מחשבות אורבניות

אהלן וברוכים הבאים לביתנו החדש.  הריהוט עדיין זמני, התבנית תשתנה, הפלאגינים והתפריטים עוד יעודכנו אבל אנחנו בחיים וזה מה שחשוב.  ותודה למו"ל שהביאנו עד הלום והצילנו מבורותינו הטכנולוגית המביכה.

היום הבלוג חוגג שש שנים להיווסדו. זה הפוסט ה-599 במספר, יש לנו כמעט 10,000 תגובות.  התחלנו בבלוגלי, עברנו לעצמאות ועכשיו שוב כתובת חדשה.  בשבועות האחרונים גם מתפתחת לה קהילת "ירושלים האחרת" סביב עמוד הפייסבוק שלנו.  כיף גדול. אי אפשר לציין יום הולדת בלי איזה דבר תורה אז הנה שאלה לאוויר: האם יש תכנון עירוני יהודי?  אם כן, מהו? מהם מאפייניו?  רגע לפני שדודו זורק עלי נעל ושלמה זנד יוצא לכתוב עוד ספר, הנה משהו קצר על מתי ואיך הומצא התכנון העירוני היהודי.

שנות הששים היו תקופה של תרבות נגד בכל הזירות. כולנו זוכרים את וודסטוק, הסמים, סטונוול, התנועה לזכויות האזרח והרונקרול כאילו זה היה אתמול.   תרבות הנגד הזו באה לידי ביטוי גם במגמות בתכנון העירוני.  עד לשנות הששים העיר נתפסה כבעיה שיש לפתור, למזער, לשלוט בנזקיה.  התכנון העירוני המודרני, שהחל להתפתח במאה ה-19, על רקע מפגעיה של המהפכה התעשייתית, ניסה לעשות סדר בבלאגן העירוני ולא בהצלחה רבה. ההוגים האורבניסטים הראשונים לא היו מתכננים אלא אוטופיסטים. חזונם לא נשען על ניתוח מצב קיים וחלופות רציונליות אלא על תמונת עתיד רצויה אליה שאפו. מה נשאר מכל זה? פרברים ברוח ערי הגנים של אבנעזר הווארד לדוגמה.

איפה מתקשרים היהודים לכל הסיפור? יהודים הם טיפוסים עירוניים.  הדור הראשון של הפרברים, בטרם התפשטות הרכב הפרטי, היה סגור בפני יהודים כשם שהיה סגור בפני מיעוטים נוספים.  הבום הגדול של הפרברים, לאחר מלחמת העולם השנייה אפשר ליהודים, לבני המהגרים של גל ההגירה הגדול ממזרח אירופה להיות בפעם הראשונה בחייהם חלק מהחלום האמריקאי על בית קטן מוקף דשא וגדרות לבנים.  האחים לוי, אבות האבטיפוס של הפרבר האמריקאי- לוויטאון, הם מכוחותינו. גם רוברט מוזס, קיסר הפרויקטים הציבוריים הענקיים, אבי מחיקת השיכונים ההיסטוריים של מנהטן לטובת כבישים מהירים, הוא בן דת משה וישראל. ההשתלבות בפרברים, , בתכנון, בייזום וכמובן באכלוס, הייתה ההשתלבות בחלום הגדול. הקבלה האמיתית לתוך החברה האמריקאית.

12levittown.CA01

כל זה קורה עד שנות הששים.  דור ההורים חולם על השתלבות בחברה האמריקאית, דור הילדים מחפש חזרה את היהדות האותנטית שלו.  הולך להדריך שחורים בדרום כיצד נרשמים להצביע, צועד במצעדי זכויות אדם,  מפגין נגד המלחמה, הולך להתנדב בקיבוצים, מפגין למען יהדות בריה"מ ועוד.  ההשתלבות האולטימטיבית של הוריו בתרבות הצריכה האמריקאית, עם המרכז הקהילתי והקאנטרי קלאב לא עושים את זה לדור הצעיר.

זה קורה בכל התחומים. זה קורה גם בתכנון עירוני. דוגמה: האחים פול ופרסיבל גודמן. פול גודמן הוא הוגה, פילוסוף שעסק בעיקר בחינוך, פרסיבל גודמן, אחיו, הוא אדריכל.  ב-1961 הם מפרסמים גירסהעדכנית לחוברת שהוציאו ב-1947 שנקראה:  Banning the cars from Manhattan

bann

בימים בהם רוברט מוזס נאבק כדי לפנות את ג'יין ג'ייקובס (יהודיה מוטלת בספק, המקורות לא ברורים) ואת חבריה מהווילג' בניו יורק לטובת עוד כביש מהיר, האחים גודמן קוראים למנהטן ללא רכב פרטי.  קריאה די נבואית לאותם ימים בהם הדלק היה זול, המכוניות היו ענקיות ואף אחד לא חשב על איכות הסביבה יותר מדי.  בחיבור נוסף של האחים הם מתווים את העקרונות שלהם לעיר מוצלחת: פדרציה של קהילות הנהנות מאוטונומיה ניהולית אך נפגשות במרחבים משותפים,  עיר צפופה ומעורבת שימושים, שבירת ההפרדה בין  ייצור ובין צריכה וחזרה לסדנאות אמנים, סטודיו ליצירה בו גם מוכרים את המוצר.

moses

אצל האחים גודמן התכנון הפיזי לא נועד להתמודד עם בעיותיה הנוראיות של העיר ולמזער אותן ככל הניתן. התכנון הפיזי הוא אמצעי להשגת יעדים חברתיים ולבניית קהילות מתפקדות.  אחד ממקורות ההשראה הוא הקיבוץ הישראלי של אותם ימים, כקהילה אוטונומית המסוגלת לנהל  את חייה בשיתוף ובאחווה,  השניים חוזרים ומדגישים את חשיבותם של חיי קהילה וערבות הדדית.

אני לא חושב שיש תכנון עירוני יהודי. אבל יש תכנון עירוני המושפע מרעיונות יהודיים והאחים גודמן הם דוגמה טובה לכך.  הרעיונות לא נשארו במישור התיאורטי. פרסיבל ניסה לתת להם ביטוי בבתי הכנסת  שהוא תכנן ברחבי ארה"ב.

אלו היו 60 שניות על תכנון עירוני יהודי. מתי, איך ולמה.  לרגל יום ההולדת אני באמת רוצה להודות לכל הקוראים, המגיבים, המשתפים, המתעצבנים והעושים למען ירושלים האחרת. אני נהנה, מקווה שגם אתם וכל עוד זה ככה- אין סיבה שנפסיק.  תודה וניפגש בשמחות.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



7 תגובות

  • יוני 4, 2013

    עמית (אחר)

    מזל טוב וברכות על המעבר לבית החדש.

    (צריך קצת לסדר את עניין הכתיבה מימין לשמאל)

  • יוני 5, 2013

    עודד

    ושוב חוגגים את השלושים וחמישה במאי
    שגם בו (הספר) יש התיחסות לתכנון אורבני…
    ברכות מכל הלב והצלחה בהמשך.

  • יוני 7, 2013

    גלית חתן

    ברכות לרגל המיקום החדש. ולגבי התכנון העירוני היהודי – מה עם איזו תוספת ירושלמית? למשל התכנון של הר חומה או הר נוף? 😉

  • יוני 9, 2013

    עמית (אחר)

    בלוג ירושלמי חדש: "המקור בירושלים" – שלמה צזנה
    http://mljerusalem.blogspot.co.il/

    [מחכה לחזרת הבלוגרול (והעיצוב המקורי בכלל) לירושלים האחרת]

  • יוני 10, 2013

    admin

    הר חומה זה תכנון אנטי יהודי ואנטי אנושי.

    יהודים יקרים, קראו תהילים למען החלמתו של המו"ל שלנו שיסדר את כל הברדק פה.

  • יוני 10, 2013

    עומר

    יכול להיות שלקחת את הקורס של פרופ' לדרהנדלר על יהדות ארה"ב בסיקסטיז?

  • יוני 11, 2013

    אלית

    אפרופו התגובות של שכניי מלמעלה: עכברתול, אמרו הר חומה. נא טיפולך בהקדם.