מגמות

יום ירושלים הווא חגיגה עבורנו ולאו דווקא בגלל צעדות הדגלים. פרסום השנתון הסטטיסטי של ירושלים הוא בשביל פיגורות מסויימות במערכת מקביל להוספת עוד הופעה של הבקסטריט בויז בארץ עבור פיגורות אחרות במערכת. ברשותכם לא נחשוף שמות.
אפשר להעביר שעות בנבירה בנתונים הסטטייסטיים, התקשורת לרוב הולכת למוכר ולטריוייאלי- כמה עזבו וכמה הגיעו פלוס כמה עובדות חסרות ערך שהלמ"ס מספק להם (השמות הכי פופולריים בירושלים או מדד שביעות הרצון). הלכנו על כמה נתונים אחרים בניסיון לבחון מגמות ארוכות טווח, ככל שיש כאלו. כמובן שהבחירה היא מראש חלקית ולא תספק תמונה מלאה אבל הנה כמה מהזוויות.
חינוך- הנה הגרף השמח, מספר התלמידים במערכת החינוך הממלכתית בירושלים:
mamlachtit

 

 

 

 

 

אחרי שנים של דעיכה הוא אכן גדל. רוב הגידול הוא במערכת הממלכתית-דתית בעוד הממלכתית רושמת גידול זעיר אך לפחות לא קטנה. מבחינת קצב הגידול השנתי- בשנתיים האחרוונת מערכת החינוך הזו גדלה ב-3.2-3.5% וזה יפה מאוד. מערכת החינוך החרדית באחוז גידול ממוצע של 1.9% בשנים האחרונות כאשר בשנה האחרונה היא צמחה ב-0.2% בלבד. אבל זה סיפור חלקי. הגרף הבא מציג את משקלו היחסי של כל זרם במערכת החינוך העירונית:zramim

 

 

 

 

הגידול המספרי במערכת החינוך הממלכתית בלם את הצניחה במשקל היחסי של המערכת, החינוך הערבי גדל בקצב ממוצע של 7% בשנה ומשקלה של מערכת החינוך החרדית ירד מ-43% ב-2005-6 ל-40% השנה.

בתחום הדיור נבדק תמהיל יחידות הדיור שנבנה בעיר לאורך השנים. המגמה לא מפתיעה- הרבה פחות דירות 3 חדרים והרבה יותר דירות 4-5 חדרים. לא בטוח שירושלים שונה מהתמונה הארצית בתחום, אבל בטוח משהו שצריך להפיק ממנו לקח ולחזור לבניית דירות 3 חדרים. נראה שישנה התאוששות בתחום הזה בשנתיים האחרונות אבל רחוק מאודש מהשיאים שידענו בעבר.

 

dirot

 

 

 

 

 

אחרון חביב הוא תחום התעסוקה. בדקתי מה משקל שטחי התעסוקה בקרב כלל השטחים שנבנים בעיר כל שנה. אין מגמה אחידה. רואים היטב את שנות השפל הכלכלי של ראשית המילניום ואת ההתאוששות. יש עלייה בכמות השטחים. הממוצע הרב-שנתי הוא ששטחי תעשייה, משרדים, מלונאות ומסחר מהווים 13% מכלל השטחים שבנייתם מסתיימת מדי שנה. היתר זה מגורים ומבני ציבור. כדי שיהיה שינוי מסיבי בעיר המשקל של שטחי התעסוקה חייב לעלות. בתל אביב מדובר על מאות אלפים של שטחי תעסוקה מדי שנה.

tasuka

 

 

 

 

 

זה מבט ראשוני על כמה זוויות. מקווה לנבור בנתונים בהמשך ולחזור עם עוד כמה תובנות. נתראה מחר בפיקניק

 

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



5 תגובות

  • יוני 6, 2014

    עמית (אחר)

    ניתוח יפה. ברשותך אוסיף תובנה משלי: אם רוצים לזהות מגמות רצוי להביט בנתוני החינוך היסודי, ושם (וגם בנתוני גני הילדים) מתברר שהמגמות חזקות עוד יותר ולא רק החינוך הממלכתי גדל אלא שהחינוך החרדי קטן. כן כן, שמעת נכון – מספר התלמידים בחינוך היסודי החרדי יורד, וזו כבר השנה השנייה ברציפות. כמובן שלא תשמע ולא תקרא על כך באף כלי תקשורת ארצי, כי שם מתמקדים בנתון הכי "סקסי" שהוא שיא ההגירה השלילית שנרשם בשנת 2012. המסקנה שלי מחיבור שני הנתונים היא די ברורה: משפחות חרדיות צעירות עוזבות את העיר.

    עוד הערות:
    1. בגרף של תמהיל יחידות הדיור חסר מקרא.
    2. כתבת שבתל אביב בונים "מאות אלפים של שטחי תעסוקה מדי שנה". אני מניח שהתכוונת למטרים רבועים, אבל כמה זה יוצא באחוזים וכמה זה יחסית לירושלים (במספרים מוחלטים ובאחוזים מתוך הסה"כ).

  • יוני 7, 2014

    רונן

    כבר קיום יש עודף. שטחי משרדים ומסחר בתל אביב.

    אני מניח שעוד נשמע על כך בקרוב.

    יש לשים דגש על קידום פרויקט הכניסה לעיר… מעניין האם ישפיע על הביקוש למשרדים בתל אביב. דעתי היא שכן… המדינה קטנה ולמעשה אין מקום לכל כך הרבה משרדים… לדעתי פיתוח תל אביב נעשה במישור הזה על חשבון פיתוח ירושלים. כאשר ירושלים תהווה חלופה ראויה מעניין מה ייקרה.

    לגבי העניין של החרדים ומערכת חינוכם, הירידה מאחר והנדלן בעיר רותח. אומנם יש ירידה בהפרש מחירי הנדלן בין ירושלים לפריפריה שלה אך עדיין עש לזכור שגם המחירים הן של הסביבה והן של ירושלים עלו ברמה אבסולוטית בשנים האחרונות.

    מבחינת משפחה חרדית זה או להיות או לחדול. משמע הם חייבים לעבור מהעיר לאזור זול יותר.

    שימו לב לבניינים החדשים ברוממה .. הם לחרדים אמידים בלבד.

  • יוני 8, 2014

    בני

    אכן החרדים עוזבים את העיר וזה מבורך לעתיד העיר – אין לי בעיה שהחרדים יחיו בעיר אבל לא רוצה שהם יהיו הרוב כי מדובר ברוב דורסני.
    השאלה היא מה עם הערבים ? אי אפשר להתעלם מהם כל הזמן במיוחד כשהם רשמית 37% מהתושבים. אני אומר רשמית כי לא יכול להיות שאין אצלם הגירה כלפחי או מחוץ לעיר אבל אין שום נתונים על כך. גם אצלם המחירים עולים מאוד מהר וכם הם כמו החרדים לא האוכלוסייה העשירה בישראל. אז מה שנכון לחרדים לא נכון לערבים ? איך אפשר לדעת ?
    אישית אני בעד שינוי הגבולות העירוניות של ירושלים ולהוציא כמה שיותר שכונות ערביות פריפרליות שאינן באמת חלק מהעיר, החל כמובן מכל השכונות ומחנות הפליטים שמחוץ לגדר.
    בנוסך הגיע הזמן להשקיע באמת בתושבים הערבים, בתשתיות, בשירותים, בכבישים, בחינוך, כמו כל תושבי העיר האחרים. רווחתם היא רווחתנו.

  • יוני 13, 2014

    רונן

    בני.
    כותב אני אליך הודעה זאת מניו יורק.

    אין שום בעיה שיהיו חרדים בעיר. ושיישארו. אין בעיה עם הערבים בעיר… שיישארו אבל תפתח את שכונתם.

    תפתח את מזרח ירושלים, תכניס את חוקי הבנייה לפעולה, תיישר דרכים וצמתים תפנה בתים, תקל במיסוי הבנייה ותכשיר עבירות בנייה. תן להם להרגיש שהם שייכים, והם ירוצו לך למועצת העיר.

    עכשיו בוא נראה את החרדים סוגרים כבישים או צמתים בעיר כשאין להם רוב במועצה?

    בניו יורק יש לך 700 שפות. יש קובנים לטינים כושים הודים טיבטים סינים קוראנים דרום אמריקאים נפאלים ומה לא. זה לא מפריע להם לנהל את העיר נכון. יש מערכת חינוך ובתי ספר מיוחדים ליהודים היספאנים ועוד… עיר היא מקום מרכזי ומוקד משיכה ובכללם לעדות דתות ומינים שונים מכל העולם.

    יש בלוקים שתשמע בהם עברית חצי מייל תשמע ספרדית ואחרי רבע תשמע אנגלית ואחרי עוד חצי תשמע סינית.

    העירבוביה הזו היא מה שיוצרת עיר מיוחדת וחזקה, אתה הולך בקווינס מאה מטר, יש לך מזללה הונג קונגית אחריה איטלקית אחרית פיצריה ואחרי מאכלים טיבטיים.

    יש לכם קיבעון בפיתוח העיר. העיר מתנהגת כמו ערים מרכזיות בעולם רק פשוט הישראלים לא יודעים לנהל אותה.

    היהודים מתנהלים עם תרבות ניהול של גטו וורשה ועם מגביות מתורמים מחול.

    כמו שאוכלוסיות שונות חיות בניו יורק בשלום כי המאחד בהן הוא העיר כך גם צריכים לחיות בירושלים.

    כרגע הערבים לא מקבלים כלום בעיר ולא החילונים כשתפסיק לקפח ערבים וחילונים בירושלים , העיר תראה אחרת.

    • יוני 14, 2014

      עמית (אחר)

      הרבה שטויות וסתירות פנימיות. אין לי כוח לפרט…