האם הפועל מסוגלת העונה ללכת עד הסוף?

 

לרגל העונה המרעננת של הפועל (מה כבר פברואר ולא החליפו זרים?) פצחנו בפרויקט מיוחד. מיטב כותבינו (ואלית) מנסים להבין אם זו העונה שהפועל תלך בה עד הסוף.  בתמונה: בילי תומפסון בדאנק הנפלא ביותר שנראה במלחה אי פעם, מאכיל את נדב הנפלד חצץ. 

האוהד הדרעק -עמית

מודה ומתוודה- מאז שהפסקתי לסקר את הפועל כדורסל, אי שם לפני עשור, לא חידשתי את המנוי. נהייתי אוהד חרא. מהסוג שמגיע רק למשחקי גמר וגם זה בקושי. רמת העניין צנחה מעונה לעונה, את הזרים ששוטטו על הפרקט במלחה תמורת משכורות עתק הפסקתי לזהות ומהפסדי הבית לקבוצות שהתקציב שלהם מסתכם במנה שווראמה הפסקתי להתרגש.

הפועל של העשור האחרון הפכה אצלי מהאלטרנטיבה המרעננת של שנות התשעים לקבוצה חמוצת פנים, סגורה וזועפת. נמאס לראות שחקנים ישראלים נובלים אצלנו ופורחים ברגע שהשתחררו מכבלי מלחה. וזה לא היה בגלל "המקומונים" או "התקשורת" כפי שההנהלה הקודמת נהגה לומר. הפועל הפכה לקבוצה שאיבדה את הקשר לאוהדיה ולמציאות.

השנה הדברים מתהפכים, שחקנים ישראלים שהיו על סף הספד פתאום פורחים באדום, אפשר למצוא שחקנים מתאבדים על שלטי הפרסומת ומשאירים שם כלייה או חלק מהסחוס בברך, שמחת החיים חזרה, ההנהלה כבר לא זועפת כמו חיקוי חיוור של שמעון מזרחי וכיף לראות כדורסל קבוצתי וחכם. אז האם זו העונה שהפועל תלך בה עד הסוף? למי אכפת. העיקר שיש שוב קבוצה.

המכביסטית- אלית

מאז ומתמיד הייתי אוהדת מכבי ת"א. לא שאני לא מפרגנת להפועל על ההצלחות שלה, כשכבר יש לה כאלה, אבל אוהדת אני לא.

אז בינתיים הולך להפועל לא רע בכלל וזה סבבה לגמרי. אבל אני די בטוחה שהשחקנים, צוות האימון, הבעלים והאוהדים- כולם מופתעים באותה המידה, כי מי בכלל האמין שיש שם ניצוץ של ווינריות בתוך מנטליות המכבי אכלה לי- מכבי שתתה לי- השופטים דופקים אותנו? מי חשב שהחבר'ה האלה מסוגלים להעביר עונה בלי להתבכיין על הליגה, על הקבוצות היריבות, על ההגרלות הקשות, על התקציב הנמוך, על השופטים ועל מזג האוויר. פייר, אני ממש מופתעת לטובה.

אני טוענת שרצף הניצחונות הזה הוא תוצאה של קארמה טובה. יש תחושה אחרת באוויר במלחה, תחושה שמשהו טוב קורה שם לא רק במשחק אלא בעיקר באנרגיה שבה המאמנים מאמנים והשחקנים משחקים, המשחק חזר להיות חוויה שנהנים ממנה, משהו שמצפים לו בשקיקה שיגיע והאוהדים חזרו לצעוק את הנשמה שלהם מהיציע כדי לעודד, ולא כדי להוריד.

זה כאילו שאחרי עשרים שנה חזרו למנטרה העדי גורדונאית הנעימה והחיובית, וזה עושה טוב לכולם. אולי אפילו יביא להפועל את המקום השני בליגה.

בברכת יאללה מכבי,

אלית.

נער המגבות- עידו:

 גילוי נאות: לכותב הייתה הזכות לנגב את זעתם של מיטב שחקני הפועל בעונת
93-94 מהפרקט במלחה: עדי גורדון, מיקי ברקוביץ מיקי ברקוביץ, נוריס קולמן
ורבים וטובים אחרים. זאת הייתה העונה של מנבר והאיראנים . בעונה שלאחר
מכן הפועל התרסקה אבל חזרה עם פפי,רועי אייל,  רדאנקו דובראש וקבוצה שלא
היה לה סיכוי להגיע לשום מקום אבל נתנה את אחת העונות המדהימות בהיסטוריה
של מלחה.
מאז עברו הרבה מים בגיחון: ארבעה גביעים, יול"ב קאפ, דרכונים צ'כים,
פיצות, סמי בכר, ירידה מהפרקט נגד מכבי ועוד הרבה מקרים משמחים ומביכים.
למרות שחבר טוב הציע לי לעשות מנוי בתחילת העונה ונאלצתי לסרב מסיבות
לוגיסטיות, התגלגלתי למלחה ביום רביעי האחרון למשחק נגד לובליאנה והיה לי
כיף חיים. נראה שהשנה יש קבוצה שמצליחה לחבר בין הכסף של תחילת 93-94
לבין הנשמה של 94-95. האם זו הקבוצה שתלך כל הדרך? כן. השנה? אולי, לא
בטוח. אבל אם הפועל תוכל לשרוד את המעבר לכסף הגדול ולארנה ולשמור על
הזהות וחדוות המשחק שיש במלחה לאורך יותר מעונה אחת אין לי שום .בעיה
שנלך כל הדרך עוד שלוש שנים

האב המיוסר- יאיר

כשהגעתי לירושלים, לפני שנות דור, החברים דאגו שאהיה "אוהד הפועל" (כדורגל כמובן) – אבל זה די נשאר על הנייר.

גם לגבי כדורסל – מעולם לא היה לי מנוי למלחה, ובעוונותי אני גם לא מי יודע מה מתעניין.

המשחקים שכן הלכתי אליהם היו בעיקר שנים אחר-כך, כשהבן שלי ביקש. הוא היה בחוג של הפועל והיה מקבל כרטיסים מדי פעם – היינו יושבים מתחת לסל, רואים מקרוב את השחקנים נכנסים זה בזה, ושומעים את הקללות מהיציעים. חוויה נפלאה. ואז הוא החליט שהוא מהגר למכבי. "מכבי??" נזעקו יחדיו הילד והפטריוט הירושלמי שבי "אתה בטוח??". "כן".

אז עכשיו אנחנו נוסעים ליד אליהו, הבן בצבעי צהוב כחול, ואני – מקווה שאף אחד לא שם לב כמה אני לא שלם עם כל הסיפור.

יאללה הפועל.

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



6 תגובות

  • פברואר 16, 2014

    עכברתול

    אין מקום לאוהדי מכבי בירושלים.
    מצטער.

  • פברואר 17, 2014

    עודד

    אח״כ היא מתפלאת שהיא לא מוצאת רווקים איכותיים. כולם במלחה.

  • פברואר 18, 2014

    אלית

    עכברתול, פסדר.
    עודד, קודם שכל הרווקים במלחה ילמדו לחנות איפה שמותר ולא יחסמו את כל הנתיבים בגולומב וימררו את החיים לכל מי שגר בסביבה.
    ואתה חצי צודק- הרווקים האיכותיים באמת נמצאים במלחה… כשיש משחק נגד מכבי.

  • פברואר 19, 2014

    עודד

    החונים הסוררים בדרך לארנה (מישהו שם לב שבהרצליה עושים קניות בארנה, ובירושלים צופים בספורטאים?) הבאה עלינו לטובה.

  • פברואר 20, 2014

    בן

    ירושלים נראית מצויין העונה וזה אחלה, אבל אני מחכה לראות רגעי אופי גדולים כמו שהיו בימים הטובים(הימים בהם עשו השלמות אימונים אצל יורם לצידנו..),, בתור אוהד קודם כל של האדומה מהעיר ההיא, אומנם קצת פחות יציבים אבל טונה של אופי והג'ינג'י על הקווים עושים לי פשוט טוב על הנשמה.
    ואלית, תמסרי לשמעון ש……כבר.

  • מרץ 2, 2014

    דודו

    התשובה לשאלה שבכותרת ככל הנראה ניתנה ביום ב' בשבוע שעבר