צחוק הגורל

חייבים להודות שלמציאות יש חוש הומור בריא במיוחד, אחרת איך אפשר להסביר את הכתבה הזו, על סירוב הרבנות להכיר בגיורים שנערכו בקהילות אורתודוקסיות בחו"ל. מה כל כך מצחיק בסיפורים האנושיים הכואבים האלו? שגיורים בקהילות לא-אורתודוקסיות מוגנים על ידי פסיקת בג"ץ ולרבנות ופקידיה הרשעים אין שום סמכות לפסול אותם. במי נשאר להתעלל? בדתיים עצמם. קחו את תגובותיו של זבולון אורלב, שתמך בהצעת חוק שיזמה פעם ש"ס לפיה גרים לא יוכרו עוד כיהודים לצורך חוק השבות: "הצעת החוק שומרת על אחדות העם היהודי ותמנע פילוג שייגרם אם יוכרו גיורים רפורמיים". נפלא זבולון. ותראו איך אפי איתם תקף את בג"ץ על שהעז להגן על הגיורים הנערכים על ידי רוב עם ישראל: "בית המשפט העליון מבצע השתלטות עוינת על אופיה וזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית…שופטים המייצגים תפיסת עולם קיצונית ושולית בחברה, כופים את דעתם על רוב הציבור הישראלי הרואים במדינת ישראל מדינה יהודית לפי מסורת ישראל מדורי דורות".

והנה, מי שניסו לצדד בחרדים ולהיות יותר צדיקים מהרב אלישיב מוצאים את עצמם במקום הטבעי ששרשרת המזון החרדית ייעדה להם מזה דורות: יהודים סוג ב', חילונים עם כיפה, כופרים, דתילונים. מוסר השכל: מי שמבקש להיות טהרן ושמרן יותר מהחרדים סופו שישתעבד להם. את החברה החרדית תוקף צונאמי קשה של הקצנה הלכתית. הם משום מה אוהבים לספר לנו שזו מסורת ישראל האותנטית מדורי דורות אבל החרדים שלפני דור לא עסקו בצניעות עד כדי סטייה (ואיך תפרשו אחרת את דבריו של בן של עובדיה יוסף?) ולא התחרפנו מנושא הגיורים. אין שום סיבה להסכים לטירוף המערכות שאחז בחברה החולה הזו, שמצויה במשבר מנהיגות קשה. אם חלקים מסוימים בציונות הדתית החליטו גם הם להפנות עורף למציאות ולהסתגר בד' אמותיה של פנטזיה אוטופית כלשהי זה גם לא מבשר טוב. ע"ע מכתב הרבנים, הרבניות, חקירת דב ליאור ומכתב התמיכה בקצב. זה אמנם לא הרוב בחברה הזו אבל מי שאין לו עמוד שדרה הולך ונגרר אחרי הבדלנות החרדית ובכך אין הרבה בשורה לתקומת עם ישראל בארצו. זה להיות בגולה- רק בארץ ישראל, ללא מדינה. קריאה נוספת ומומלצת: תומר פרסיקו וידידיה שטרן.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



3 תגובות