נוסע לפולין

אני נוסע לפולין במשלחת צבאית. להיות "עד במדים", ככה קוראים לזה. אני לא נוסע כדי לחזק אצלי את תחושת השליחות או את ההכרה בצדקת דרכנו. ביום שאזדקק לפולין על מנת להבין מדוע אני עושה את מה שאני עושה- המצב יהיה רע מאוד. אני לא נוסע לפולין כדי לראות את המוות. הוא יהיה שם בכל צעד של המסע ממילא, אני מניח שידקדקו אותנו בפרטי פרטיו של הרצח לסוגיו השונים. הרי לשם כך אנו נוסעים להיות עדים.

אני נוסע לפולין כדי לראות את החיים. מה לקבר האחים הגדול הזה ולחיים? אני רוצה לנסות ולגעת בעולם יהודי שאיננו עוד. בעולם שבניגוד למשקפיים שמבעדן אנו מסתכלים עליו כיום- היה ברובו לא היה ציוני. עולם יהודי מרתק, עשיר, ווכחני ומלא סתירות. עולם של פועלים ובונדיסטים, קומוניסטים, מתבוללים, מסורתיים, חילונים, ציונים, חסידים, מתנגדים ומשכילים. בשפתנו נאמר: עולם יהודי פלורליסטי. עולם יהודי שהיה קיים אלף שנים לפני שנחרב. עולם שאיננו מדברים עליו למעט אזכור שנות הפרעות לאורך הדורות.

במרוקו או באיראן לא היו שטעטעלים, המשפחה שלי לא באה משם ובכל זאת, אני טוען שאי אפשר להבין את העולם היהודי של היום בלי להבין את העולם היהודי שנחרב, בלי להבין את מורכבותו ורב-גוניותו טרם החורבן. כל מי שמנסה לצבוע את הזהות היהודית בגוון אחד, הומוגני, וטוען לקיומה של יהדות אחת אותנטית- ראוי שילמד את קורותיה לפני שיפתח את פיו.

אני נוסע לפולין עם פרימו לוי בתיק, גם עם "הזהו אדם?" אבל גם עם "אם לא עכשיו- אימתי"?", ספרו היחיד שאינו אוטביוגרפי, ספר בו ברא את העולם התרבותי של יהודי מזרח אירופה מחדש, עולם שהיה זר לו, כיהודי-איטלקי. אני נוסע, במדים, ואינני יודע כיצד תהיה התחושה להסתובב באותם כפרים ועיירות ומחנות במדי צה"ל. מקווה שתהיה נסיעה משמעותית.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



2 תגובות

  • דצמבר 21, 2010

    עמוס

    אני קורא עכשיו את "לבד בברלין" וממליץ עליו כבעל מסר אוניברסלי, אודות תהליך הפשיזציה של חברה שהיתה כנראה דמוקרטית, ועל רוח האדם של המסרבים להיכנע. אני חושב מעבר להיסטוריה היהודית "פולין" היא פרק מההיסטוריה האנושית, פרק חשוב מאין כמותו.

    בקשר לנסיעה במדים: למרות שזהו סוג של "צדק פואטי", לא אוהב את זה.

    נסיעה טובה, עמוס

  • דצמבר 23, 2010

    מומלצי הבלוגוספירה

    אני נוסע, במדים, ואינני יודע כיצד תהיה התחושה להסתובב באותם כפרים ועיירות ומחנות במדי צה”ל.

    חשוב וטוב שכך.
    מומלץ אצלי במאמרים.
    אסתי כ.
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/12/2912-2312.html