חוטובלי

לכבוד הקוראת ציפי חוטובלי:

מוסררה

בקעה

מלחה

קטמון

שיח' ג'ראח'

טלביה

ראס אל עמוד

אבו דיס

אבו טור

ביום שתעברתי את השם שלך, נוכל לשקול את הצעתך. עד אז לכי חפשי הצעת חוק הזויה אחרת ליום ירושלים הבא. כזה הימין שלנו, מתעסק בדקלרציות וסיסמאות נבואות, בלי חיזוק ממשי לעיר הבירה. צדק בן גוריון ב-1949.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



14 תגובות

  • מאי 30, 2011

    עמית (אחר)

    צודק. כל ההנחתות האלה מלמעלה לא הצליחו לשנות את השמות השגורים בפי כולם וגם חוטובלי לא תצליח בזה. דווקא השימוש בשמות הערביים הישנים מעיד על סוג של בגרות ועל כך שאין לנו בעיה עם העבר של הארץ. כפיית שמות עבריים מעידה על איזה חוסר בטחון בסיסי בקיומנו בארץ, עד כדי הצדקת זכות השיבה (כי למה למחוק שמות אם אין לנו מה להסתיר?).

    לא כ"כ הבנתי את הקשר לבן גוריון. ככל הידוע לי הוא דווקא היה מגדולי המעברתים.

  • בן גוריון אמר שהימין יודע רק לדבר.

    בפועל יש שינויים שכן תפסו.היכל יד אליהו הפך לנוקיה, כיכר מלכי ישראל הפכה לככר רבין.
    אין לי כח למצוא עוד דוגמאות, אבל ציפי חוטובלי נראית לי סתם טרף קל במקרה הזה.

  • מאי 30, 2011

    עמית

    שמות של מקומות משתנים כל הזמן וזה תהליך טבעי ואפילו מבורך, אבל לא מכוח חוק. המחשבה שצביונה של ירושלים נקבע בהבל פה הוא קשקוש אבל זה סך הכל מהלך טבעי למי שמתעלם מהמציאות באופן שיטתי. רק חסר שדני דנון, התאום הרוחני, יעלה הצעה לדבר פה רק עברית.

  • מאי 30, 2011

    בן

    חטפתם (חטפנו) במחוזית..
    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4074972,00.html
    אז מה? בלי חקיקה פשוט לא יעזור?

  • אז הנה קח את היכל נוקיה, השם שלו השתנה בצורה הכי פחות טבעית , אבל השתנה לגמרי.
    אף אחד לא אומר היום יד אליהו.

    אני מנסה להתאמץ ולא מצליח לראות שום סברא חד משמעית כאן.
    סוף סוף נושא שאין לי בו דיעה.ירבו כמותו בישראל.

  • מאי 30, 2011

    עמית

    אני אומר נוקיהו וגם יד אליהו ולא אומר נוקיה. וזה אכן ויכוח לא חשוב. רק סימפטום למצבנו.
    בן- הבעיה היא שגם חקיקה (דרך הרפורמה בתכנון ובניה) הם חוסמים אז לא ברור איזו אופציה הם משאירים. עדיין לא הרמנו ידיים.

  • מאי 30, 2011

    מיכל

    סתומה. מזל שהכל פה כל כך מעולה שניתן להתרכז בשטויות:

    http://cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201111124

  • מאי 31, 2011

    ביילע

    ומה היא רוצה לעשות עם הגבעה הצרפתית? האם היא מתעקשת לקרוא לשכונה "גבעת שפירא".
    זה ממש להתעסק בשטויות.
    לגבי שמות של מקומות, זה מאד עניין של גיל ומתי בפעם הראשונה השתמשת בשם מסויים. קחו את הדוגמא של יד אליהו, לא ידעתי אפילו שהוא נקרא היום היכל נוקיה. וגם כיכר רבין אצלי בראש הוא כיכר מלכי ישראל.
    מעניין אם אתם הצעירים בכלל יודעים איפה זה "בניין הכנסת הישנה" או "ליד קולנוע אדיסון". אנשים מבוגרים עוד נותנים הוראות הגעה לפי השמות האלה.
    אם גב' חוטובלי רוצה לשמור על ירושלים יהודית שתדאג לדיור בר השגה לצעירים. זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי מלשנות שמות של שכונות.

  • מאי 31, 2011

    ערן טרבלסי

    מיכל, תודה.
    קשה לקבל תמונה מלאה מן הדו"ח בעניין ההגירה השלילית, כי חצי מן הערים שאליהן עזבו תושבים בכלל לא מפורטות שם, ו-65% מן הערים שמהן נכנסו תושבים, גם הן לא מפורטות.
    עם זאת, כיוון שאל בני-ברק, מודיעין עלית, בית"ר עלית ובית שמש יחד עזבו רק 20%, הרושם שלי הוא שהפעם יש רוב לעוזבים הלא חרדים. זה כנראה לא רוב של 80% (צריך להוסיף את אלעד, עמנואל, אשדוד ועוד), אבל אני מתקשה להאמין שהיישובים הללו יצמצמו את ההבדל ל-50-50, כמו שהיה במהלך העשור האחרון. לגבי הנכנסים – לגבי היישובים שכן צויינו, קצת פחות משני-שליש מן הנכנסים באים מיישובים חילוניים (אם כי יכולים לבוא משם גם חרדים).
    בקיצור, על פניו תמונה לא משהו.
    למישהו יש נתונים לגבי הרשמה לכיתות נמוכות בבתי-ספר יסודיים ולגני ילדים? מעניין לראות אם היפוך המגמה (גידול קטן בהרשמה למוסדות ממלכתיים, ובפרט חילנויים) שהחל בשנה שעברה אכן נמשך, או שמא היה זה מקרה חד-פעמי.

  • מאי 31, 2011

    עמית (אחר)

    עשיתי מחקר קטן על נתוני ההגירה והחינוך היסודי בדו"ח:

    הגירה – עם כל הערים חוץ מבני ברק יש לירושלים מאזן שלילי. לבני ברק מאזן אפסי (מספר כמעט זהה של יוצאים ונכנסים), גם המאזן עם חיפה נמוך מאוד – 70 "לטובתם". שיאניות ההגירה השלילית הן בית שמש, תל אביב ומודיעין, עם מאזן של כ-850 כ"א (בית שמש קצת יותר). בסה"כ ערים "חרדיות" מתוך הרשימה (אני כולל את בית שמש בהגדרה למרות שלא כולם שם חרדים) קלטו כ-35% מסך כל מאזן ההגירה מירושלים. מה זה אומר לגבי השאר לא ממש ברור. נראה לי שיש לא מעט הגירה לערים במרכז שאינן תל אביב, וההגירה הזאת היא לא-חרדית ברובה. מצד שני, גם חרדים עוברים לערים בפריפריה שלא נמצאות ברשימה. חבל שאין גם חלוקה למחוזות.

    חינוך יסודי: שוב, מה שחשוב זה המספרים המוחלטים וגם מגמות ארוכות-טווח. חישבתי את השינוי הממוצע בשנים תשס"א-תש"ע, והתוצאה היא שבחינוך הממלכתי יש ירידה ממוצעת של כ-2.5% כל שנה, בחינוך הדתי עלייה ממוצעת של 0.66% בשנה ובחרדי עלייה של 2.4% בשנה בממוצע. יש כמובן תנודות, כשהשנים שבהן הייתה ירידה חדה ביותר בחינוך הממלכתי היו תשס"א-תשס"ב (4%-), תשס"ב-תשס"ג (4.8%-) ותשס"ח-תשס"ט (3.8%-). בין השנים תשס"ט ותש"ע הייתה הירידה המתונה ביותר – 0.7% בלבד, וזה קצת מאזן את הירידה החדה בשנה שלפני כן. יכול להיות שיש טעות בחלוקה בין החינוך הממלכתי לממלכתי-דתי בשנת תשס"ט, כי החינוך הממ"ד רשם גידול של 5% שלמים באותה שנה לעומת קודמתה. החינוך הממ"ד התחיל בירידה (עד תשס"ד) ואז עבר לעלייה, חוץ משנת תשס"ח שבה הייתה ירידה של 0.4%. אם לוקחים את שתי מערכות החינוך הממלכתיות יחד, מקבלים ירידה חדה (כ-2% ומעלה) עד תשס"ד, ירידה מתונה יותר (0.5% בממוצע) ב-4 השנים הבאות ועלייה מתונה מאוד בשנתיים האחרונות (פחות מ-0.2% בממוצע).

    בחינוך החרדי המגמה ברורה, אבל יש כמה חריגות וקפיצות לא מוסברות (עלייה של 5.2% בין תשס"ב לתשס"ג לעומת עלייה של 0.5% בשנה שלאחר מכן וירידה, כן כן ירידה של 0.5% בשנה שאחריה). גם בין תשס"ז לתשס"ח הייתה עלייה "קטנה מדי" של 0.7% בלבד אחרי שנתיים של עליות חדות (3.9% בממוצע). בין תשס"ח לתשס"ט הייתה עלייה של 2.2% ובין תשס"ט לתש"ע 3%. זה בערך תואם את הממוצע על-פני התקופה שבדו"ח.

    עוד שתי נקודות (שאלות):
    1. עפ"י הדו"ח 26% מבני ה-20 ומעלה מגדירים את עצמם כחרדים. מישהו זוכר מה היה האחוז בשנים קודמות?
    2. אחוז המועסקים בקרב היהודים רשם עלייה קלה בשנה האחרונה. יכול להיות שזה בזכות כניסתם של יותר חרדים למעגל העבודה?

  • מאי 31, 2011

    ערן טרבלסי

    עמית אחר,
    תודה על הניתוח.
    בשנים קודמות אחוז החרדים בקרב היהודים נע בין 29% לבין 32%, אבל אני לא זוכר אם גם אז דובר על בני 20 ומעלה.

  • מאי 31, 2011

    ערן טרבלסי

    מה דעתכם על קורס בהבנת הנקרא ובניתוח נתונים לעיתונאים:
    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/246/031.html?hp=54&cat=869
    כפי שכתבתי בעצמי (וגם כתבתי בתגובה לכתבה), הדו"ח לא טוב, אבל מה שיוסי אלי הצליח לעשות איתו זו באמת כבר אומנות (של שקר).

  • מאי 31, 2011

    עכברתול

    אני דווקא מאוד אהבתי את ההצעה של חוטובלי. לא הבנתי על מה כל ההתקפה הזאת.
    למה שכונות בבירת העם היהודי נקראות בערבית? זה אבסורד.

  • […] בחגיגיות מובלעות יהודיות בראס אל-עמוד – או להבדיל ינסו לקבוע עובדות בשייח'-ג'ראח בעזרת שינוי כפוי של שם השכ… – מדינת ישראל תסיים את דרכה הנוכחית כגרסה חדשה של […]