עירייה בהתרסקות

אם קראתם מקומונים בחודשים האחרונים ובעיקר בסוף השבוע האחרון אתם כנראה מבינים את גודל הבלאגן בעיריית ירושלים. מנכ"ל העירייה עוזב, המשנה למנכ"ל הולכת, מהנדס העיר שסוף סוף נבחר- ויתר על התפקיד. עיריית ירושלים נכנסת לשנת בחירות, עם אצבע קלה על ההדק, עם דרג מקצועי חלש ולא מנוסה. מהנדס עיר אין כבר למעלה משנה, ראש אגף תרבות לא אותר בשלוש וחצי השנים האחרונות, הקודקוד והמשנה של הגוף הזה הולכים להיות טירונים, הכבאים מסתערים על מבקרת העירייה והמאבטחים נעלמים במפתיע, היועץ המשפטי מותקף ומאויים. מזכיר קצת את ימי אולמרט האחרונים רק בלי הנסיעות לחו"ל. מי יגן על המינהל התקין מפני מחטפים? הפולקים בעירייה הולכים לחגוג על הקופה הציבורית. צריך כאן אופוזיציה חזקה וארגונים אזרחיים ערניים כדי להציל בתים לשימור משיני היזמים או גבעות תמימות מבינוי צפוף לחרדים בלבד. עיתונות מקומית לוחמת יכולה לעזור. תכינו את הבג"צים חברים, זה הולך להיות קשה. איך אמרו רבותינו מכוורת בסיפורי פוגי? "'תתעודד בננו, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע', אז הוא התעודד והמצב באמת נהיה הרבה יותר גרוע".

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



3 תגובות

  • יולי 4, 2007

    almost30

    זה כל כך מרגיז!
    ההזנחה בעיר הזויה. כל הפונקציות המקצועיות שציינת שחסרות, מרגישים ביומיום, מצב הכבישים שחוצים את הבירה(מלבד בגין שעוזר לברוח לת"א), בניינים לשימור שנהרסים , ומרכז העיר נראה כל כך שונה ממה שהיינו רוצים לראות. שלא לדבר על כך שמדובר בעיר הכי ענייה בישראל.
    חוץ מראש העיר הנוכחי, מי אמור עוד להתמודד?כבר ידוע על שמות?

  • יולי 4, 2007

    עמית (אחר)

    מה זה משנה מי יתמודד? ממילא העדר יבחר במי שיבחר, ולא בזכות כישורים או השגים.

  • יולי 5, 2007

    אודי

    almost,

    נראה לי שהתכונה המשמעותית של התקופה האחרונה היא הקוטריות.
    הנטייה של אנשים לזרוק אמירות ציניות כלפי המציאות. בחסות הקיטורים אין יותר מחלוקות בין ימין ושמאל, אין כיבוש, אין אידיאולוגיות.
    יש רק דיבורים מטושטשים על שחיתות, חוסר אמון, חאפריות, וכו'.

    ברמה הלאומית, גם אני שכחתי מה עושים חוץ מלקטר.
    אבל בניגוד אולי לכאוס הכללי, בירושלים המציאות מורכבת, וגם האמירות כלפיה צריכות להיות מורכבות.
    אני חושש שהבלוג הזה של עמית יהפוך למקום שיש בו רק קיטורים.

    למשל, מרכז העיר עובר שיפוץ חסר תקדים, והוא כבר כן מתחיל להראות כמו שהיינו רוצים לראות אותו, לפחות אני.
    גם מצב כבישי העיר לא כזה גרוע. אם אתם רואים שיפוצים, תזכרו שזה אומר שמישהו שילם לקבלן כדי שיעבוד, משמע יש כסף ממשלתי / עירוני שמושקע.
    הקיטורים על "כמה זמן לוקח לבנות את הרכבת"… וואלה, בגלל שאתם מהנדסי רכבות מומחים אתם אומרים את זה? או בגלל שאתם לא גרים ליד התוואי ולכן לא אכפת לכם שלא יתנו לאנשים לישון ויחפרו 24 שעות ביממה?
    בטוח שיש פאדיחות בדרך, אבל וואלה, כולנו פדחנים.

    חייבים להחליף את השלטון המקומי ב-2008, אין ספק.
    חייב להיות מועמד חילוני אחד משמעותי.
    יש לעיר מלא בעיות.

    אבל… קורים בירושלים גם המון דברים טובים, בייחוד בשנתיים-שלוש האחרונות.
    אנחנו במגמת שיפור בהרבה מאוד פרמטרים.
    בייחוד בראש שלנו: יש פה דור שלא מוכן לוותר על העיר.

    להשחיר לגמרי את העיר זה אמצעי כדי לברוח ממנה. הרבה מחברינו בחרו בכך.
    מספרים לנו בהתלהבות על כל אירוע בת"א, כאילו הלילה הלבן שבוע שעבר היה מינימום וודסטוק.
    לא שמים לב לאירועים שמתרחשים פה, ויש לא מעט כאלו, פחות ממוסחרים ולא פחות מעניינים.
    מתעלמים מההבדל בין מטרופולין של מיליון וחצי איש עם כסף לעיר של 300,000.

    בקיצור, קצת אופטימיות בין הקיטורים, זה כל מה אני מבקש.