודם כל שלום. :+)

    יגאל, אני לא יודעת איך הגעת למסקנה שהרפורמים "מטיפים לכך שה’אני’ הרבה יותר חשוב מהתורה או מכל דבר אחר", אבל בוא נניח לרגע לרפורמים, שהעובדה שהם "לא הלכתיים" מוציאה אותם מהדיון הספציפי הזה, שעוסק בפרשנות להלכה ונדבר על הקונסרבטיבים. מה הטיעון שיש לאורתודוכסיה הישראלית נגדם?

    אני מסכימה איתך שקשה לדבר על קץ האורתודוכסיה ושה"מאבקים" בין הפרשנויות השונות הם built in בהלכה, אבל אני חושבת גם שעמית צודק בטענתו שבמצב הנוכחי בארץ הבשילו התנאים לקץ המונופול האורתודוכסי, שזה משהו אחר לגמרי.

  • דצמבר 18, 2007

    יגאל שפירא

    @עמית:
    תוכל לתת דוגמאות לכך שהאורתודוכסיה מאפשרת צורת ביטוי אחת ויחידה?
    אני לא מסכים עם זה שמנסים להסתיר את זה שכל רב פוסק באופן שונה ודינמי, לא קיים גוף אורתודוכסי אחיד מלכתחילה שיפעל על מנת להסתיר כאלו דברים, האורתודוקסיה בנויה מגופים רבים ושונים שלא מהססים לפסוק אחד נגד השני.

    @הבלונדינית:
    את צודקת, מסקנותי לגבי הרפורמים הם פירוש אישי בלבד, אני רחוק מלהכיר אותם לעומק.

    הקונסרבטיבים מטבעם הם חדשנים ולכן אני מעריך שפשוט ייקח להם זמן להטמיע את הרעיונות שלהם לזרמים אורתודוקסים.
    אני חושב שכבר כיום ניכרת השפעה רבה של הרעיונות שלהם על הציבור הדתי לאומי שמתקדם שנות אור יחסית לציבורים אחרים במדינה מבחינת כבוד האישה ומעמדה.

  • דצמבר 18, 2007

    עמית

    שוב, ההסתרה של הגיוון והזרמים הפנימיים היא טיעון במלחמה נגד זרמים אחרים ביהדות, לא בשיח הפנימי בחברה הדתית. הדימוי ההומוגני הוא כלפי החילונים ולא כלפי דתיים וחרדים. אני אומר שעומק המחלוקות העכשוויות ממוטט את הדימוי הזה וצריך לפרוץ את הסכר. דוגמאות בבקשה:
    1. אפי איתם מתנגד לחוק ברית הזוגיות מכיוון שהמפד"ל רואה בו "סכנה לאחדות העם ופתח לחורבן הבית והמדינה". הרי ברור שרק נישואין דרך הרבנות זו דרכם של חכמינו.
    2. ח"כ משה גפני באותו סוגיה: "מחליטים מראש שיש חלק מהעם שאין לי איתו שום קשר. שימות, שיחיה, פשוט לא יהיה קשר בינינו. זה מפלג את העם לחתיכות". כן בטח. כי החרדים הם כל כך בעד אחדות העם שהם מתחתנים עם חוזרים בתשובה, מכניסים ספרדיות לבתי ספר של אשכנזיות ולא מפצלים את מערכי הכשרות שלהם. בכלל, החרדים מתחתנים רק עם רבנים מהרבנות נכון?
    3. אלי ישי על גיורים רפורמיים: "חגורת נפץ שיצרה פיגוע זהות נגד העם היהודי".
    בכל פעם שעולה הרעיון להרפות קצת את האחיזה החונקת של הממסד הדתי בגרון של הציבור הכללי בארץ קשה מאוד להבדיל בין אפי איתם לאלי ישי, למרות שבפרקטיקה היומיומית הם מאוד שונים. כשיש מתקפה חציונית פתאום הממסד האורתודוקסי מתאחד. הציונות הדתית והחרדים מתחרים מי ייצא באמירות יותר קשות. כולם מנסים ליצור איזה מצג שווא בפני החילונים הבורים שליהדות יש צורת קיום אחת, למרות שגם הם יודעים שזה שקר. מקווה שעכשיו אתה מרוצה.

  • דצמבר 19, 2007

    יגאל שפירא

    אנחנו רואים את הדברים בצורה מאוד שונה, חוסר ההסכמה שלנו מתבטא ברבדים עמוקים בהרבה מהנושאים שהעלית בפוסט. אני רק אגיד שלטעמי שני הצדדים צריכים לפתוח את האופקים ולהסתכל על הצד השני בצורה חיובית ובונה יותר במקום להעביר ביקורת על מנת להרוס.
    כשזה יקרה, יתרחש השינוי האמיתי.