הלכתם לעזה?

פוסט אורח של דודו, ידיד המחלקה, על האירוע בשישי האחרון ברחוב עזה ועל המרחב הציבורי בכלל:

זה לא פוסט אופטימי.

לפני מספר שנים נתקלתי במאמרו של פרופ' דניאל פלזנשטיין "אילוץ תהליך הצמיחה: המקרה של התפתחות תעשיות עתירות ידע בירושלים", שנכתב ב1989 (מאמר בכתב עת לשלטון מקומי, לתכנון ופתוח עירוני ואזורי, גליון 19-20). המאמר מתייחס לייחודיות של המקרה הירושלמי ולניסיון להקים תעשיות עתירות ידע במיקום לא מרכזי ובסביבה שהיא חסרה מסורת תעשייתית או כהגדרת הכותב: "מאמצי הפיתוח הינם "מאולצים" ו"נשתלים" לתוך סביבה החסרה מסורת תעשייתית ומנגנון עסקי תומך".

ייתכן כי ירדתם לסוף דעתי והבנתם מדוע בחרתי לפתוח את הפוסט עם אזכור מאמר זה אך אם לאו אסביר בהמשך.

מתוך היכרות ידוע לי כי מרבית קוראי הבלוג הגיעו לשלב החיים הבוגר המצריך קבלת החלטות המעצבות את העתיד (לימודים, עבודה, רכישת דירה, משפחה וכו') ויודעים שחלק אינהרנטי מתהליך קבלת החלטות נוגע גם לעיר בה אתה רוצה ובוחר לחיות, לעבוד ולגדל משפחה, תוך השוואות מרובות לערים אחרות בארץ ובעולם. השוואות אלו מתעצמות במהלך חיינו הבוגרים, בייחוד שכל ירושלמי חושב בילדותו כי ירושלים היא מרכז העולם (והמדינה). במהרה מאוד נחשפתי למציאות שבתחומים ורבדים רבים ושונים ירושלים אינה עיר גדולה (ה-עיר הגדולה) במובן המערבי-קפיטליסטי-כלכלי-חברתי.

הנסיגה שחוותה ירושלים מאז 1987 (ובמהרה מאז 1993) מתחברת מבחינתי לניסיון "ההשתלה" אותו מתאר פרופ' פלזנשטיין ו-"לניסיונות השתלה" נוספים בירושלים המנסים לאורך שנים רבות לשוות לירושלים קדמה ובכורה כלכלית,חברתית ותרבותית ולא רק בכורה לאומית-וסמלית שבפועל ולאורך השנים רק מזיקות לה (כתבה מפסח 2001). האם לירושלים יש סיכוי מבחינה אורבאנית (וללא קשר אך גם עם קשר לשאלות הפוליטיות-מדיניות-דמוגרפיות)?, האם פרויקט העתקת עיר הבירה הישראלית-ציונית וייצורה באופן מלאכותי על שולחן השרטוט ומחוצה לו, יסתיימו בכי רע בדומה לניסיונות קודמים בעולם (ברזיליה, קנברה, בלמופן בירת מדינת בליז, פוטרג'איה בירתה החדשה של מאלזיה-המרכז הפדראלי-אדמיניסטרטיבי מדרום לקואלה לומפור)?. חלק מהנתונים המונחים לפתחנו אומרים שאכן נכשלנו. התפיסה השלטת כיום לגבי ירושלים, ולא רק בת"א, קובעת שהציונות נכשלה בהשתלת החילוניות המערבית בירושלים אני הייתי אומר כי במבחן השנים הציונות נכשלה בהשתלת הציונות והישראליות בירושלים (אבל מה אפשר לצפות כאשר מתייחסים לירושלים כסמל לאומי ויהודי בלבד).

אני מספר לכם את כל זה כיוון שביום שישי האחרון הלכתי עם חברתי ועם עוד מאות צעירים ירושלמים לאירוע הרחוב הראשון ברחוב עזה, מניח שמרביתכם שמעתם עליו, היה פשוט כיף עם אווירה אורבאנית צעירה וניחוחות של חופש באוויר. באופן אישי(ובלי לקחת קרדיט) את המסע לעזה התחלתי יחד עם עופר ברקוביץ' לפני למעלה משנה. לבקשת סגן ראש העיר קובי כחלון כתבתי מסמך רעיוני לחיזוק וקידום הרחוב, מאז קוימו ישיבות שונות עם יורם ברוורמן מנהל רשות הצעירים בעירייה, גוייסו אנשי מינהל קהילתי "גינות העיר" והתנועות "רוח חדשה" ו-"התעוררות" והנה קיבלנו סנונית ראשונה וקריאת כיוון, יחד עם תכנית המתאר לרחביה העומדת טרם אישור סופי ועם האספרסו-בר שייפתח בקרוב בשדרות בן-מימון.

אירוע שהתקיים ביום שישי האחרון ברחוב עזה מחזיר אותי לחלק הפותח של הפוסט ולשאלות שעולות בדיונים חוזרים ונשנים של ירושלמים, ובכלל, על ירושלים והגנטיקה שלה כעיר שאינה "גדולה". אני תהיתי לדוגמא מדוע היה צריך לחכות לחבורה של צעירים אורבאניים(מתוך העירייה) לקדם אירוע שאמור להיות מובן מאליו בעיר גדולה, מדוע בעלי העסקים ברחוב, חלקם מאושיות חיי הבילויים בעיר, לא יזמו אירוע שכזה על אף הפוטנציאל הרב שיש לרחוב ולאזור רחביה, האם ההתערבות של העירייה מחויבת המציאות (ולא רק בפן המימוני-חוקי) ולמה לעזאזל הנוכחות ההמונית של הסטודנטים והצעירים בשכונה אינה באה די לידי ביטוי?. עמית כתב בעבר ובצדק, שעיריית ירושלים אינה צריכה להיות מפיקת מסיבות רחוב, אך האם יש די כוחות פרטיים שיחליפו את העירייה ויכנסו לנעליה בחלק מהתחומים הקשורים במרחב הציבורי ובתרבות?, לדעתי האישית לא. חברתי טענה כי האירוע ברחוב עזה נראה והרגיש לה כ-"מאולץ" ומכוון "מלמעלה למטה", מבלי לפגום באווירה הנעימה ששרתה במהלכו.

האם אנחנו בתחילתו של תהליך שינוי והרחוב "יתגלה" כפי שקרה לשוק או לחילופין יעבור מהפך כפי שקרה ברחובות שץ ובצלאל?. עיר או במקרה שלנו רחוב, צריך בסופו של דבר "לחיות" לבד ובאופן טבעי ולא מלאכותי, האם אחרי שיסתיימו אירועי הקיץ יחזור רחוב עזה לנמנם, האם ייהפך רק לדבר החם הבא או שיתחזק וייהפך באופן טבעי לרחוב אורבאני משמעותי? האינטרס שלנו שהרחובות והמרחב הציבורי יהיו בעלי זהות עצמית ועצמאית – עם עדיפות כמובן לזהות חזקה, מתפקדת ופעילה מבחינה אורבאנית – ולא תלוית שלטון זה או אחר.

האם האירוע הוא ניסיון "להשתיל" תרבות ואורבאניות במקום שאינו מתאים, לכאורה, או שהדי-אן-איי של העיר התלוי, מחד, במעורבות ממשלתית ועירונית בתחומי חיים רבים, מונע בפועל את ההתפתחות של השוק הפרטי והיזמות הפרטית ולמעשה גורם לפאסיביות שמופרת רק ע"י הכוונה מלמעלה?. מאידך, האם סירוס הפרהסיה הציבורית בעיר(בייחוד בין השנים 1993-2008 ע"י נציגי הציבור החרדי) גרם לכך שהעיר אינה מצליחה להשתחרר מהטראומה הזאת וגם מקומות עם פוטנציאל אדיר כגון שכונת רחביה (הן בפן הפיסי והן בפן החברתי-תרבותי), אינם מצליחים לייצר ווייב אורבאני באמצעות תהליך טבעי, כפי שהתרחש ברחובות בצלאל ושץ ודורשים התערבות כירורגית ומתמשכת של העירייה בתחום זה בפרט בתחומים רבים בכלל?!.

באופן אישי הייתי מקווה כי האקטיביזם, במובן החברתי והפוליטי של המילה, הקיים בעוצמה בירושלים, היה גולש גם לתחומים אחרים ובעיקר תורם לשינוי בפועל של המציאות, לשינוי תחושות התושבים הצעירים לגבי היכולת לשנות, לשינוי הדימוי של העיר ובעיקר לקיום סדר יום אזרחי,לטובת עתידה.

"לך לעזה" יתקיים פעמיים נוספות במהלך החודשים יוני ויולי במימון עיריית ירושלים, מינהל קהילתי גינות העיר ותנועת רוח חדשה .

 

 

 

 

 

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



39 תגובות

  • מאי 23, 2011

    הראל

    מההקדמה שלך הכנתי את עצמי להספד, ויצאתי מעודד. סך הכל היה טוב, לא? זה מה שחשוב. כמי שגר שנתיים ברחוב עזה (2005-7), אני חושב שהרחוב הזה בסך הכל מסתדר יפה מאוד לבד, ומאז שעזבתי אותו לטובת בקעה ממה שראיתי הוא רק הלך והתפתח עוד.

    אני יכול לחשוב על כמה וכמה אזורים אחרים שהיו יכולים וצריכים לקבל מתיחת פנים תרבותית/בליינית דחופה יותר מרחוב עזה.

  • מאי 23, 2011

    אודי

    מישהו יודע מה הסיפור עם סמדר?
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/243/236.html

    מחננו מודאג מאוד

  • מאי 23, 2011

    מיכל

    דודו,
    נקלעתי לעזה.
    אני לא רוצה לרפות ידיך או להפחית מערך העשייה המבורכת(!!), אבל התחושה שלי היתה של משהו מאולץ, לא חלק מה DNA של המקום.
    צרם לי לראות את החבר'ה מסתובבים עם החולצות של רוח חדשה וארגונים סטודנטיאלים נוספים. לא משום שפתחתי כאן תת בלוג של אופנה ירושלמית, אלא משום שהחולצות הארגוניות הללו היו סימבול למה שזה לא אמור להיות. זה ארוע שאמור לשקוק באינדיווידואליות וביצירתיות ומה רואים במקום? עדר. בואו נארגן את הסטודנטים כדי שיעשו מה שאנשים בני גילם אמורים לעשות מעצמם: ליצור, להתבלט, לומר משהו, להיות חלק מהמקום שהם מתגוררים בו.
    אני חושבת שתפקיד הרשויות הוא לעודד יצירה, יזמות, להקל בקבלת רשיונות (למשל-איך ניתן להפוך את השדרה המקסימה מול אדרבא למקום שבו תוכלנה להיות תערוכות מתחלפות מבלי שהיוצרים יאלצו למכור את נשמתם לשטן), או למשל הנגן ביבון -קסילופון (התרשמתי!) יוכל "להתמסד" ברחוב בדומה לנגנית הנבל במדרחוב- וכו'.

    ועוד משהו- אם לעוד ארוע ירושלמי תוזמן מרש דונדורמה אני אדחף למישהו את הראש לטרומבון.

  • מאי 23, 2011

    עמית (אחר)

    החולצות היו כנראה לכבוד הבחירות לאגודה שנערכו היום.

  • מאי 23, 2011

    דודו

    הראל,

    "דודו מודאג" ככה מכנים אותי ודודו אכן מודאג, מצטער על הפסימיות ויש לכך הסברים שונים ומשונים.

    הבעיה היא לא רחוב עזה כרחוב אלא התופעה שתיארתי, יותר מטריד אותי שבאופן כללי דווקא התחום שעומד בראש סדר העדיפויות העירוני החדש אינו צומח מלמטה במידה תואמת פחות או יותר את ההשקעה העירונית בתרבות לגוניה ובמוסדות התרבות. האם הגדלת ההשקעה בתרבות שמטרתה לעודד את "המגזר הפרטי" לא מייצרת בפועל את המצב ההפוך מהרצוי דהיינו ככל שהעירייה משקיעה יותר מתקבלת תוצאה הפוכה של העמקת הפסיביות עליה כתבתי?!. הייתי רוצה שיהיו עוד 5-10 חבורות דומות ל-"כמה סוכר" מרחוב ההסתדרות. אני חושב שהעיריייה אותתה מספיק ל"מגזר הפרטי" והוא אינו מגיב בהתאם.
    לגבי רחוב עזה הוא אכן רחוב עירוני מוצלח, ומרכז שכונתי שרבים כמוהו אין לנו בעיר אבל אני שואל מדוע הוא ממוקם כ-15-20 שנה באותה נקודה בסקאלת ההתפתחות שלו, מדוע הוא לא פורץ ועובר שלב אלא נבלם, הייתכן וזה קשור למגבלות קיימות (מספר החזיתות המסחריות לאורך הרחוב כמעט ולא השתנה, כוח קנייה דל יחסית של הסטודנטים אליהם פונים בעלי העסקים, בעיות חניה קשות, מדרכות צרות המונעות הרחבת הפרהסיה הציבורית)?. ואם ברחוב עירוני-מסורתי טוב התהליך אינו מתרחש או מתעצם אז לדעתי אנחנו בבעיה.

    מיכל,

    למעלה הגבתי על חלק מדברייך אני חושב שתמיד אפשר לעשות יותר אבל העירייה כיום מאפשרת הרבה יותר לכל מי שרק ירצה השאלה היא האם מעוניינים לבוא בכלל אלא להישאר כפרינג' והשאלה היא האם ישנה מסה קריטית. מישהו מנע מצלם/ת או אמן/ית לבקש לקיים אירוע בשדרה? הסיבה המרכזית שאנו רוצים להפעיל את האספרסו בר במקום כי זיהינו אותו כפוטנציאל להתרחשות עירונית. האם אני צריך לצאת בקול קורא לאמן שיקיים תערוכה בשדרה, ושוב אני חוזר על הדברים ששאלתי רטורית בפוסט מדוע זה לא קורא באופן טבעי?

    ידי אינן מתמלאות רפיון מדברייך אך כפי שכתבתי אני מוטרד מאוד מהתופעה שהדברים נראים מאולצים, מדוע מאות הצעירים שהיו ברחוב אינם מגיעים בכל יום שישי לרחוב, האם זה נובע רק מהעובדה שכיום השוק נחשב כמקום האופנתי ביותר לבילוי אורבאני?!
    על אף שאני טוען כי התהליכים צריכים להתרחש מלמטה למעלה ובאופן טבעי אני חושב שגם התפקוד המינורי של המינהל הקהילתי באזור רחביה משפיע (או למעשה אינו משפיע) על חלק מהתהליכים – אני יכול לומר שבתחילה נציגי המינהל היו מאוד סקפטיים ולא זיהו את הפוטנציאל של השכונה, הרחוב והתושבים הצעירים מעבר להיותה של רחביה שכונה מרכזית העיר בעלת היסטוריה מפוארת.

    עמית האחר,

    אתה עושה לנו חיים קלים, ובלי קשר נציגי הארגונים לובשים לרוב, את החולצות שלהם כחלק מהתחרות הקיימת ביניהם ובייחוד באירועים להם היה חלק בהפקתם.

    לגבי לב סמדר,

    הדברים נמצאים בבירור, לצערי התרחש מה שחששתי מלכתחילה, אנחנו יכולים להצר את צעדי הבעלים תכנונית אך בסופו של דבר לא ניתן להכריח אף אחד להפעיל בית קולנוע.

  • מאי 23, 2011

    בן

    דודו, איך לעזאזל ההחלטות האלו עוברות בועדות (גם במקומית וגם במחוזית)??
    זה קריטי למאבקים בשכונות.
    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4071502,00.html

  • מאי 23, 2011

    בן

    למה שמאות הצעירים יגיעו לעזה כל שישי? אחוז הצעירים שגרים ברחביה רק יורד בגלל כוחות השוק(לצערי הרב), והעסקים ברחוב אינם כה רבים או אטרקטיבים כדי למשוך אותנו מאזור השוק או מרכז העיר. זה נכון שלעזה ישנו הפוטנציאל הגדול (תמיד ישנה ה"תחושה" הזו שהולכים ברחוב) אבל מבחינת ההיצע אין יותר מדי כדי שנגיד שיש אבל לא מגיעים… להזכירך גם בשנותינו ברחוב הוא לא היה "מרכז בילוי" ואלו היו אותם 2 מקומות מלאים וסטודנטים בדרכם לדירה…

  • וואוו וואוו דודו.
    מודאג יש פה רק אחד.

  • מאי 24, 2011

    ערן טרבלסי

  • מאי 24, 2011

    ערן טרבלסי

    אליק מרגלית, כל הכבוד!
    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/243/482.html?hp=54&cat=869

  • מאי 24, 2011

    עמית (אחר)

    דודו המודאג (או המודאג2), נראה שהציפיות שלך מהמגזר הפרטי קצת גבוהות מדי, בעיר בכלל וברחוב עזה בפרט. באופן כללי בעלי עסקים לא ממש מתעניינים במה שקורה מעבר למאבטח, רק תן להם לנהל את המקום שלהם בשקט ושהלקוחות ימשיכו לבוא. בשביל אירועי רחוב צריך איזושהי מנהיגות מקומית ולמען האמת נראה לי די נדיר למצוא כאלה שהתפתחו באופן ספונטני. לדעתי זה מסוג הדברים שלא יזיק להם קצת דחיפה מלמעלה לפחות בשלבים הראשונים, ולא נורא אם זה נראה מעט מאולץ. ההתחלות אף פעם לא קלות וסביר שבאירוע הבא דברים ייראו אחרת. רחוב עזה עצמו, כפי שכתבת, הוא לא איזה רצף אורבני מרשים, אם כי אני לא מבין את טענתך שהוא לא התפתח ב-15-20 השנים האחרונות. אני דווקא רואה שינויים די גדולים בהרכב העסקים ובמספרם בשנים האחרונות. מצד שני, גם ברחוב עמק רפאים הנוח להליכה והמפותח הרבה יותר (יש שיגידו לא לטובה) לא היו אירועי רחוב עד לפני שנים בודדות, אבל שם המינהל קצת יותר פעיל ואולי זה באמת שורש ההבדל. בכל אופן יש לדעתי מקום לאופטימיות ולא צריך להיבהל מיוזמות שבאות מלמעלה.

  • מאי 24, 2011

    דודו

    בן,

    זה בדיוק מה שאני אומר, הדי-אן-איי של העיר מונע ממנה את ההתפתחות הזו – מימד התרבות היזמית כמעט ולא קיים במרבית התחומים, לטעמי רחוב שכזה בכל עיר מרכזית אחרת כבר היה במקום אחר.

    עמית האחר, זה לא עניין של ציפיות – לדאבוני וכפי שכבר כתבתי מגזר פרטי כמעט ואין פה (בייחוד בתחום הכלכלי). אגב כשאני כותב מגזר פרטי אינני מדבר על עסק זה או אחר אלא על יזמות תרבותית-כלכלית, על קבוצות אמנים, שיש להם אוזן קשבת יותר מבעבר ובמיוחד יותר מבשנים האחרונות.
    הבעיה של העיר בנושא זה שהדחיפה לרוב מלמעלה למטה – והרי אנו יודעים כיצד היו נראות השנתיים האחרונות לולא ההשקעה המסיבית של העירייה בתרבות (ושלא אובן לא נכון תמיד הייתה פה תרבות נרחבת בעיקר ממוסדת), אני רוצה שהרחוב/העיר יחיו לבד ולא יהיו תלויים בלופוליאנסקי או ניר ברקת.
    הטענה שלי לגבי רחוב עזה שהוא נמצא באותו המקום 15-20 שנה – תהליכי חדירת הסטודנטים החלו בשנות ה-80 ותחילת ה-90 כך גם כניסתם של בתי הקפה האופנתיים לרחוב ולכן אני טוען שמבחינת הפיתוח הוא באותו מקום, הוא לא הצליח לעבור לשלב שהפך אותו למרכז בילוי ברמה העירונית. עמק רפאים היה רחוב טוב ומרכזי והתפתח באופן אורגני רק אח"כ בא המינהל הקהילתי.
    אם סטודנטים מתגוררים ברחוב(ובוודאי שיש גם סטודנטים לאמנות) הייתי מצפה שיהיו קבוצות שפועלות במרחב כגון קבוצת כורש 14.

  • מאי 24, 2011

    דודו

    עדכון לגבי לב סמדר

    בכל הקשור להליכי הפירוק המקום נמכר לבסוף לאחות שרה צ'ציק (כזכור שתי האחיות נאווה ושרה היו בעלות המקום ושרה רכשה את החלק של אחותה),

    אך לסגירה הזמנית אין קשר לתהליך הפירוק, מבירור שהתבצע מול סרטי שני בעלי רשת לב, בית הקולנוע ישוב לפעול ברגע שתיפתר סוגיית השכירות. כרגע הציוד שמפונה הוא של בית הקפה וייתכן והמפעיל הקיים יוחלף

  • מאי 24, 2011

    הראל

    רק אני חושב שברחוב עזה יש היום יותר מקומות איכותיים מפעם, שחנויות לכובעים ופאות הפכה לגלידרייה אופנתית, חנות פרחים לפאב שכונית, פיצוציות הפכו למעדניות וכיוצא בזה – כלומר שיפור גם באיכות העסקים וגם במספרם? בהתחשב במגבלות הרבות של הרחוב הזה (לא מישורי, צר מאוד, פקוק וללא חניה), זה כמעט בגדר נס.

    הלוואי שדבר כזה, ותמהיל עסקים כזה, יקרה ברחוב הפלמ"ח (שיש לו נתוני פתיחה טובים יותר ומצבו הנוכחי גרוע יותר), או בפייר קניג שחשבתי שיש כוונה להפוך אותו לרובע אומנים (פחחח, על מי אני עובד) או בשכונה ההיא שיש לה שני שמות שמעבר לאוטוסטרדת חברון ואין בה קפה אחד לרפואה (ע"ע פוסט מהזמן האחרון), או אפילו בנחלאות המדוברת, שלא לדבר על בית הכרם האומללה שתקועה כבר מיליון שנה עם יוסי פקין, פלאפל שבח ופיצה פצץ ונדמה שהולכים לישון בה בשמונה בערב.

  • מאי 24, 2011

    בן

    הראל, המבנה ההוא בצומת בית הכרם הוא מקולל, כל חצי שנה היה מתחלף שם העסק, תמיד שעשע אותי איך פיצה הפכה להמבורגר לסנדוויץ צמחוני וחוזר חלילה…

  • מאי 24, 2011

    פינקס

    דודו.

    האם באמת תרצה עוד 'כמה סוכר?' ברחובות שונים???

    כי נראה לי שיש לי תשובה בשבילך איך זה יקרה… (אנחנו עובדים עליה בקיץ הזה!!! על התשובה!!!)

    <-8

  • מאי 24, 2011

    ערן טרבלסי

    הראל, אני מסכים איתך.

    כן – נראה לי שהוא מקולל כי כל מי שפותח בו מסרב משום מה לפתוח בשבת (אפילו לחם ארז, שלא הייתה לו תעודת כשרות, ובכל זאת לא פתח בשבת).

  • מאי 24, 2011

    בן

    אלוהים מעניש אותם…. P-:

  • מאי 24, 2011

    בן

    ואם בפעילות שכונתית מלמטה עסקינן…הקרנות שישי בקריית יובל חוזרות, כולם מוזמנים:http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4072566,00.html
    תגובה לא ממש ברורה של העירייה…

  • מאי 24, 2011

    עמית

    דל"מ- מי המפגרים?

  • מאי 24, 2011

    ערן טרבלסי

    בן,
    פרשנותי לתגובת העירייה (אני מניח שזו לא הכוונה, אבל אם הם עמומים, מותר לפרש איך שרוצים):
    החרדים צריכים להתחשב בצורך של המגזר החילוני בסרטים בשבת, והחילונים יתחשבו בצרכים של המגזר החרדי ולא יקרינו את הסרטים בשעות התפילה (יש בית כנסת ליד המגרש).

  • מאי 24, 2011

    בן

    סחתיין ערן, נהיית לארג'. אני מפרש זאת "אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות לחכות ולראות מה יקרה ואז נגיד לכם לאיזה צד התכוונו לתמוך, בינתיים שכל אחד יחשוב שאנחנו איתו."

  • מאי 24, 2011

    ערן טרבלסי

    אין לי בעיה להיות לארג' אם זה מאפשר לי חופש פעולה, ואחר מעשה לטעון שכך הבנתי את הדברים 🙂

  • מאי 24, 2011

    עכברתול

    אני בעד להקרין את הסרטים על קיר בית הכנסת עד שהחרדים יפסיקו להציק.

  • נו ברור שהחרדים.
    מחפשים עם מי לריב.
    מחפשים סיבות לריב.
    חלאס.

  • מאי 24, 2011

    עכברתול

    יצאנו פשוט קבוצה של אומוהים. איכס. קטש הגייז.

  • אפסים.פשוט אפסים.

  • להשאיר את נעימי, להעיף את כולם.

  • מאי 25, 2011

    עכברתול

    נעימי בבון, ריץ' אפס אגואיסט, וקטש פשוט נקניק תה. איזה אפס.
    קטש הוא החמור הגדול מכולם – הוא מנהיג כמו שאני צנצנת דבש.

  • מאי 25, 2011

    עמית

    גועל נפש. חרא על הקבוצה הזו.

  • מאי 25, 2011

    ערן טרבלסי

    אוי.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4073848,00.html

    לפחות הכתבת מציינת שבאולמות אחרים בעיר זה כן אפשרי.

  • מאי 25, 2011

    בן

    על דברים מסוג אלו פשוט לא ניתן לסנגר אל מול מלעיזיי העיר. בושה, ביזיון, ארכאי !
    לא ייתכן שכל פעם שהדבר תלוי באישור העירייה או באחריותה אז ההתנהלות היא סטייל בני-ברק. תפתחו אולמות תרבות, תפתחו מרכזים קהילתיים ומתנסים בשכונות מעורבות וחילוניות ותפסיקו להתחבא מאחוריי החלטות עבר פחדניות וחנפניות!

  • ולכן המטרה צריכה להיות להוריד מהאחריות של העירייה כמה שיותר.

  • מאי 25, 2011

    בן

    דל"מ, אם לא הייתי "מכיר" אותך הייתי מתפרץ עלייך. מה פתאום! אם ראש העיר שלי פחדן אז שיילך הביתה עם בעיטה כואבת בתחת. אני לא מוכן לעזור לעירייה לתרץ ולא לעשות. התשובה שלך זהה לתשובה שמצדיקה את קיומן של עמותות במקום לשכות רווחה ופעילות ממשלתית.
    יש מקומות בהן זה "נכון" יותר שהאחריות תהיה שכונתית או אגונית וכו' אבל להפריט אחריות מסיבות של אימפוטנטיות זה כמו לתת תעודת הכשר לאימבצילים הפחדנים שעושים עלינו צחוק בבחירות. מי שמאמין בדרכו צריך לא רק לפעול לשינוי נקודתי אלא מערכתי, כדי שגם ילדיו יזכו להנות מהתנהלות נכונה וצודקת.

  • מאי 25, 2011

    ziv

    אז הנה, קבל דוגמא הרבה יותר מגוחכת לכוחה של היזמות הפרטית.
    בתחנה המרכזית המפוארת שלנו (אגב, מהון להון כבר יש אפילו יותר משתי תחנות מרכזיות בירושלים לקווים בינעירוניים בישראל הריבונית אבל זה לדיון אחר) אין לוח זמנים לאוטובוסים בקומות המסחר. רק בקומה העליונה.
    באופן טבעי לא כל מי שמיהר לעלות גם ירד אחר כך לקניות או סתם כדי לקנות משהו לאכול (יש נקנוקיה בקומת הנוסעים). פעם שאלתי כמה אנשים בעלי חזות ניהולית בחנויות היותר מבוססות בתחנה – מדוע שהם לא יממנו התקנת שילוט זהה בקומת הכניסה. מילא שזה לטובת הנוסעים – זה גם טוב לעסקים. אף אחד מהם לא באמת ידע לענות על השאלה. והאמת היא שזה היה די מזמן, לפני שנתיים בערך. ככה שאין באמת תקווה שזה ישתנה… סתם משהו לגבי היכולת או הרצון של בעלי עסקים להרים בעצמם דברים די פשוטים שהם לגמרי לטובתם.

  • מאי 25, 2011

    עמית (אחר)

    תשובה קצת מאוחרת לדודו: אני מסכים עם הראל ולא חושב שרחוב עזה במצב כל כך גרוע, בטח לא ביחס לרחובות ומתחמים אחרים שהוא ציין (וגם כאלה שלא). לגבי יוזמות מלמטה – שים לב מי עמד (בין היתר) מאחורי האירוע – תנועת "התעוררות" שהיא האמ-אמא של ההתארגנויות מלמטה שאמנם הפכה לחלק מהממסד, אבל זה רק מוכיח למה התארגנויות מלמטה יכולות להגיע בירושלים. מצטער, אני לא שותף לפסימיות שלך. דברים קורים לאט וצריך לתת להם לצמוח, לפעמים ע"י דחיפה קלה מלמעלה ולפעמים פשוט ע"י איפשור (או אי-מניעה) של פעילויות.

    הערה בעניין הפועל כדורסל – אני חושב שכבר כמה שנים העסק לא דופק. עם כל הכבוד (ויש הרבה), נראה לי שדני קליין צריך ללכת. לא יודע מי יכול להחליף אותו בתפקיד התובעני הזה, אבל נראה לי שזה סוג הזעזוע שהמועדון הזה צריך כדי להתאפס על עצמו.

  • יוני 5, 2011

    אודי

    קפה סמדר נפתח מחדש להרצה.

  • יוני 5, 2011

    ערן טרבלסי

    מזל טוב ובהצלחה.