על הפיוס

אז החמאס והפתח חתמו על הסכם פיוס. אכן רגע מרגש. אחרי 4 שנים נזכרו שם שלהשליך אחד את השני מהגגות של עזה זה לא ממש תורם ללאומיות הפלסטינית. אכן היסטוריה. אני חושב שהעניין הזה טוב לישראל. במשך 60 שנה ויותר אנחנו והעולם התייחסנו לפלסטינים כמו ילד טמבל שלא אחראי למעשיו. התחילו במלחמת חורמה והפסידו? מסכנים יש להם בעיית פליטים. טרור רצחני? זה בגלל הכיבוש. אני לא קונה את תיאוריות ההשתקה-הכפפה-הדחקה-הדרה וכל המילים היפות שפוסט מודרנים אוהבים. אני בעד להטיל עליהם כמה שיותר אחריות. רק ככה יהיה פה סיכוי למדינה עצמאית לצידנו, אם בכלל. מספיק כבר להסביר בכל פיגוע שזה לא הפתח, זה חללי אל-אקצה וזה לא החמאס שירה את הרקטות- זה הפלגים המורדים וזה לא הג'יהאד שירה פצמ"רים על גני ילדים- זה סתם הקרן החדשה לישראל (צוחק.צוחק.צוחק). צריך בעל בית בשטח, עם סמלים, עם שלטון, עם נוכחות. ככה כשיהיו פדיחות- יהיה למי לבוא בטענות. את החשבון צריך להגיש לבעל הבית, לא לפועלים.

נראה לי שאריאל שרון הבין את זה הכי טוב. אחרי הנסיגה מלבנון וחטיפת החיילים בהר דב חיזבאללה כל כמה חודשים היה מזכיר לעולם שהוא קיים ברוב חסדו. פה ניסיון פיגוע כושל, שם טילי נ"ט ושאר פינוקים. את שרון לא ממש עניין מי ירה- את החשבון שילם בעל הבית של חיזבאללה, אדון אסד. קצת מטסים מעל הארמון הנשיאותי, הפצצת מכ"ם וסדרת פירוטכניקה. לא להתעסק באויב בלתי נראה שנטמע באוכלוסייה אלא ללכת ישירות למי שנושא באחריות. בעידן שבו העימותים אינם סימטריים, עם אויבים שיורים מחצרות בתי ספר והופכים מסגדים למחסני תחמושת- צריך לשאוף להפוך את העימותים בחזרה לסימטריים. מדינה נגד מדינה. צבא נגד צבא. רק ככה אפשר להביא את היתרונות שלנו לידי ביטוי מלא בלי חשש.

לעניין רוצחי משפחת פוגל: לא יודע מה הקטע של דרישת עונש מוות לנבלות האלו. למה לנו להגשים להם את החלום הכי רטוב שלהם, להפוך לשאהידים ועוד על ידי בית משפט ישראלי? שיחנקו וירקבו בכלא עד יומם האחרון. העונש שלהם צריך להיות לראות את עם ישראל חי במולדתו. ממשיך לצמוח ולבנות. לתת להם פעם בשנה, ביום העצמאות סיור מאובטח ברחבי המדינה שיאכלו את הלב ואז שיחזרו לצינוק האפל. להרוג אותם- חס וחלילה.

והנה, החלום הרטוב של עיר דו-לאומית הולך ומתקרב. מתי נפסיק את הטירוף, נבין שצריך להתמקד באינטרסים הישראליים (שמירה על גושי התנחלויות, העיר העתיקה והמקומות הקדושים) ונוותר על כל השאר?

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



2 תגובות

  • מאי 7, 2011

    אילן

    מה היה קורה אילו המנהיגות שלנו הייתה שותקת לנוכח מהלך הפיוס ונותנת לצד השני להזיע במקום לירות מהבטן תגובות היסטריות ולהצטייר כסרבנים? ושימו לב, גם די שקט בחזית הדרומית בשבועות האחרונים.

  • מאי 7, 2011

    עמית

    העולם היה קורס בלי לשמוע את חוכמתו הנוטפת של ליברמן והתובנות המעמיקות שלו.