החזית העממית

רחוב הנטקה קריית יובל, מגדל חדש של חברת אלעד מגורים, מקבוצת יצחק תשובה, מתרומם במקום תחנת הדלק המנוחה של בית וגן, צד אחד של הפרויקט פונה לרחוב תורה ועבודה. בעוד מספר מועט של שנים- המשך של ציר הרכבת הקלה כולל תחנה. שדרה עירונית מרכזית. וזו החזית שתקדם את פני היורדים בתחנת שמריהו לוין / בורוכוב. חדרי אשפה ושנאים של מגדל המגורים הפונים לרחוב המרכזי, במקום חזית מסחרית נעימה.  כבר היה עדיף לקבל את הנוסעים בגז מדמיע ואלות. איך זה קרה? התכנית המקורית החלה על השטח היא תכנית ול"לית, אותו מסלול עוקף תכנון למתחמים מיוחדים שנועד להתמודד עם מצוקת הדיור של שנות התשעים והיא חלק מתכנון כולל למתחם "גבעת האנטנה". התכנית אושרה ב-1997, אנחנו כמעט עשרים שנה אחרי, העולים כבר נקלטו אבל תכניות הול"ל עדיין איתנו. תזכרו את זה כשתכניות הוד"ל של היום יגיעו למימוש יום אחד, הרבה אחרי שהבועה הנוכחית תתפוצץ. תכנית במ/5177 מייעדת את השטח למגורים ולמסחר ומקצה 8,000 מ"ר זכויות בנייה לכל אחד מהשימושים. הבניין הנוכחי נבנה מכוח התכנית המקורית, עם החזיתות המרהיבות שיפארו את עירנו. אבל הייתה גם הזדמנות לתקן, היזמים הגישו תכנית חדשה שמספרה 13670. בדיון להפקדה בחודש יוני 2011. התכנית החדשה הציעה תוספת של 3 קומות לבניין הנבנה כיום ועוד מגדל בן 18 קומות לצידו, תוך החלפה בין שטחים ציבוריים וסחירי ויצירת רחבה ציבורית ושטחי מסחר בין שני הבניינים. כל זאת מבלי להוסיף זכויות בנייה על התכנית במ/5117 אלא ניצול טוב יותר של הזכויות שאושרו בה. סעיף 8 בהחלטה להפקדה מתייחס למרחב הציבורי:   הוועדה מורה על תיאום החזית כלפי שד' קרית יובל, עם לשכת התכנון ומהנדס העיר, במטרה להקפיד על טיפול נאות של החזית כלפי שד' קרית יובל, תוך יצירת קשר ויזואלי ופיזי בין השצ"פ, המסחר והרחוב.

כנראה שהתיאום לא היה ממש מוצלח.

לתכנית הוגשו 5 התנגדויות, מינהל קהילתי יובלים התייחס בהתנגדותו לקיר האטום בגובה 6 מ' שמקבלים הולכי הרגל על רחוב הנטקה. נציגו ביקש להוריד את הכיכר המסחרית לגובה הרחוב. כאשר הוועדה המקומית דנה התנגדויות היא המליצה להרוס חלק מקומת החניון אשר יוצרת את הקיר האטום ולפתח כיכר מסחרית סביב תחנת הרכבת הקלה העתידית. היזמים דחו את הצעת הועדה המקומית מאחר ולטענתם הבניין כבר בנוי והוצא לו טופס 4. הועדה המחוזית קיבלה את עמדת היזמים והציעה שינוי יעוד של תא שטח אחר בתחום התכנית משצ"פ למסחר, כך שיהיה מסחר בקומת הרחוב ובכך להפיח בו מעט חיים. כמו כן, הוחלט לפרוש את שטחי המסחר העתידיים ולהנמיכם. אולי בכך יהיה מעט תיקון לנזק שכבר נגרם. אז מה המסקנות:

  1. הוכחה יעילות מסלול הול"ל ליצירת היצע יחידות דיור זמין ומהיר עבור העולים מרוסיה ושאר מחוסרי הדיור של שנות התשעים.
  2. מה מלמדים בבתי ספר לאדריכלות? לא ברור.
  3.  איך מחיים מרחב ציבורי, יוצרים אינטנסיביות עירונית תוססת? לא ככה.
  4. סוגיית הגובה במגדלים היא פחות מטרידה. מרגע שהוחלט שניתן לעלות לגובה אז 18 קומות או 24 קומות זה כבר לא באמת משנה. מה שבעייתי במגדל הוא נקודת החיבור שלו לקרקע והמרחב הציבורי שהוא יוצר. קירות אטומים, חדרי אשפה וחדרי שנאים הם בדיוק מה שלא צריך לפגוש הולך הרגל למרגלותיו של מגדל.

 

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



תגובה אחת עד כה

  • יוני 1, 2015

    אדריכלים אנונימיים

    האם היה לאדריכל מה לומר בנושא בכלל? נראה תמיד שהדיונים מתקיימים מול היזמים…