ממילא

היום עברתי ברחוב ממילא ברובע אלרוב (זה ליד הרובע הנוצרי, רק מהצד השני של החומה). עברו כמה חודשים מאז נפתח השלב הראשון בפרויקט המסחרי, השלב הבא ייפתח בעוד כמה חודשים ואז גם יסיימו לבנות את דירות הרפאים. לא הרבה אנשים מסתובבים בממילא בצהרי היום. משפחות ערביות, זוגות דתיים לצד בחורות חילוניות שבאו לבדוק מה יש ברנואר. נקי שם מאוד, בכל מטר בערך יש עובד עם מכנסי חאקי וחולצה כחולה שמנקה משהו. הכל מאוד מטופח, מבריק והרצפה של החניון נקייה יותר מהרבה בתים פרטיים שאני מכיר, כולל הבית שלי בשבועות קשים במיוחד.

לכאורה זה אמור לשמח אותנו, סוף סוך החור השחור בין העיר המזרחית למערבית מתמלא בקצת תוכן ופעילות. יש לנו רולדין וחנויות מעצבים והרבה יוקרה ודאווין שאפשר לעשות על תיירים שבאים לכאן. אבל בכל זאת יצאתי עם תחושה של עצבות מממילא. היה לי פשוט משמעם. ממילא היא קניון, נכון שזה מתחת לכיפת השמיים וקוראים לזה רחוב ממילא אבל זה קניון. שערי כניסה, שעות פתיחה ונעילה, אין זרימה חופשית של אנשים. זה רחוב שמנותק מהרחוב. שום דבר מעניין לא קרה לי ולא יקרה לי בממילא. אני לא אלמד על הצגה חדשה, על סרט שיוצא, על מופע שמגיע לעיר וכדאי לי לראות בקרוב. אני לא אתעדכן במאבק שקם. אני יודע שבכל פעם שאלך לממילא זו תהיה אותה החוויה בדיוק. אף אחד לא יפתיע אותי, אף זמר רחוב לא ינגן לי משהו חדש, אף סטודנט לא ימחה פה. זה פרויקט מנותק מהזמן ומהעולם החיצון. אין בו אקטואליה, אין לוחות מודעות, אין בכל בתי העסק היפים האלו אפילו מקום אחד שמייצר תרבות. וסליחה, הדיסקים המשעממים של לייבל "ארומה" לא נחשבים. גם סטימצקי שתיפתח לא תהיה מקום תרבותי. כמו סטימצקי בכל מקום, אני יכול לתאר מראש את החוויה, את העיצוב, את הקונספט של החנות. זה לא חנות ספרים, זה סופר פארם עם קצת ספרים על המדפים. אין לי תחושה של חיים ברחוב ממילא, הכל קפוא וסנתטי. חבל שזה הציר שמחבר בין העיר העתיקה לחדשה. תכנון מעמיק יותר היה שולח אצבע על מייל התרבות עמוק לתוך מרכז העיר. אצבע שמתחילה בבתי הקולנוע שלא קמו בממילא, אולי אולם גדול להופעות שחסר למרכז העיר, כמה גלריות, ממשיכה בקמפוס בצלאל המתוכנן, מוזיאון הסובלנות אם וכאשר ומסתיימת במבנה התיאטרון של אבן ספיר ומתחם ז'ראר בכר. קצת תרבות על הדרך הייתה משדרגת את ממילא ונותנת לי לסיבה לבוא ולבקר שם, כרגע אני עובר שם רק כי יש שלוש שעות חינם בחנייה.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



12 תגובות

  • נובמבר 6, 2007

    יובל

    עלית על זה מצויין בשורה האחרונה. 3 שעות חניה בחינם.
    שם אני חונה אם אני נוסע עם חברים באוטו לאכול חומוס ברובע הנוצרי (אני בדרך כלל מעדיף אוטובוס, אבל יש גם פעמים של אוטו), ולכן שם אני עצרתי לקנות משהו קטן בסופר-פארם בדרך חזרה כבר שלוש פעמים.
    כן, כוחה של החניה חינם הוא בלתי מוגבל.

    הפוסט באופן כללי מתאר את ההרגשה שלי במקום באופן מדוייק ביותר – נקי, מצוחצח, מרשים, יפה, משעמם.

  • נובמבר 6, 2007

    עמית (אחר)

    כל כך נכון…

    לדעתי החטא הקדמון הרס רחוב ממילא ההיסטורי. הרס מיותר שפצע את העיר למשך שנים ארוכות ותוצאתו הרסנית לא פחות (דירות רפאים, קניון במקום רחוב). סביר שעם חיבור הרחוב לצומת המלך שלמה-אגרון החיבור לשאר העיר ישתפר, אבל זה בערך הדבר הטוב היחיד שיקרה שם, לצערי.

    יש לי עוד זכרונות ילדות מממילא "של פעם". השכונה אמנם לא הייתה מהסימפטיות (בעיקר בזכות הקירבה לגבול לפני 67' והמוסכים ובתי המלאכה מסביב), אבל רחוב ממילא עצמו היה רחוב עירוני כמו שרק הבריטים יכולים לעשות. אם היו מקלפים ממנו את ההזנחה בהוצאה לא גדולה במיוחד ולא מפקירים אותו לכרישי הנדל"ן הוא היה יכול להפוך לפנינה אמיתית. מבנה הרחוב היה דומה לרחובות עירוניים אחרים (בן יהודה, קינג ג'ורג') אבל עם בניינים הרבה יותר יפים. דווקא בית הרצל ששומר לא היה מהמרשימים שבהם, והבניין "לדוגמה" שנשמר בסוף הרחוב הוא עוד בדיחה קרויאנקרית טיפוסית (ראה: טליתא קומי, שער בית היתמים בבניין כלל…).

  • נובמבר 7, 2007

    דודו

    ממילא זוהי הדוגמא הבולטת לקשקושי השוק החופשי של העירייה ואי יכולתה להתערב כשם שהיא מתנהלת בעניין הדיור שבוער בשנים האחרונות, כך הנהלות העיריות השונות בי-ם התייחסו לפרוייקט מאז שאקירוב החליט לבנות שם לאחר שהחברה הראשונה שנבחרה להוביל את הפרויקט עזבה את המתחם.
    אקירוב לא סופר אותנו המקומיים ופה יש כשל של העירייה, כפי שיש כשל בדיור, הרי הוא הצהיר מלכתחילה שהאזור יהיה כיכר המדינה של ירושלים. בזמנו הוא רצה בתי קולנוע כי הם היו עוגן בכל קניון(גם ב"קניון/רחוב הפתוח"-איזה חארטה) וכיום בעידן השפע הנהלות הקניונים מתייחסות לבתי קולנוע כנטל ולא כמוקד משיכה כי הן יכולות להרוויח הרבה יותר כסף משכירות למ"ר של חנות בגדי יוקרה מאשר משכירות של בתי קולנוע.
    חבל, אבל מי יודע אולי אפשר לפנות אליו למשוך לשם יזם לאולם הופעות
    הדוגמא הכי טובה זה מועדון הקמלוט בהרצליה פיתוח שנמצא בלבו של קניון פתוח ושהקניון של אקירוב דומה בצורה מפחידה לו ולאבניו הירושלמיות.
    ולראייה מפה
    http://www.kamelot.co.il/mapa.asp

  • נובמבר 7, 2007

    achbartul

    אני מסכים.
    בדרך חזרה מסיורי גיאוגרפיה בעיר העתיקה עברתי במתחם ממילא כמה פעמים, והרגשתי קצת תחושה של ואקום במקום. אני לא רואה שום סיבה שלא יכניסו לשם מאוחר יותר בתי קולנוע או תאטראות (או בעצם אולי כי הנדל"ן בוודאי יקר בטירוף?), אבל עצוב לי שהמקום נבנה בשביל לגלגל עוד קצת כסף (ובטח לייקר עוד יותר את מחירי דירות האמריקאים בסביבה) , ולא בשביל ליצור עוד משהו טוב בעיר. מתחם הרכבת הוא דוגמה טובה לכך – JVP (אם אני לא טועה) תכננו את כל האיזור סביב תרבות-פאבים-הופעות-בתי-קפה. ממילא מתחיל להצטייר כמו משהו שתוכנן על היסודות קסטרו-טאוורקורדס-ארומה. חבל.
    דבר נוסף – אחד הדברים האחרונים שאנחנו צריכים בעיר זה עוד קניון.
    בשביל מה?
    אני כבר לא יודע כמה יש.
    מסכים לחלוטין עם דודו – חבל שלעירייה אין יותר כוח להאבק בכלמיני אנשים רשעים כמו אקירוב שבאים לפה כדי למשוך עוד קצת כסף מהכספומט.
    מקווה שהתמונה של ממילא לא תהיה כל-כך קודרת בהמשך. נו מילא, פעם זו היתה שכונת עוני…

  • נובמבר 7, 2007

    יאיר

    הזכרונות שלי מממילא הם של בתים מתפרקים עם מרפסות חלולות (כאלו שילד מאוד חושש שמישהו יצא מהבית ויפול למטה…). על כל הבתים (כמעט…) היה שלט "קרתא".
    על כל מאבקי השימור וההריסה למדתי רק מקרויאנקר, אבל לתוצר הסופי אני כבר יכול פחות-או-יותר להתייחס בעצמי.
    קניון אקירוב הוא חלק מתכנון כולל של המתחם, ובתכנון הכולל הזה מצוייה לדעתי הבעייה, כי אל מול שער יפו – מקום חד-פעמי לחלוטין – זה בעצם כמעט מתאים לשים חנויות יוקרה. אולי אפילו יותר מתאים מפארק. ודאי שיותר מתאים ממגורים, ויותר מחנויות ג'יפה. רחוב חנויות? גם נשמע על פניו טוב, למרות שלא נראה שמתכוונים לפתוח אותו באופן חופשי כמובטח. ועם כל הכבוד לפונקציות תרבות – אני ממש לא חושב שקולנוע או אפילו אולם הופעות יהיו רעיון טוב.
    אז מה הבעייה (חוץ מזה שאני מאריך היום)?
    התכנון הכולל הוא הבעייה. כפר דוד שמוכר את החוויה החד-פעמית ששייכת לי ולירושלמים ולכל העולם – בנזיד עדשים. המלון הענק שמגמד את כל קנה המידה של האזור, מצל ומסתיר וחוסם. דווקא הרעיון של אקירוב – פונקציות מסחריות בקומת הקרקע של בניין מגורים (מגורים נכון?) מתאים הרבה יותר ממלון.

  • נובמבר 7, 2007

    יאיר

    וסליחה על הקיטוע אבל אי אפשר בלי להזכיר את הגשר לשער יפו – שכאילו מחבר, אבל שוב – מגמד את השער ואת החומות אל מול הבינוי המסיבי עם החניון. אז נכון שזה מתאים תיירותית ופותר בעייה אמיתית – אבל למה מפלצת בטון? מה עם משהו קל, שקוף. בפעם השלישית היום: זה מקום חד-פעמי והוא דורש (כלומר דרש) רגישות-על ועיסוק בכפפות של משי.

  • נובמבר 7, 2007

    דודו

    יאיר
    אנו ברי מזל שהתוכנית המגלמונית הראשונה של ספדי למתחם, נגדעה בעקבות ההתנגדויות הרבות שעוררה אחרי 67 . אבל גם כיום לא הייתי אומר שזה הרע במיעוטו , אלא פשוט רע

  • נובמבר 8, 2007

    עמית (אחר)

    יאיר – גם אני זוכר את ממילא שאחרי הפינוי, עם שלטי "קרתא" בכל מקום. הסתובבתי שם די הרבה לפני ההריסה. אני גם זוכר (די במעומעם) את ממילא שלפני הפינוי. זאת בהחלט היתה שכונת עוני ואפשר היה לפנות את רובה וגם להרוס חלקים ממנה, אבל לא את הרחוב המרכזי. בכל זאת, גם מרפסות חלולות (רובן עם פיתוחי אבן מרשימים) אפשר לשפץ. עובדה שאת "בית הרצל" בנו מחדש ואחד הבניינים המתפרקים נשאר עומד וישופץ ככל הנראה (כמצבה לרחוב המקורי).

    אני לא מסכים איתך שזה ה-מקום לחנויות יוקרה. לדעתי רחוב ממילא היה צריך להיות ציר הולכי רגל טבעי בין מרכז העיר לעיר העתיקה ולהתחבר לשני קצותיו. קניון ליהודים עשירים מחו"ל ולשכבה חברתית דקיקה בעיר אפשר להקים במקום אחר, עם כל הכבוד. את רחוב ממילא היה צריך לייעד לבתי קפה, מקומות בילוי איכותיים, גלריות ובתי מלון קטנים. גם חנויות "לתיירים" יכלו להתקיים שם, ואפילו חנויות יוקרה, אבל רק אם היה לכך ביקוש. העיקר שזה יהיה (זה כבר לא יהיה) מקום שנעים ללכת בו ושיהיה בו עניין, אבל לא כתחליף לעיר מסביב ("קניון פתוח" עאלק).

    החניון מזכיר לי את בית הקברות בגבעת שאול על ה"טרסות" האלה שאולי לא מסתירות את החומה, אבל בהחלט מגחכות אותה.

  • נובמבר 8, 2007

    יאיר

    אני לא מסנגר יותר מדי על מה שנעשה שם. רק צריך לזכור שחוץ מסטודנטים וצעירים יש עוד אוכלוסיות שהמקום שייך להן בדיוק כמו לנו (אני לא בדיוק צעיר ולא בדיוק סטודנט אבל לצורך העניין 😕 ). עמית (אחר) – מה זה בדיוק ציר הולכי רגל טבעי? אם רחוב החנויות הזה ייפתח כמובטח, הוא יהיה בדיוק ציר כזה. האם רחוב יפו ממרכז העיר לשער יפו הוא ציר הולכי רגל טבעי? לכאורה ודאי שכן – חנויות עממיות, מאפיות קטנות, ואחר-כך "כיכר" (צהל) וטיילת בתוך צמחייה. אז למה זה לא מרגיש כמו ציר טבעי? ודווקא כפר דוד הנטוש משמש בשבתות ציר הומה אדם לעיר העתיקה.

    זה דיון חשוב מדי מכדי לפטור אותו בתואנות נגד העשירים… כרישי הנדלן… העירייה… אנשים רשעים… ספדי… אקירוב… ואם למצוא את המכנה המשותף בין כל אלו – אולי: כל מי ששונה מאיתנו או חושב אחרת?

  • נובמבר 8, 2007

    עמית (אחר)

    יאיר – בסה"כ כולנו כאן בוכים על חלב שנשפך. אני מסכים שיש עוד אוכלוסיות, אבל מה שעשו בממילא זה חוסר רגישות קיצוני למרקם ולאופי של העיר (העתיקה והחדשה). רחוב החנויות אכן יהיה ציר הולכי רגל, אבל לא כזה שיחבר בין חלקי העיר אלא מעבר דרך קניון (בימי חול לפחות). שום קשר לעיר מסביב, חבל. את חנויות היוקרה עדיף לדעתי למקם באזור המלונות או סביב בית הכנסת הגדול (יש שם הרבה שטח לא מנוצל). יש מספיק מקום ולא צריך להידחף לאזור שער יפו בעל הערך ההיסטורי והתיירותי, ולהפוך אותו למובלעת מנותקת.

    רחוב יפו הוא בעייתי בעיקר משום שבחלקים רבים המדרכות צרות מדי והפיתוח הסביבתי בו לוקה בחסר, בלשון המעטה. נקווה שעם הפעלת הרכבת הקלה גם זה ישתפר. אזור כיכר ספרא (לא הכיכר עצמה!) הוא מקום די נעים להליכה בסך הכול. בכיכר צה"ל המחודשת טרם ביקרתי, אבל אני מקווה שתיקנו בה את הטעויות שלא איפשרו לה למלא את ייעודה – צומת מקשר אמיתי בין העיר העתיקה לחדשה.

    לעניין "כרישי הנדל"ן" – עם כל הגועל ממה שעשו בממילא, אני מודע לכך שלא אקירוב עצמו הוא זה שתכנן את המתחם, והוא עדיין עדיף בעיניי עשרות מונים על-פני חברת קרתא הכושלת שלא עשתה כמעט כלום חוץ מלהרוס. הבעיה שלי היא לא שהעיריה והיזמים או האדריכלים חושבים אחרת ממני. הבעיה היא שאזור רגיש מאין כמותו טופל בחוסר רגישות משווע והתוצאה היא (לדעתי) פגיעה במרקם העירוני בכללותו.

  • נובמבר 21, 2007

    שי

    achbartul, לאראל מרגלית (וקרן "JVP קהילה" שלו) יש הרבה כוונות טובות שלדעתי נכשלו בדרך לביצוע. אם אתה מתכוון ל"שפוך" כסף לשיפור י-ם, כדאי ורצוי להשקיע אותו דווקא במקומות שלהם אין כסף, ולא בהקמת "עוד מאותו הדבר", כמו שקרה, לדעתי, במתחם הרכבת.

  • נובמבר 21, 2007

    בן

    בחמישי האחרון יצא לי להסתובב במתחם ממילא בערב בזמן "חמשושלים" . אני מוכרח להודות שלאחר ההתנגדות הראשונית שלי נאלצתי להודות שמתחם החנויות לא נורא כל כך וחיצונית בניית הטרסות אפילו חכמה, עם זאת לא ניתן לסלוח על הבניין הפינתי (החניון?) שיושב על הצומת ופשוט חוסם את העיר העתיקה לגמרי (אלא אם כן אתה "תושב" כפר דוד( if you do- go away we don't like you!) לדעתי זהו פשוט עוול גדול לנשל מתושבי העיר את הזכות לראות ולהיות בקשר ולו ויזואלי עם העיר העתיקה. ההרגשה היא שהעיר נגמרת בקיר גדול וכדי להכנס לעיר העתיקה צריך לעבור לצדו השני…
    זהו אחד המקרים היחידים שאני מאחל שהמדינה/עיר תפעיל את האופי החלמאי שלה ותהרוס משהו לאחר שכבר כמעט הגיע לסיומו..