מיסוי בתי הרפאים – ברכה? לא בטוח

העיתונים ואתרי האינטרנט הכריזו לאחרונה בקול תרועה כי שר הפנים, גדעון סער, הודיע בישיבת הממשלה על תקנות לגביית ארנונה כפולה מדירות מגורים שעומדות ריקות ואינן בשימוש.  הכפלת תשלום הארנונה נועדה, כך נאמר, לעודד השכרת דירות אלה, ובכך להגדיל את היצע הדיור – ולתרום להורדת מחירי הנדל"ן.  כעת ממתינות התקנות לחתימתו של שר האוצר לפיד ולאישור ועדת הכספים.  מכל עבר נשמעו צהלות שמחה, שהרי זהו נושא קונצנזוס מובהק.  בעלי דירות הרפאים הרי הם אנשים חורשי רעה וזה העונש המגיע להם.

 היוזמה להעלאת הארנונה לבעלי דירות ריקות נולדה במועצת עיריית ירושלים ונדרשו אישורים של משרדי הפנים והאוצר על מנת ליישמה.  גם דו"ח וועדת טרכטנבג המליץ על מהלך כזה במסגרת המלצותיו בתחום הדיור.  לאור זאת הוחלט כי שרי הפנים והאוצר יתקנו את התקנות בעניין הארנונה ברשויות המקומיות, באופן שייקבע סיווג חדש למבנה מגורים שאינו בשימוש.  בקדנציה הקודמת לא העזו לגעת בנושא הזה, ואילו עכשיו זה אכן קרה.

משרדי הפנים והאוצר גיבשו תקנות הקובעות כי ייגבה תשלום ארנונה כפול עבור דירות מגורים שלא יהיה בהן שימוש במשך 9 חודשים.  נוסח התקנות אושר על ידי משרד המשפטים והתקנות ייכנסו לתוקף ב-2014 למשך כשנתיים.  אמת המידה לבדיקת היותה של דירה ריקה תהיה היקף צריכת החשמל בדירה.

בואו נתמקד בירושלים.  על פי סקר שנערך לפני כשלוש שנים על ידי יונתן לוירר, עובד בכיר לשעבר בעיריית ירושלים, קיימות בירושלים מעל 11,000 דירות אשר בעליהן רשומים כבעלי דרכון זר.  אין משמעות הדבר כי אנשים אלה אינם מתגוררים בדירות דרך קבע, וגם אין וודאות שאין ברשותם אזרחות ישראלית.  מסיבות השמורות עמם הם העדיפו לרשום עצמם כאזרחים זרים.  ההערכה כי דירות ריקות ממש הן פחות ממחצית המספר הזה, ומספרן נע בין 3,500 ל-4,200.  הנוהל יחול על אפקטיבית על הארנונה המשולמת בסוף 2014 עבור 2015.  כלומר, בעלי דירות זריזים יכולים כבר להתארגן ולגור בהן או להשכירן, אם הם מעוניינים להימנע מן התשלום המוגדל.

מה הסיכוי של מהלך כזה להצליח? ראשית, ייתכן כל העניין ייפול במבחן המשפטי, ויתברר כי לא ניתן לקבוע בוודאות מתי דירה מאוכלסת, ללא פגיעה בפרטיות ובזכויות הקניין של הבעלים.  אם התקנות יעברו את המבחן המשפטי צפויה לרשויות המקומיות בעיה לא קטנה ביישום ואכיפה של המדיניות.   מבחן המדיניות יהיה בפרטים הקטנים.

נגיד שתימצא הדרך להפעיל את המיסוי במידה רבה של דיוק.  כמה כסף ייכנס לקופת העירייה? ההערכה היא כי אם כל בעלי הדירות יותירו אותן ריקות, מדובר בסכום של כ-45 מיליון שקל.  זהו סכום לא מבוטל, אם כי באופן יחסי הוא מהווה אחוז מזערי מתקציב העירייה.  יש אומרים כי הסכום לא ייבלע בתקציב העירוני אלא יוקדש לקרן מיוחדת לסיוע לדיור בר-השגה.  אם זה נכון, אז גם זו ברכה.  השאלה אם זה יעבור את מבחן הפוליטיקה העירונית.  כאשר קברניטי העיר יראו את הכספים החדשים הם ירצו מן הסתם לתעל אותו לנושאים הקרובים ללבם וללב בוחריהם.

וכיצד יגיבו בעלי הדירות? סביר להניח כי מרביתם ישלמו את הסכום הנוסף מבלי להניד עפעף.  חלקם אולי אף יחושו הזדהות עם המהלך הזה מאותן הסיבות שהביאו אותם להקים בית בירושלים. אולם צפויות גם שתי קבוצות מיעוט.  קבוצה אחת שתחוש עלבון ורוגז על ההתנכלות לבעלי הדירות ותפרש זאת כהתרסה נגד מי שמגלה הזדהות ואהדה לירושלים.   ואילו הקבוצה השנייה יהיו ה"תחמנים", אלה יוכיחו באותו ובמופתים כי הדירה שלהם איננה ממש ריקה.

 יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, הביע ספק רב לגבי אפשרות האכיפה של התקנות על ידי הרשויות המקומיות ולגבי השפעת הסנקציה על משבר הדיור: "ברור לכל שדירות הרפאים הן לא סטנדרטיות, אלא בדרך כלל דירות יוקרה, באזורים יקרים מאוד. בעלי הדירות הם אנשים עשירים, שמסוגלים לחיות גם עם אורות דולקים באופן רציף בדירה כדי לעמוד במכסת החשמל שנקבעה. מדובר במהלך פופוליסטי, אשר לא יעזור לזוגות הצעירים ולמעמד הביניים".

נראה כי יש סיכוי גדול שהמדיניות החדשה תביא ליותר נזק מתועלת.  אין דרך להביא כאן את התגובות של בעלי הדירות מאחר ואין להם קול מאורגן, ורבים מהם כלל אינם יודעים על השינוי בכללי המשחק.  דוגמא אחת היא מאמר שכתב סמואל היילמן, פרופסור לאנתרופולוגיה מברוקלין קולג' שמחזיק דירה בירושלים.  אחת הטענות שהוא מוסיף לדיון הוא כי עיריית ירושלים בעצם נהנית כבר היום מהדירות הריקות בכך שאינה נדרשת לספק לדייריהם שירותים מוניציפאליים.

אני סבור כי לפני שעיריית ירושלים תיגש ליישם את המדיניות המותרת לה על פי התקנות החדשות, תעשה טוב אם תנסה להגיע למספר רב של בעלי דירות על מנת ליצור איתם שיח, בטרם יישלחו ההודעות על הארנונה.  אמת, עיריות אינן נושאות ונותנות בדרך כלל עם התושבים על גובה המסים, אבל יש כאן מקרה מיוחד ואולי הידברות עדיפה על פני הטחת הראש בקיר.  בעלי דירות הרפאים הם אנשים שאיכפת להם מירושלים והם רוצים לראות בבניינה ובשגשוגה.  הפיכתם לאויבים לא תשרת את המטרה.

 שלט דירות יוקרה ימקא

ירושלמי דור שלישי נכד למייסדי שכונת רחביה ומתגורר באותו בניין שנבנה על ידי סבא וסבתא. יועץ חינוכי לארגונים יהודיים בינלאומיים. יו"ר הנהלת מינהל קהילתי גינות העיר



23 תגובות

  • דצמבר 23, 2013

    יאיר

    יש כאן בעיקר איתות לבעלי הדירות, שהעובדה שהדירה עומדת ריקה מעיקה על העיר. אני לא חושב שתהיה להם בעיה לשלם, אבל יכול להיות שזה יפיל איזה אסימון. ושלא ישכירו לסטודנט – גם אם ישכירו למשפחה אמידה זה משפר מאוד את איכות החיים בשכונה, ומצטרף למאגר הדירות שבשימוש.

    יש לדעתי בעיה מוסרית – אם הארנונה נועדה לממן את השירותים שאנו צורכים (פינוי זבל למשל), אז למה מי שלא צורך בכלל שירותים צריך לשלם כפול? מצד שני הארנונה כבר מזמן איננה יחסית לצריכת השירותים – למשל העובדה שעסקים משלמים פי כמה ממגורים (וצורכים הרבה פחות שירותים).

  • דצמבר 23, 2013

    עמית

    לגבי הבעיה המוסרית- אגרה היא מס שנגבה בתמורה לשירות ספציפי ולא ניתן לגבות ממי שלא צרך את אותו שירות. ארנונה אינה כזו.

  • דצמבר 23, 2013

    אילן

    אני מסכים עם יאיר שצריך לאותת לבעלי הדירות כי ריכוז של דירות ריקות מעיקות על העיר. השאלה היא אם העלאת הארנונה היא הדרך הטובה ביותר לאותת. אני לא בטוח

  • דצמבר 23, 2013

    אורן

    אילן, ראש העיר כבר ניסה בעבר את לאותת דרך הידברות- הוא פנה לתושבי חוץ בבקשה להשכיר את הדירות. כולנו יודעים כמה מוצלחת היתה ההדברות הזו.
    אז עכשיו הוא ינסה שוב בנוסף לגזר, יש גם מקל קטן. לא באמת כואב לרובם, אבל סמלי.

    אני לא יודע מה חדש בעניין- שימוש במיסוי על מנת לעודד או לדכא מעשים שונים היא אחת הפרקטיקות הישנות שיש. יש לך הקלות על מס על חברות כדי שיבואו לפה, פטור ממע"מ באילת כדי שיעברו לגור שם וכו'.

    יאיר- פרקטית, הכי סביר להשכיר לסטודנטים, מאחר שמשפחה אמידה לא תרצה להתפנות מהדירה למשך חודשי הקיץ, ולא מעט סטונדטים לעומת זאת חוזרים להורים ומחפשים סאבלט לקיץ כדי לחסוך כסף. אפילו אם הם לא חוזרים להורים בקיץ- אם הייתי יכול לגור בדירת יוקרה בשכר דירה נמוך כשמה שזה אומר שאני צריך למצוא לי דירה אחרת לקיץ (וכאמור, לא חסר סאבלטים), יש מצב שגם אני הייתי עושה את זה 🙂

    אגב, אין לי גישה ל"הארץ", מישהו יכול להדביק כאן את המאמר המלא של הבחור?

  • דצמבר 23, 2013

    אילן

    המכתב שראש העיר שלח בזמנו (ולמרות אהבתי הגדולה לעמית, הוא היה שותף למהלך), היה רחוק מהידברות. זו הייתה פנייה חד צדדית, לא מעשית, לא רצינית. הידברות זו הידברות. צריך לפנות אל דמויות בולטות בציבור הזה, וזו איננה קהילה אחידה, ולהגיע להבנה על הדרך הטובה ביותר למתן את הבעייה שהם יצרו. ומכיוון שבקרב האוכלוסייה הזו יש גם תורמים גדולים אז ראש העיר יכול גם לגייס אותם תוך כדי ההידברות לחיזוק העיר.

  • דצמבר 23, 2013

    מיכל

    אם נניח רגע בצד את נושא המיסוי ופוטנציאל האכיפה:
    מה עושה העירייה על מנת להפסיק את הקמת בניני היוקרה? ברור מיהי אוכלוסיית היעד, מרבית הפרסום לפרויקטים הללו כלל לא מתקיים בישראל אלא בעיתונות ובמשרדים בפריז.
    ישנה מדיניות של צמצום אולי תמריצים שליליים לקבלנים שכלל אינם רואים באוכלוסיה המקומית יעד?
    מתי במקום שלט מוזהב על עוד פרויקט יוקרה נראה בעיר הזו שלט צנוע ועליו יהיה רשום: כאן בונים בכיף דיור עממי לאנשים שעובדים, לומדים ונושמים את העיר הזו?

  • דצמבר 23, 2013

    בני

    אין שום סיבה לצמצם את הקמת בנייני יוקרה. אם מקימים אותם סימן שיש ביקוש. ולא יקימו אותם, לא יקימו במקומם דירות לא יוקרתיות – פשוט לא יקימו שום דבר. בונים על פי מה שהשוק צריך. דירות יוקרה לא באות על חשבון משהו אחר. יש גם בנייה לא יוקרתית רבה, אבל בשכונות אחרות. אין מה לעשות, שכונות המרכז עד בקעה מאוד מבוקשות.
    חוץ מזה מדובר באוכלוסיה שהעיר רוצה. אנשים אלו באים כמה שבועות בשנה ותורמים המון כסף. בסוף חלק גם עולים ועדיף שיעלו לירושלים ולא לתל אביב.

  • דצמבר 23, 2013

    אילן

    אני לא מומחה גדול בענייני תכנון ובנייה, אבל אני בטוח כי העירייה יכולה להשפיע על אופי הבנייה ולווסת בין דירות יוקרה לדיור יותר בהישג יד. ממה שאני יודע, התופעה גדלה במיוחד בשנים של האינתיפאדה, כאשר העיר הייתה במשבר והעירייה חיבקה כל יזם שהגיע ובנה משהו. עכשיו צריך לחזור לתהליכי תכנון ובנייה יותר מאוזנים.

  • דצמבר 23, 2013

    אורן

    אילן- אתה בעצמך כותב שאין להם קול מאורגן. למי פונים? מי הדמויות המובילות שלהם?

    בני- ספר לי עוד על הביקוש לדירות יוקרה בארץ- http://www.themarker.com/law/1.2156941
    ושוב, אין בעיה, שיבואו ויוציאו את כל הכסף הזה, בשמחה. רק שישכרו חדר במלון. יש מספיק כאלה בירושלים, וחלקם ברמה הגבוהה ביותר. הדירה שלהם, שעומדת ריקה, פוגעת במרקם העירוני של העיר, ואי אפשר ללכת בטלביה בלי להבין את זה.

  • דצמבר 23, 2013

    אורן

    שוב, ברור לי שהם לא *רוצים* חדר במלון, הם רוצים בית. סבבה. אבל אנחנו לא *רוצים* דירות שעומדות ריקות, אנחנו רוצים עיר חיה, ואנחנו, בניגוד אליהם, גרים פה.

  • דצמבר 23, 2013

    ניר

    בלי להתיימר להבין בבנין עיר, ממה שהספקתי להתרשם מקריאת פרוטוקולים של דיוני תב״ע נראה שלעיריה יש יכולת די טובה להשפיע על אופי הבניה בשטח מסוים.

    אם לא היו בונים את פרויקט הרפאים בימקא, מן הסתם היה נבנה שם פרויקט אחר – אולי פחות משתלם, אבל עדיין רווחי. העיריה אמורה לדאוג שהבניה לא תוכתב רק ע״י כוחות השוק, אלא גם לפי האינטרס של תושבי העיר.

  • דצמבר 23, 2013

    בני

    ישראל היא מדינה חופשית תודה לאל ומותר לאנשים לקנות דירה אם הם רוצים. במיוחד כשמדובר באנשים שיש סיכוי טוב שיעלו אז על מה בדיוק אתם מתלוננים ?
    ולגבי מי שלא יעלה, בעלות של דירה מבטיחה שהוא ישוב כל שנה ואף כמה פעמים בשנה לירושלים כתייר ולא יטוס למקום אחר. העירייה, התעסוקהף המרקם העירוני של העיר – כולם מרוויחים.
    חוץ מזה, לא רק יהודים מחו״ל קונים דירות יוקרה, גם צברים. אני גר בבקעה, המחירים מטורפים בשכונה ולא בגלל שבונים דירות יוקרה שכמעט לא בונים בכל מקרה.
    עוד פעם, דירות יוקרה הן לא על חשבון דירות אחרות. כדי שהעיר תחיה צריך לבנות הרבה מהכל. לכו להתלונן לביבי שלא מאשפר בנייה מסיבית בירושלים מסיבות פוליטיות ואל תפריעו למי שמוכן להשקיע כאן.

  • דצמבר 23, 2013

    מיכל

    אני מתלוננת על דירות רפאים.
    אני מתלוננת על עליה במחירי דירות שנבעה, בין היתר, מכניסה של משקיעים זרים לשוק באופן לא מבוקר.
    ואגב, עיקר התיירות היא לא של יהודים אלא של צליינים: כשישים אחוז מהתיירות היא תיירות נוצרית. פחות מרבע יהודים, נדמה לי שאפילו לחלקם אין דירות בירושלים.

  • דצמבר 23, 2013

    עמית

    העירייה יכולה להשפיע על בניית דירות רפאים, אם כי יכולתה מוגבלת. . רוב מה שאנחנו רואים כיום בבנייה אושר בשנות האיתיפאדה כשכלב לא הסתובב במרכז העיר.
    רבים מהפרויקטים האלו הם הסבה ממלונאות / תעסוקה למגורים- שזה שימוש הקרקע הכ משתלם. המדיניות בחמש השנים האחרונות היא לא לאפשר.
    במרכז העיר יזם מחויב לתמהיל של 50% מגורים ו-50% תעסוקה (בעבר זה היה מגורים / מסחר/ מלונאות / משרדים- וכמובן שבחרו מגורים).
    עניין משמעותי- דירות קטנות של עד 45 מ"ר זוכות במרכז העיר ובחלק מרחביה לפטור מהצורך בהקמת מקום חנייה, שהוא לרוב תת-קרקעי. מדובר בתמריץ גדול ליצירת דירות קטנות. עדיין אין ערובה למחיר אבל גם משהו. דירה של חוצניקים גדולה ב-33% מדירה בבעלות ישראלי.
    עניינים מתקדמים יותר כמו הגבלת שימוש להשכרה בלבד או צעד קדימה- התערבות במחיר ההשכרה נדחו בשאט נפש ע"י הוועדה המחוזית (לדוג'- פרויקט מגדל עדן).

  • דצמבר 23, 2013

    אילן

    איך מגיעים אליהם? במאמץ משותף אפשר לבנות רשימה של אנשים בולטים, בעלי מעמד בעולם היהודי, שבאמצעות ראש העיר אפשר לשוחח איתם. למשל, שלושת הפילנתרופים המובילים של פרויקט תגלית: צ'רלס ברונפמן, מייקל שטיינהרדט ולין שוסטרמן, מחזיקים בתים ריקים בירושלים. מה הבעייה ליצור איתם קשר?

  • דצמבר 23, 2013

    אורן

    בני,

    1. "זו מדינה חופשית"- תבדיל בין מותר לרצוי. ברור שמותר להם, אבל לא רצוי לנו, מהסיבות שהוזכרו לעיל.
    2. כשהם יעלו, אני הראשון שיפרגן להם על קניית דירה בירושלים. עד אז, שיתכבדו לשכור חדר במלון.
    3. כולם מרוויחים? המרקם עירוני (שוב, טלביה נטושה), מחירי הדירות עולים ואפילו בפן הכלכלי הישיר, המלונות מפסידים מתופעת דירות הרפאים, ובעיר תיירותית כמו ירושלים, זה חלק משמעותי בכלכלה המוניציפלית.
    4. הדיון פה הוא לא על צברים. ייתכן שיש אחוז מסוים באולוסייה שידו משגת לקנות דירות יוקרה, אבל כמות דירות היוקרה לא פרופורציונלי לגודל שלו. ושוב, אם הם ממש גרים בדירה- תפאדל.
    5. דירות יוקרה הן כן על חשבון דירות אחרות. שטחי הקרקע הם סופיים.
    6. בוא לא נסטה לדיונים כיפיים על איפה אפשר ואיפה אסור לבנות בירושלים, שנסגרים ברמה הבינלאומית, ונישאר בדיון של מה אנחנו צריכים לעשות ברמה המוניציפלית.

    אילן- זה כבר רעיון טוב וקונקרטי. השאלה, שלא אני ולא אתה יכולים לענות עליה בפירוש, היא כמה קריאה של האנשים האלה תשפיע על שאר בעלי הדירות, אם היא בכלל תגיע אליה. אבל זה כיוון ששווה לנסות. עמית?

  • דצמבר 23, 2013

    אורן

    עמית-
    זו באמת שאלה מעניינת, עניין תמריץ החניות, כי מצד שני, לבנות היום בניינים בלי חנייה תת-קרקעית במרכז העיר זה בעיני גרוע, כי זה יחמיר את בעיית החניה שיש בעיר מלכתחילה (אידיאלית מי שגר במרכז העיר לא צריך להיות בעל אוטו מלכתחילה, אבל ברור שזה לא יקרה).

  • דצמבר 24, 2013

    בני

    אורן אני חולק עליך על זה שהדירות של החולניקים הפשיעו על המחירים בירושלים. אין בדל של הוכחה לכך. ירושלים תמיד הייתה יחסית יקרה, והשכונות האיכותיות תמיד היו מאוד יקרות גם לפני גל הקנייה של חולקניקים. המחירים עלו בגל הארץ מאז 2008 גם היכן שאין שום חולניק. למעשה הזרים מהווים אחוז זניח מכל העסקאות בישראל וגם בירושלים.

    לגבי התיירות, אין מספיק חדרי מלון בארץ, באוקטובר, חודש השיא של התיירות אין בכלל מקום, וכתוצאה בתי המלון מאוד יקרים. חוסר חדרי מלון הוא דווקא חסם מאוד רציני בהגדלת התיירות לארץ. אז דווקא תודה ליהודים שקנו דירה. הם תורמים המון – כי עוד פעם, מי שיש לו דירה מגיע לארץ כל הזמן, מי שאין לו דירה, מגיע אולי פעם בכמה שנים.

    לגבי השטחים המוגבלים – כל הקטע הוא שאי אפשר להישאר ברמה המוניציפלית והממשלה אכן מרסנת את פיתוח העיר – וזה לא תמיד היה כך. אפשר לבנות בזול ובאופן מסיבי בעיר או מסביב לה אבל הממשלה לא מאפשרת.
    אבל אני גם מזכיר שהעובדה שירושלים יקרה היא דווקא ברכה. זה מבריח את החרדים – כשמדברים על הגירה שלילית כולם שוכחים שמדובר בעיקר בחרדים בזמן האחרון. זה מביא אוכלוסיה איכותית יותר לעיר. זה מעלה אותה. זה מצוין.

  • דצמבר 24, 2013

    ניר

    בני, אני גר בטלביה (בשכירות כמובן, אין סכוי למי שמרוויח בשקלים ולא מנהל בנק לקנות פה – לגיטימי, בכל עיר יש שכונות יקרות). דירה קטנה שצמודה אלינו היתה מושכרת פעם לסטודנטים. היום היא בבעלות זוג פנסיונרים אמריקאים שנמצאים בה שבועיים בראש השנה ועוד שבועיים בפסח.

    טלביה, ובעקבותיה רחביה, מתפקדת בתור ההאמפטונס של יהודים אמריקאים ממגזר מסוים. הרחובות השקטים מתמלאים בעונה במבקרים שבאו לכמה שבועות. על הגדרת האוכלוסיה הזו כאיכותית אפשר להתווכח, אבל ממילא היא לא גרה כאן.

    אחת הדוגמאות לשינוי שעובר על האיזור הוא המעבר מהרסטובאר לקפה פריז. לא אהבתי את הרסטובאר, אבל הוא היה חלק מהשכונה: בשלג של שנה שעברה, הם הוציאו רמקולים לרחבה וספונטנית פתחו שם מסיבת שלג. קפה פריז, לעומתו, נשאר השנה סגור אחרי השלג כמה ימים אחרי ששאר המקומות בשכונה נפתחו. זה ההבדל בין מקום שהבעלים שלו גר ומתפרנס כאן למקום שמישהו עשיר שמרכז חייו ביבשת אחרת מחזיק בתור תחביב.

  • דצמבר 25, 2013

    בני

    הבעלים של קפה דה פריס הוא אותו בעלים של הגרנד קפה בבקעה ועוד כמה מקומות בעיר, השם ברח לי כרגע, והוא ירושלמי. אתה מתבלבל עם בעלי הקירות.

    • דצמבר 25, 2013

      עמית (אחר)

      בעלי הקירות (לורנט לוי) הוא זה שהחליט על שינוי אופי המקום.

      • דצמבר 26, 2013

        בני

        אבל זה לא היה הנושא. חוץ מזה מה הקשר: לורנט לוי עלה לארץ אם הבנתי נכון אז הוא לא תושב זר. וחוץ מזה נדמה לי שלא רק הזרים והעולים הם דתיים בירושלים. גם בעלים צבריים מקומיים היו יכולים לקבל אותה החלטה. לצורך העניין גם בעלים חילונים היו יכולים להחליט את זה מסיבות עסקיות גרידא.

  • ינואר 4, 2014

    עמוס

    כמה הערות בקשר לטענה בדבר צריכת שרותים מול תשלום ארנונה:
    1. "אגרה" או "מס" זה עניין טכני. ארנונה היא סוג של מס עירוני שמממן שירותים עירוניים. יש מגזרים ופרטים שמשלמים פחות (מהראשון) וצורכים יותר (מהשני), ולכן מעמיסים יותר על הקופה העירונית; אחרים מקיימים יחס הפוך, ובעלי דירות הרפאים אכן מסבסדים בארנונתם שירותים עירוניים לאחרים. גם אני כיאיר מרגיש עם זה סוג של בעייה מוסרית, אבל זה היבט צר מאד של התמונה.
    2. תושבי עיר תורמים לחיי העיר הרבה מעבר לתשלומי מסים. במובן הזה בעלי דירות הרפאים אינם תורמים כלל ואינם חלק מחיי העיר.
    3. תחשבו רגע על בניין אחד ברחביה או טלביה שרוב תושביו לא חיים בו. מי ישמש שם בוועד הבית? מי יזמין גנן או שרברב כשצריך? כל העול הזה נופל על מי שגרים בדירות המעטות המאוכלסות כל השנה. אי אפשר להיתמם ולדבר רק על "ארנונה" מול צריכת שירותים.
    4. ירושלים היא עיר שהקהילתיות בולטת בה הרבה יותר מערים אחרות שאני מכיר. בעלי דירות הרפאים אינם חלק מזה ולמרות שהם מחזיקים דירה בעיר, הם לא מכירים את העיר ולא מבינים אותה.
    5. זה נכון שהם לא צורכים שירותים שהם כאילו משלמים עליהם, אבל הם גם לא תורמים כמעט כלום לכלכלת העיר; לכן הם גם משלמים הרבה פחות מסים (שאינם ארנונה) משכניהם שכן גרים כאן.
    6. כפי שכבר נאמר כיוון הפעולה צריך להיות במישור התדמיתי: בעלי דירות הרפאים צריכים להרגיש שהתרומה האמיתית שלהם לעיר ולמדינה – "המעשה הציוני האמיתי" אם תרצו – הוא באיכלוס הדירות הריקות בצורה שקל להם לחיות אתה (סטודנטים, קרובי משפחה, השכרה לטווח קצר וכו'). קמפיין חכם יגרום להם להרגיש רע עם העמדת דירה ריקה, משהו כמו לעשן במקום ציבורי או לא לאסוף אחרי הכלב – משהו שפעם היה מקובל ועכשיו כבר לא עושים בפומבי.

    [לאורן: אפשר לראות את המאמר ב-cache של גוגל: http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:TRuNc8V3-WgJ:www.haaretz.com/opinion/.premium-1.563848+&cd=1&hl=iw&ct=clnk&gl=il&client=firefox-a%5D