מתחם התחנה: ברכה שקללה בצדה?

מאז הפציע מתחם התחנה ("התחנה הראשונה") בעולמנו קצת לפני חג השבועות חלפו כמעט חמישה חודשים (ורק לאלוהי הנחשלות העירונית הפתרונים איך ולמה עמד הנכס הזה בשממונו כחמש עשרה שנה) . אולי די זמן לערוך סיכום ביניים ולשקול את הצלחתו, את יתרונותיו וחסרונותיו.

The Old Train Station | תחנת הרכבת הישנה

איך היה פה עד לא מזמן, למי שכבר הספיק לשכוח.

כמי שגר לא רחוק ופקד אותו מאז נפתח כמה וכמה פעמים, נדמה במבט ראשון שההצלחה מוחלטת, מסחררת, גורפת. המתחם שוקק חיים ופעילות, צפוף ורועש, סואן ורוגש. אירוע אחר אירוע, שוק איכרים מחליף שוק מעצבים, קפה נושק לקפה ומסעדה למזנון, תערוכה רודפת הופעה, וחנות לאחותה תאמר "חזק". אם בהתחלה עוד היו כמה פינות ריקות או בלתי גמורות, עתה כמעט והושלמה המלאכה וכל מטר רבוע במתחם שוקק פעילות מגוונת, וצלצולי הקופות הרושמות נשמעים היטב ולמרחוק. מי שעוקב אחרי לוחות המודעות ושאר הפרסומים לאירועי תרבות, עלול לפעמים לטעות לחשוב שבירושלים יש כמעט אך ורק מתחם התחנה. הכל  אבל הכל קורה בו, ואולי כמעט רק בו. אפילו מוסדות תרבות אחרים מעבירים אליו פעילות שקרתה קודם לכן בין כתליהם.

וזה גם הזמן לשאול כמה שאלות ביקורתיות יותר לנוכח תמונת ההצלחה המסחררת הזאת. ואולי למגיבים כאן יהיו עליהן תשובות:

  1. האם אכן נוצר רצף עירוני מוצלח בין המרקם העירוני ברחוב עמק רפאים, בדרך בית לחם, בדרך חברון (עד כמה שבכלל יש כזה, ועל כך בפוסט אחר) וברחוב קרן היסוד לבין מתחם התחנה? את זאת ניתן לבחון בעיקר בדרכי ההגעה למתחם. האמנם מגיעים האורחים ברגל כהמשך לביקור ברחובות שנזכרו, או שהם מגיעים בנסיעה מיוחדת במכונית?
  2. האם הצלחתו של המתחם לא באה על חשבון שאר מרכזי המסחר והבילוי בעיר, והאם הפגיעה בהם מתונה (זה אולי בלתי נמנע) או קשה עד למצב שבו קרנם תרד לבלי שוב? שיטוט ברח' שלומציון למשל, עד לאחרונה אזור בולט של חיי לילה ובילוי, מעלה חשש שהוא למשל בין הנפגעים קשה מן המתחרה הצעיר.
  3. כמה מן הפוקדים את המתחם באים לביקור מיוחד מחוץ לעיר (כמובן, במכונית) כדי להתרשם מן המקום המדובר כל כך, ובעצם לא צפויים לשוב ולפקוד אותו בחודשים ובשנים הקרובות? וצדו השני של אותו המטבע: כמה מן המבקרים בו יהפכו למבקרי קבע שישובו לבקר בו? מגרשי החנייה המוסדרים והבלתי-מוסדרים עמוסים עד להתפקע, וכך גם הדרכים המובילות לאזור. האם זה סימן שאחוז ניכר של המבקרים מגיע לביקור מיוחד מחוץ לעיר? והאם אין זה שחזור טראגי של גורלו הלא-מוצלח-במיוחד של מתחם התחנה האחר, זה שבעיר שאת שמה אין להזכיר?
  4. האם נשמר במתחם התחנה תמהיל נכון ובריא בין מסחר לבין תרבות ובילוי שאינו כרוך בהוצאה כספית? האם כלל ניתן לבלות בו מבלי להוציא כל הזמן עוד ועוד כסף?
  5. והאם זה נכון בכלל לעיר בסדר גודל של ירושלים שיווצרו בה "מתחמים" מתוחמים ומובחנים כל כך לבילוי? האם כובד משקלו של מתחם התחנה לא מפר בצורה קשה את כל שיווי המשקל בעיר (לפחות בחלק הלא-חרדי לא-ערבי שלה)? האם זה נכון לרכז כל כך הרבה פעילות תרבותית (כולל כזאת ששייכת למעשה לסינמטק, ל"צוללת הצהובה" ולגופים אחרים שפעילות מטעמם מתקיימת במתחם התחנה) במקום אחד?

שאלות לא פשוטות, והן כמובן כרוכות זו בזו. חישבו עליהן בפעם הבאה שתזדמנו למתחם התחנה (והרי בטוח שתזדמנו, עוד ועוד).

ולסיום – ברכה ותודה לעמית ולעכברתול שמיצבו מחדש את "ירושלים האחרת" כבלוג שיתופי. אני בטוח שעוד נכונו לו עלילות בתולדות העיתונות המקומית בירושלים.

ירושלמי כבר 11 שנה, תחילה מכורח הנסיבות, ואחר כך מבחירה. אוהב את מה שיש לאהוב (ויש הרבה!), ומנסה לא להתרגז יתר על המידה ממה שמרגיז (ויש לא מעט).



16 תגובות

  • ספטמבר 28, 2013

    אורן

    2. נשמע לי מוזר ולא סביר. מתחם התחנה לא הולך בשום שלב לייבש את מרכז העיר- הוא פשוט קטן מדי. להיפך, זה יהיה מבורך אם הוא יבזר מעט את העומס הבלייני שיש במרכז העיר, וגם את זה הוא יעשה באופן חלקי- אני לא רואה שום סיטואציה שסטודנטים וצעירים יצאו לשתות במתחם, נניח. את מי שהוא מושך זה בעיקר משפחות עם ילדים, שאני לא מסוגל לחשוב על שום מקום שמציע להן משהו דומה כרגע בעיר.
    מי שכן "מסכן" את מרכז העיר זו ההתעוררות המבורכת שיש בשוק, אבל גם זה מבורך בעיני- חברים שגדלו בירושלים תמיד התלוננו שהם כל הזמן היו יוצאים לאותם 5 פאבים, ועכשיו יש בעיר הרגשה שהמרכז מתחיל להתפשט הלאה. השלב הבא הוא לפתוח פאבים שכונתיים…
    4. טוב, זו שאלה שרלוונטית לכל תרבות הבילוי והצריכה המערבית (כלומר, כיום נדמה שבילוי=צריכה באופן חד חד ערכי). דווקא במתחם התחנה ישנה אפשרות גם להסתובב וללכת לאורך פארק המסילה, שזה עדיין בחינם.

  • ספטמבר 28, 2013

    חגי

    תהיות מעניינות, אבל די נכונות לכל פיתוח עירוני של מתחמי בילוי וחנויות…
    אני חושב שהתמהיל של תרבות מול בילוי עם הוצאות כספיות תלוי בעיקר באנשים המבלים, האיזון דווקא נשמר בכך שנפתחו עוד מרחבים רבים (גם סמוכים) שמאפשרים בילוי נקי מקניות- כמו הטיילת הקרובה,פארק טדי ומשכנות שאננים שלאחרונה עברה כמה שדרוגים (אם לדבר על יוזמה אחרונה נוספת של העיריה שכבר שוכחים לדבר עליה מרוב יוזמות מבורכות…). כך גם המתחם עצמו מהווה מוזיאון חי קטן ולאחרונה הסתובבתי בו דווקא בלי לקנות שום דבר ועדיין היה מה לראות ולעשות- לכך גם מצטרפות הפעילויות. אני לא חושב שנכון יהיה לבקש מהחנויות לא להיות מושכות…
    האם באמת יש רצף? לא ממש… יש מקטעים שלמים בין מרכז העיר לעמק רפאים שאין בהם בילוי של ממש. עוד יש לאן להתפתח, למרות שלא בטוח שאופי הבניה ברחובות האלו מאפשר את זה.
    האם יש פגיעה באזורי בילוי אחרים? יתכן, אבל בתואנה כזו אפשר גם לא לפתח כלל. אם אתה רוצה למשוך אנשים לעיר אתה צריך לתת להם מקומות בילוי, יתכן שלא צריך להפציץ בשנה אחת באלפי מקומות חדשים, אבל בינינו- מתחם התחנה הוא אפילו לא עשרות מקומות בילוי, בקושי מהווה תחרות למרכז העיר או אפילו לאזור השוק. ולכן- כן ירבו.
    לגבי מתחמים בירושלים ובכלל במרחב עירוני- זו צורה מאוד מקובלת ולדעתי גם נכונה ליצור מספר מרכזי בילוי ומרחבי קניות פתוחים. מעין מרחב שאפשר לצאת בו לבלות ערב שלם והוא קצת יותר מישיבה במסעדה/פאב או ללכת לרקוד בלבד. לפני 8 שנים דיברנו בינינו כמה מרחבים כאלה אפשר למצוא בתל אביב וכמה זה חסר בירושלים. התחושה כיום היא שהמצב ממש בכיוון חיובי ושבהחלט מתפתחים מרכזי בילוי בירושלים.
    אני חושב שהכיוון שהעיריה כיום מתווה שכולל פיתוח מרחבי בילוי, פארקים וכו' בצד נסיונות עיקשים להגדיל את אפשרויות הדיור (שנראה לפעמים שהבעיה מתחילה בהגבלות ממשלה שצריך להילחם בהן) זה הכיוון הנכון כדי למשוך אנשים נוספים לירושלים.

  • ספטמבר 28, 2013

    עמית

    לדעתי זה בעיקר מחייב עסקים באזורים אחרים להתחיל לעבוד ביחד ולחדול מלחרבן (סליחה על הצרפתית) על המרחב הציבורי. עידן וועדי הסוחרים הצווחניים שבאים בדרישות בלתי פוסקות בעוד הם מצפצפים על החוק ועל הציבור הסתיים.
    מול המתחמים המנוהלים עד לרמת בדל הסיגריה, סוחרים יצטרכו להתארגן על בסיס רחוב / מתחם, להפסיק להוציא סחורה למרחב הציבורי או לדפוק שילוט מכוער ולחרב חזית לשימור.

  • ספטמבר 28, 2013

    איתמר

    התהיה המרכזית שיש לי על המקום הזה בכל פעם שאני עובר לידו (כלומר, פעמיים ביום), היא למה לעזאזל האדריכלים יצרו את הפתח שלו למגיעים מכיוון קרן היסוד ברוחב של שביל אופניים צר? למה לא הורידו שם 20 מטר מגדר האבן הישנה (החל מהנקודה שבה הכניסה הנוכחית ולכיוון דרך בית לחם) ויצרו רחבה מרוצפת שהייתה מתמזגת עם הרחוב בצורה מלאה?
    עד שכבר יצרו את המתחם, אז במקום להציג אותו לראווה ולחבר אותו לרחוב שוב נתקעים בהסתרה והגידור האופייניים כל כך לירושלים. לא ברור למה.

    לעניין המרקם הרציף, יש לי הרגשה שבטווח הארוך יותר נראה כמה בתי קפה גם לאורך גן הפעמון (דוגמת זה החדש שנבנה בגן העצמאות) ושהצד הקרוב של דרך בית לחם גם הוא יהפוך ליותר מסחרי. וצריך לזכור גם את מתחם שרובר שנבנה בדרך חברון פינת נעמי, ממש כמה דקות הליכה מהתחנה.

  • ספטמבר 29, 2013

    עמית עסיס

    אני יכול רק להעיד על עצמי שהגעתי למקום ברגל, ובאופניים (עם ילדים), וברכב (עם ילדים יותר קטנים). לא מיפיתי את בתי הקפה אבל פארק המסילה עצמו יוצר מיפוי מסוג חדש משום שהוא מחבר תחבורה ופנאי באופן שמשנה קצת את איך שמסתכלים על מפת בילויים. ההליכה לאורך הפארק הזה היא בילוי שאיננו עולה כסף והוא גם חלק מרשת התחבורה של המתחם. אני גר באופן זמני מחוץ לירושלים לצרכי עבודה, ובינתיים מזניח את הג'וגינג משום שבמקום שבו אני גר אין שום דבר דומה להליכה-ריצה לאורך הפארק עם קצת ריח של בילוי לקראת סוף המסלול. נראה שהחיבור בין המתחם לבין פארק המסילה מחבר בין הבליינות ה'מקצועית' לתרבות הפנאי המשפחתית-חובבנית.

  • ספטמבר 29, 2013

    אילן אזרחי

    אני רוצה להוסיף לדיון את הלקח שלמדנו מהפקת קבלות השבת במהלך הקיץ האחרון במרכז מתחם התחנה. כאשר התחנה נפתחה באנו (אנחנו אנשי מינהל גינות העיר, שאני משמש כיו"ר ההנהלה שלו) למפעילי המקום והיצענו להם לקיים את קבלות השבת, פעילות שהתקיימה בשנים האחרונות במקומות צנועים במרחב כמו הגינה במוזיאון הטבע.
    מפעילי התחנה נענו להצעה ולקחו על עצמם את כל הלוגיסטיקה. וכך, בתוך כמה שבועות נוצרה בירושלים פעילות תרבותית ססגונית המשלבת מוטיבים רוחניים של התחדשות יהודית עם מפגש בין אישי וקהילתי, והכל ברוח פלורליסטית ופתוחה. למען האמת, הופתענו מעוצמת ההצלחה של המפעל הזה, וכיצד התחנה נתפסה כמקום מפגש מזמין ונעים לאנשים מרקעים מגוונים. לכך חשוב להוסיף גם מבקרים רבים מחו"ל שבאו לקבלות השבת וכך נוצר גם מרחב של מפגש בינלאומי, תחת הצילייה במרכז המתחם.
    המסקנה שלי היא כי התחנה הוסיפה לירושלים מרחב שלמעשה לא קיים בה עד היום והוא הככר, הפיאצה, מקום רחב ושטוח שבו אפשר לפגוש אנשים שנעים לפגוש ולקיים איתם פעילויות משותפות. אין בירושלים ככרות כאלה, בטח לא ככר ספרא או ככר ציון וכנראה שהיה חוסר במרחב כזה ומתחם התחנה מילא את החסר.
    אגב, אנשי התחנה מחויבים להמשיך ולקיים ביחד עם מינהל גינות העיר את הפעילות הזו, ואף להרחיבה.

  • ספטמבר 30, 2013

    עודד

  • ספטמבר 30, 2013

    דודו

    אמרו לי שתגובתי מתבקשת,

    בעיקר אשתף במידע וכמה הערות לא בכדי לטחון את שנטחן כבר.

    עובדה! מתחם התחנה גם מצליח בגלל תמהיל, המסעדות, המרחב הציבורי, דק העץ או בגלל שהוא פתוח בשבת אבל הוא בעיקר מצליח כי לאחר שנים רבות של סטגנציה נחנך/נפתח מתחם בילוי חדש והצלחתו נובעת קודם כל מהצמא של תושבי ירושלים למקומות בילוי עדכניים/חדשים שמשדרים השקעה של העירייה במרחב הציבורי – ע"ע פארק המסילה.

    אכתוב שוב כפי שטענתי בעבר, מרכז העיר הוא בעיקר אזור בילוי מסוג מסוים (הסעדה, בילוי לילי) אכן מתחם התחנה משפיע עליו כמו גם הצלחתו המסחררת של השוק, אבל כרגע מתחם התחנה אינו מהווה אלטרנטיבה לבילוי לילי (ועל כן אני מסכים חלקית עם אורן) ובתחום ההסעדה(תלונות בעיקר על האוכל בלנדוור ופרש קיצ'ן ועל יוקר המחירים באדום).
    מנהלי המתחם זיהו שתי בעיות – סוגיית הבילוי הלילי – לכך תינתן תשובה חלקית בדמות טאפאס בר שאמור להיפתח בשבועות הקרובים לשמחתנו הוא יפעל גם בשבתות

    http://www.firststation.co.il/category/פינצו-בר-טאפסים

    הסוגיה השנייה נוגעת לתחום ההסעדה כפי שפירטתי.

    ההשפעה של מתחם התחנה היא בעיקר במסת האירועים שעמה מרכז העיר לא יכול להתמודד כרגע. אגב אני באופן אישי פניתי למספר אנשים האחראים על סוגיית התרבות/אירועים בעירייה, אמרתי להם שזה נחמד ל"הידבק" למתחם התחנה אבל צריך להמשיך ולקיים את מסת האירועים במרכז העיר כפי שהתקיימו ב-4 שנים האחרונות וכמובן לבזר, מה שחשוב זה המינון בין האזורים ולא יתכן שהעירייה תחזק עוד יותר את החזק כרגע.

    מזה 7 שנים לפחות שרחוב שלומציון איבד את מרכזיותו כמוקד הבילוי של ירושלים, הוא הבליח ל3-4 שנים במהלך האינתיפאדה השנייה כי בעלי הפאבים/מסעדות חיפשו לוקשיין שיהיה Off Center בשל הפיגועים שזוהו בעיקר עם המשולש, אך מספיק קרוב למרכז העיר המזוהה כמוקד הבילוי הלילי. בנוסף התבקש מיקום אלטרנטיבי מאז קודמה התכנית של אפריקה ישראל להריסת מתחם הפאבים ברחוב מונבז, פינוי בעלי העסקים והקמת מתחם מגורים תחתיו.

    איתמר – לגבי הגדר – העבודות בוצעו ע"י הרל"י ולא ע"י יזמי מתחם התחנה. המנדט שניתן להרל"י הוא ביצוע העבודות לסלילת שביל האופניים על תוואי הרכבת בלבד, ייתכן והיו צריכים לחשוב גם על אפשרות ההריסה של הגדר. מחלקת השימור בעירייה התנגדה להריסת הגדר ההיסטורית.

    אם כבר הייתי פותח את כל השטח לאורך דרך בית לחם שנמצא מול דק העץ וחושף את המתחם אבל זה בלתי אפשרי בגלל שבמקטע זה הבעלות של הכנסייה.

    מבט לעתיד – בקרוב תפתח מסעדה אסיאתית ליד האדום- כשרה לצערנו, לידה הטאפאס בר ולידו מסעדת המבורגרים לא כשרה (לא אגאדיר) שגם היא תהיה פתוחה בשבתות

    מתחם התחנה ממוקם בואדי וכרגע הוא בעיקר מתחם קיצי ופתוח, הרוחות שינשבו שם בחורף ישנו את אופי פעילותו ואת המסה הקריטית שהוא ממלא כרגע בחיי בפנאי של העיר ואני חושב שזה יהיה גם לטובתו, כדי שימשיך להתחדש ושלא יסבול מסטגנציה או שינוחו על זרי הדפנה. בנוסף, מתחם הסינמה סיטי שאמור להיפתח בקרוב מאוד, המתאים באופן מובהק לבילוי חורפי, ייתן פייט אדיר למתחם התחנה, למרכז העיר ובעיקר לקניון מלחה (בשטחו יהיו כמה אלפי מ"ר של מסחר מגוון בנוסף לבתי הקולנוע).

    ובמרכז שרובר הציבו שני עגורנים – זהו, They mean business

  • אוקטובר 7, 2013

    עמוס

    אכן תהיות מעניינות.
    אוסיף כמה הערות משלי, בתור מי שמבקר במקום בתדירות.
    1. הגדרות הדי מגעילות התוחמות את מה שהיה פעם מתחם הופעות וכרגע משמש את סדנת הפיסול. לא הגיע הזמן להחליף אותן במשהו ידידותי יותר להולכים בשביל (או עדיף – להסירן כלל)?
    2. ערב יום כיפור במתחם התחנה: המקום כולו מגודר ע"י מחסומים ניידים. לא ניתן להיכנס כלל לרציפים, לא window shopping, כלום. למה? זה לא מרחב ציבורי שאמור להישאר לרווחת הציבור?
    3. גלידריית וניליה, שבת אחה"צ: תורים ארוכים שהחנות לא מצליחה להכילם. הגלידה מצויינת (בכל ימות השבוע) והמחירים יחסית סבירים (בסטדנרט ישראלי). איזה כייף!
    4. קיוסק המיצים על דב"ל הציב לוחות ירוקים עליהם כותבים בגיר (בחגים כתבו "שנה טובה" וחג שמח" למשל). אתמול בערב היה כתוב על אחד מהם "הראל, תירגע". קשר אישי או סתם צירוף מקרים?
    5. ואם הזכרנו את מתחם ההופעות לשעבר (פעמיים זכינו ליהנות שם מ-Jethro Tull בשנים קודמות) – למה לא להמשיך לקיים אותו?
    5. אי אפשר לדבר על מתחם התחנה בלי לדבר על פארק המסילה בכלל. יש עדיין דברים שניתן ורצוי לשפר, אבל הוא מתנה גדולה לאזור ולעיר בכלל, ויש יחסי גומלין מעניינים בינו לבין מתחם התחנה.
    6. ואם פארק המסילה, ואתם גרים קרוב (או סתם אוהבים להסתובב שם) – אתם מוזמנים להצטרף ל"נאמני פארק המסילה" (http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=497224&blogcode=13903091) – יוזמה שהשקנו לפני כשנה וחצי בשיתוף פעולה של שלושה מנהלים קהילתיים (דרום, גינות העיר ובקעה רבתי + נסיונות לא פוסקים לצרף גם את בית צפאפה), לא ממש המריאה וכעת מנסים את take2 שלה.

  • אוקטובר 8, 2013

    הראל

    בעניין הקיוסק במפגש פארק המסילה ודב"ל, זה נראה כאילו הוא כבר מוכן לפתיחה, אבל עד כמה שהצלחתי לראות – טרם נפתח מסיבות עלומות. וכן, גם אני שמתי לב (בעודי נוהג דרומה על דב"ל במצב רוח די עצבני באחד הימים) שכתוב עליו "הראל, תירגע". זה היה ממש כאילו אלוהי פארק המסילה מדבר אליי! מעניין אם באמת זו תגובה לפוסט (טוב, מה כבר הסיכוי לזה, זו מחשבה ממש מגלומנית) או סתם צירוף מקרים משעשע.

    ואת גדרות הברזל המכוערות שתוחמות את מתחם הפיסול/הופעות/התארגנות אכן הגיע הזמן להסיר.

  • אוקטובר 8, 2013

    דודו

    גדרות במתחם הפיסול – מקווים שבעתיד יוסרו ע"י חברת אריאל שמתחזקת שטח זה.
    מתחם ההופעות – חברת אריאל יכולה לקיים הופעה באופן עקרוני אך נראה לי שכרגע ירדו מזה לאור פתיחתו של מתחם התחנה והרעש מחריש האוזניים שעלול להיווצר בשטחו.
    קיוסק בדב"ל – הוא אכן מוכן להפעלה אך טרם התקבל היתר שימוש חורג, למה? כי אראל מרגלית עסוק בלתקוע את הבקשה הזו ואת הרחבת המתחם הקיים צפונה כי כנראה הוא מקנא שמתחם התחנה נותן נוקאאוט למתחם שלו (זאפה-ג'סטיס-סדנא) אז הוא הגיש ערעור לועדת הערר המחוזית – הדיון צפוי להתקיים ב-12/11.
    עד כמה שזה ישמע לכם מוזר – אזור רחבת העץ של מתחם התחנה (והמתחם בכללותו) אינו שטח ציבורי פר- אקסלנס במשמעותו עפ"י חוק התכנון והבנייה על כן המפעילים רשאים גם רשאים לגדרו ולמנוע כניסה אליו (ייעוד הקרקע הוא "למסילות ברזל" והשימוש החורג הוא ל"מסחר, תרבות ופנאי", גם ייעוד הקרקע של פארק המסילה אינו שצ"פ אלא נותר מסילת ברזל)

  • אוקטובר 8, 2013

    הראל

    אז דודו, למה שאריאל מרגלית לא יחבר את המתחם שלו קצת טוב יותר למתחם התחנה במקום לנסות להפנות לו את הגב וליצור כביכול תחרות שבה הוא מפסיד? ומה זה בכלל ג'סטיס?
    ובאמת יש יותר מדי "מתחמי תחנה" באזור… מעבר למתחם של JVP/הסדנא/זאפה יש גם את האזור של קולוני-החצר-אייזן(!?) ויש אפילו איזור של מוסכים ויולזרי הובלות או משהו. קצת בלגן, אנשים לא יודעים לאן הם צריכים להגיע. יש סיכוי שיוציאו משם פעם את האזור תעשייה הקטן הזה עם החניון התפעולי של הדואר וכל זה?
    ואם פארק המסילה הוא עדיין מסילת ברזל, האם התקנות השונות הנוגעות למסילות ברזל חלות בו? האם לעובדי הרכבת יש בו סמכויות פיקוח למשל?

  • אוקטובר 8, 2013

    דודו

    בפרפרזה על משפט צבאי ובהשראתו של עכברתול -"כשהאגו חוגג השכל בתחת".

    לדעתי הוא לא מתחבר למתחם התחנה כי הם פשוט לא מעוניינים, האגו שם חזק יותר מכל החלטה שכלתנית. אני לא פוסל זאת הם בהחלט חשבו שיצליחו להתחרות בתחנה.

    ג'סטיס – מועדון יחסית חדש של ראובן לובלין.

    לדעתי אזור התעשייה הזה יצא משם כאשר התב"ע הכללית למתחם הרכבת תאושר ואז ליזמים יהיה תמריץ כלכלי להניע מהלך לבנייה (או שהם פשוט יחליטו להשבית את הפעילות שם).

    תקנות הרכבת אינן חלות על פארק המסילה מהסיבה הפשוטה שזה אינו קו רכבת פעיל.

  • אוקטובר 8, 2013

    עמוס

    דודו, אם כך מה המשמעות של העובדה שפארק המסילה הוא "מסילת ברזל" ולא שצ"פ? בפועל הוא משמש כשצ"פ ואני די בטוח שאם הסוגייה תגיע אי פעם לבית משפט מסיבה כלשהי לשימוש בפועל יהיה משקל משמעותי.

    ובקשר לסגירת פלטפורמת העץ של מתחם התחנה – לא היה לי ספק שאם הם עשו זאת כנראה שהיתה להם רשות לעשות זאת, אבל שוב – בפועל היא משמשת כסוג של שצ"פ, וזה שמותר להם לחסום אותו לא אומר שאסור להם להשאיר אותו פתוח. אני מצפה ממי שמפעיל כזה מקום להיות בעל סוג חשיבה שמכבדת את הציבור, לא רק ככזה שמבזבז כזסף ומעשיר בכך את קופתו שלו. אולי כשר, אבל נראה לי שמעיד במשהו על היזמים, לא? מה היה כבר קורה אם לא היו חוסמים את המתחם?

  • אוקטובר 9, 2013

    בן

    אולי השלט בקיוסק פונה בכלל למרגלית..?!

  • אוקטובר 11, 2013

    עמוס

    למה התגובה שלי כבר יומייםממתינה לאישור?