שוטף פלוס

הקלישאה אומרת שהבחירות האלו הן המשעממות ביותר מזה זמן רב. לא מסכים. איחוד ליכוד-ביתנו מלחמות ליכוד-בנט, ליברמן-דרעי, עריקת פרץ ומצנע, הפרישה של ברק והנסיקה של בנט חוללו לא מעט דרמות. אולי רף הריגוש של העיתונאים עלה מאוד. דווקא נראות לי בחירות מעניינות בהחלט ולדעתי התוצאות עוד יפתיעו. כמה מחשבות בענייני הבחירות הקרבות:

1. מתישהו יגיע הזמן שמפלגות השמאל ינסו אשכרה לשכנע מצביעי ימין להצביע להן ולא לגנוב את מי השמאלנים של המפלגות האחרות?

2. החרדים בבעיה. האלקטורט החרדי גדל אבל המנדטים בירידה. וכשאין מנדטים גם הויכוחים על רוטציות בין הפלגים מחריפים, המטות משותקים, השטח יבש, המנדטים שוב יורדים וחוזר חלילה.

3. ש"ס בכלל בבעיה. דרעי חזר אבל אף אחד לא מתרגש, לא משנה כמה ססטוסים סטייל נפתלי בנט הוא יעלה לפייסבוק. הסקרים מבשרים על ירידה קלה. יש מצב שש"ס תכה אותם כהרגלה ותשמור על כוחה. בשביל זה הוא חזר? לא זאת בלבד, המודל העיסקי קורס לנגד עיניהם של עסקני ש"ס. החברה הליטאית שהם כל כך התאמצו לשכפל מתפוררות לאיטה כמה חודשים אחרי מותו של הרב אלישיב. החרדים העובדים מרימים ראש, קרב ירושה מכוער ורווי אלימות. בש"ס שמו לב שמר"ן לא נהיה צעיר מיום ליום ואצלם החצופים מרימים את הראש בעודו בחיים ומתמודדים נגדה. לאיזה גיהינום הם יפלו כשהרב כבר לא יהיה בסביבה?  כמובן לשיתוק במחנה החרדי השלכות חשובות לנו בהקשר המוניציפלי. כל עוד הציבור שלנו יבוא להצביע ולא יתפצל.

4. למה לעזאזל המפלגות מתנהגות כאילו אלו עדיין בחירות ישירות? הנבחרות מוחבאות, גם הטובות שבהן.

5. בוקר טוב יחימוביץ' על ההצהרה שאת תהיה או ראשת ממשלה או ראשת אופוזיציה.  אם היית אומרת את זה 3 חודשים מוקדם יותר אולי היית במקום אחר היום. בליכוד מדליפים בלי סוף שנתניהו בוחן יעדיף קואליציה עם לבני ולפיד במקום עם בנט וש"ס. נראה לי קשקוש ומהלך שקוף להחלשת מפלגת העבודה. בכלל, נראה לי שהתקווה של יחימוביץ' כרגע היא לקבל יותר מנדטים ממה שיקבלו התנועה ויש עתיד במצטבר. אם לבני ולפיד יקבלו יותר- היא כבר לא המפלגה הגדולה ב"גוש"  ומצבה מסתבך.

6. ההימור שלי? ליכוד ביתנו-33, עבודה-19, יש עתיד- 12, בית יהודי -12, התנועה-10, ש"ס 10, מרצ- 6, יהדות התורה-5, חדש-בל"ד-רעמ-תעל- 11, קדימה -3. שוויון בין הגושים. יומו המאושר של שאול מופז.

 

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



67 תגובות

  • ינואר 16, 2013

    דודו

    סליחה לא קשור,

    אבל תהנו

    http://www.firststation.co.il

  • ינואר 16, 2013

    ערן טרבלסי

    דודו, תודה.

    בעניין אחר:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4253755,00.html
    חוק טוב כמובן, אבל נקווה שלא יפגע בשרובר או בסינמה סיטי.

  • ינואר 17, 2013

    עודד

    א. זה שיש מישהו (הרבה) שמצביע ליאיר לפיד, אדם שכל מה שהוא יודע זה לדבר (טוב, גם לכתוב) ולמרוח ג'ל זה מעורר השתאות. מישהו יודע מי הוא מס' 2 או 3 ברשימה? מתי יאיר לפיד ישב מול עשרה אנשים וקיבל החלטה ביצועית? מתי הוא עשה חושבים על חוק חדש?

    ב. הידיעה על חוק הפופ-קורן קצת ישנה (יולי), בינתים לא שמעתי על בתי קולנו שקרסו- להיפך, גלית ח. סיפרה שפותחים עוד מתחם בנתניה. כרגיל- בעלי העסקים למניהם מנסים להפחיד. למישהו יצא לראות אזרחים נכנסים לקולנוע עם פופקורן מהבית? לי דוקא יצא, אי שם בשנות התשעים, בשקית שחורה בתוך תיק. בקיצור, החוק לא ישנה שום דבר. מי שרצה אכל כבר קודם.

    הגיע הזמן שמישהו יעשה מעשה אמיתי- למשל להוריד גשם. מה פה קורה פה? היובש הורג אותי.

  • ינואר 17, 2013

    בן

    גם לא קשור אבל חשוב..: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4333872,00.html

  • ינואר 18, 2013

    עמית (אחר)

    קשור מאוד. לא יודע אם זה טוב או רע, אבל הם לא ייעלמו אם נפסול את קבוצות הרכישה שלהם. אם לא בחריש אז במקום אחר, אולי יותר קרוב לבית שלנו… בכל אופן ניסיון העבר מוכיח שערים מעורבות (חרדים ולא חרדים) הן מתכון לבעיות ותסיסה חברתית.

  • ינואר 18, 2013

    בן

    אם לא נוותר להם מראש על הדיור הנגיש כמו בחריש..הם יגלו שללבוש שחור לא מסדר לך הנחות וצריך לצאת ולעבוד בשביל זה..מבחינה הזאת זה סימן טוב..

  • ינואר 18, 2013

    ערן טרבלסי

    "בכל העיר" פרסמו כתבה על התפלגות ההצבעה בירושלים במערכות הבחירות האחרונות (הארציות). מישהו יכול להעלות לכאן את הנתונים?

  • ינואר 18, 2013

    הראל

    דודו! הייתי בשבת שעברה ליד הבור של מרכז שרובר ומה שראיתי הוא…. בור מאוד עמוק ומלא מים. לא עובדים שם. השער נעול במיליון שרשראות וברור לגמרי שאין שם בנייה שמתקדמת לאנשהו. מה נסגר?

  • ינואר 18, 2013

    דודו

    הראל,
    אתה מוטרד?

  • ינואר 19, 2013

    החיידק הידידותי

    לא קשור

    עוד עדות מצמררת על מה שעובר על מרכז העיר. על מסעדת "פוקצ'טה", בין היחידות שפעלו בשבת במרכז העיר, תלוי השלט: "כאן יפתח בקרוב סניף של שיפודי התקווה. למהדרין".

    מלבב

  • ינואר 19, 2013

    ערן טרבלסי

    זה כבר פשוט זוועה.

    מישהו צריך להתעורר.

  • ינואר 19, 2013

    ערן טרבלסי

    הכי נורא זה שאלה מקומות ששרדו את האינתיפאדה ואת המשבר הכלכלי, ומה שהצליח להרוג אותם זה מצבו הנוכחי של מרכז העיר.

  • ינואר 19, 2013

    עודד

    שמתם לב שחוץ ממקדונלדס אין בעצם שום מקום שאפשר לשבת במרכז העיר עם ילדים בשבת? אפשר כמובן להכנס לצ'אקרה ולהפרד מ500 שקל. פעפ ספגטים היו אופציה פופולארית אבל הם שינו את התפריט והם ממש לא מסבירים פנים לילדים- אפילו קטשופ אין.

  • ינואר 20, 2013

    עמית (אחר)

    מה הבעיה עם ספגטים? יש שם לא מעט משפחות עם ילדים בשבת ולא נראה שהם סובלים במיוחד.

  • ינואר 20, 2013

    גלית חתן

    דודו, בשורות מעולות. האתר מרשים, וסימנתי לעצמי: שווה בדיקה בהחלט. מקווה שהמציאות בשטח תואמת את התמונה היפה שמוצגת האתר.

    החיידק, פליז תגיד שזה לא נכון והקדמת את 1 באפריל 🙁

    עודד, חראם על הילדים, למה לעשות להם את זה ולקחת אותם לצ'אקרה? עדיף לפוקצ'ה בר.

  • ינואר 20, 2013

    ערן טרבלסי

    טוב, אני רואה שאף אחד לא מפרסם. אקנה מחר את העיתון.
    מישהו לפחות יכול לומר מה תוצאות הסקר ב"זמן ירושלים"?

  • ינואר 20, 2013

    עודד

    ערן- יש לי את העתון, אעלה את הנתונים יותר מאוחר.

  • ינואר 20, 2013

    החיידק הידידותי

    צר לי. גם אני הייתי שמח להתבדות. גם אני שפשפתי את עניי מספר רב של פעמים, ואז הרכנתי את ראשי בתדהמה. אוקסימורון שלומציון

  • ינואר 20, 2013

    עמית

    ראיתי במו עיני את השלט על הפוקצ'טה. חרא על המזל שלנו.

  • ינואר 20, 2013

    עמוס

    עודד – מקדונלד'ס מקום לשבת בו? ועם ילדים???

    גלית – פוקצ'ה בר עוברים למושבה והופכים כשרים. לא הייתי – אבל נראה לי שלינק גם מתאים לילדים, לא?

  • ינואר 20, 2013

    עודד

    ערן- אין שם נתונים חדשים, רק את החדשה המרעישה והמפתיעה- ירושלים ימנית. זאת על פי תחושות בטן של מבחר מומחים וגם ע"פ תוצאות בחירות קודמות. בקיצור- לא סתם זה בעמוד 50.

    בעניין ספגטים- אין מנות ילדים, פיצה בארבעים-חמישים זה לא סביר בעיני לילד. מה שהולך ברוב המקרים זה שניצל וצ'יפס, אין מה לעשות. תוסיף על זה מבנה עם מעקות זכוכית ומדרגות לשירותים והסיפור סגור. לערב עם אשתי אשקול בחיוב אבל לא לבילוי משפחתי. לזכותם ייאמר שזה התפריט בכל הרשת. נראה לי שמה שצריך במרכז זה שיפודיה פשוטה, המקומות האלה הומים בכל הארץ בשבתות.

  • ינואר 20, 2013

    עודד

    עמוס- מקדונלדס כן, אם לא אכפת לך להאכיל את הילדים קרטון בלחמניה וצ'יפס במלח. באים אוכלים הולכים.

  • ינואר 20, 2013

    עמית

    תוהה לאן השיח בבלוג יוסיף להידרדר.

  • ינואר 20, 2013

    מיכאל, בית הכרם

    עודד, לא יודע אם זה עונה על ההגדרה שלך של שיפודיה פשוטה, אבל בקיץ האחרון הופתעי לגלות על מינרט – מסעדה לבנונית פתוחה בשבת החבוייה בתוך פסאז' בקצה התחתון של שלומציון.

    http://www.gojerusalem.co.il/item_416/%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%A8%D7%98

  • ינואר 20, 2013

    דודו

    מחזיר אתכם לדיונים שניהלנו על זהות מרכז העיר ורחוב שלומציון בפרט, ולטענתי שלאוכלוסייה החילונית בד"כ יש מרכז בילוי אחד שבולט בכל פעם. רחוב שלומציון אט אט חוזר לתפקודו בעיקר כרחוב של עסקי יום או עסקי לילה שמרביתם כשרים.
    העובדה שפוקצ'טה שרדה עד עתה היא תעודת כבוד וזה כאמור 5-6 שנים לפחות אחרי שהרחוב ירד מגדולתו. אכלתי שם בערב שישי לפני כחודש וחצי, המקם היה מפוצץ, המלצרים פשוט לא תיפקדו ולא עמדו בעומס, אבל באמצע השבוע המקום יחסית דל במבקרים. לאחרונה שמעתי שהם נמצאים בקשיים ומנסים לצאת משם. ואני שוב טוען פריחתו של שוק מחנה יהודה נתנה מכה קשה בעיקר למרכז העיר במקום להשפיע עליו לטובה.

  • ינואר 20, 2013

    דודו

    הראל,
    אל תהיה מוטרד או מודאג, הכל בסדר. קרן שרובר בהתארגנות לתחילת עבודות ואמורים להתחיל בעבודות קונסטרוקציה בשבועות הקרובים. הם גילו שיצטרכו לבצע מספר שינויים קטנים עקב דרישות כיבוי אש, בטיחות ועוד ולכן טרם החלו לעבוד.
    זה מתקדם בסדר גמור ולפי התכניות.

  • ינואר 20, 2013

    בועז

    אני הייתי מציע לנסות את "בורלא" בשבת בקינג ג'ורג'.
    מנות זולות, טעימות, של טאפאס, שמתאים גם לילדים. המנות נדיבות יחסית לטאפאס.

  • ינואר 20, 2013

    הראל

    אבל דודו, אם שלומציון ירד מגדולתו בתחום הקולינריה הלא-כשרה בגלל מתחם מחנה יהודה, איך זה מתיישב עם העובדה שגם המסעדות הלא כשרות באזור מחנה יהודה סגורות בשבת?

  • ינואר 20, 2013

    ערן טקבלסי

    הראל,
    כי באמצע השבוע אנשים הולכים לאכול במחנה יהודה – בכשרות ובלא כשרות, ומסעדה בשלומציון לא יכולה להתקיים רק ממי שמגיע אליה בשבתות. זה גם ההיגיון שעומד מאחורי כרטיס "ירושלמי חופשי" – לעודד אנשים לאכול במקומות שפתוחים בשבת גם באמצע השבוע. למרבה הצער, מפעילת היוזמה (שרית) בחו"ל, ולא ברור אם בכלל תחזור.

  • ינואר 20, 2013

    גלית חתן

    פוקצ'ה בר הופכים כשרים ועוברים למושבה? אבל למה? מי איים עליהם? הרי המקום הזה מצליח כל השבוע (מי שמצליח גם בימי ראשון, כמוהם, ראוי להערכה). בצירוף סגירת פוקצ'טה, זה נראה כמו מהלך נואש של הבעלים. שמייאש אותי בחזרה, וכמו שאני רואה פה, לא רק אותי.

    אז ייבחר מישהו בבחירות, והמדינה תזוז מילימטר במקרה הטוב. אבל המצב פה נהיה פקקט… ומי שמכיר קצת את הבלוג שלי יודע כמה אני מנסה להוכיח – בעיקר לעצמי – שזה בדיוק ההפך.

    ואפרופו זה – ערן, לא הצליחו למצוא אף אחד אחר שיתפעל את היוזמה? מה זה פה, התיישבות חומה ומגדל שכל אחד חשוב לתחזוקה, ואם הוא איננו אז חלק מתפרק?

  • ינואר 20, 2013

    ערן טרבלסי

    גלית,
    אני מניח שפוקצ'ה בר היו מאוד רוצים להישאר שם, אבל למרבה הצער הולכים להרוס את הבניין עצמו (שזה חבל בפני עצמו – בניין יפהפה). לא יודע מה הולך להיות שם במקום, אולי דודו יכול לדווח. ממה שהבנתי, גם הכשרות במושבה היא בניגוד לרצונם ובשל אילוץ של בעלי הבניין שם שאינו מוכן לפתיחה בשבת. אגב, אולי גם כל המעבר למושבה והמיתוג הכשר מהווים בפני עצמם מניע לסגירת פוקצ'טה.
    המצב לא נהיה פקקט – התחנה, והנסן בדרך, ובהמשך גם שרובר (שכולם יהיו פתוחים בשבת). בקריית-יובל אני אופטימי, וגם בעוד איזורים. מה שנכון הוא שהמצב במרכז העיר נהיה פקקט, שזה קצת אירוני – בעבר מרכז העיר היה כמעט נקודת האור היחידה, ודווקא כשדברים אחרים מתחילים להשתפר הוא הופך לכזה מסכן.

    אני חושב שזה קשור גם לזה ש"ירושלים חופשית" (ונדמה לי שגם הארגון הארצי – "ישראל חופשית") די נעלמו, או הורידו הילוך, והם אלה שעמדו מאחורי היוזמה הזו. כך שגם אין מי שיחפש מחליף. מה שכן, עד כמה שידוע לי בעלי העסק הרלוונטיים עדיין מכבדים את הכרטיס, אז נצלו אותו.

  • ינואר 20, 2013

    מיכל

    אני אגלה לכם בסוד שאנחנו בראשיתו של מיתון. נאמני הבלוג עוקבים בדריכות אחרי עסקים הפתוחים בשבת, אבל המון עסקים נוספים כשרים, למהדרין, נסגרים אף הם. המון עסקים למהדרין בכנפי נשרים נפתחים ונסגרים בקצב מסחרר. It's the economy.. (בלי הסייפא של קלינטון).
    צריך לקחת את השינויים בקונטקסט כלכלי רחב יותר, למרות הנטיה שלנו לזקוף הכל לטובת או לחיוב האינטרס החילוני של העיר.

  • ינואר 20, 2013

    דודו

    הראל,
    שלומציון ירד מגדולתו בכל תחום ומזמן, לא רק בתחום הקולינריה הלא כשרה, עכשיו תחשוב בינך לבין עצמך מתי יצאת לבר/מסעדה ברחוב הזה בפעם האחרונה?.
    ולשאלתך, במתחם מחנה יהודה אף אחד לא אזר אומץ לפתוח בשישבת וחגים עד כה, כולם שם פחדנים אפילו מסעדת מחניודה יישרה קו ואני מבטיח לך שאם הם היו פותחים כל הציבור היה עומד במדינה לצידם אבל הבעלים פחדו, בן יוכל להסביר לך היטב בתור מישהו שמכיר מבפנים.

    גלית,
    לגבי הפוקצ'ה אף אחד לא איים, בעלי המבנה מבקשים להקים תחת המבנה הקיים דירות למגורים ולמכור אותן לעשירים שלא גרים פה. זה היה ידוע, ככל שנדחתה תכניתם כך הרווחנו את פוקצ'ה.
    זה בהחלט מכעיס שעסק כזה משגשג וסמל חילוני נעשה כשר, אבל עצם בחירת המיקום מעידה על הכיוון שהם בחרו – מעבר למושבה הגרמנית מעיד בהחלט על רצון לקרוץ לקהל הדוסים ומאידך, הבנה כי הם יוכלו ליהנות גם מפתיחתו הקרבה של מתחם הרכבת ולתת אופציה כשרה לאלו שיבואו אליו או לעמק רפאים.
    על אף שהפיכתה למסעדה כשרה תוריד את רמתה הקולינרית, נראה שהיא תהיה המסעדה הנורמלית היחידה (באופן יחסי כמובן) ברחוב עמק רפאים שסובל בעיקר ממסעדות ובתי קפה חסרי טעם וחוש אופנה.

  • ינואר 20, 2013

    דודו

    התבלבלו לי המילים
    "אני מבטיח לך שאם הם היו פותחים כל הציבור במדינה היה עומד לצידם אבל……."

    לגבי המושבה ערן צודק, עד כמה שידוע לי בעל הנכס ברחוב עמק רפאים, היכן שהייתה קפית וכיום פוקצ'ה לא מאשר לפתוח בשבתות וחגים.

  • ינואר 20, 2013

    גלית חתן

    הרבה לפני שעלה על דעתי לעבור לירושלים, ישבתי בקפית עם חברה בצהרי שישי אחד. בעודנו אוכלות ומדברות, עברה המלצרית בין השולחנות וביקשה מכולם לשלם כי תכף שבת. לא היה אכפת לה שנמשיך לשבת שם, העיקר שנשלם. שאלנו אותה אם יש מקום אחר שפתוח בסביבה אחרי כניסת השבת, והיא אמרה "רק מקדונלדס" (כנראה קפה סמדר לא היה פתוח אז). זה נראה לי עצוב ומחפיר. במיוחד לאור זה שדחינו את שובנו לתל אביב כדי להישאר עוד קצת בבירה.

    בשנתיים האחרונות חזרתי שוב לרחוב. כמו שדודו אומר, הוא עמוס במקומות מיותרים לחלוטין (אם כי יש 2-3 ששווים ביקור). כמו שזה נראה כרגע, פוקצ'ה בר תהפוך לחלק מהסטטיסטיקה. כשאני באה עם הבנזוג, הוא אוכל בשרי ואני חלבי. מה יהיה לנו לחפש שם עכשיו?

    עלק מתגאים ב"מצוינות" מ-tripadvisor. לדעתי, שנה ראשונה ואחרונה שלהם בדירוג. מי שבוחר לפתוח את המקום שלו במיקום הזה, שהולך מראש לרחוב שכולו כשר, שלא יצפה שנפתח נאמנות. כן, נבוא לבדוק פעם אחת: ככה אנחנו עושים כמעט עם כל מקום בעיר. אבל בשביל "לקנות" אותנו יצטרכו להחליף מיקום פעם שנייה.

  • ינואר 20, 2013

    ערן טרבלסי

    מיכל, המיתון ב-2002-2003 היה הרבה יותר קשה, ולפניו גם הייתה תקופה נוראית של אינתיפאדה. ובכל זאת הם החזיקו, ושגשגו מחדש אח"כ. מה שכן, אני לא מייחס את הדברים לענייני כשרות ושבת, אלא למצבו המסכן של מרכז העיר (שעבורי, בתור מי שחשב שהשדרוג שלו באמת ישפר את מצבו, מכאיב במיוחד).

    דודו – טחנת הקפה הוא גם מקום טוב, לא?

  • ינואר 20, 2013

    ערן טרבלסי

    משה כחלון יו"ר ממ"י. עכשיו רק צריך שקובי כחלון ימשיך בתפקיד עוד קדנציה, ויהיה לנו פה טוב

  • ינואר 20, 2013

    הראל

    אני דווקא לא מסכים בעניין שלומציון, ובכלל אני לא מבין מתי בדיוק מרכז העיר הספיק לעלות לכזו גדולה שעכשיו מצבו פתאום פקקט אחרי תקופת הזוהר. מצבו השתפר לאין ערוך לאורך העשור האחרון שבו אני בעיר, אין בכלל מה להשוות. זה שהוא עדיין לא מלהיב ממש במושגים בינלאומיים, זה כבר סיפור אחר. אבל אני לא מזהה שהגענו לאיזה שיא שממנו עכשיו יורדים. ברמה האסטתית מרכז העיר נראה הרבה הרבה יותר (אני צריך להזכיר לכם איך רחוב יפו (וגם הרחובות הסמוכים) נראה פעם? כבר הספקתם לשכוח???), ולדעתי הסובייקטיבית גם במספר הולכי הרגל, לפחות בימי שישי בבוקר.

    ולעניין שלומציון עצמו – יש שם כמה עוגנים קולינריים יחסיים (קדוש המצויין, ג'פניקה, הסניף של המושבה 54, ואפילו רחוב ינאי הסמוך שפיתח כמה בתי קפה משלו) וכמה שמתחלפים כל הזמן. אבל זה לא רחוק של חנויות נעליים של פרסים, אלא של מסעדות שממצבות את עצמן יחסית גבוה במה שמקובל בעיר הזאת. לא חושב שזה רחוב שירד מגדולתו, במושגים ירושלמים. זה שמסעדות בישראל בכלל מתחלפות בקצב רצחני זה לא חדש, ונכון גם בתל אביב. ואגלה לכם גם שפוקצ'טה בעיניי הייתה מסעדה בינונית מינוס מינוס.

    ותכל'ס, למרות כל הבאז סביב מחניודה ומחנה יהודה, רחוב שלומציון נשאר הרבה יותר רחוב של חיי לילה מאשר השוק בלילה. השוק בלילה בכללו די מפחיד, ריק ומאיים. נכון שיש איזו פריחה לכיוון רחוב אגריפס וברחוב בית יעקב, אבל השוק הוא מתחם של היום, לא של הלילה.

  • ינואר 21, 2013

    עמית (אחר)

    הדיון כאן היה אולי צריך להיות תחת הפוסט "פתוח בשבת", אבל לא משנה. בכל מקרה הרשימה ההיא כבר מזמן זקוקה לרענון.

    שני הסנט שלי: אני מסכים עם דודו ששלומציון איבד מזוהרו כבר לפני כמה שנים טובות. אפשר לומר שבעלי הצ'אקרה היו בין הראשונים לזהות זאת ולעבור לקינג ג'ורג', שעשוי להפוך למיני-מתחם לא כשר בפני עצמו (לינק ומונא, ולאחרונה גם בורלא). הבעיה היא שכל מתחמון כזה (יש גם ברחוב הלל, חצר פיינגולד ובן-שטח) נראה קצת קטן ומבודד. קשה להילחם בעובדה שרוב הקהל הפוקד את מרכז העיר הוא מהסוג שומר הכשרות, ושרוב המקומות האלה הם לא מצליחים להתמלא בימי החול ו"משחקים משבת לשבת". כפי שדודו ציין, גם כן בצדק, אין בעיר מסה קריטית חילונית שיכולה להחזיק יותר מזה, ומכאן גם החשש למה שעלול לקרות עם פתיחתם של מרכז שרובר ו"התחנה הראשונה", שעלולים להטות את כל מרכז הכובד לאזור דרום העיר. זה בנוסף לעין כרם (שלא לדבר על אבו גוש והעיר העתיקה) ששם דווקא יש תופעה הפוכה (מסעדת "שרלוט" החליטה לוותר על תעודת הכשרות ולפתוח בשבת, אם כי האוכל נשאר כשר בהגדרה).

    עצם זה שכמעט כל המסעדות הכשרות שיש במרכז העיר שרדו את האינתיפאדה השנייה מעיד דווקא על תופעה לא בריאה, והיא שמעט מאוד מקומות לא כשרים חדשים נפתחים, ואלה שנפתחים שורדים רק זמן קצר בד"כ, וכך אנחנו מקבלים "פירמידת גילאים" מעוותת שמחולקת לשתי קבוצות – או מקומות ותיקים בני מעל 10 שנים (שזה הרבה במונחים של מסעדות) או חדשים, וכמעט כלום באמצע.

    אני לא יודע אם יש פתרון לבעיה או שזו גזירת גורל. אבל מכיוון שמהפך דמוגרפי לא צפוי בטווח המיידי, האפשרות השנייה היא איכשהו "להחזיר עטרה ליושנה" במרכז העיר (ונחלת שבעה בפרט), שאיבד לא מעט תיירות פנים חילונית לטובת שוק מחנה יהודה הטרנדי יותר. איך עושים את זה? לא יודע, אבל זה צריך להיות הכיוון לדעתי.

  • ינואר 21, 2013

    ערן טרבלסי

    מרכז העיר אולי לא היה באיזשהו שיא, אבל הייתה תחושה שהוא הולך לכיוון טוב (לפחות לי הייתה תחושה כזו). אני מרגיש שהתבדיתי, או שלפחות התהליך יהיה קשה יותר משחשבתי.
    לדעתי אגב, מה שהיה יכול מאוד לעזור הוא העברת בצלאל למרכז העיר, שממשיכה להתעכב לצערי.

  • ינואר 21, 2013

    החיידק הידידותי

    מה שחסר במרכז העיר זהו עוגן משמעותי. הציוריות של עין כרם הפכה אותה למוקד התעניינות ישראלי ובהדרגה הפך אותה לעוגן תיירותי משמעותי בירושלים. וכך התרבו המקומות שפתוחים בשבת שם, שגם הם בתורם תרמו לעוגן הזה. במרכז העיר אין כרגע שום עוגן שפועל בשבת שיכול להביא אליו אנשים. מעבר בצלאל והקמת מעונות הסטודנטים בבית אגרון יתרמו בוודאי אבל מעט. אבל הקמת היכלי בתי המשפט על בית הספר הניסויי לא יתרום כלום לשבת, ומוזיאון הסובלנות (שיישמד אינשאללה) ספק אם יפעל בשבת. אין משהו רציני כרגע שיניע את התהליך לפתיחה של מקומות בשבת. לתושב מחוץ למרכז העיר או לתייר, מישראל או מחו"ל, מרכז העיר כמו שהוא היום מבאס, ואין אפילו סיבה אחת לעבור בו בשבת (אלא אם כן חשקה נפשכם בדיכאון שבתי).

    בהעדר מספיק תושבים חילוניים במרכז העיר ובהעדר תכנית למוקד אחר שמביא אנשים בשבת מבחוץ, הצעתי פעם שצריך ללכת על מודל "בתים מבפנים" בימי שבת במשך כל השנה. סיורים בבתים או במוסדות פרטיים + פסטיבלי מכירה של יד שניה, תקליטים וכד' במקומות שכן פתוחים, יכול להכניס כמות נכבדת של אנשים למרכז העיר בשבת.

  • ינואר 21, 2013

    ערן טרבלסי

    מסכים, עם הסתייגות לגבי שישי בערב/לילה.

    אולי אפשר להתחיל משהו דומה למה שהצעת במסגרת אירועי "עונג של שבת"?

  • ינואר 21, 2013

    ערן טרבלסי

    אגב, טוב שחזרת.

  • ינואר 21, 2013

    ערן טרבלסי

    עמית,
    בבחירות הקודמות אמרת למי תצביע. הפעם לא? אתה הרי האדמו"ר שלנו, אנחנו צריכים לקבל השראה 🙂

  • ינואר 24, 2013

    עמית (אחר)

    אף מילה על תוצאות הבחירות?

    אז ברשותכם… התוצאות בירושלים (לפני קולות החיילים): יהדות התורה מובילה עם 22% (לעומת 19% בבחירות הקודמות ואלה שלפניהן), הליכוד שני עם 20% (בלבד?) וש"ס שומרת על כוחה פחות או יותר (סביב ה-15% בשלוש מערכות הבחירות האחרונות) מה שדי תואם את המגמה הכלל-ארצית. אם נתרגם את המספרים למושבים במועצת העיר, מדובר בכ-7 מושבים ליהדות התורה ובין 4 ל-5 לש"ס. הבעיה כרגיל היא אחוזי ההצבעה הנמוכים של הלא-חרדים בבחירות לעירייה. אני חושש שאחרי גיוס החירום של 2008 הם עלולים לחזור לרמתם הנמוכה מקודם, מה שעשוי לתת לחרדים שוב כוח גדול מדי. בינתיים אני רואה בעיקר שאננות, למרות שהבחירות בעוד 9 חודשים. אולי הבחירות לכנסת שיבשו כמה תכניות ואולי זאת סתם שאננות. נקווה שזה ישתנה בקרוב כי זה ממש לא רחוק (מה עם קמפיין "תרשום ירושלמי" חדש?).

    כמה מילים על אחוז החסימה והקולות ש"נזרקו לפח". לדעתי זה קשקוש. הקולות לא נזרקו לפח, זה בדיוק מה שאחוז חסימה אמור לעשות, ואם כבר לזרוק קולות לפח, אז ממש אין מה להצטער על "עוצמה לישראל". בקיצור – זה חלק מההליך הדמוקרטי בישראל, ולאו דווקא החלק הפחות מוצלח. לי דווקא יש הערכה לאנשים שלא מתרשמים מהסקרים, לא מפחדים ללכת עם מה שהם מאמינים בו ומוכנים להיות אלה שיעזרו גם למפלגות שעל סף אחוז החסימה להגיע לשם ולהסתכן בזריקת הקולות שלהם לפח. לכאורה ובדיעבד הם עשו טעות, אבל רק לכאורה ובדיעבד (מבחינתם לפחות).

  • ינואר 24, 2013

    ערן טרבלסי

    ובאותו הקשר: http://blogs.haaretz.co.il/nirhasson/

    אלוהים אדירים, איזה פוסט דפוק. בואו נתחיל מזה שהוא גוזר התחרדות על שכונות על-סמך מה שהצביעו בהן מבלי לבדוק את אחוזי ההצבעה (והרי פרט למקומות עם קנאים רבים, כמו מאה שערים, כמעט כל מי שלא הצביע אינו חרדי). אגב, באיזור ברזיל-אולסוונגר יש אולכוסיות חלשות שנוטות להצביע פחות בד"כ (כך קורה גם בדרום תל-אביב).

    "חרדית מאוד" כי היו 35% שהצביעו למפלגות חרדיות. זה חרדי מאוד? וזה עוד מבלי לדבר על זה שגם כאן הוא מתעלם מההבדלים באחוזי ההצבעה בין חרדים לשאר.

    "יותר חרדית מימנית" בגלל הבדל של 2@ בין הליכוד ליהדות התורה לטובת האחרונה. זה כבר ממש מגוחך. הרי ברור שחלק מקולות הליכוד (כמו בכל הארץ) הלכו לבנט, חלק ללפיד ואולי אפילו קצת לעבודה (שנדמה לי שכוחה בירושלים גדל).

  • ינואר 24, 2013

    עמית (אחר)

    ערן, הוא דווקא צודק לגבי "יותר חרדית מימנית". המפלגות החרדיות קיבלו בסה"כ 37.8% מהקולות, ומפלגות הימין רק 35.7%. אבל זה לפני קולות החיילים, שסביר להניח שיצמצמו את הפערים ואולי אפילו יחזירו אותנו לעיר שהיא יותר ימנית מחרדית…

    עוד משהו, בלי קשר לירושלים: משום מה קושרים את המרכז והשמאל בגוש אחד*. אני חושב שתוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו (שוב) שיש גוש מרכז שלא רוצה להיות משויך לשמאל. תוצאות הפגישה המשולשת ההיא חידדו את ההבדלים בין שני הגושים והוסיפו קולות רבים ליאיר לפיד על חשבון לבני ויחימוביץ'.

    * בגדול, יש 5 גושים נבדלים בפוליטיקה הישראלית: ימין, חרדים, מרכז, שמאל וערבים. בכל גוש יש 2-3 מפלגות.

  • ינואר 24, 2013

    עכברתול

    ההימור שלי: ליכוד – 31, יש עתיד 19, העבודה 15, הבית היהודי 11, ש"ס 11, יהדות התורה 7, ליבי ציפני 6, מר"צ-רע"ם-תע"ל-חד"ש-בל"ד 18, קדימה 2. מפלגת מורשת אבות בראשות אילן משיחא יר-זנבר תפתיע את כולנו ולא תחצה את אחוז החסימה. הפוקצ'טה יסגר (חבל, דווקא היו להם כמה מלצריות כוסיות), במקומו יפתח סניף של "שיפודי התקווה" שיהיה כשר למהדרין. הפוקצ'ה בר (אם אני לא טועה זה אותם בעלים של הפוקצ'טה) יפרח ותוך שנתיים גג הבעלים יקים מסעדה מוצלחת וקטנה שתהיה פתוחה בשבת.
    בעוד כמה חודשים התיירים שהולכים למסעדות של ידוענים בשוק כי הם זכו בתחרויות בישול בטלוויזיה יבינו שהאוכל שם פשוט לא טעים ויחזרו אל מרכז העיר. חומוס בן-סירא יפרח ויציע מנה משודרגת עם כרובית מטוגנת, נרי לבנה תפתח מסעדת קבבים כשרה למהדרין ברמאללה.
    המיתון הכלכלי יפסח על אורחינו מאריתריאה וסודן שיפתחו בשוק מסעדת אורז ומקקים (כשרה למהדרין בהשגחת הרב דב ליאור) שתמשוך אליה קהל נאמן של עולים לרגל מדרום צפון תל-הביב, גל אוחובסקיים למיניהם שמחפשים קולטורה וקפה וסרטים איראניים בשחור-לבן.
    הצ'אקרה יציעו תפריט אביב עדכני, עם מנת ילדים ב-1000 ש"ח בלבד (כולל צ'יפס חסילונים ושתיה קלה). גלית חתן תפתח בלוג קולינרי שעוד נשמע עליו הרבה ויתחרה ב-tripadvisor.
    החרדים יפתיעו את כולנו ולא יצטרפו לצה"ל ואף לא אל שוק העבודה.
    במרכז שרובר תפתח ברכת שחייה ציבורית שעד כה הוסתרה מעיני הציבור. בחורף תהיה הבריכה מקורה. הבניה – בסגנון ביזנטי. האינתיפאדה החמישית תפצח בקול שירה וגיל של נשות ווטש שעומדות בכיכר פריז, שיחגגו בקרוב 250 שנה להיוולדן. המסיבה תיערך ב"שיפודי התקווה" (למהדרין) וכולם מוזמנים (כולם חוץ מאנשים בעלי חזות מזרחית, ילדים, חובשי כיפות ואנשים שיש להם איברי רבייה זכריים). ספגטים יציעו מנת ילדים, אבל הרבה אנשים לא יאהבו את זה כי יש כאלה שחושבים שזה "לא הומני" לאכול ילדים. המנה תבוא עם קטשופ ומיונז (ולשומרי המשקל – מיונז לייט בטעמים). הרב עובדיה יגוייס אל תוכנית ריאליטי חדשה של "רשת" ולאחר-מכן ינחה תוכנית בישול עם רובי פורת-שובל. הוא ימשיך לחיות עד גיל 950 ויפיק מחזות זמר והצגות לילדים בפסטיבל הפסטרמה של חיפה.
    "זמן ירושלים" יתחלף ב"yerulshalayhaim times". ארקדי גאידמק יקנה את מרכז העיר, יציב בכיכר ציון פסל עשוי שנהב וגרניט חצוב בדמותו רוכב על סוס פרא, אוכל סנדוויץ' עם פסטרמה וחסה טריה.
    רחוב שלומציון המלכה יחליף את שמו ל"רחוב החיידק הידידותי", האריה מבניין ג'נרלי יפרוש כנפיים ויעוף – אבל יתרסק כמעט מיד כי הוא לא עף הרבה זמן והוא לא בכושר, והרכבת הקלה תדרוס אותו. הוא יאושפז במחלקה לשיקום פנים ולסת בבית-החולים הדסה עין-כרם, שם יכתוב ספר ילדים אהוד עם ידידו משכבר הימים גלעד שליט, והשניים אף יפתחו יום אחד שיפודיה (פשוטה ועממית אך טעימה וססגונית, והמחיר יעלה חיוך על דל שפתותיכם הבלות והצרובות משמש – כך יוכרז בבלוג הקולינרי של גלית חתן, shawarmaadvisor).
    במרכז הנסן יפתח מחדש בית-החולים למצורעים, שיהפוך למוקד עליה לרגל של חולי צרעת ומוכי פסוריאזיס (בעיקר מרוסיה) ויציע קבבוני טלה אפויים ברוטב אוכמניות.
    "טחנת הקפה" תציע קבבוני ילדים ברוטב פיטריות.
    משה כחלון ינקה את האורוות במנהל מקרקעי ישראל עם מטאטא ודלי עם מים וקצת אקונומיקה. בסוף הוא יעביר וויש עם מטלית. ג'פניקה יציעו קבבוני עכברתולים מגולגלים באצות וואקאמה.
    בשוק מחנה יהודה תוקם מכללה טכנולוגית ע"ש רחמו, ואיפה שיש היום סנדלר בפינת שילה ואגריפס יפתח בית-ספר למקצועות הספָּרות. הסנדלר ימצא מטמון בקיר שמאחורי המזווה שבביתו (הדבר יתגלה לו בחלום). את הכסף ישקיע בתעודות סל ואג"ח מדינה, ומההון שיצבור יפתח בית-ספר למקצועות הסנדלרות ע"ש רחמו, שיהיה פתוח בשבת (מה שיגרום למהומה רבתי בגילדה).
    עמית האחר יפתח בלוג קולינרי חצוף ושאפתן שיתחרה בבלוג העולמי shawarmaadvisor בטקטיקות מלוכלכות, ובין השניים תפרוץ יריבות מרה עם רוטב צ'ימיצ'ורי. פוני יומלך למלך מרכז העיר וחצר פיינגולד תחווה רנסאנס תרבותי שלא ידעה מאז ימי פטר הגדול. ליצני חצר, מספרי סיפורים, בולעי חרבות וגבירות הדורות בשמלות בסגנון ימי לואי ה-14 יקדמו את הבאים ויציעו קבבוני חתול על מצע עלווה ואזוב ירושלמי. פוני יסתובב בפיאת-תלתלים מפודרת ויחלק תיונים למבקרים ומתנות לילדים. שוק מחנה יהודה הטרנדי יקרא לימים "שוק מחניודה לוי" ע"ש האמן המפורסם שילקה במחלת הפה והטלפיים (לא עלינו). הציוריות של עין כרם תמשוך אליה אמני אוונגרד משבדיה, שיבקרו בה לאחר שיחזרו מהפגנות בשבת בבלעין וישובי דרום הר חברון. האמנים יקימו בה מושבה ע"ש סלמה לגרלף, ויערכו ערבי "עונג שבת" בהשתתפות ציפי לבני ומיטב ידועני ישראל.
    זהו. בשנת 2014 צפוי קמפיין חדש של "תרשום ירושלמי", במסגרתו יחולקו כרטיסי "תרשום ירושלמי החופשית" שיציעו שלל הנחות לקבבוני כלבלב ועגל במסעדות הידועות בעיר.
    ניר חסון יחווה רגע של התגלות משיחית, יתחרד ויפתח מסעדת פורנו רך במאה שערים.
    ועוד מעט תהיה לנו ארנה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  • ינואר 24, 2013

    דודו

    כותב שוב (בשינויים קלים) את מה שכתבתי אצל ניר חסון

    כבר בשנת 2006 יהדות התורה קיבלה בבחירות 6 מנדטים ועם אחוז הצבעה דומה בירושלים – 20%+. מנגד אני מזכיר כי בבחירות 2009 הייתה מחאה ברחוב החרדי כנגד ליצמן וגור שבחרו לתמוך בניר ברקת בבחירות 2008 ולכן היא הובילה לכך שהם קיבלו 5 מנדטים. יותר נכון להשוות את נתוני 2013 לנתוני 2006 (כי כאמור נתוני 2009 בחסר) ולראות את הפערים במספר הקולות (ברור שב-2013 הם קיבלו יותר בשל הגידול הטבעי) אך בפועל העלייה הארצית שלהם היא במנדט 1, מ-6 מנדטיםל-7 .
    ירושלים – כשאתה סוכם את ש"ס ויהדות התורה יחד – 37-8% – משקלם זהה למספר המושבים שלהם במועצת העיר כיום (12 מתוך 31).
    אזכיר גם כי פרוש קיבל 44% מהקולות לעומת 53% של ניר ברקת בהצבעה בפתק לראשות העיר.
    דהיינו פער של 6% ממה שהם קיבלו אתמול- שהם כנראה מצביעים דתיים/חרד"לים.

    רוצה לומר כי עדיין יש רוב ציוני רחב של למעלה מ-50% (בחישוב קצר ולא מדוייק שערכתי 56% הצביעו למפלגות ציוניות במערכת הבחירות של 2013 כולל עוצמה לישראל ולא כולל המצביעים לחיים אמסלם) גם אם אין התאמה ישירה בין דפוסי ההצבעה בבחירות לכנסת לבין הבחירות לרשות המקומית, מבחינה מתמטית הבחירות בירושלים עדיין תלויות בהתלכדות חוזרת של המחנה הציוני סביב מועמד יחיד ומוסכם וכמובן באחוזי הצבעה גבוהים שלנו(גם זה נתון שצריך לבדוק 2013 למול בחירות 2008 לראשות העיר).
    בואו נקווה שחיבוק הדוב של ביבי לברקת לפני מספר ימים ימנע ויסיר מהשולחן מחשבות של אנשי ליכוד בעיר לסגור דיל עם החרדים ולהציב מועמד ליכוד לראשות העיר שייתמך על ידי החרדים.

  • ינואר 24, 2013

    דודו

    מה שכן צריך להעיר אצל מר ביבי "אור אדום מדמם" ואזעקת פאניקה זה העובדה שב-2006 אגודת ישראל קיבלו 147 אלף קולות בכל הארץ וכעת הם קיבלו כמעט 192 אלף קולות – גידול של 45 אלף מצביעים בתוך כ-7 שנים.

    מר נתניהו זה הסוף של מדינת ישראל הציונית לא הטילים של אחמדינג'אד.

  • ינואר 24, 2013

    בן

    יום שלישי הלכנו לקלפי ברחוב דוד ילין, בכל זאת מישהו היה צריך להשתמש בפתקים האחרים חוץ מ"ג". בדרך עוד היה מבוגר שרב עם צעירים חרדים שהוא מצביע לאמסלם כי הם צריכים ללכת לעבוד והכניס להם יפה. בכניסה שמענו חרדית מסבירה לבתה שאי אפשר להכניס יותר מפתק אחד של "ג" למעטפה… 🙂

  • ינואר 24, 2013

    עכברתול

    עזבו אתכם, כל זה חרטא.
    אני הצבעתי למפלגת חוק הטבע

    http://www.youtube.com/watch?v=G3srO0lZwxw

  • ינואר 24, 2013

    הראל

    בהמשך לדיון על הבחירות בירושלים, הנה אנליזה די מעניינת שעשיתי לתוצאות כל הקלפיות בארץ, וגם פילחתי את הקלפיות הירושלמיות בלבד. כפי שתראו שם יש די הרבה קלפיות עם פרופיל שמאל קלאסי בירושלים, הרבה יותר ממה שהייתי חושב.
    http://sadnadearaa.blogspot.co.il/2013/01/blog-post_24.html

  • ינואר 24, 2013

    עמית (אחר)

    הראל – ניתוח מרשים ביותר!

    הניתוח הזה מציג בצורה טובה מאוד את הבידול במקומות המגורים של השבטים השונים. ואכן מתברר שיש ערבוב רב בין השבטים הציוניים – הימין, השמאל (יותר נכון שמאל-מרכז) והדתי-לאומי.

    הערה בעניין "שמאל" מול "שמאל-מרכז" (בהמשך לדבריי למעלה): יכול להיות שהעובדה שרק בחלוקה ל-8 קטגוריות הגוש הזה מופיע מעידה על כך שהמרכז הוא אמנם גוש פוליטי אבל לא התגבש עדיין כשבט נבדל מהאחרים.

  • ינואר 25, 2013

    מיכל

    הראל, זה מרתק.

  • ינואר 25, 2013

    הראל

    תודה. אתם מוזמנים לעזור להפיץ את זה (בפייסבוק למשל).

  • ינואר 25, 2013

    עמית

    בואנה זה אדיר! סחתיין

  • ינואר 25, 2013

    עכברתול

    זה דבר פשוט אדיר ומרתק.
    תודה רבה שפרסמת את זה

  • ינואר 25, 2013

    עכברתול

    נראה לי רק שצריך היה להחליף בין הצבעים של הימין והשמאל (אדום משוייך לרוב עם מפלגות השמאל, לעומת הימין שמשוייך עם הכחול. גם כאן בארץ)

  • ינואר 25, 2013

    עכברתול

    החרדיות היו יכולות לבוא טוב בשחור…

  • ינואר 25, 2013

    עכברתול

    אה הן כן בשחור למטה
    סליחה

  • ינואר 25, 2013

    הראל

    האלגוריתם של החלוקה לקבוצות (clustering) פועל מתוך תנאי התחלה אקראיים, בגלל זה הוא כל פעם מוצא את אותן הקבוצות (או הולך ומפרק אותן עוד) אבל כל פעם בסדר פנימי אחר ולא היה לי כוח להתחיל לסדר את הצבעים שיהיו קונסיסטנטיים בין החלוקה ל-4, 5, 6, 7, 8 קבוצות וגם שיתאימו לקונבנציות גרפיות (חרדי = שחור, שמאל = אדום וכו'). אז תסתדרו בלי 🙂

    תודה רבה, בכל מקרה.

  • ינואר 25, 2013

    עמית

    הראל, הכל היה בסדר עד שהתחלת לקלל. אלגוריתמים וקלסטרים- לא בבית ספרנו. אני מאותגר מתמטית.

  • ינואר 25, 2013

    הראל

    טוב. אתם מקללים על כדורגל, אני מקלל על אלגוריתמים 🙂

  • ינואר 25, 2013

    מיכל

    stata?

  • ינואר 25, 2013

    עמית (אחר)

    שאלה להראל: לשם מה 34 ממדים? מספר המפלגות שהתמודדו בסופו של דבר היה קטן יותר, ומתוכן רק 15-18 שוות התייחסות. אני מניח שאם תתעלם מהמפלגות הזניחות התמונה לא תשתנה, אבל אולי זה יפשט קצת את התהליך.

  • ינואר 26, 2013

    הראל

    עמית (אחר), עקרונית אתה צודק, והניתוח הרי מורכב בחלקו מ-PCA שמשאיר רק רכיבים עיקריים. יש בערך 10 רכיבים עיקריים, הם מסבירים 98% מהשונות בפיזור של הקלפיות. וכל מה שקשור לציור במישור ממילא מוטל לשני הרכיבים העיקריים הראשונים.
    אבל מבחינת אלגוריתם K-Means של החלוקה לקבוצות, אין בעיה של ביצועים לעבוד עם כל המימדים. כמובן שאלה של המפלגות הקטנטנות לא באמת משפיעים, והיינו מגיעים לאותן תוצאות אם היינו מורידים מימדים (עם PCA או פשוט עם הורדה ידנית של המפלגות הקטנות).