סיור: דרך בית לחם

יום שישי. הסיבוב קבוע בדרך בית לחם, כמה רשמים של הולך רגל עם עגלת תינוקת:

א. דרך בית לחם פינת רחוב רבקה. מתי מישהו יסדיר את החנייה מול "סופר דיל"? ראבאק, יש חניה מקורה תת קרקעית סמוכה, למה תמיד צריך לרדת לכביש בגלל שלא נשאר מקום בין מוכר הפרחים, המכוניות שחונות עד פתח הסופר, הקרטונים של הסופר וכמובן תיבת איסוף המזון הענקית שבפועל מתפקדת כפח אשפה לכל דבר? אגב, תשובת המוקד העירוני לתיבות המכוערות האלו היא ש"כל עוד אין הפרעה לציבור- הם לא רואים צורך להוריד אותן".

ב. תחנת קו 7 ממש בהמשך. אז נחמד שהבניין ששייך לקופטים ואמור להיות מרכז רפואי נמצא שוב בבנייה וכחלק ממנה הסדירו את מפרץ האוטובוס. אבל למה להשאיר את עמוד התאורה באמצע המפרץ? כבר חודש שהוא תקוע באמצע. מישהו רוצה להמר מתי יורידו?

ג. דרך בית לחם פינת יהודה, תחנת טוטו. נהג מונית מגיע מהנתיב הנגדי ועולה על המדרכה, מטר ממני ומיורשת העצר. אזהרה ראשונה לא משכנעת אותו להתחפף. רק אחרי שליפת הטלפון ואיום בהנצחתו חונה על אדום-לבן ושליחת התמונה למשטרת התנועה הדביל הולך לחנות כמו בנאדם.

ד. טמבל אחר חונה על מעבר החצייה בפינת אסתר המלכה.

ה. אבל לא הכל רע בחיים. בשעה טובה הסתיימה העתקת מכולת האשפה הכה-מסריחה ומכוערת מדרך בית לחם לפינה צדדית באסתר המלכה, יחד עם קרטוניה, מיכל למחזור בקבוקים ופח למחזור ניירות. אפשר לשבת בקאלו או במקום של איציק ולשתות קפה בלי לראות מכולה של זבל מול הפרצוף. גם הוסיפו מדחני חנייה בשביל התחלופה. אם מציקים מספיק לעירייה היא בסוף עושה משהו.

מילה לעירייה: תפרסמו את שמות מנהלי הרובעים ואת פרטי ההתקשרות איתם. הגיע הזמן שהציבור יכיר אותם ויוכל לעבוד מולם ישירות.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



25 תגובות

  • דצמבר 12, 2010

    דודו

    דרך בית לחם הוא אחד הרחובות היותר טובים שיש בעיר, ראשית הטופוגרפיה הנוחה תמיד עוזרת, כבר כעת הוא מתפקד טוב כציר שכונתי ואזורי המעניק שירותים שונים כגון: מסחר, בילוי ופנאי, ואני מקווה שהמינהל הקהילתי האזורי סוף סוף יגלה איזה פנינה יש להם בידיים. אחרי לחצים רבים הם בדרך, המינהל הקהילתי מתארגן בכדי להפוך את הרחוב לאזור בילוי עם אוריינטציה כלל עירונית ולא רק מקומית ואזורית, וזאת בשיתוף עם בעלי העסקים. סנונית ראשונה אלו האירועים שהתקיימו בחודש שעבר ברחוב ("שישי בדרך בית לחם"), על אף המחסור בפרסום והדלות היחסית של האירועים זוהי בעיקר הכנסת הרגל בדלת בכל הקשור לחלוקת משאבים (מינהל תרבות ופנאי). בתקווה שהמהלך יקרום עור וגידים ובשנה הבאה יתקיימו אירועים נוספים – כמה אפשר לטחון את עמק רפאים, צריך לחדש ברמה העירונית.
    מבחינה פיסית חלקו המרכזי של הרחוב (מהמפגש עם רחוב יהודה ועד מרים החשמונאית) במצב מצויין לאחר השיפוץ שנעשה לפני מספר שנים. ולאט לאט ישנה התפשטות של מסחר איכותי יותר לחלקיו הדרומיים (חנות בגדים ליד חנות הלוטו, מספרה ששופצה ליד בית המרקחת מוריה, חנות בגדים "ילדים" ליד קפה בגינה). בעת שיבנה פרויקט "חצרות בקעה" תתווסף חזית מסחרית שתמלא את הואקום הקיים במסחר ברחוב במקטע בין רחוב ראובן לרחוב אסתר המלכה (ושבאיפה תתווסף גם החזית המסחרית הקיימת בפינת ראובן ודרך בית לחם שמתוך חוסר בהילות כלכלית של היזם אינו משכיר אותה – קשה להיות מיליונר).
    כמובן שיש להסדיר את חלקו הדרומי של הרחוב מצומת רבקה דרך בית לחם ועד רחוב יהודה ולאפשר עיבוי של המסחר, הסדרת חניות איפה שצריך(על אף שמרבית מקטע זה מוסדר) ואפילו לאפשר מתן שימושים חורגים לעסקים בקומת הקרקע בכדי לייצר רצף מסחרי.
    רצף מסחרי שכזה צריך לתכנן גם בכיוון השני עד אזור תחנת הדלק פז( ולאחר שיועתק משם המדפיס הממשלתי)

    מי שאינו מבין מדוע השכונות החדשות שנבנו לאחר 1967 הן פרבריות, חסרות נשמה ולמעשה מונעות מתושביהן להזדהות עימן, מחסור במרכז חיים שכונתי זוהי גם אחת הסיבות המרכזיות – כפי שעמית כתב בעבר אין שום סיכוי שהמושבה הגרמנית תתחרד בשל איכות החיים שהאזור ורחוב עמק רפאים מציעים. תושבים לא יעזבו אזור שכזה במחי יד. איזה הזדהות מייצרות שכונות כגון גילה,רמות או ארמון הנציב?!, פרברים יש טובים מהן. כשרואים את המרכז המסחרי של ארמון הנציב זה פשוט דיכאון.
    אגב זוהי הסיבה שבפסגת זאב בנו את פונקציות המסחר כארקדה במפלס הרחוב ומעליהם מגורים (שדרות משה דיין, רחוב מאיר גרשון, רחוב השישה-עשר) ברוח שנות ה-30 וה-40 ובמסגרת הפקת הלקחים מהבינוי בשכונות החדשות (ריכוז המסחר והשירותים במרכזים מסחריים).

    אם בכל השכונות החדשות, ואפילו בחלק מהישנות, היו רחובות בעלי אופי דומה לרחובות הפלמ"ח, עזה, דרך בית לחם, או מרכזים מסחריים משמעותיים כגון: בקריית יובל ורמת בית הכרם, אזי מצב שכונות אלה היה טוב יותר לאין שעור.

  • דצמבר 12, 2010

    הראל

    גילוי נאות: אני מתגורר באסתר המלכה פינת דרך בית לחם.

    דרך בית לחם היא אכן הרחוב הכי טוב בעיר, אבל יש לזה מחיר: בימי שישי במזג אוויר יפה מצב התחבורה בלתי נסבל ואנחנו נאלצים להילחם באגרסיביות שלא יחנו לנו זרים בחנייה הפרטית של הבניין. המכוניות למטה צופרות כמעט כל הזמן ברעש בלתי נסבל כי התנועה כל הזמן נתקעת ומסתבכת. אם הופכים את זה למרכז בילוי ברמה העירונית, צריך לדאוג גם לחניה סבירה ובכמות מתאימה. כרגע זה לא קרוב לזה אפילו.

    מה קורה באמת עם השטח המסרי להשכרה בפינת ראובן? חשבתי שהם תקועים עם טופס 4 או משהו.

    ולמה העירייה לא מתקנת את שלטי הרחוב המוארים של רחוב לוי ורחובות אחרים, ששבורים כבר חודשים ארוכים? העיקר שקיבלנו זימון למשפט על זה שלא התקנו בזמן שלטי רחוב מוארים בצדדו המשני של הבניין… עירייה שמציקה לדיירים!

    ולמה לא יוצרים כיכר בפינת יהודה ובית לחם? זו צומת מחורבנת.

    ולמה החלק שמדרום לרחוב יהודה תמיד נראה מסכן יותר?

    והלוואי שלא יבנו את חצרות בקעה. לא ממש מה שחסר לי בחיים.

  • דצמבר 12, 2010

    דודו

    הראל,

    כשאזור/רחוב מושכים קהל יש לכך מחיר, אני גר מול הרסטובר ואני יכול לומר לך שלמצוא פה חנייה, כל השבוע, לא רק ביום שישי, זה כמו רולטה רוסית (בייחוד בשל הקרבה למרכז העיר וריבוי המשרדים בשכונה).השאלה האם בשלב זה של חייך אתה מוכן לשלם מחיר בחוסר נוחות מסוימת, תמורת חיים בסביבה עירונית חיה ותוססת, אני לדוגמא מוכן לסבול את זה למרות זיהום האוויר שאני יוצר, עד שאני מוצא חניה.
    גם בעמק רפאים יש מצוקת חניה אבל התושבים ממשיכים לבוא ולבלות, רחובות עירוניים מסורתיים בנויים באופן שמקשה עליהם לקלוט עומסי תנועה של המאה ה-21. העובדה היא שגם אם נרצה אין כ"כ אפשרות לייצר מקומות חניה יש מאין, האפשרות המידית לקלוט מסה של רכבים זה במתחם הרכבת.
    לעניין הפיכתו למרכז בילוי ברמה העירונית, הכוונה היא קודם כל להחדירו לתודעה של הציבור כמקום בילוי לגיטימי וכחלק ממפת התרבות והפנאי, הן של המבלים והן של העירייה. לדוגמא כיום לאחר בילוי בשעות הערב אנשים פונים באופן אוטומטי לעמק רפאים/מרכז העיר. בעת שהרחוב יעלה על מפת התודעה כציר תרבות ופנאי מרכזי יווצר גידול בביקושים ויפתחו מקומות נוספים במקומם של עסקים כושלים. החוזק של דרך בית לחם כיום, בניגוד לעמק רפאים, זוהי האווירה הצעירה והבוהמיינית והתמהיל הקיים של העסקים (מה שהיה פעם עמק רפאים), בעוד עמק רפאים נהפך למזללה אחת גדולה ומוטת קהל מסויים.
    אין שום סיבה שבעולם שלא לקיים ברחוב אירועים עירוניים דוגמת האירועים שמתקיימים בעמק רפאים, כאן נכנס המינהל הקהילתי שהיה עסוק עד היום רק בלספק חוגים ולפנות לקהל מסויים במקום לפנות למגוון של קהלים. אנשים מחפשים חידושים ועיר, בייחוד עיר גדולה, צריכה להציע מגוון רב של אזורי תרבות, פנאי ובילוי ולדרך בית לחם כמו לרחוב עזה יש את הפוטנציאל ליהפך לכאלה.
    החולשה המרכזית של הרחוב שאין בו או בסמוך לו מרכז תרבות משמעותי.

    בעניין השלטים – אני ממליץ לך בחום לבזבז 50 אגורות ולהתקשר ל-106 הם עובדים לא רע כשמפעילים אותם.

    בעניין הבניין ברחוב ראובן פינת דב"ל כפי שכתבתי, לבעל הנכס לא בוער להביא את הבניין לכדי גמר ועל כן החזית ניצבת ריקה.

    חצרות בקעה-בסופו של דבר התכנית תועיל יותר (חזית מסחרית שתחזק את לב הרחוב ושצ"פ בצידו השני מכיוון רחוב מנשה) מאשר תזיק(דירות לחוצניקים), כיום זהו שטח הפקר ולמעשה חור שחור ברחוב שלא תורם דבר לרחוב ולשכונה . בפנטזיות העמוקות שלנו זה היה מטופח כגן ציבורי אך השטח לא בבעלות העירייה, והתכנית החדשה,לטעמי, יותר טובה מהמוצע בתכנית האב הקיימת לבקעה.

    לגבי שאלותיך לעניין צומת הרחובות והחלק הדרומי של הרחוב, כמו כל דבר זה עניין של תקציב, לא שזה קשור אחד לשני אך גם את עמק רפאים שיפצו עד לרחוב רחל אימנו מפאת חוסר בתקציב למרות שהחלק הדרומי שלו נראה כמו צומת שילט והוא היה זקוק לשיפוץ מסיבי אפילו יותר ממרכז הרחוב. אופיו הדרומי של דב"ל בין הרחובות יהודה ורבקה נוטה למגורים ועם מעט חזיתות מסחריות בקומת הקרקע וזוהי הסיבה העיקרית שהוא "מנותק".

  • דצמבר 12, 2010

    הראל

    תודה, דודו. המידע שלך תמיד מעניין ומיוחד.

    מעניין שכתבת שעמק רפאים "מוטה לקהל מסויים". ראיתי את התהליך קורה מול עיניי בשנים האחרונות. וחבל מאוד. מי יודע אם זה הפיך. בין השאר זה גם בדיוק מה שג'יין ג'ייקובס מתארת שקורה לאזורים שקורסים תחת הצלחת עצמם – השימוש הכי רווחי (במקרה הזה, מסעדות ומזללות) משתלט על הכל, עירוב השימושים נהרס והרחוב נהיה פחו אפקטיבי. בעיניי זה כבר קרה.

    וכן, ברור שאם אני רוצה לגור באזור אופנתי ונעים כל כך יש לזה מחיר. אני לא משלה את עצמי. אבל אפשר היה לשפר את הגאומטריה של הצמתים, אפשר היה לחסוך מהרחוב המסכן הזה את תנועת המכוניות הכבדה מדרום העיר למרכז העיר שלא יכולה לעבור יותר בדוד רמז בגלל נתיב התח"צ שם, ואפשר היה להראות קצת יותר נוכחות של שוטרים/פקחים בימים הקשים באמת (ויש כאלה לא מעט).

    אם כבר אנחנו מדברים, מה יהיה על אוטוסטרדת חברון? לפעמים אני חושב על החזיתות המסחריות שם וכמה שהן מסכנות, עם האוטוסטרדה הזו שעוברת להם מול החלון. ממש מדבר יש שם. לא ברור אפילו איך הם שורדים. איזה הבדל גדול בין דב"ל לדרך חברון, ובסך הכל אולי 80 מטר מפרידים ביניהן…

    ועוד שאלה אחת לסיום: אתה מחפש מרכז תרבותי קרוב לדב"ל. פעם חשבתי שמרכז שרובר לתרבות ייבנה במהלך המאה הזו, אבל כנראה טעיתי. מה יהיה איתו? אתה כמו תמיד יודע יותר ממני.

    הראל

  • דצמבר 12, 2010

    הראל

    התכוונתי פחות אטרקטיבי, לא "פחו אפקטיבי". העייפות….

  • דצמבר 13, 2010

    ערן טרבלסי

    הדיונים האלה נהדרים.

    השאלה היא האם ניתן למנוע מדרך בית לחם עתיד דומה לזה של עמק רפאים? ואיך?

  • דצמבר 13, 2010

    ערן טרבלסי

    נראה לי שתגובתי הקודמת עלולה להתפרש כציניות. רק רציתי להבהיר שלא הייתה לי כל כוונה כזו.

  • דצמבר 13, 2010

    לירון

    אחלה רחוב

  • דצמבר 13, 2010

    דודו

    1

  • דצמבר 13, 2010

    דודו

    אני מסכים שמבחינת חתך הרחוב היה צריך לתת דגש על מדרכות רחבות יותר בחלק מהמקטעים, בכדי לעודד פעילות רחוב, לדוגמא במקטע שבין תחנת האוטובוס(ליד "קאלו)" ל"דן מתנות" המדרכה מינימלית ביותר ולא מאפשרת התפתחות מסחר ובתי אוכל שיוציאו שולחנות וכיסאות למרחב הציבורי, על כן חשיבות שהמבנה ברחוב ראובן פינת דב"ל יעבוד ו"חצרות בקעה" תיבנה בכדי ליצר חזית מסחרית ופעילות עסקית נוספת. ההתפתחות של "המקום של איציק" ושל קאלו התפתחה גם ובעיקר בשל המדרכה הרחבה שמייצרת התרחשות עירונית, אווירה ודימוי חיובי.
    אגב בכרך המדיניות של תכנית המתאר הציעו הצעה מעניינת לחתך הרחוב בדרך בית לחם(תגללו מטה), שים לב שבהצעה שכזו מספר מקומות החניה שנגרעים הוא גדול יותר בעוד כיום יש חניה בשני צידי הכביש. ללא ספק משהו לחשוב עליו לאור מצוקת החניה ופקקי התנועה.

    לעניין התחבורה ככלל, אני חושב שהבעיה היא לא רק עם דרך בית לחם, רשת הכבשים הקיימת בעיר אינה יכולה לשאת את נפחי התנועה הקיימים, שרק הולכים וגדלים, הפתרון המידי לטעמי זה יצירת והשלמת כביש טבעת, שבחלקו קיים, בכדי שלא ניכנס למרכז העיר לצורך מעבר מדרום לצפון או ממזרח למערב (ולחילופין) כמו הבולוואר פריפריק בפריז.

    דרך חברון אכן דיכאון, גם לי מזדמן לחשוב על כך בכל פעם שאני נוסע בכביש הזה, לאחר השיפוץ רוחב הכביש מקו 0 ל-קו 0, במקטעים מסוימים, הוא כ-45 מטר ובמקטעים הצרים יותר כ-30 מטר(מדדתי), דמיינו מה היה קורה אם היו מתכננים שדרה להולכי רגל במרכז הכביש מצומת דרך חברון-ברעם ועד רחוב נעמי? יכלו ליצר חתך רחוב מדליק ועדיין ניתן היה לבנות שישה נתיבים אך בפועל יצרו אוטסטרדה שמשרתת רכבים בלבד.

    מרכז שרובר – כפי שנכתב כאן בעבר לדאבוננו קרן שרובר הפסידה מיליונים רבים במשבר מיידוף ועל כן הפרויקט נתקע. אני יכול לומר שהסוגייה הזו מאוד מטרידה את הבוס שלי, אנחנו מחפשים פיתרונות, בשיתוף הקרן, וכנראה שמצאנו פתרון מדהים, אני מקווה שנוכל לספר עליו בקרוב.

    ערן,
    שאלת השאלות זה מסוג המשימות המצריכות עבודה בפינצטה. צריך עבודה משותפת של העירייה, המינהל הקהילתי, בעלי הנכסים ובעלי העסקים והתושבים, ולא לחשוב שהשוק החופשי ייעשה את שלו.
    ובעיקר צריך לנתח את מה שקרה בעמק רפאים.

    אגב סוגייה זו עומדת כיום לפתחו של שוק מחנה יהודה אשר נמצא בשיא מסויים עם תמהיל נכון של עסקים.

  • דצמבר 14, 2010

    עמית (אחר)

    גם רחוב עזה.

  • דצמבר 14, 2010

    נעמה

    כשאני מטיילת עם עגלה ברחובות העיר אני כל הזמן חושבת על נכים, כי מילא אני, אמא צעירה עם פעוט חמוד, תמיד יש מבטים אמפטים ומישהו שמוכן לעזור לי לצלוח את המכשול התורן, אבל נכה שרוצה להשתמש למשל במכשיר האוטומטי להפקדת מזומנים וצ'קים ברח' המליץ, או להכנס לחנויות במתחם האוזן השלישית, או סתם ללכת על המדרכה ברחובות מסוימים (למשל ברחוב שלי – מעגלי יבנה), פשוט אין לו שום סיכוי. מרגיז.

  • דצמבר 14, 2010

    הראל

    דודו, שוב תודה על התשובות המעניינות תמיד. אני עדיין תוהה מי זה הבוס שלך ואיך אתה יודע את כל זה, אבל כנראה אינך רוצה לומר. נשאר רק לנחש 🙂

    לדרך חברון לדעתי יש כמה בעיות. אחת מהן היא מהירות הנסיעה, זה פשוט לא נעים ללכת ברגל כששועטים לידך ב-90 קמ"ש. את העובדה הזו אי אפשר לשנות אלא אם כן נאט את התנועה, ואני לא יודע אם זה פתרון טוב כל כך. אולי אם נוסיף רמזורים ו/או פסי האטה, אבל זה נשמע פתרון רע ככה או ככה.

    אלא שלדעתי לדרך חברון יש קשיים נוספים: למעשה מהצומת של בית המכס הישן (ששופץ יפה כל כך ואפילו מאכלס חברות סטארטאפ, לא להאמין!) ועד צומת הולנדיה הרחוב מתקיים בתוך ואקום עירוני מדכא במיוחד – מצד אחד יש או את גבעת חנניה (אבו טור היהודית) שהיא סוג של שכונת רפאים די מפחידה (עם שיפוע אימתני שמפריד בינה לבין דרך חברון), או את מגרש החנייה הענקי, החשוך, החולי ומלא הבורות של הרכבת, בהפרש 3 מ' גובה (חבל, כי בגלל ההפרש הזה המעבדה ומתחמיה הולכים לאיבוד לרחוב לגמרי) ואחר כך את המנזר הענקי והשומם הזה ממזרח ואת מגרש המכוניות המשומשות, החניה התפעולית של הדואר והבנין המאיים של המדפיס הממשלתי ממערב. שניהם יוצרים קטע ארוך למדי (כ-12 דקות הליכה) שממש לא נעים ללכת לאורכו, ולא רק בגלל מהירות המכוניות. גם אם הרחוב היה צר הרבה יותר ומהירות התנועה נמוכה יותר, זה היה פשוט לא נעים, במיוחד בערב. זה מרגיש כמו ללכת בתוך אזור תעשייה במקרה הטוב, וכמו בתוך אזור סכנה במקרה הרע.

    רק כשמדרימים מצומת הולנדיה המצב משתפר והולך ויש תחושה יותר עירונית ויותר נעימה, בערך עד שמגיעים לקו הרוחב של אזור התעשייה שאז המצב שוב הולך ונהיה גרוע יותר ויותר.

    אני ממש חושב שצריך לעשות שינוי רדיקלי ברחוב הזה, והיה מעניין לשמוע מה יש למתכנני ערים להציע. מה עוד חוץ משדירת הולכי רגל באמצע הציר?

    ודודו – מתי, הו מתי, יהפכו את מתחם תחנת הרכבת לחיקוי הירושלמי הכשר-למהדריך של תחנת הרכבת במנשייה?! זה כל כך צועק לשמיים מה שקורה שם. אנא!!

    הראל

  • דצמבר 14, 2010

    עמית (אחר)

    לגבי דרך חברון: בצידה המערבי צפויים להיבנות בניינים למגורים ומלונאות כחלק משיקום מתחם הרכבת. אני מקווה שידאגו שם גם למדרכה נורמלית עם עצים ואולי גם מסלול אופניים, שהוא ממש מתבקש שם.

    ותחנת הרכבת – כשר למהדרין? אפילו לא בצחוק!

  • דצמבר 15, 2010

    דודו

    עמית האחר,

    הראל,
    ראשית כל, אם זה מספק אותך כמעט סיימתי את ההכשרה הפורמלית שלי כמתכנן ערים.

    ניסיתי לצרף קישור לחתך המוצע של דרך בית לחם משום מה זה לא עולה, אני מקווה שעמית יצליח לעלות זאת כתמונה.

    לעניין דרך חברון, ללא ספק כישלון, אבל כמו הרבה דברים ושכונות בעיר הזו, הם לא תוכננו לבני אדם או להולכי רגל. כמה פעמים ראיתם מישהו הולך בכביש המקיף את רמת בית הכרם(בצלאל בזק)? אנחנו לא יודעים לבנות רחובות לאנשים אלא נהרות בטון לרבים ובצידם חומות(קירות תמך).

    פסי האטה לא יבנו בדרך חברון כי כביש זה הוא חלק מהתשתית הקיימת לכביש הטבעת כפי שכתבתי. כבר כיום הוא מתפקד כאחד מהצירים המרכזיים המעבירים תנועה מצפון לדרום לכן טענתי שניתן היה להקים שדרה במרכז עם פונקציות ציבוריות וקיוסקים סטייל רוטשילד.
    הצעתי שדרה לא מכיוון שזה אופנתי אלא מכיוון שזה הדרך הכמעט יחידה לייצר תווך ציבורי מתפקד. בנוסף מכיוון שסביב ישנה צפיפות מגורים ברמה בינונית עד גבוהה (והווה ידוע שזהו הבסיס לעירוניות טובה) זה יכל להיות הצלחה אדירה. במרבית מקטע רחוב זה לא קיימות חזיתות מסחריות (בסיס נוסף לעירוניות טובה) ועל כן יחד עם היות הכביש אוטוסטרדה אין לי או לך סיבה ללכת שם כהולך רגל. כאמור מי שתכנן את זה חשב שהוא בנ"י של שנות ה-50 ושקוראים לו רוברט מוזס.

    לעניין העתיד התכנון המוצע במתחם הרכבת הוא שיגאל את הדופן המערבית, מבית המדפיס הישן(ולא בית המכס),מיקומה של jvp, עד המדפיס הממשלתי החדש. התכנית מקודמת ע"י ממ"י יחד עם הבעלים הנוספים של המתחם כאשר בדופן זו מתוכננת הקמת שני בתי מלון(באזור ההאנגרים של המעבדה שתיחרב בעתיד), משרדים ומגורים( 600 יח"ד לערך) בכל המתחם.

    לעניין תחנת הרכבת, אתם כ"כ להוטים אז אספר היכן העיכוב כעת.

    כפי שכולכם יודעים מקודמת תכנית לשדרוג המתחם, לצערי העיתונים התייחסו לתפל (הקמת גלגל ענק שלא יהיה בשלב זה) ולא לעיקר ולבשורה שבשימור המבנה, שיפוץ ההאנגרים ושטח המסילות שליד.
    .http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/133/990.html
    לפני פחות מחודש התקיים דיון בוועדת הערר המחוזית (עקב ערר של תושבי אבו-טור על החלטת הוועדה המקומית להעניק היתר לשימוש חורג ל-10 שנים לצורך הפעלת המבנים כמתחם לתרבות, פנאי ובילוי דוגמת מנשיה), השימוש החורג ניתן אך בכפוף לחוו"ד של יועץ תנועה לעניין הצגת פתרונות חניה ותחבורה.
    בתחילת ינואר אנו נתכנס לדיון נוסף בוועדת ערר בתקווה שהסיפור יסתיים שם. במידה והתושבים יסרו את התנגדותם, המכרז(שכבר מוכן לשיווק) להפעלת המתחם, כולל שימור תחנת הרכבת, מפורסם בתוך כחודש עד חודשיים. אם הם יחליטו ללכת לעתירה מינהלית אז אנחנו תקועים שוב בסחבת משפטית.

    ובכן גבירותי רבותי, בפעם הבאה שאתם מדברים על החשיבות של שיתוף ציבור, תבינו את המשמעויות של שיתוף שכזה ואת הצד השני של המטבע. לעיתים הליכי התכנון מתבצעים בחשאיות רק בשל התנגדויות שהן פשוט על סף הקנטרנות והמעצבנות. אינני אומר שלא צריך לשתף את הציבור חלילה אבל אנחנו, כתושבים צורכי תרבות, העיר, ומשאביה, פשוט נפגעים. אני לא מזלזל בתושב שמתנגד ואם הוא טוען שזה מפריע לו אז זה פשוט עניין סובייקטיבי, על אף שניתן לשלוט במרבית המטרדים. אבל הרי לכם דילמות תכנוניות מהקרביים של המערכת.

    אגב אותם תושבי אבו-טור התנגדו נחרצות למרכז שרובר, בניהם של תושבי אבו-טור שהתנגדו(מרביתם סוציו אקונומים גבוהים) אינם גרים כאן יותר, גם מכיוון שבירושלים חסרות פונקציות תרבות דומות למרכז המתוכנן.

    אם הם לא היו מתנגדים היה לנו כבר מרכז שרובר ומבנה הרכבת היה עמוק בתקופת השיפוצים.

    לטעמי זו הצביעות בשיאה

    אמנם היום ההשקעה בתרבות זו פאזה אחרת אך עד לפני שנה וחצי אלו הם מסוג האנשים שהתלוננו שהתרבות גוועת ולא משקיעים בה.

  • דצמבר 15, 2010

    עמית (אחר)

    סליחה, לא ידעתי שזה חסוי. בעל הבלוג מוזמן למחוק.

  • דצמבר 15, 2010

    עמית (אחר)

    ומי הם אותם "תושבי אבו תור" המתנגדים לכל הדברים? האם נערך משאל בין התושבים, או שכרגיל מדובר בקומץ צעקני ולא מייצג?

  • דצמבר 15, 2010

    דודו

    עמית האחר

    בשנת 2006 הייתי בכנס שיזמה קרן שרובר לתושבי השכונה ובו הציגו את הפרויקט, היו שם בין 150 ל -200 איש, למרות כל הניסיונות לתקוע אותו התב"ע אושרה לבסוף.

    בדיון שהתקיים בעירייה למתן השימוש החורג, הגיעו בערך 50 איש, מרביתם אותם הפרצופים, חלקם מתגוררים בדרך בית לחם.

    בדיון בוועדת ערר הגיעו ארבעה כאשר עו"ד נשכר ע"י אותו התושב שבזמנו גרם להפסקת הפעילות במתחם הרכבת.

    אגב אני יכול להבין את חוסר האמון של התושבים במערכת העירונית לאור התנהלותה בהפעלת מתחם הרכבת בעבר (נעשה ללא שימוש חורג תוך התעלמות מתלונוות התושבים) וגם לאור הרעש שבקע מפאב האייזן ושמירר לאנשים את החיים.

    אבל דין האייזן ודינן של הופעות אינו כדין השטח מבנה תחנת הרכבת שגם מרוחק בתי התושבים באבו-טור ואם כבר גורם מטרדי רעש לתושבים דב"ל הסמוכים.

  • ינואר 25, 2011

    דודו

    חברים,

    חדשות חמות מהתנור,

    אני שמח לספר לכם שהסאגה תמה, ישנה פשרה עם המתנגדים והשימוש חורג אושר.
    מקווה שבשבועות הקרובים יתפרסם המכרז, העבודות תחלנה ובתוך שנתיים עד שלוש נוכל כולנו לשתות שם קפה לאכול במסעדות ולטייל שיתקיימו שם אירועים.

  • ינואר 25, 2011

    ערן טרבלסי

    מזל טוב ותודה על העדכון.

  • ינואר 26, 2011

    הראל

    דודו, מה יהיה הסטטוס של המתחם בשבת, עכשיו כשהפרטים מתבהרים?

  • ינואר 26, 2011

    דודו

    לשאלתך הוא יהיה פתוח בשבת

    עוולות הסטטוס קוו לא יחולו עליו

  • ינואר 27, 2011

    הראל

    אבל איך הוא זכה בפטור הזה מהסטטוס קוו, ובביטחון כזה? ומה יגידו על זה המפלגות הדתיות בקואליציה העירונית ברגע שהם יגלו את זה?

    תודה, דודו.

  • ינואר 28, 2011

    עמית (אחר)

    ואיך הסינמטק זכה בפטור הזה? לא בכל מקום העירייה יכולה (או צריכה) להתערב.

  • ינואר 28, 2011

    דודו

    זה לא נכס עירוני,
    הרשות לפיתוח ירושלים מקדמת הפרויקט(בתיאום עם העירייה) עבור ממ"י ורכבת ישראל שהם בעלי הקרקע.