עצות לחברי המועצה החדשים

בחמישי האחרון החלה כהונתה של מועצת העיר החדשה שתהיה איתנו בחמש השנים הקרובות. ההרכב שלה מאתגר מאוד אבל פוטנציאל ההצלחה הוא גדול. כמה עצות חינם לחברי המועצה החדשים מאיתנו:

1. לימוד עצמי: שום דבר בחייו לא הכין את מנהיג הפועלים דוד בן גוריון להוביל ישוב עברי קטן עם כוח צבאי מאולתר לניצחון במלחמת השחרור. הוא לא פיקד על חיילים, בתור שומר בימיו הראשונים בארץ הוא היה בינוני ואנשי ההגנה והפלמ"ח הסתכלו עליו מלמעלה ולא רק בגלל שהיו גבוהים ממנו.  הסמינר שהעביר לעצמו בן גוריון בענייני ביטחון, מתוך ההבנה כי יידרש לכישורים אלו במעלה הדרך, היה ההכשרה האמיתית. דרך הלימוד העצמי היסודי הוא גילה שהמפקדים המהוללים מתכוננים למלחמה הקודמת, קרי לעוד מרד ערבי גדול, ולא למלחמה שתפרוץ עם סיום המנדט. רוצה לומר: תואר במדיניות ציבורית זה אחלה, מוסמך במינהל עסקים זה נחמד, חבר ועדה לתכנון ובנייה שהוא גם אדריכל זה בכלל חידוש מרענן אבל למיטב זכרוני עדיין לא מלמדים באקדמיה את "מבוא לחבר בוועדת הקצאות עירונית",  "סמינר בנושא תקצוב צהרונים בעידן שלאחר טרכטנברג", "תורת האגרות וההיטלים" ועוד ועוד סוגיות מוניציפליות. ידע הוא כוח. שימו בצד את המטען החשוב שהבאתם לתפקיד וצללו לתוך נבכי הביורוקרטיה.

2.  התייחסו לדרג המקצועי בחשדנות: הפקידים היו שם לפניכם ויהיו שם, כנראה, גם אחריכם. רבים מהם מתקדמים בזכות האינרציה ולא בזכות כישורים. רובם לא מאוד מעוניינים בחזון שלכם ואין להם אינטרס דחוף להגשים אותו. הם אף פעם לא יגידו "לא" מפורש. האינטרס שלהם הוא לעשות את מה שתמיד עשו מבלי לשנות / להתייעל. המונופול על הידע (ע"ע סעיף 1) נמצא אצלם. התפקיד המרכזי של מועצת העיר הוא לפקח על עבודת הפקידות העירונית ולקבוע מדיניות. היזהרו מ"אריזה מחדש"- לקיחת תכניות עבודה קיימות, שינוי שם וכותרת המצגת על מנת שתתאים לאג'נדה שלכם מבלי לשנות את המהות.

3.  השתמשו בוועדות:  הוועדות העירונית הן נכס חשוב. הדיונים בהן פתוחים לציבור והחלטותיהן מובאות לאישור מועצת העיר. יש ועדות שבקושי מתכנסות ויש כאלו שהופכות זירה מעניינת לשיח. וועדות החובה (תכנון ובנייה, כספים וכו') תמיד יתכנסו אבל דווקא בוועדות הרשות יש אפשרות להעלות לדיון נושאים עקרוניים שלא תמיד זוכים לדיון רציני. שם יכול להתרחש המפגש החיוני בין תושבים, פקידים ושאר בעלי עניין.

4.  דרשו דין וחשבון: תעמדו עם סטופר. הבטיחו לכם שנושא יטופל- עשו פולו אפ. אמרו שיסיימו את התכנון תוך 3 חודשים והמכרז יפורסם עוד שנה? תבדקו. אם לא קרה כפי שהובטח תתחקרו מדוע.

5. סוכני שינוי:  ולמרות כל החשדנות הבסיסית שלי כלפי פקידים ופקידות- יש בעירייה הרבה מאוד אנשים בדרג המקצועי שלא שם מכוח האינרציה, שמאוד רוצים לשנות, ליזום, להוביל, לחשוב אחרת. אתרו אותם וטפחו אותם. אלו בעלי הברית בתוך המערכת.

6. תגידו מה: בסופו של יום, תפקידכם הוא לקבוע מדיניות, כלומר להגיד מה צריך. הקביעה צריכה להיות מבוססת על עובדות ונתונים והתהליך לא פשוט. אל תתאהבו בפתרון גם אם הוא היה שורה מאוד סקסית במצע הבחירות שלכם. תגידו מה אתם מצפים שיקרה, תגדירו מטרות ויעדים. את העבודה צריך לעשות הדרג המקצועי בהתאם להנחיות שלכם. אל תתפתו לעשות את העבודה במקומו.

חמש שנים מרתקות לפנינו. כמו תמיד בירושלים זה לא יהיה משעמם אפילו לא לרגע. לנשום עמוק, לא להתרגש מתרגילים של החרדים, הם הד חיוור לפוליטיקאים החרדים הגדולים מהעבר. יש לכם מלאכת קודש לעשות. בהצלחה!

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



6 תגובות

  • נובמבר 26, 2013

    אורן

    טור מוצלח.

    אגב, חסרה המילה "אם" בשורה השניה של סעיף 6.

  • נובמבר 26, 2013

    עמית

    תוקן. תודה

  • נובמבר 27, 2013

    עמוס

    בלי קשר לפוסט, אבל הערב יתקיים בבית הנסן פאנל של בצלאל לרגל הענקת פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף לפרוייקט פארק המסילה, תחת הכותרת "המרחב הציבורי כמנוע קהילתי". בעל פוטנציאל להיות מעניין מאד.

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=497224&blogcode=13973812

  • דצמבר 4, 2013

    עכברתול

    יש לי עוד עצה לרשימה –
    תגיעו לישיבות המועצה. עכשיו כשהישיבות פתוחות, אין לי ספק שיש יותר מבקרים מאשר חברי מועצה נוכחים ברוב הישיבות. חברי מועצה יקרים, אני בטוח שיש לכם הרבה דברים חשובים יותר לעשות מאשר לדאוג למי שבחר בכם ולבצע את תפקידכם…. אבל אותנו זה לא מעניין.
    חבל שלא ניתן לקנוס (בקנס כספי כבד) עובדי ציבור שמבריזים מהעבודה שלהם (בדומה לחברי כנסת, סליחה על הביטוי).

  • דצמבר 6, 2013

    עמית (אחר)

    לא יודע אם זה המקום: מישהו ראה את התכנית החדשה של מיקי חיימוביץ' בערוץ 2?

    הנושא המרכזי היה השתלטות חרדית על שכונות, בדגש על המאבק בבית שמש. באופן כללי אפשר לומר שהתכנית טיפלה בנושא בצורה קצת רדודה למרות שניסתה להציג את שני הצדדים. התראיינו שם שחר אילן ואיזה יזם חרדי שלא התבייש לומר שהם כובשים "יעדים" וכל מה שכבר ידענו מזמן.

    אבל מה שעצבן אותי במיוחד היה הבורות שהכתב גילה לגבי ירושלים, שאותה הציג כ"קרב שהוכרע" (משום מה הוא לא השתמש במילים דומות לבית שמש, ששם דווקא המועמד החרדי זכה). עוד מנפלאות הכתבה: נווה יעקב היא "שכונה חילונית" ונועם פנחסי הוא "החילוני האחרון בקריית יובל" שהיא כבר חרדית לגמרי. נראה לי שמישהו עבד על הכתב (לא זוכר את שמו), שלא ממש עשה תחקיר, כמו למשל לברר את תוצאות הבחירות בשתי השכונות שמהן עולה תמונה הפוכה.

    • דצמבר 7, 2013

      מיכל

      לא צפיתי בתכנית.
      איציק אלפסי כתב אתמול על המפגש של דודי מזרחי עם מוחמד גדיר. צפיתי בקטע. זה לא נראה היה כתכנית תחקירים אלא יותר כמו תכנית ריאליטי.
      צריך להתייחס אליה ככזו.