"ישנים בעמידה" או " מבחן בגרות"..?

יקיר "ירושלים האחרת", שייקה אל-עמי, שממנכ"ל את מינהל קהילתי "גינות העיר" ומעורב כמעט בכל יוזמה חשובה בעיר עם פוסט אורח, בתגובה לפוסט הקודם של עמית.

 

בפוסט מאלף ומחכים תיאר יפה ידידי עמית פוני את מצבה של החברה האזרחית בירושלים: "גם בירושלים אנו ישנים קצת בעמידה. ארגוני החברה האזרחית פועלים ורוחשים.. אך ברמה הפוליטית משהו השתנה. מרגע שניר ברקת התפקד לליכוד, צריך להתחיל להפנים ששעון החול מתקתק.."
אך אולי ניתן גם לתאר זאת אחרת, ולראות בשנים הקרובות את מבחן הבגרות של הציבור הפלורליסטי ושל מנהיגותו הקהילתית והאזרחית. בעבר, הפוליטיקה העירונית הייתה זו שקובעת לבדה את סדר היום העירוני, ואת צביונה של העיר. בשנים האחרונות, כחלק מתופעת התעוררות ירושלמית רחבה ומקיפה, החברה האזרחית הפכה להיות שותפה משמעותית בקביעת סדר היום העירוני. מאבקים אורבניים שהטביעו את חותמם על פני העיר (שער המושבה, פארק המסילה, עמק הצבאים וכו'…), מהפכת השבת הירושלמית, גינות וספריות קהילתיות, יוזמות בתחום הסובלנות, ועוד יוזמות קהילתיות ואזרחיות לרוב. מינהלים קהילתיים ומגוון ארגוני קהילה וחברה אזרחית חברו למהלך, והבינו את מקומם ותפקידם המאפשר, המחולל, המוביל והמעצב. לא בכדי חלק גדול מהמהפכה האמורה התחוללה במרחב שכונות הציבור הפלורליסטי. ציבור שירושלים היא מושא אהבתו, אך גם שנים רבות הייתה מושא תסכולו. עד שהבין כדברי חברתי תהילה נחלון ש"אנחנו האנשים להם חיכינו.." או כפי שאוהבים לומר אצלנו בגינות העיר "העיר שייכת למי שמוכן להיאבק עליה..".
המערכת העירונית בראשותו של רה״ע ניר ברקת, הבינה את הפוטנציאל האדיר של ההתעוררות האזרחית הירושלמית האמורה, נתנה לה מקום בחזונה ובתפיסתה וראתה בה חלק מצמיחתה של העיר. היא למדה בד״כ לתת לה גיבוי בפועל – לעיתים תמכה וסייעה, לעיתים לא הפריעה, אך במקביל גם הקפידה לסמן לה את גבולותיה. המהפכה האמורה מצאה את עצמה גם כחלק מרכזי בחזון 2020 של רה״ע: "טיפוח חוויית חיים אזרחית ייחודית לעיר ירושלים.. הזדמנויות למעורבות בחברה האזרחית המייצרות עוגן שלישי של משמעות.. ויכולת מעורבות והשפעה על הנעשה בעיר ובקהילה". אך גם במתכונת זו, הטון והבאלנס גם באשר לשכונות, נקבעו מכיכר ספרא, ועוללות יובלים במועצת העיר יוכיחו.
ניר ברקת כאמור כבר מכוון לתחנתו הפוליטית הבאה, המפה הפוליטית העירונית רחוקה מלהיות בהירה, והמערכת העירונית כולה מתמודדת עתה עם משבר / אתגר תקציבי לא פשוט. במקביל לסיוע קהילתי/אזרחי לעירייה במאבק מול האוצר, ולהתמודדות עירונית למניעת הקיצוץ בתקציבים החברתיים והקהילתיים, זו אולי השעה למהפכה הבאה של החברה האזרחית הירושלמית, בדגש על שכונותיה הפלורליסטיות – מהפכת הבגרות. מהפכה שעניינה שינוי שיווי המשקל ויצירת איזון מחודש בין כיכר ספרא, לשכונותיה וקהילותיה של העיר. סדר היום של השכונות הפלורליסטיות, צביון השבת וכו צריך להיקבע על ידן ולא מכיכר ספרא. התפיסה שלמישהו יש סמכות מוסרית למנוע מתושבי קריית יובל את רצונם לאפשר שבת משמעותית גם לציבור החילוני, באמצעות הקרנת סרטים בבית טיילור, היא מעוותת. המעמד היצירתי בעיר רוצה תרבות וזהות, ומבקש קהילתיות בדרכו שלו, ללא קשר לקואליציה העירונית, וסטטוס קוו בנושאי תרבות קהילה ו"חיזוק המעמד היצירתי" פשוט לא הולכים יחד.

הציבור הפלורליסטי באמצעות ארגוניו הקהילתיים ומגוון ארגוני החברה האזרחית, צריך לדעת לגבש לעצמו סדר יום שכונתי וירושלמי פוזיטיבי ברור, ואותו לקדם בנחישות ובלי פחד, תוך רתימת המערכת העירונית ממקום של עוצמה. הציבור החרדי הוא שותף מרכזי בניהול העיר [ואפרופו גם נכון ללמוד ממנו, את היכולת לגבש אתוס וסדר יום ציבורי ברור, גם במצב של מגוון פלגים וזרמים..], ובוודאי שנכון וצריך לחזק תהליכי שיח בין הציבורים. אך צריך לעשות זאת לא ממקום מתגונן או מאוים אלא ממקום של עוצמה אזרחית-קהילתית ושל סדר יום פלורליסטי העומד בפני עצמו.

יתכן שצודק עמית בניתוחו הפוליטי, במתכונת להתארגנותו של הציבור הפלורליסטי לקראת הבחירות הבאות "מועמד יחיד, בלי רשימות קטנות, שותפות בין הציבור החילוני לציבור הדתי לאומי (ועם הצעירים החרדים) ואחוזי הצבעה גדולים". אך קודם לכן, הגיעה העת למבחן הבגרות של מהפכת החברה האזרחית הירושלמית. מהפכה שעניינה חיזוק סדר היום הפלורליסטי במרחב השכונות המעורבות.

עיר בריאה וחסונה מחייבת גם תשתית איתנה וחסונה של קהילות באמצעות ארגונים קהילתיים מחוללים ומאפשרים ובעלי גיבוי ועוצמה קהילתית, וארגוני חברה אזרחית יזמים ופעלתניים. כול מנהיגות פוליטית, תצטרך לקחת בחשבון סדר יום ברור שכזה, ורצון מובחן של ציבור שמניע ומחולל את העיר, ומהווה את מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר שלה. משה לאון ו/או כל מועמד אחר שיבקש לשבת בעתיד בקומה שש בכיכר ספרא יהא אשר יהא, חייב כבר להכיר ולכבד זכות זו כמוסכמה עירונית ראשונית. "אמת מארץ תצמח.. וודאי ודווקא בירושלים, ומבחן הבגרות הראשוני כבר מעבר לפינה בקריית יובל..

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



2 תגובות

  • ינואר 12, 2016

    שושי

    ירושלים שהיא אבן שואבת ליהודי כל העולם היא ירושלים שכולם מרגישים בה בבית, פתוחה וסובלנית. ההצלחה שלכם בירושלים תשפיע על כל הסביבה עד קצות תבל. גם גוש עציון צופה ומחכה..לראות בטוב ירושלים.

  • ינואר 23, 2016

    שגיא

    תקוות שווא
    יקירי האתר הזה מאמינים, בדר שגם אני רוצה להאמין, בירושלים אחרת. ירושלים פלורליסטית, או למעשה ירושלים חילוית חברתית. העקרון הזה דחוק בין שני עקרונות, העקרון המתנשא עומת העקרון הכפוי. העתיד שהאתר מנבא מדלג בין השניים, לא מתחייב. לא רוצה ליפול לאחד מהם. העקרון הכפוי הוא העקרון שהרוב בעיר, העקרון שנראה נכון במבט ראשוני, והוא של ירושלים עיר הקודש "יהודית" (חרדית), בעוד שיקירי האתר רוצים ירושלים שמכבדת את כל הדתות, ומאפשרת חופש דת (וקהילה חילונית מתפתחת). לעומתו כאשר מנסים לבסס כוח פלורליסטי בעיר נופלים לעקרון המתנשא. במרכז העיר זה העקרון ה"צפון תל אביבי" של אמנים מנותקים ברובם, בבית הכרם ושכונותיה של קהילה מלאכותית (שוב ברובם) ובבית וגן, תלפיות וגילה חיי קהילה שאינם מחוברים לירושלים עצמה, מעין תת-ירושלים (כמעט מודיעין). ובין כולם, גם במרכז העיר וגם בבית הכרם ושכונותיה ובבית וגן ובגילה ובתלפיות ולמעשה בכל העיר עומדים החסידים. אני לא מתכוון לרבנים חרדים שמדביקים סטיקרים של "נא לא לנסוע ברחובותינו בשבת" וגם לא אלו ששמים מחסומים, אלא אנשים חסידי ירושלים של המאה ה21, שילוב מרהיב של עבר הווה ועתיד, אנשים ששוחרים בחירות וחיים חופשיים, שמיוצגים בחלקם באתר. יופי של אתר, חבל שלא מקשיבים לו מספיק,יופי של מקומות, חבל שהם מתמעטים, יופי של עיר, חבל על הדמוקרטיה.