זכויות המעשנים

השבוע עשתה מדינתנו צעד קטן נוסף לקראת ההכרזה על ישראל כמקום נורמלי לחיות בו. החוק החדש בנושא העישון מבטיח עונשים כבדים על מי שמעשן במקום ציבורי. נגמרה הסלחנות כלפי מזהמי האוויר. מעכשיו זה יכאב. התוצאה מהממת. ביום חמישי, אחרי "מבצע כורש" המוצלח יצאנו לסיבוב קצר במקומות שברחוב, עברנו ב"מרקיה", שעשן סיגריות היה תוספת קבועה למרקים המעולים ולבירה הזולה ומשם המשכנו ל"טוביה" בתקווה לצפות בהפסד של מכבי תל אביב. אמנם מכבי ניצחה, לצערנו, אבל האוויר, הו האוויר. לחזור הביתה בלי צריבות בעיניים, בלי ריח כבד של סיגריות בשיער, בבגדים ובנשמה, בלי קוצר נשימה. פשוט בלי. איזה תענוג.

שמעתי הרבה טענות נגד החוק מצד המעשנים. אף אחת מהן לא ראויה להתייחסות רצינית, אפילו לא בגרוש. גדי טאוב, ירושלמי שעדיף שישאר בתל אביב, טוען שהחוק יפגע בחיי הלילה הסוערים של תל אביב: "אני אוהב את זה שהתל אביבים לא מוכנים לתת לחיים הלוחצים ולכל הדברים החשובים וכו‘ וכו‘ להשתלט להם על כל היממה, והם מתעקשים, למרות הכל, גם לשמוח" כותב טאוב. אחחח, איזה עם נפלא התל אביבים האלה. כמה שהם יודעים לעשות שמח. "כשיכנס החוק החדש והדרקוני לתוקף, כמו שתראו, זה יהרוס את חיי הלילה. כמו שקרה במקומות אחרים שחוקים דומים נאכפו בהם". יודע מה גדי? תמשיכו לעשן בתל אביב, תשאירו לי כאן אוויר הרים צלול. מה אני אומר לכם, מהסיבוב של יום חמישי חיי הלילה לא נהרסו. הטוביה היה מפוצץ כרגיל, המרקייה רועשת כתמיד, שלומציון סוער ותוסס. לפני שבועיים היינו בהופעה בצוללת, שם אסור לעשן כבר מהקיץ. לא היה אפשר להכניס סיכה למופע של THIRD WORLD LOVE. ממש הרסו לאנשים את החשק לבלות ולצאת. טאוב טוען שהחוק הרס את חיי הלילה בניו יורק. בולשיט. הוא פשוט מאפשר לשתות ולהנות בלי להסריח כמו פועל בסאבווי.

האמת, החוק הזה הולך לתת דחיפה לחיי הלילה. המעשנים הם מיעוט נכחד בסך הכל, הרבה אנשים שנמנעו מלצאת בגלל הסירחון והעשן הולכים לחגוג יותר מעכשיו. גם אם המעשנים יחרימו את מקומות הבילוי (לא בבקשה… ) לא צפויה פגיעה בפרנסה של בעלי הפאבים.

גם ילדה, כותבת בגלוב של יובל דרור התבכיינה על נבחרי הציבור שיודעים להיכנס במעשנים אבל לא מעיזים להילחם במזהמים הגדולים. לא הבנתי מה הקשר.זה נבלה וזה טריפה, אז בגלל שלא נכנסו באחים עופר באבי אביהם תוכלי לתקוע לי סיגריה לפרצוף כשאני אוכל סטייק? בכלל, יש סתירה בכל המונח הזה שנקרא "זכויות המעשנים". איזה זכויות יש להם בדיוק? "צאו לי מהקופסה" זעק אבי פרימו, אחד מהכנופייה במאמר ב- YNET. צא לי מהריאות חמוד, ואני אצא לך מהקופסה. הזכות היחידה של מעשנים היא לעשן בחדר סגור ולקבל טיפול רפואי הולם במקרה של סרטן (וגם על זה הייתי גובה אקסטרה כסף). מעבר לזה אין להם שום זכויות. כמו שלמדינה מותר להוריד נהגים מסוכנים מהכביש ככה צריך להגביל את מגיפת העישון, את מזהמי המרחב הציבורי. זה קורה בניו יורק, זה קורה בלונדון ועכשיו סוף סוף זה קורה גם כאן.
תזכורת: המאבק על הדיור, נפגשים ביום רביעי בשעה 18:00, גלריה ברבור, שיריזלי 6, נחלאות.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



26 תגובות

  • נובמבר 11, 2007

    יובל

    מסכים עם כל מילה.
    כל כך כיף לצאת למקומות נקיים מעשן.
    לגבי גדי טאוב – טיעונים ברמה כל כך נמוכה לא ציפיתי לשמוע ממנו.
    הטיעונים של יונית (כוסית עם אובססיית שואה, גם מאתרחת פה בבלוגלי) כבר יותר רציניים, אבל גם לא שכנעו אותי.

    אגב, גם התחלתי היום לכתוב פוסט בנושא, יתפרסם מעט יותר מאוחר.

  • נובמבר 12, 2007

    lovely cat my ass

    גם אני מסכימה עם כל מה שנכתב.
    רק חבל שהכנסת את הסטייק לכל הסיפור.
    אם תחביבך הוא אכילת פרות מומתות, אזי אני מרשה לכל מאן דהו לעשן לך על הפרצוף.

  • נובמבר 12, 2007

    עכברתול

    מעולה.
    עכשיו זה כבר תפקיד הפאב / באר / ביתקפה / מסעדה / דוכנקניקיות לבנות לעצמו פינת מעשנים – בחדר נפרד, או בחוץ. אגב, אני לא יודע אם זה מותר וחוקי בכלל
    (מישהו יודע?), אבל ככה לדעתי זה צריך להיות.
    מסכים לחלוטין עם הקביעה שהרבה אנשים לא יוצאים לבלות הרבה כי מאוס עליהם העשן, הסרטן והסרחון (ובאמת מבאס להריח כמו מאפרה בחמאם תורכי אחרי יציאה לפאב). החזרת אוויר נקי למקומות בילוי תחזיר גם הרבה מבלים אליהם, אם-כי אי אפשר להתעלם מזה שמספר המעשנים הוא לא קטן במקומות הבילוי.

    טעות שחשוב להמנע ממנה היא החלטה גורפת לכאן או לכאן. חוק צריך להבנות בצורה חכמה. חשוב שהחוק (ושוב, אני לא מכיר אותו בגרוש) יתיר מקומות בילוי שנועדו בעיקר לעישון, ויתיר לבתי-קפה להחזיק חדר, קומה או חצר מקורה למעשנים. אי-אפשר לזרוק אנשים לעשן סיגריה בגשם.

    החוק בניו-יורק, למשל, הוא די דבילי, אבל יותר טוב מכלום: בית-עסק יכול לאפשר בו עישון רק אם למעלה מ-60% (אם אני זוכר נכון) מהכנסותיו הן ממוצרי טבק. לקח להם קצת זמן לחקוק את זה, אחרי שנמאס לאנשים לראות פקחים מחלקים דו"חות לבתי-קפה שנועדו לעשן בהם נרגילה.

    בקיצור, מה שאני אומר – חוקים צריכים להקבע בצורה שקולה. חשוב למצוא פתרון טוב ויעיל לכולם, ולא רק לטאטא את האפר מתחת לשטיח.

  • נובמבר 12, 2007

    lovely cat my ass

    לאדון עכברחתול,
    למה לא לזרוק אותם לגשם?
    ישטוף את הסרטן מהריאות שלהם.

    ובמה פשעו אותם עובדי פאבים ש"למעלה מ-60% (אם אתה זוכר נכון) מהכנסותיו הן ממוצרי טבק" שגזרת עליהם עכשיו למות בטרם עת בתוך מאפרה אטומה?

  • נובמבר 12, 2007

    herman

    בלי שטויות. לא רוצים לעבוד במקום שמעשנים בו? שלא יעבדו.
    אני בטוח שיהיו מספיק אנשים שכן.
    גם להיות נהג מונית מסכן את החיים, מה נעשה? נחליף את המוניות בריקשות?

  • נובמבר 12, 2007

    lovely cat my ass

    הרמן מה קרה רק התחת שלך מעניין אותך או מה.
    מזתומרת שלא יעבדו בו? יש לך הצעת עבודה חלופית בשבילם אדון הרמן?
    מי ישלם להם לשכר דירה, לאוניברסיטה, לאוכל וכיו"ב?
    לא שמעת על אנשים (רובנו) שאין להם יותר מידי אלטרנטיבות?
    האם אתה תשב לצד מיטת חוליים בבוא היום בהוספיס? תממן להם תרופות? תקנה להם מצבה?

  • נובמבר 12, 2007

    herman

    זה טיעון ממש שגוי. יש מספיק מקומות עבודה (רק תפתחי עיתון), זה לא שחסר עבודה בעיר הזאת.
    אני לבד החלפתי 3 עבודות הקיץ.
    חוץ מזה לפגוע בתרבות בילוי בצורה עוורת וגורפת יעשה יותר נזק מתועלת.
    ואם אף אחד לא יעבוד במקומות האלה, אז הם יסגרו באופן טבעי.
    ואם אנשים בוחרים לעבוד במקומות כאלה, זה שיקול שהם בחרו לעשות בעצמם – מדובר באנשים מבוגרים, לא בילדים בני 12 שצריך לנגב אחריהם את הישבן או להחזיק להם את היד בדרך לגן חובה. אי אפשר לקבוע בשביל אנשים איך לנהל את החיים.

  • נובמבר 12, 2007

    lovely cat my ass

    נכון! אתה החלפת 3 עבודות בקיץ! יעני אם הרמן יכול אז כל אחד יכול!
    איך לא חשבתי על זה? כל מה שצריך הוא לפתוח עיתון ועבודה תיפול עליך בול משמים. גאוני.
    טוב אני צריכה לזוז לקנות עכשיו עיתון איפה היית כל החיים שלי אדון הרמן.

  • נובמבר 12, 2007

    herman

    ?

  • נובמבר 12, 2007

    lovely cat my ass

    !

  • נובמבר 13, 2007

    אלי אושרוב

    עמית , הפעם אני חולק עליך ובגדול.

    אני לא מעשן אבל אני כן מעשן בפאבים (כשאני יוצא כבר). למה ? לא יודע אולי איזה קשר פבלובי בין אלכוהול לניקוטין. אז המדינה לקחה לי הנאה קטנה אחת מהחיים. באמת לא נורא. אבל סוג של באסה. ולא אני לא חושב שהיא העניקה לאנשים אחרים את חייהם. אחרי שנאסר לעשן במקומות עבודה, מטוסים, בתי קולנוע ומסעדות, אני חושב שפאבים יכלו להישאר מעושנים וכולם היו שורדים.
    קרלו שטרנגר כתב יפה בהארץ שחברה צריכה לאפשר גם אי אילו סטיות. נכון שקשה לדעת מה הגבול , אבל בין פדופיליה ללעשן בפאב יש פער די גדול.
    ועוד משהו , לדעתי יש קשר בין המאבק על הזכות לדיור במרכז העיר לבין הדרישה לזכות לעישון בפאבים. הרי אפשר לטעון על המאבק לדיור שהוא מאבק של "מפונקים". אפשר להגיד "לכו תגורו בפתח תקוה". זה לא שאין דירות אלא שאתם רוצים לגור איפה שמגניב. כך גם הדרישה לזכות לעישון. נכון , זו דרישה מעט אנוכית, מפונקת, אבל נדמה שהיא מסמלת משהו יותר עמוק לגבי החירות של אנשים (עירוניים בעיקר) להיות קצת לא בסדר, קצת סוטים, להיות מי שהם.

  • נובמבר 13, 2007

    lovely cat my ass

    מה סטיה בלעשן טבק?
    נשמע כאילו אתה מדבר מינימום על הרואין.
    זהו הסם הכי קונפורמי שיש, ולרוב מתחילים לעשן אותו אי שם בתיכון, מתוך לחץ חברתי, רצון להשתייך. אם כבר זה מרגיש סוטה להיות נטול סיגריה לצד חבריך המעשנים בפאב.
    הדרישה שלך היא אכן מפונקת ואנוכית. אתה בעצם דורש לקחת איתך לקבר עובדי פאבים חפים מפשע וכהנה.

    "חירות של אנשים עירוניים (?) להרגיש קצת לא בסדר"? הא?
    אם אתה מגדיר את עצמך דרך הסיגריה ("להיות מי שאתה") ולא רואה דרך אחרת לבטא את עצמך, הרי שמסתבר שבן חורין אתה לא.

  • נובמבר 13, 2007

    העלמה עפרונית

    לא צריך להגיד "לכו לגור בפתח תקווה" (כי מה אם אני לומדת בעברית ולא בבר אילן?). יש מספיק דירות בארמון הנציב, פסגת זאב ותלפיות. אבל לא, אנחנו רוצים דירות במרכז העיר, ברחביה ובנחלאות. איפה שכיף וקרוב. 🙁

  • נובמבר 13, 2007

    עמית

    אלי ידידי, אני בעד להשאיר לאנשים את הסטיות שלהם, הרי זוהי מהותה של העיר, היכולת להיות אנונימי ולעשות מה שבראש שלך, רחוק מההורים וממוסכמות חברתיות כובלות. זכותו של אדם לגרום לעצמו נזק בריאותי, הרי על 90% משטח הקופסה רשום שזה מסוכן, גורם לאימפוטנציה, שיגרון, כלבת ושאר ירקות. אם מישהו קרא ובכל זאת החליט לעשן- שיהיה לו לבריאות. כידוע לך לא נכנסים למישהו לצלחת כשהוא דופק סטייק עם שמנת ו-3 ליטר בירה. לא אוסרים על אנשים להשתכר ולא קובעים לך שמעכשיו תאכל רק גבינות דלות שומן שלא ייסתמו לך העורקים. תעשה מה שבא לך.
    מתי כן מתערבים? ברגע שזה מפריע לאנשים אחרים ומסכן אותם. ברגע שאתה משתכר אבל מתעקש גם לנהוג יש בעיה. ברגע שאתה מעשן- אתה מפריע לי. מילא היה לסיגריה ריח טוב כמו מקטרת. היינו מסתדרים עם הסרטן הפאסיבי, אבל למה צריך להסריח? בקיצור, קצת התחשבות במי שלא מעשן חברים, זה מה שהחוק הזה בא להבטיח. לא רוצים לשלול לאנשים הנאות קטנות ולא שום דבר, נכון שאנחנו, הלא מעשנים, פחות מגניבים ותמיד נהיה בנחיתות קולית מול גדי טאוב ושני העגילים שלו אבל זה לא מהמניעים החנאנים אלא פשוט כדי לנשום.

  • נובמבר 13, 2007

    lovely cat my ass

    לעמית –
    רוב המעשנים עושים זאת לא כי הם בחרו, או כי הם מיוחדים וסוטים ושאקלים ובא להם סרטן בגיל חמישים פלוס מינוס. אלא כי הם מכורים.
    הם לא הורגים את עצמם מבחירה חופשית ממש כמו אנשים שקופצים אל מותם מגשר.
    ולכן גם לרווחתם צריך לדאוג. לא רק לאלו שהם הורגים בדרך (הפאסיביים).

  • נובמבר 14, 2007

    עכברתול

    lovely cat,
    סליחה, אבל למה שתחליטי בשביל אנשים אם לעשן או לא? מילא המעשנים הפאסיביים, אבל למה, איך ולעזאזל – באיזו זכות תוציאי לאנשים את הסיגריה מהפה? או אפילו תטיפי להם מוסר?

    במלים אחרות – אם מישהו בוחר לעשן, הוא לא צריך לשאול אף אחד, ולאף אחד לא צריכה להיות החוצפה להעז ולהטיף לבנאדם איך לחיות את החיים. זה כמו ללכת ולכבות למישהו את הטלוויזיה באמצע "שמש" או "כוכב נולד" – נכון, זה מטגן את השכל. נכון, זה בריא למוח בערך כמו לדפוק את הראש בקיר במשך שעה-שעתיים ככה. אבל קיבינימט, אנשים עושים מה בזין שלהם ולא שואלים אף אחד, כל עוד זה לא פוגע באף אחד. ללכת ולהגיד להם אחרת – זה נקרא לטייל בסבבה על הגבול שבין טמטום לחוצפה.
    סליחה על המילים הלא יפות, אבל העלית לי את הסעיף.
    ואגב, מי שמעשן עושה זאת מתוך בחירה אישית מוחלטת – כישלון להפסיק לעשן נובע מחוסר (במידה כזו או אחרת) של כוח רצון. תגגלי קצת על מאמרים שפורסמו בנושא. ומי שבאמת לא מסוגל יכול לרשום את עצמו למכון לגמילה.
    אני לא מעשן סיגריות, לא עישנתי ולא אעשן. אבל בחיאת, lovely cat my ass, אל תנסי לכפות את על אחרים איך לחיות, עם כל הכוונות הטובות שלך. מישהו בסוף יתעצבן עליך על זה וזה לא יגמר בטוב.

  • נובמבר 16, 2007

    מרב

    מישהו כבר כתב על זה…

    http://hofman.blogli.co.il/archives/208

    דווקא יפה לדעתי.

  • נובמבר 17, 2007

    עכברתול

    לא אהבתי בכלל.
    הוא כותב שם, לקראת הסוף, "תור מעשן כבד, כבד מידי, אני מאמץ את יוזמת החוק בחום. תפריעו לי לעשן, למה לא? תאסרו עלי, תבעטו בי, תזרקו אותי החוצה להרעיל את עצמי בבית. זה ירגיז אותי, נכון, אבל אל תירתעו, תעשו את זה. תבטלו את העישון במקומות ציבוריים, והכי חשוב – תדאגו גם לאכיפה מחמירה. "

    אני די משוכנע שהוא מדבר בשם עצמו ולא בשם כל ציבור המעשנים הגדול למדי.
    ודחיל רבאק, מה אתה, ילד קטן? אם הוא רוצה להפסיק לעשן שיעשה את זה בעצמו,
    היו מספיק אנשים שעשו את זה לפניו ויהיו מספיק שיעשו את זה אחריו,
    אף אחד לא צריך לנגב לו את התחת ולקנח לו את האף.

    הצעד הבא יהיה הגבלת שתיית אלכוהול (כי אלכוהול מסוכן לא פחות מסיגריות, לא?), או הגרוע מכל – שורת חוקי רוחמהאברהם סטאליניסטיים שיקחו לנו את כל החשק לחיות במדינה הזאת.
    ואם זה נראה הזוי, תשאלו אנשים או תבדקו באינטרנט – מתי פאבים נסגרים בניו-יורק? מתי פאבים נסגרים בלוס אנג'לס? מה לגבי עוצר לצעירים מתחת לגיל 18 בסאן-דיאגו?
    כשתמצאו את התשובות המדוייקות תראו לאן אנחנו עומדים להדרדר.
    אנחנו עומדים על פי תהום.

  • נובמבר 18, 2007

    עופר

    עכברחתול, אני הסתובבתי בפאבים באירלנד בערך חודשיים אחרי שנכנס חוק העישון שם.אוויר מדהים בנקיונו וסיכה לא יכולת להכניס- בקושי האנשים שיצאו לעשן סיגריה בגשם בחוץ הצליחו להיכנס לתפוס את המקום שלהם חזרה.אז נא להפסיק עם הטענות המשונות של "זה יהרוס את חיי הלילה"

  • נובמבר 18, 2007

    עכברתול

    עופר, פאק – רשמתי עכשיו תגובה שלמה והכל נמחק לי.
    בקיצור חס וחלילה: אני בשום אופן לא אומר שזה יפגע בחיי הלילה, להפך – גדי טאוב סתם טמבל.
    אני סתם אומר שחבל שלא מתחשבים גם בחבר'ה שכן אוהבים לעשן – אני יכול רק לדמיין לעצמי כמה נפלא לעשן סיגריה יחד עם כוס בירה.

    לא מובן לי למה לא להתיר מקומות שיאפשרו את זה, ומי שלא רוצה שילך לכל פאב אחר. זה בערך כמו שיאסרו מחוץ לחוק סרטים אלימים כי זה דופק לאנשים מסויימים את השכל. מפריע לך? אל תבוא לפה, לך לכל פאב אחר. לא צריך לפגוע באנשים שרוצים לעשות משהו בסבבה שלהם בגלל שזה לא מתאים לכולם. שיעזבו אותם בשקט. זה נקרא לנהל לאנשים את החיים, וזה הגיוני בערך כמו חוקים נגד התאבדות. בעצם, הדוגמה עם הקולנוע לא טובה. יש לי דוגמה אחרת.
    זה בערך כמו לאסור מועדוני אגרוף, כי בומבות לראש עושה לך רקבוביות במוח, כמו בננה שנפלה כמה פעמים. אז מה? לא מתאים לך, אל תבוא לפה. לך תעשה קפוארה או משהו, ענארף.

  • נובמבר 18, 2007

    עופר

    אה, אבל למועדון אגרוף נכנסים במטרה המוצהרת של "תכניסו לי בומבות לראש", כשאני מגיע לפאב וחוטף ענן עשן בפרצוף זה כאילו הגעתי להופעה ובתור תוספת לכרטיס קיבלת בומבה-שתיים בפרצוף מאיזה בריון כי "ככה זה בהופעות האלה".כשאני הולך לפאב להופעה, או סתם לשבת עם ידידים, אני לא רוצה לעשות רולטה אם המקום מריח כמו מאפרה ומזפת את הריאות שלי או מריח נקי ואני אהנה בו מאוד- כי כן, עשן של סיגריות גם מפריע להנאה שלי.

    רוצים להרביץ(או להפריח עשן) אחד לשני בפרצוף?בבקשה.אותי אל תכריחו להשתתף ב"שמחה" רק כי רציתי להכנס לפאב לכוס בירה ושיחה עם חברים

  • נובמבר 18, 2007

    עכברתול

    יפה, זו בדיוק הנקודה שאני מנסה להעביר. תשאירו פאבים שמיועדים לכך למעשנים, ותנו ללא-מעשנים לנשום אוויר נקי וטרי ולא דרעק. אם אתה רוצה לראות הופעה והיא מתרחשת במקרה באחד הפאבים שיהיו (אולי, ואולי לא) מיועדים למעשנים, אז באסה – כנראה שהפאב הזה מצליח לא רע בגלל הביקוש.

    בכל-זאת, יש לי איכשהו תחושה טובה שההופעות הטובות יותר יהיו בפאבים ללא-מעשנים, פשוט כי יהיה שם קהל גדול יותר. אני גם לא סובל ריח של סיגריות, אבל אם זה מפריע לך – אל תכנס לשם ("לשם" זה מקום מאוד תאורטי, סביר להניח שהוא לא יהיה במדינה שלנו שבה הכל שחור או לבן).
    במלים אחרות:

    . I mean you can't walk into a restaurant, roll a joint, and start puffin' away. You're only supposed to smoke in your home or certain designated places
    וינסנט וגה כמובן מדבר פה על חשיש, אבל שמישהו ינסה לספר שזה יותר מסוכן סיגריות…

  • נובמבר 21, 2007

    שי

    הטיעון של הסכנה הבריאותית ב"עישון פסיבי" הוא בולשיט גמור. והרי ממילא במשך שנה, לא-מעשן ישאף יותר קרצינוגנים מאגזוזי מכוניות מאשר מעשן סיגריות (עשנתי בעברי, ואני רוכב אופניים נלהב בהווה, ונדמה לי שראותיי מטונפות יותר מעשן אגזוזים מאשר מזפת סיגריות).

    צריך פעם לנסות להבין מדוע מעשנים הם המיעוט האחרון שבו ניתן לרדות, ועדיין להיות פוליטקלי-קורקט. שהרי אני סובל לא מעט מעשן אגזוזים, ונהגים פראיים, אבל כשהנושא עולה בשיחה, ואני מזכיר לבן שיחי שנהיגה היא רשות ולא זכות, ולא כל אחת צריך להיות זכאי לה, הוא מתחלחל. אבל נדמה לי שגם בין מתנגדי העישון אין עדיין רוב לאלו שמציעים להוסיף את הטבק לרשימת החומרים האסורים במכירה. שזו דווקא הצעה הגיונית — אם החליט הציבור שאכן, עישון הוא פעילות שהוא רוצה למגר מהחיים הציבוריים, שיעשה את הצעד האפקטיבי ביותר הניתן.

    אבל גם אם ניתן למעשנים לעשן, הרי שההפרעה העיקרית שהם גורמים לללא מעשנים היא מהריח. ואני תוהה האם, בהנחה והחלטנו שעישון אינו רצוי אך אפשרי, עלינו להרשות למדינה לשטר גם הפרעה שכזו. כי גם מי שעומד לידי במעלית עם זעה מסריחה מעמבה הוא מפגע ריח, ויהיה ראוי, אם כבר אנחנו מבקשים למנוע מפגעים שכאלו, לחייב את כולם להשתמש בדאורדורנט, פרט לאזורים מוגבלים בהם ניתן יהיה להסריח כרצונך.

    אפשר ונכון יהיה, כל זמן שעישון איננו מחוץ לחוק (ואולי כדאי שיהיה. טרם גיבשתי עמדה בעניין), לחייב כל מקום בילוי להצהיר במפורש האם הוא מיועד למעשנים או לא, ולהקפיד על הפרדה נאותה ואמת בפרסום. ממילא אם תומכי החוק צודקים, אנשים יתרחקו מהמקומות שהכריזו על עצמם כאלו שבהם העישון מותר, והם יסגרו מחוסר קהל, או יהפכו למקומות נטולי עישון גם כן.

  • נובמבר 22, 2007

    lovely cat my ass

    לעכברחתול (קצת באיחור) –
    כל עוד זה לא ממית אנשים דקה דקה יום יום ולרוב בייסורים הרי שהטפת מוסר לא תשמע ממני.
    זה לא שאני אלך ברחוב ואגיד למעשנים נו נו נו אבל אני בהחלט בעד העלאת המודעות לנזקים, תביעות ענק נגד חברות טבק והגבלות חוקיות נרחבות על עישון.

    ואם זה היה תלוי בי הייתי מוציאה את זה מהחוק (כן, כן). כי אם הרואין, שממית הרבה הרבה פחות מטבק אינו חוקי אז אין שום סיבה שטבק יהיה. כאילו למה אנחנו מחכים? לזה שהוא יהיה סיבת המוות מספר 1 הניתן למניעה בעולם (ולא רחוק היום שזה אכן יתממש)? רק אז נתעורר?

  • נובמבר 22, 2007

    עכברתול

    תראי, חתולה-נחמדה-בתחת-שלי,
    אני לא מזלזל בנזק המטורף שסיגריות גורמות. אני לא מטאטא מתחת לשטיח את המספרים האסטרונומיים – והם באמת אסטרונומיים:
    http://no-smoking.org/may02/05-10-02-2.html
    http://www.funtrivia.com/askft/Question20084.html

    אבל לא נראה לי שאלוהים נתן לך את המנדט לבוא לקבוע לאנשים כיצד לחיות את החיים.
    אנחנו בכלל לא רוצים להכנס להשלכות של הוצאת סם ממכר ורווח כמו סיגריות אל מחוץ לחוק
    (דמייני סתם לדוגמה מה זה יעשה לעולם הפשע). אם כבר הזכרת הרואין, יש לך מושג כמה גדלה כמות המשתמשים בתוך 10 שנים ביום שהוציאו אותו מחוץ לחוק? פי 400. אני לא ממציא את זה, תעשי חיפוש פשוט בגוגל.
    המלחמה נגד הסמים הקלים כבר הוכיחה את הטמטום של להגיד-לאנשים-איך-לחיות.
    המלחמה שאת מציעה לא באה להציל נפשות, היא באה לקבוע לנו איך לנהל את החיים.
    זו מלחמה בחופש שלנו.
    גם נסיעה במכוניות הורגת הרבה אנשים (אנחנו חיים בישראל), וגם אלכוהול הורג אנשים (תעיפי מבט במה שהולך ברוסיה. ברצינות. גוגל.), וגם ספורט אתגרי הורג אנשים.

    לשום מדינה אין זכות לבוא ולקבוע לי או לך כיצד לחיות את חיינו. אם זה טוב לי וזה פוגע בי – כל הזין לי.
    רוצה לבוא ולגרום לאנשים להפסיק לעשן? תעשי את זה בדרכים שתיארת בחלק הראשון של התגובה שלך. פרסום, העלאת מודעות, וכו'. הגבלות חוקיות על העישון? למה מה קרה? אולי את גם רוצה להוציא חוק יסוד נגד המבורגרים כי זה ממית הרבה אנשים?

    לעשן סיגריות זה כיף. גם פיצה, סמים, קפה ובירה – כולם כיפיים. כולם מזיקים במידה מסויימת, חלקם מאוד וחלקם לא, אבל לקחת לאנשים את חופש הבחירה? יש גבול לכל תעלול.

    אני אישית שונא לעבור על-פני מישהו שמעשן סיגריות ברחוב. הסרחון והזבל שנכנס לריאות שווה מעבר לצד השני של הרחוב. עישון במקומות ציבוריים הוא מעשה בלתי-מתחשב ומגעיל למדי, וראוי שיעשה בבית או במקומות מיועדים לכך, כדי שלא יפריע לאנשים אחרים.
    אבל אסור להכנס לבתים של אנשים ולהכתיב להם מה להחזיק במקרר.
    ועכשיו אם תרשי לי אני הולך להוריד כמה ראשים.

  • נובמבר 26, 2007

    lovely cat my ass

    סיגריות הורגות יותר מאלכוהול ומתאונות דרכים ומפיצות ומכל הסמים הבלתי חוקיים גם יחד.
    אתה מדבר על חופש בחירה. אבל כמה בחירה בדיוק יש לאדם מכור? כמה בחירה יש לילדים של אותו מכור שרואים את אבא שלהם גוסס להם באמצע הילדות? אם מישהו מרגיש ת'צורך להדליק סיגריה כל רבע שעה בביקור שלו בפאב יש כאן בחירה בכלל? היכן הבחירה אם כמחצית מהאנשים שהתבשרו על מחלות לב, ריאה וכיו"ב על אף בקשת הרופאים ועל אף רצונם האמיתי להגמל המשיכו לעשן עד ליום מותם? היכן הבחירה בדיוק כאשר כ-90% מהמעשנים הדליקו תסיגריה הראשונה שלהם לפני גיל 18? מה עם החופש לא להחשף לכל החרא הזה?