תהיה גבר, תבחר באישה

מקדמת דנא הנשים היו האמונות על ניהול הבית והטיפול בילדים, הגברים היו ה"ציידים"- דאגו למזון ולקורת גג וגם ניהלו את הפוליטיקה השבטית/ כפרית/ אימפריאלית.
אז מה היה לנו שם? הדחות אלימות והתנקשויות, עלייתן (ובעיקר נפילתן) של אימפריות, מלחמת עולם ראשונה ומלחמת עולם שנייה, מלחמה קרה, אינספור מלחמות אזרחים עקובות מדם, מזרח תיכון שכמעט תמיד עולה באש לפחות בחלק אחד שלו, "אביב ערבי" שאלוהים יודע כמה אזרחים נהרגו בו, ארגוני טרור, מאפיה מאורגנת, פרשיות שחיתות מכאן ועד להודעה חדשה ושמלה כחולה אחת.
מה שאני מנסה להגיד זה שהקונספט הזה של גברים ששולטים על כל תפקידי המפתח בכפר, בשכונה, בעיר או במדינה כולה- לא עובד.
מה לעשות, שתי החולשות הגדולות של גברים הן אגו והנטייה להיכנע ליצרים. כשמשלבים את זה עם תפקיד ציבורי בכיר ויכולת השפעה משמעותית- אתם יכולים לנחש לבד מה סביר להניח שיקרה (ואם לא אז תעלו פיסקה אחת למעלה, זה ייתן לכם מושג מעורפל).
העניין הוא לא לגרש את כל הגברים מכל מוקדי הכוח (או בכלל מהחיים שלנו, למרות שזה רעיון שקוסם לחלקנו לעיתים קרובות מדי), אלא העניין הוא לשלב בתפקידים הללו, במוקדי הכוח וההשפעה, כמה שיותר נשים איכותיות, אינטיליגנטיות, נחושות, שיש להן את הרצון והיכולת להתוות דרך ולהוביל אותה.
אולי תתפלאו אבל יש לא מעט כאלה, אבל רק מעט ששמעתם עליהן. למה? כי הזירה הציבורית/ פוליטית היא המקום הכי מאיים עבורנו הנשים. לכן יש מתי מעט שעשו את ההחלטה האמיצה להיכנס לזירה הציבורית ולעשות כל מה שאפשר כדי לקדם את האג'נדה שהן מאמינות בה. מעט מאד מהנשים האלה מוכנות לקחת על עצמן את האחריות להתוויית הדרך ולקידום הערכים והאינטרסים שבשמם הן פועלות. רובן מסתפקות בלהיות מספר שתיים או שלוש או חמש של מי שמוביל את הסיעה או המפלגה, ולחלקן זה דווקא מאד נוח לחוס בצילו של הגבר שמוביל את הסיעה או המפלגה. ככה המקום שלהן בטוח, הן לא היעד הראשי למתקפות מצידם של גורמים חיצוניים או פנימיים, ומדי פעם הן גם מצליחות לקדם משהו.
כרגע יש בירושלים שתי סיעות שבראשן עומדות נשים- סיעת "ירושלמים" בראשות רחל עזריה וסיעת "אומץ לב" בראשותה של נעמי צור, סיעה שמורכבת מנשים בלבד. האמת, לא חוכמה לנסות להראות את החוזק של נשים בסביבה נטולת גברים. בעיניי זה מצביע על חולשה ועל חוסר יכולת לתפקד בסביבה גברית, נשים שמדירות את עצמן משיתוף פעולה עם גברים. חוץ מוואלה יופי אין לי הרבה מה להגיד על זה.
נשארנו עם רחל עזריה, שלמרות ש"בילתה" את מרבית הקדנציה הנוכחית כחברת אופוזיציה- יש לה פור ענק על מובילת סיעת הנשים שהיא כרגע סגנית ראש העיר (!!!). מצד אחד, זה קצת ביזיון שסגנית ראש העיר לא מגיעה לעשירית מההישגים של חברת אופוזיציה. מצד שני, מזל שיש לנו את חברת האופוזיציה שמגיעה להישגים.
אז מה עושים? מחליטים שהפעם בבחירות מצביעים לאישה, אבל לא בכל מחיר. מצביעים לאישה שאנחנו יודעים בודאות שהיא תספק את הסחורה, שהיא תיטיב עם העיר ואיתנו שחיים בעיר הזאת. שהיא תילחם כמו לביאה כדי לייצג את ציבור הבוחרים שלה. ככל שיותר נשים כאלה ייכנסו לפוליטיקה כך העיר והמדינה שלנו יראו ויתנהלו טוב יותר. אולי אפילו נחסוך לעצמנו מלחמה או שתיים. לא מדובר פה בפמיניזם שהוא אנטי גברי, אלא בהעצמת העיר ובהעצמה נשית. גברים הם סבבה והכל, חמודים, מצחיקים, ולפעמים הם אפילו אחלה, אבל צריך לחזק אותם בכוח נשי משמעותי.
ורק כדי להבהיר: הכותבת אינה שונאת גברים כלל ועיקר, גם לא באופן מודחק.

נולדתי וגדלתי בירושלים, אוהבת את העיר הזאת אהבה גדולה. שמחה וגאה לתרום את חלקי בעשייה לטובת העיר ובכלל להיות ירושלמית.



3 תגובות

  • ספטמבר 15, 2013

    ערן טרבלסי

    לא לחוס, לחסות.

    גם את פסגת זאב על המפה שמובלת על-ידי אישה (יעל ענתבי).

  • ספטמבר 16, 2013

    פלפלת

    מה לחוס? מה לחסות? מה פספספתי?
    אני חושבת שתושבי פסגת זאב לא כל כך נהנו מפועלה של ענתבי בקדנציה הנוכחית, קצת הייתה לא מורגשת לטעמי.

  • ספטמבר 16, 2013

    ערן טרבלסי

    כתבת לחוס בצילו במקום לחסות בצילו.

    לא יודע לגבי נהנו או לא נהנו, אבל הרשימה שלה מובלת על-ידי אישה.