שורות תחתונות

כמה שורות תחתונות ושאלות להמשך ההתעמקות בתוצאות, מן הסתם עוד ננבור בעניין הזה בשבועות הקרובים:

1.נעמי צור. בזבוז מימון בחירות ובזבוז של מנדט שירושלים תצליח / ירושלמים היו נהנים ממנו. חבל מאוד. 

2. "טוב" זה פלופ. יותר גדול אפילו מנעמי צור. לא רק בירושלים. האם בשעת גזירות הציבור לא תומך במי שפורץ את גדרות המחנה או ש"טוב" בעצם לא כאלה מחדשים בעידן שבו יותר חרדים עובדים ומתגייסים? 

3. ליברמן הוא מעלים המנדטים הרשמי שלנו 2013. גם בבחירות לכנסת וגם במקומיות. להתחיל עם 3 מנדטים ולסיים עם אחד שגם הוא גבולי- כישרון ייחודי.

4. יישאר בירושלים או לא? לא מעניין. אני חושב שזה לא הוגן מה שאתם עושים.

5. 95,000- תקרת הזכוכית של האלקטורט החרדי בירושלים. פרוש ב-2008 קיבל כ-94,000, לופוליאנסקי ב-2003- 91,000.

6. לא צריך להפתיע שליאון קיבל 20-25% בקלפיות בשכונות לא חרדיות. יש מצב שאנחנו מתקרבים להפוך להיות עיר נורמלית בה המשחק פתוח בכל שכונה. אין יותר קלפיות "אדומות" בהן יש 100% תמיכה ליריב ולכן אין מה להתאמץ ומנגד קלפיות "ירוקות". הציפייה שכל הציבור הלא-חרדי יצביע כמקשה אחת, ממש בדיוק כפי שאנו מדמיינים שקורה בציבור החרדי- היא הלא-נורמלית.

7. מקבל חלקית את הטענה שההזנחה של שכונות הפריפריה הביאה לאדישות. שווה לראות מה אחוז ההצבעה בגוננים, שכונה שהייתה בפוקוס עירוני בקדנציה האחרונה בכדי להבין האם התיזה עובדת. בכלל, שווה להשוות את אחוזי ההצבעה בשכונות האלו למה שהיה בבחירות לכנסת בינואר 2013. איכשהו הטענה של ההזנחה נשמעת לי פשטנית. משאיר כרגע ב"צריך עיון".

8. נפתלי בנט מסווה היטב את היותו שלימזל פוליטי. הבית היהודי התרסקה ולפחות בירושלים הוכחו שני דברים בקשר לציבור הד"לי: קודם כל, אל תהיה פרווה, או שתצטרף ל-KKK או שתעבור לצד הפדלח"ושי-דתי-ליברלי ותחבור למניין שוויוני בבקעה ומכאן שגם תצביע לירושלמים. מי שנשאר במיין-סטרים חוטף. שנית, זו הייתה אמורה מערכת הבחירות בה הגידול במשקל הציבור הדתי לאומי יבוא לידי ביטוי פוליטי. הוא אכן בא אבל לא בתוך הבית היהודי. הפוליטיקה הישנה של שקדי הביסה את הטיהור שערך בנט בסניף המקומי.

9. עיסקת השנה: מאיר תורג'מן. לא קל לנו עם הרכש הזה ולא היה פשוט לעכל את הצעד. אבל אם ליאון היה מנהל את הקמפיין שלו כשתורג'מן האופוזיציונר מדליק עבורו את השטח- זה לא היה נגמר טוב בכלל.

10. שיעור ההצבעה- בירושלים מצביעים בממוצע יותר מאשר בכל הארץ (בניכוי ערביי מזרח העיר שאינם משתתפים). הצעה: לקבוע בחוק שתוצאת הבחירות תקפה רק אם השתתפו בהן יותר מ-50% מבעלי זכות הבחירה.

11. סניף הליכוד המקומי- טוב בעיקר לקבלנות קולות בפריימריז. אפשר לסגור.

יאללה חברים, לעבודה, יש לנו עוד חמש שנים להמשיך לתקן!

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



29 תגובות

  • אוקטובר 24, 2013

    סתם אחד

    כמה הערות:
    אני לא מקבל את הטענה ש"טוב" היא פלופ. הם התמודדו גם בבחירות הקודמות בכל מיני רשויות והכניסו נציגים (אני לא יודע מה הם עשו עכשיו). מישהו, נדמה לי תומר פרסיקו, כתב לפני הבחירות שיאיר לפיד הרג להם את הסיכוי להיכנס, בגלל שהרפלקס נגד הגזירות שלו היה הקצנה.

    נפתלי בנט נכשל לגמרי בירושלים, אבל ברשויות אחרות הרשימות שלו דווקא גדלו. ראה אצל יהונתן ליס בהארץ היום.

    לגבי ההצעה שהבחירות לא יהיו תקפות אם לא השתתפו 50% – ומה יקרה אז? ראש העיר והמועצה הקודמים ימשיכו? גם זה לא דמוקרטי במיוחד. יעשו בחירות חוזרות? סביר להניח שאז דווקא אחוז ההצבעה יירד אפילו יותר, כי לאנשים יימאס.

  • אוקטובר 24, 2013

    חגי

    פוסט יפה.
    ישאר בירושלים או לא? לא יודע מה פחות יפה, לנחות מבחוץ או לצפות שהמונחת לפחות יוכיח שהיו לו כוונות אמת. כך או כך, זה עיסוק בתפל- העליבות של מהלכי ליברמן את דרעי היתה שקופה מדי מההתחלה.

    הפספוס של הבחירות הירושלמיות- כולם עסקו בניר ברקת או משה ליאון, אבל לא מספיק עסקו בכך שהציבור צריך לצאת להצביע כדי שיהיה לו ייצוג אמיתי במועצת העיר. שוב המועצה משקפת את אחוזי ההצבעה הגבוהים של מגזרים מסוימים ועם זה ברקת צריך לעבוד עכשיו. אולי יחד עם ההתנערות של (חלק מ)אזרחי ישראל משנת החורף אפשר להתייחס לציבור באופן קצת יותר אינטיליגנטי? התקשורת, התעמולה והמפרסמים ממשיכים להתייחס לציבור כאל ילד עם ADHD- האם באמת הציבור כך? האם הציבור מוכוון סלבס ובחירה באישיות אחת או אולי כן מסוגל לבחור (גם) ברשימה מוצלחת על כל חבריה ונציגיה?

    אחת השאלות המעניינות- האם ברקת הבין את הרמז של השכונות המוחלשות? האם באמת לא פעלו מספיק בשכונות האלו או פשוט לוקח הרבה זמן לסגור את הפערים?

  • אוקטובר 24, 2013

    מיכל

    מסכימה לרוב, ממש מתנגדת לעניין החמישים אחוז בחוק.
    הכוונה היא לעודד הצבעה ומי שאדיש ממילא לא יהיה אכפת לו אם יש סיבוב ראשון ושני ושלישי שירוקן כליל את קופת המדינה ואת תקציב המתמודדים. שמעתי גם הצעות לקנסות למי שלא בוחר, אני בעד חינוך: כמו שמירה על פרחי הבר ועניין המיחזור גם זה צריך לבוא מהחינוך ומבתי הספר. ילדים שידחפו את ההורים שלהם ללכת להצביע. רק כאן צריך לוודא שבניגוד למה שנעשה בבית שמש (גננות שאמרו לילדים שחשוב שההורים שלהם יצביעו ש"ס) החינוך יהיה לעצם השתתפות במשחק.

  • אוקטובר 24, 2013

    דתי לאומי מודאג

    בחירות ראשונות כצופה מהיציע.
    1. מה הרציונל ב"לעודד אנשים להצביע"? ללכת לקלפי או לו זאת בחירה חופשית של האזרח.זכותו של אדם להחליט שפוליטיקה לא מעניינת אותו, זכותו להתלונן, או לא להתלונן.מה פתאום המדינה מתערבת בהחלטה? אולי תממנו קמפיין שיחנך אנשים למצוא חברים, להתחתן, לקרוא בשעות הפנאי.לקבוע עיתים לתורה.כל עוד הקלפיות נגישות וכל המידע על הבחירות זמין לכולם אני לא מבין ממתי המדינה החליטה לחנך אותנו (על חשבוננו)?
    יותר מזה אחוז הצבעה גבוה מעלה את הרף של כמות הקולות הנדרשת על מנת להבחר, מה שדורש יותר כסף לתעמולה, כך שבעקיפין הקמפיין להעלות את אחוזי ההצבעה משרת את המתמודדים העשירים יותר.
    2. כואב מאוד לראות את בנט ממשיך כאילו כלום.הוא היה צריך להסתובב היום בפנים נפולות ולהכות על חטא.בפועל אני מקווה שתיווצר סיעה מאוחדת עם הKKK שתשמר את עמדות הכח שהיו למפדל בעיריה הקודמת.
    3. הניצחון הזה הרבה פחות ברור והרבה יותר מודאג מהפעם הקודמת, הבא שיצליח לאחד את החרדים מאחוריו (משימה קשה אבל לא בלתי אפשרית), עשוי לנצח.

  • אוקטובר 24, 2013

    בן

    אין לי תלונות לנעמי צור, מה היא אמורה לעשות להגיד תודה על בעיטה בתחת ולשבת בשקט? אי אפשר לדחוק אותה ולצפות באותה נשימה שלא תפריע בשם הסולידריות.
    אותי מעניין כמה ברקת הפנים את השטח בנוגע לקואליצה,תיקים ופעילות מועצה עם אג'נדה לשם שינוי.
    מקווה שהרעש שהיה לטובתו בבחירות יופנה לטובת הסוגיות שהיה נוח לו להשקיט במהלך 4 שנות קדנציה(השנה החמישית כתמיד היא שנת בחירות ..)

  • אוקטובר 24, 2013

    עמית

    הרציונל פשוט- בניגוד לכל יתר הפעולות שציינת, דמוקרטיה תלויה בלגיטימציה המוענקת לה. אם פחות מחצי מהאזרחים בחרו זו בעיה. לא בכדי בבחירות למינהלים הקהילתיים הגדירו רף אחוז הצבעה מינימלי (סביב 20%).
    בנט- דמגוג נפוח. לגבי הניצחון- בהחלט מחייב צניעות ושינוי סדרי עדיפויות.
    בן- בדקתי בטאבו, כיסא סגנית ראש העיר לא רשום על שמה של נעמי צור, אין אפילו הערת אזהרה. לשיטתך אז גם מירב כהן הייתה צריכה להקים סיעת יחיד ולהתאבד.

  • אוקטובר 24, 2013

    דודו

    בן לא יעזור לך,
    לצערי וככל הנראה, נוזלים מסוימים של נעמי צור טעו במסלולם הפיסיולוגי ופנו לחלקים העליונים של גופה, אך לא בגללה, אלא בשל יועצות האחיתופל שלה שמכרו לה סיפורי בדיות.

    ישבתי עימה במשרדה טרם החלטתה הסופית להקים רשימת נשים, היא אמרה לי: "יש לי הצעות רבות ואני לא יודעת מה לעשות" השבתי לה "עלייך לקחת אותן ולהמשיך הלאה כי זה הדבר הנכון, ולדעתי אין לך סיכוי לעבור את אחוז החסימה". היא התעקשה שהיא מרגישה חופשיה ללכת עם האמת שלה ולא להיות כפופה להחלטות שנקבעות ע"י ראש העיר שלעיתים לא הסכימה עימן. אז היא אכן הלכה עם האמת שלה, שלמעשה הוכיחה ככל הנראה שיכולת ההשפעה שלה כסגנית ראש עיר בשנים האחרונות הייתה פחותה מאוד לעומת השפעתה הציבורית כמנהלת "ירושלים בת קיימא" וסניף החלה"ט בירושלים. לצערי בסופו של דבר מקרה זה מהווה כנראה סעיף נוסף בפרק הלא נגמר שצריך לצרף לספר "מצעד האיוולת" של ברברה טוכמן. נעמי צור עשתה מעשה לריסה גרשטיין ויוסי טל גן ב-2003 ומעשה גיידמאק ב-2008, כולם מתוך ידיעה שאין להם סיכוי!

  • אוקטובר 24, 2013

    בן

    חבר'ה, לעשות מה שניר אומר ולספוג זה ממש לא הדרך.. לשיטתכם גם אם מישהו נציג ראוי ובעל עשייה בעירייה אם הראיס בועט בו במורד הרשימה זה מקודש בשם הפוליטיקה ושישתוק. גם אם מירב לא הלכה להקים סיעה משלה היא אכן היתה צריכה לקבל סגנות, כך גם רחל עזריה בזמנו..ההפסד כולו שלנו. אני מאוד מקווה שברקת לא ימשיך במכירת כיסאות לחרדים על חשבון הנציגים שבאמת ראויים לכך גם בקדנציה הזו.

  • אוקטובר 24, 2013

    נעם

    אם תסתכל על מקרה המבחן של גוננים, תראה ששאלת ההזנחה היא די רצינית. בקטמון ט', שנראית מאוד לא טוב, בלשון המעטה, ברקת קיבל משמעותית פחות משאר הקטמונים. אפשר להתווכח על מה הוא יכול לעשות או לא לעשות בשכונה מבחינת ניקיון וסדר (וכנראה שאלא אם כן יהרסו אותה ויבנו מחדש, שיכוני הרכבת הבלתי נגמרים תמיד יראו גרועים), אבל בהחלט יש לזה משמעות מבחינת התושבים. ובכלל, מבחינת ניתוח קשה מאוד להתייחס לגוננים כמקשה אחת, יש הבדל משמעותי בין האזורים השונים בה. לא דומה רחוב בר יוחאי לרחוב בן יועזר, ולא דומה רחוב הורקניה לרחוב ניקנור.

  • אוקטובר 24, 2013

    עמית

    בן- נעמי צור לא קיבלה מה שרצתה מברקת והלכה לנסות את מזלה לבד? לגיטימי. קרה גם בבית היהודי. אבל היא לא ראתה בסקרים ובשטח שהיא אפילו לא קרובה לאחוז החסימה? אפילו לא גירדה את מחציתו מלמטה. עם נתונים כאלו היא יכלה שבוע לפני הבחירות להגיד יפה שלום ולשמור את המנדטים אצלנו בתוך המחנה.

  • אוקטובר 24, 2013

    אלית

    לגבי נעמי צור, לי זה די ברור שהיא הייתה מודעת לעובדה שהיא לא תעבור את אחוז החסימה אבל נשארה במירוץ כדי לקבל את המימון לקמפיין שלה. עצם הריצה שלה היא בעיניי פאתטית, שלא לדבר על הרעיון של מפלגת נשים (עם גבר אחד) שהוא הזוי ואני שמחה שנכשל.
    אני עדיין חושבת שאני צודקת בתיאוריית שכונות הפריפריה המוזנחות שפיתחו אדישות ולכן לא יצאו להצביע, ושווה גם לבדוק מה היו שם אחוזי ההצבעה לליאון- אולי הייתה שם הצבעת מחאה גדולה יותר מבשכונות אחרות. זה יכול להבהיר כמה עניינים ולעזור לברקת לכוון את המדיניות שלו לקדנציה הקרובה, שכבר הוכרזה כממוקדת שכונות.
    לעניין אחוזי ההצבעה- דיכאון גדול. ממש לא מעניין אותי מה היו אחוזי ההצבעה בתל אביב- איי קודנט קר לס. מבחינתי הבחירות בירושלים היו מצב חירום ואני לא מבינה איך אנשים הרשו לעצמם לא לצאת ולהצביע. בא לי לעבור בית- בית ולהוריד סטירה לכל מי שלא הצביע.
    מסכימה עם מיכל בעניין החינוך, צריך להתחיל כבר מחר עם ילדי הבר מצווה שיצביעו בפעם הראשונה בבחירות 2018 ובכלל לחשוב איך מגיעים לכל בית בעיר הזאת כדי שייצאו להצביע.

  • אוקטובר 24, 2013

    אילן

    מתי נתחיל לעקוב אחרי התפתחות הקואליציה החדשה? ואולי אנחנו צריכים להשמיע קול ציבורי מטעם ירושלים האחרת על ההרכב הרצוי של הקואליציה?

  • אוקטובר 24, 2013

    מריק

    טוב היא יוזמה פוליטית מאוד חשובה ומהפכנית, שעבדה יפה בבית שמש. אגב, מה קרה ל"טוב" ברשויות אחרות בארץ. כנראה שעוד מוקדמת מדי עבור ירושלים. אולי לנוכח הפלורליזם הגואה בציבור הדתי לגווניו בירושלים, דווקא אצל החרדים בלוק חזק יותר של שמרנות? בכל מקרה, הציבור שלנו חייב לעודד יוזמות כמו "טוב" ודומיהן, אחרת אין לנו עתיד בעיר הזו. אגב, הבנתי שמי שהוביל את טוב בירושלים, לא היה א גרוייסע מציאה..

  • אוקטובר 24, 2013

    פיפרנו

    עמית, הניתוח שלנו בינתיים כולל את גוננים וגבעת מרדכי יחד (את החלוקה נעשה בימים הקרובים), אבל התוצאות די מעניינות:
    ברקת: 7772, ליאון: 3016 ואפשטיין: 98.
    במועצה: אגודה: 402, התעוררות:1341, הבית היהודי:789, ירושלמים: 1655, הליכוד: 779, מרצ: 597, ירושלים תצליח: 2496, טוב: 47, בני תורה: 92, פ"ז: 20, אומץ לב: 155, ירושלים מאוחדת: 645, איובי: 167 ושס: 1660.
    מין הסתם, כשנעשה חלוקה מסודרת יותר, נראה שהמפלגות החרדיות והדתיות היו יותר חזקות בגבעת מרדכי (אולי חוץ משס) ושגוננים הצביעה די בגדול לירושלמים, ירושלים תצליח והתעוררות.

  • אוקטובר 25, 2013

    עמוס

    מסכים עם בן לגבי נעמי צור וגם עם עמית ודודו. היחס של ברקת היה משפיל ומבזה, ממש כפי שהיה לאנשים אחרים במקרים אחרים (רחל עזריה למשל), והוא לא יכול היה שלא להיענש על זה. נעמי צור לא היתה צריכה להסכים לבעיטה הזו אבל היתה צריכה למצוא דרך להתאחד עם ירושלמים ולא לרוץ לבד, ולפרוש אם ידעה שהקולות שתקבל ילכו לפח. שתי התנועות היו מרוויחות מכך, ויותר חשוב – העיר היתה מרוויחה. חבל לי על נעמי צור. לא מגיע לה ולא מגיע לנו. דודו – אין לזה קשר למידת ההשפעה שלה כסגנית אלא לקהל היעד הפוטציאלי ולאסטרטגיות הצבעה. אני לא בטוח שאם קובי כחלון היה רץ לבד היה מקבל יותר. אגב, ההערה אודות מסלולם של הנוזלים ממש לא במקום לטעמי.
    הפדיחה הגדולה – עופר איובי, ללא קמפיין וללא נוכחות (חוץ אולי מבגילה) – קיבל 50% יותר קולות מנעמי צור.

    ההערה לגבי מאיר תורג'מן ממש נכונה. לתת לו לזרוק אבנים מבחוץ היה עולה לברקת בהרבה קולות. נקווה שיהיה סגן נורמלי.

  • אוקטובר 26, 2013

    עמית (אחר)

    הסכם העודפים שהכניס את אריה קינג על חשבון מנדט חמישי לברקת –
    http://rotter.net/forum/scoops1/56500.shtml

    אוף…

  • אוקטובר 27, 2013

    מיקי

    לגבי השכונות המוזנחות – זה יכול להיות אבל יש תופעה כלל ארצית של המעמד הבינוני-נמוך הספרדי/מזרחי שפחות ופחות הולך להצביע. זה היה ברור בבחירות לכנסת והקורבן העיקרי הוא הליכוד ברמה הארצית, הימין בכלל. אלה כל האנשים שאומרים "כולם מושחתים וכוו", וכל דברי ההבל האלה.
    מצד אחד זה ממש מעצבן שכאשר יש פוליטיקאי ישר, ערכי, בעל חזון, ושהוכיח עשייה, ועוד מולו עומד התגשמות השחיתות בפוליטיקה, אותם מקטרים מקצועיים לא הולכים להצביע.
    מצד שני, ברקת אכן לא נתן להם להרגיש שינוי באמת. אני כן חושב שהוא חולל מהפכה ושעוד נראה אותה בשנים הבאות אבל כל האנשים האלה רוצים להרגיש את זה תכל"ס.
    יש לי חבר כזה, דווקא אשכנזי ושהצביע ברקת בסוף אבל בקושי. הוא חי בהר חומה. הוא הולך לעבוד כל יום בשכונה צפונית של העיר, וחוזר הביתה כל ערב וזהו. זה כל ההיכרות שלו עם ירושלים. הוא לא יוצא למסעדות – דווקא הוא לא עני בכלל אבל זה לא מעניין אותו -ֿ לא יוצא לא אירועי תרבות – הוא חרד"לי -ֿ לא חי את העיר. עבורו, ברקת לא עשה כלום בכלל. אני בתוך תושב בקעה דווקא מרגיש היטב את השינוי אבל לא יכולתי לשכנע אותו. תודה לאל שהוא שונא את אריה דרעי.
    ציבור גדול בעיר לא הרגיש את השינוי ולא חשב שזה שינה שום דבר מי יישב בעירייה. זו טעות נוראית שכמעט חיסלה את העיר. על זה צריך לעבוד.

  • אוקטובר 27, 2013

    עמוס

    עוד כמה שורות תחתונות:
    1. יש איחודים שמגדילים את העוגה ויש כאלו שמקטינים אותה: לירושלמים ולהתעוררות לא היה עכשיו מה לרוץ יחד; בטוח שלא היו מקבלים ותר משישה מושבים. לעומת זאת האיחוד של שקדי עם קינג הכניס את ה-KKK, ואם נעמי צור היתה מתאחדת עם ירושלמים שתי התנועות היו מרוויחות. על התרומה של תורג'מן לברקת כבר כתבת, וזה באמת היה איחוד בעל ערך מוסף גבוה לשני הצדדים. המקרה של החזית שהקימה מרצ היה שונה בגלל הכישלון של מרצ להשתמש בקמפיין שלה ביתרונות של הגופים שרצו אתה.

    2. לא צריך להגזים בקשר למחיקת הערך של הליכוד: להזכירכם, הליכוד רץ בשני ראשים – ירושלים תצליח והליכוד ביתנו; שלושת המקומות שאחרי ברקת ברשימה שלו הם אנשים ליכוד מוצהרים ומוכרים, ויחד הם קבלו חמישה – כמעט שישה – מושבים. מי שבאמת נמחק זו מפלגת העבודה, שבקדנציה הקודמת ישבה על שני כסאות של "ירושלים תצליח". אנשי העבודה היו מעורבים בקמפיין של מרצ-העבודה, אבל לא ראו אותם בחזית כמעט וכעת הם רחוקים מהמועצה.

    3. מספר הנשים חברות המועצה הצטמצם ב-50%. היו הרבה מועמדות, מעט מהן נכנסו. הפסד שלנו.

    4. עמית, צפית ל-landslide והתוצאות היו רחוקות מזה. ברקת ניצח על חוט השערה. הסרת מועמדות של אפשטיין ("ירושלים צריכה קצת יותר כיפה") ברגע האחרון, עוד כמה קולות חרדיים לליאון והתוצאות היו נראות לגמרי הפוכות. ברקת אכן מחוייב לחשבון נפש רציני, ואל לו לנוח על זרי הדפנה.

    5. לא סופרים פתקים לבנים/צהובים ריקים אבל היו לא מעט כאלו (רובם מן הסתם של חרדים, אבל לא כולם). לא מעט סרבו להשתתף במשחק בו אין להם בחירה אמיתית. העדר אלטרנטיבה בין ליכודניק א' לליכודניק ב' מביא לכך שבהרבה תחומים לא היה דיון רציני במהלך תקופת הבחירות, והרבה נושאים עקרוניים הוסטו, הושתקו או נשארו בחושך. מה שנשאר זה המאבק על קולות החרדים. יש מי שמרוויחים מהמצב הזה, אבל הכלל מפסיד. גם כאן – בחינה מעמיקה של המציאות לא תזיק לניר ברקת.

    6. חידה: מי יהיה חבר המועצה של הליכוד? אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שהראשונים ברשימה והמהגרים לאחרונה לעיר – ליאון ואמסלם – לא יישארו בעיר כדי לשרת את העם מהאופוזיציה (או מהקואליציה). יש סיכוי לא רע לדעתי לאפקט דומינו שיביא לכיכר את שקלאר או את … (הפתעה! הפתעה!) … אלישע פלג.

    7. נעלם מבינתי: מה עשה רמי לוי בעשר שנותיו כחבר מועצה שהותיר כזה רושם אשר הקפיץ אותו למקום שני אחרי ברקת? מה יקבל ומה יעשה עם המקום המכובד הזה, שהיה עלול לעלות לקובי כחלון בכסאו במועצה?

    8. חמש השנים האחרונות היו חלון הזדמנויות מיוחד של הציבור הכללי. לא בטוח שעם מועצה חרדית יותר, נשית פחות, חילונית פחות, ובלי נעמי צור שקדמה יוזמות של פתיחות, שקיפות והקשבה החלון הזה יישאר פתוח.

    9. לא קשור, אבל לאן נעלם ערן? נח על זרי נצחונו המשפטי על אגד?

    • נובמבר 5, 2013

      ערן טרבלסי

      ערן עושה את שביל ישראל ומתעדכן במה שקורה כאן רק לעתים רחוקות 😛

      • נובמבר 6, 2013

        עמוס

        כל הכבוד (ברגל או באגד? 🙂

  • אוקטובר 28, 2013

    מיקי

    למפלגת העבודה הייתה רק נציג אחד במועצה – חיליק בר, שהיה עסוק בפוליטיקה הארצית בעיקר ונבחר לכנסת.
    אכן מחיקת העבודה מהמועצה היא סיפור מעניין אבל זה התחיל מזמן – הם רצו עם ברקת כבר ב- 2008 ולא העיזו ללכת לבד כבר אז. הם רצו עם מר"צ כשותפה הזוטרה שכמעט החביאו אותה והיה ברור שהם לא יכניסו אף אחד.

  • אוקטובר 28, 2013

    עמוס

    כתבתי את זה ביום שישי אבל משום מה זה לא פורסם. מנסה שוב:

    מסכים עם בן לגבי נעמי צור וגם עם עמית ודודו. היחס של ברקת היה משפיל ומבזה, ממש כפי שהיה לאנשים אחרים במקרים אחרים (רחל עזריה למשל), והוא לא יכול היה שלא להיענש על זה. נעמי צור לא היתה צריכה להסכים לבעיטה הזו אבל היתה צריכה למצוא דרך להתאחד עם ירושלמים ולא לרוץ לבד, ולפרוש אם ידעה שהקולות שתקבל ילכו לפח. שתי התנועות היו מרוויחות מכך, ויותר חשוב – העיר היתה מרוויחה. חבל לי על נעמי צור. לא מגיע לה ולא מגיע לנו. דודו – אין לזה קשר למידת ההשפעה שלה כסגנית אלא לקהל היעד הפוטציאלי ולאסטרטגיות הצבעה. אני לא בטוח שאם קובי כחלון היה רץ לבד היה מקבל יותר. אגב, ההערה אודות מסלולם של הנוזלים ממש לא במקום לטעמי.
    הפדיחה הגדולה – עופר איובי, ללא קמפיין וללא נוכחות (חוץ אולי מבגילה) – קיבל 50% יותר קולות מנעמי צור.

    ההערה לגבי מאיר תורג'מן ממש נכונה. לתת לו לזרוק אבנים מבחוץ היה עולה לברקת בהרבה קולות. נקווה שיהיה סגן נורמלי.

  • נובמבר 1, 2013

    דודו

    עמוס,
    אתה מצפה ממני לתפקד באופן חלקי כסנגור של אנשים מסויימים אבל אסנגר רק על עצמי אבל בכל זאת כמה תהיות.

    לא הבנתי את המשפט "והוא(ניר ברקת) לא יכול היה שלא להיענש על זה". ראשית כל מי קבע שנעמי צור דוברת אמת בסיפור הזה? אינני קובע עמדה לכאן או לכאן אבל, לעצור רגע, לאחר היכרות של 7 שנים לערך עם ניר ברקת מעולם לא שמעתי אותו מתבטא בסגנון הזה.
    גם לריסה גרשטיין בחרה "להעניש" את ניר ברקת בשנת 2003 כאשר מימנו לה את הריצה לראשות העיר, כל זאת לכאורה.
    הייתה ביקורת רבה על תפקוד הסיעה של ראש העיר בקדנציה האחרונה, יש כאלה שהביקורת המופנה נגדם מוצדקת יותר או פחות, אך הביקורת הזו חלה גם על נעמי שהיא אישה יקרה ופעילותה חשובה אבל החלטות מתקבלות בוועדות הסטטוטוריות שאליהן לא הגיעה די כסגנית ראש עיר, ולא מתקבלות בועדות שכל תפקידן זה ונטילציה וללא מעמד סטטוטורי.

    חוכמה שלאחר מעשה אך לא רק, למה שירושלמים יתאחדו עם נעמי צור? הרי כולם ידעו שנעמי צור לא תעבור את אחוז החסימה ומנגד כולם ידעו שירושלמים ישיגו 2-3 מנדטים לפחות. אז מדוע ירושלמים צריכים לתת מנדט לסיעה שבקושי הגיעה לרבע מנדט?

    הבינאריות הבנאלית – עצם העובדה שאני טוען כלפי מישהו או מישהי אין משמעותה כי אני חושב שקובי כחלון היה מגיע להישג טוב יותר, איזה מן טיעון זה בכלל?. כבוגר מפלגת הליכוד, לטוב או לרע, דבר אחד יש לקובי שלנעמי אין – חושים פוליטיים מחודדים והבנה פוליטית – הוא לא היה יוצא למסע התאבדות עצמי בשם "האמת שלו" וגם אם כן הוא מבין מה המשמעויות של מגמות שמופיעות בסקרים.
    תרצה או לא, נעמי צור הולכה שולל ע"י הצוות שהקיף אותה אשר גרם לה להבין שהיא מסוגלת להיכנס למועצת העיר.

  • נובמבר 3, 2013

    בן

    בסופו של יום ברקת הרכיב רשימה שמשאירה את קובי כביצועיסט היחידי בה וכל השאר פוליטיקה. גם אם היה רוצה להמשיך להתמודד בקדנציה הבאה- סיעה שיבחרו בה,לא תהיה לו.

  • נובמבר 4, 2013

    עמוס

    דודו, אתה צודק שכחלון לא היה מנסה לרוץ לבד. אתה טענת שהשפעתה כסגנית לא היתה משמעותית; הטענה שלי היתה שאין קשר בין השפעתה לבין מספר הקולות שקיבלה, וגם אם מישהו בעל השפעה שאין חולקים עליה היה רץ לבד סיכוייו להיכנס היו נמוכים.
    הדבר השני שטענתי היה שיש איחודים שגדולים מסכום חלקיהם ואחרים שקטנים מהם. בלי הריצה המשותפת של התעוררות וירושלמים ב-2008 אף אחד מהם כנראה לא היה נכנס, ולא היה כאן גם היום. אני מאמין שחיבור של נעמי צור עם תנועה קרובה אחרת היה יכול להיות גדול מסכום חלקיו, כי היה מושך קולות שכרגע נמנעו מצור בשל החשש המוצדק שלא תיכנס.
    בפועל, אם נעמי צור היתה מעניקה לירושלמים את הקולות הבודדים שחסרו להם למנדט נוסף היא כבר היתה מכסה את המנדט שלה. לדעתי יש סיכוי לא רע שהיא היתה יכולה להביא אתה אחד נוסף. אם היתה מוצבת במקום החמישי אצל ברקת אולי היתה נכנסת באותה צורה, אבל אם היתה מוצבת נמוך יותר עדיין רוב הסיכויים שהיתה בחוץ היום, כך שמבחינתה האישית כנראה שלא היה לה מה להפסיד.

    בכל מקרה כל הניתוחים האלו הם כבר לחלוטין לא רלוונטיים. הקואליציה המתרקמת היא הדבר המייאש הבא. הקמפיין הגזעני של שקדי וקינג השיא להם דיווידנדים נאים, גם התמיכה בליאון כנראה שלהם לא הזיקה, וההרגשה האישית שלי היא שחמש השנים האופטימיות הן לגמרי מאחורינו. החדשות הטובות הן שכנראה זה לא יוכל להיות גרוע כפי שזה נראה עכשיו.

  • נובמבר 5, 2013

    החיידק הידידותי

    ועוד שורה תחתונה בהקשר של ההצבעה לליאון בשכונות ובהמשך למה שמיקי כתב. ירושלים היא עיר עצומה והתכנון שלה על גבי שלוחות וגבעות מרוחקות מהמרכז, ללא רצף אורבני, יוצר מצב של ניתוק פיסי ופסיכולוגי. לא פלא שתושבי הר חומה, גילה או פסגת זאב לא מרגישים שהם קשורים לעיר, כי בתכל'ס הם באמת גרים בעיר אחרת. לכן החלטות שנוגעות לירושלים, לאו דווקא נוגעות אליהם.
    לפני איזה כמה שנים היתה תכנית של ברקת להקמה של מינהל רובעי, שאמור להיות עם תוקף לנהל אזורים בעיר (בשונה מהמנהלים הקהילתיים). לא זוכר למה הדבר הזה נתקע בשלב מסויים (אולי שוב בגלל דודי אמסלם) אבל הרעיון הזה היה יכול אולי קצת להקל על התחושה הזו שיש ירושלים אחת שהיא במרכז בגבולותיה ההיסטוריים עד 67, ויש את כל השאר.

  • נובמבר 6, 2013

    עמוס

  • נובמבר 6, 2013

    בועז

    החלוקה לרובעים חיה ובועטת. לכל רובע יש מנהל, מתכנן וכו'.
    למיטב ידיעתי רק אחד מהרובעים לא אויש.

  • נובמבר 10, 2013

    גלית חתן

    אז זה הפוסט שבו כולם נפגשים?
    (מודה שחסר לי משהו בפורמט החדש של "ירושלים האחרת" – לא ברור היכן מתקיים המפגש התקתוקי, ואיפה בדיוק הכיכר הוירטואלית).