אין שכל

פעם היו קוראים לנו "מדינת חלם". חלם נשמע כזה שלומפרי, לא באמת מתכוונים לטעויות שעושים, נאיביים, חלמאים כאלו, אתם יודעים. אני חושב שמצבנו החמיר מאז. הנה שתי דוגמאות מעצבנות שהן מעבר לחלם, הן טעויות במזיד.
א. מדינת ישראל מעניקה הנחה של עד 50,000 ש"ח ברכישת קרקע למשרתים במערך המילואים (10 ימים בשנה למשך 6 שנים או 80 יום בכל התקופה). נחמד ויפה. איפה נתן מינהל מקרקעי ישראל את ההנחה החביבה הזו? במכרז בעג'מי ביפו. הרי ברור שזה המקום שהכי צריך כרגע לעודד בו התיישבות של יהודים. לא ירושלים שזקוקה לתוספת אוכלוסיה ציונית (מה היה מפריע למינהל להעניק הנחה כזו לקבוצה שהתמודדה בקוסטה ריקה? במידה וחבריה היו עונים על הקריטריונים?) לא בפריפריה המשוועת לאוכלוסיה צעירה. לא. דווקא בלב יפו, באמצע כל בעיות הדיור שיש גם ככה לאוכלוסיה הערבית באזור הזה. דווקא שם לדחוק את הערבים לפינה ולתקוע להם אצבע מעליבה בתוך העין. נהדר.
ב. הנחייה עלומה של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לבטל את החלטות מוסדות התכנון השונים לעניין דיור בהישג יד. בעולם הנורמלי, שיש עוד מי ששואפים להיות חלק ממנו, ישנה חקיקה ראשית המגדירה הוראות וכללים לעניין דיור בהישג יד. הערים משתמשות בכלים (הטבות מס, סובסידיות וכד') האלו על מנת ליצור פתרונות דיור. במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו הכל עובד הפוך. העיריות לבד מנסות להגדיר כללים, המדינה מתחמקת בשיטתיות מאחריותה בנושא. ואם זה לא מספיק, עד שבאו העיריות וניסחו כללים- באה המדינה ואומרת: שוברים את הכלים ולא משחקים. אז למה התכוונה הממשלה בתמ"א 35 כשקבעה שכל תכנית המוסיפה מעל 100 יחידות דיור לא תופקד מבלי שייבחן בה הצורך בדיור בהישג יד? למה התכוונה הכנסת בתיקון האחרון לחוק מינהל מקרקעי ישראל כאשר קבעה שאחת ממטרותיו תהיה גם אספקת קרקע לדיור בהישג יד? אם הנושא מצריך חקיקה ראשית, יתכבד משרד המשפטים ויוביל אותה, בתוך חוק התכנון והבנייה החדש, בנפרד ממנו, בהוצאות הנחיות ביניים למוסדות התכנון עד שתהיה חקיקה ראשית (כי בינתיים תכניות מתאשרות ורצות ויחידות דיור "מתפספסות"). להגיד לא זה קל מאוד.

שאלת תם: פפה, אני מסכים איתך שצריך לפתוח את תיאטרון ירושלים ואת כל מוסדות התרבות בעיר בליל שישי וביום השבת. אם זה כל כך חשוב לך- למה לא קידמת את המהלך כסגן ראש עיר, מחזיק תיק התרבות ויו"ר ועדת התרבות?

בן 36, ירושלמי מלידה, אבו-אל בנאת עם תעודות. בין יום מילואים אחד לשני עוסק בהתחדשות עירונית עבור חברת "מוריה".



15 תגובות

  • נובמבר 4, 2010

    בן

    עמית, אני זוכר שעניין התאטרון עלה עוד בזמני הקואליציה המורחבת..אם אני לא טועה ברקת דחה את ההחלטה לישיבות עתידיות..(שכולנו יודעים מה זה אומר…)
    וסתם כדי להרוס את היום למי שעדיין לא שמע.. http://www.ladaat.net/article.php?do=viewarticle&articleid=9465

  • נובמבר 4, 2010

    מיכל

    בן,
    איפה הם ימצאו בירושלים משהו ב-300 אלף ש"ח ליחידת דיור? המלונה של הכלבה שלי עולה יותר. אם הם מתארגנים על משהו כזה אני מעיפה את הג'ינס ועוברת לשביס.
    הפרוייקט שכרגע עומד על הפרק נמצא במרכז הארץ: "מה שכן היו מוכנים לחשוף יוזמי הרעיון, הוא שהפרוייקט המדובר במרכז הארץ, הוא מקום שבקרבתו מתוכננת בנייה עתידית לציבור החרדי, ושנחשב לפרוייקט הדגל של הבניה העתידית לציבור החרדי, מה שכמובן ייתן מענה מבחינת מוסדות הציבור הרבים המתוכננים לקום באזור."

  • נובמבר 4, 2010

    בן

    מה שמושך את תשומת ליבי הוא עצם הרעיון מאחורי האקט: התארגנות והסתרת זהות הרוכשים במטרה להכנס לשכונות חילוניות ולחרד אותן! אותי זה כמובן לא מפתיע, אני רק מקווה שכבר יפסיקו הקולות "המתונים" שטוענים שהם רק רוצים מקום לגור פה ולא מפריעים לאף אחד. מדובר על דריסת אופי החיים החילוני במכוון ולא על שום חיים שקטים זה לצד זה. בהתאם לכך הכל כשר למנוע מהם דריסת רגל בשכונות החילוניות.

  • […] אין שכל נשמע כמו עוד כותרת בנאלית, הצרה היא שהיא מדויקת להפליא […]

  • נובמבר 6, 2010

    עמית

    בן- זה לא צריך להפתיע. אני מהמר על לוד, גם מחירים ברצפה וגם אטיאס רוצה לשווק להם שכונה של 3,000 יח"ד באחיסמך

  • נובמבר 7, 2010

    עודד

    יש תכנית כזו גם לגבי בית הכרם. גם אם לא מתוחכמת ונבזית כ"כ, יש הנחיית רבנים לרכישת דירות בשכונה- בשלב זה בצד הערבי של שד' הרצל. יש גם מימון.

  • נובמבר 8, 2010

    עמית

    עודד- פרטים בבקשה

  • נובמבר 9, 2010

    בן

    http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/176/061.html
    היית שמח לשמוע תגובה קצת יותר מפורטת מהעירייה, היות וההתייחסות למנח"ח עלתה בכתבה..

  • נובמבר 9, 2010

    ערן טרבלסי

    השאלה החשובה יותר היא איפה נמצאים המבנים הללו. כל עוד מדובר בהקצאות המתאימות לאופי השכונה (כלומר מבנים לחרדים בשכונות חרדיות, מבנים לחילונים בשכונות חילוניות), אין לי שום עניין בתחרות על הכמות עצמה (כמובן שמספר הבניינים המוקצים צריך להלום את הצרכים עצמם).

  • נובמבר 9, 2010

    בן

    ערן, אתה כמובן צודק, זה בדיוק העניין..נשאר רק לנחש איפה ומה ההקצאות ומדוע…ביום שבו דוברות העירייה תפסיק לחזור על אותן סיסמאות או תשובות סתומות ותתחיל לענות לגופו של עניין שאלות ממין אלו יהיו מיותרות..

  • נובמבר 10, 2010

    עמית

    לפני שנה בדקתי את המצב, לפי דוחות של ועדת ההקצאות. יצא לי 53 הקצאות חרדיות מובהקות- ישיבות, בתי כנסת (נניח שהכל חרדי) וחינוך חרדי. לתרבות, השכלה גבוהה, מינהלים קהילתיים (נניח שהכל כללי), חינוך ממלכתי, חברה ונוער יצא לי 48 הקצאות. מדובר גם על הקצאות קרקע / מבנים וגם על רשות שימוש במבנים. מי שרוצה להרים את הכפפה, כי הנתונים לא מסתדרים לי, מוזמן לעיין בפרוטוקולים.
    מסכים עם ערן על שאלת המיקום של ההקצאות. מבחינה מתודולוגית נכונה גם ההבחנה שעושה העירייה כשאומרת שחינוך ממלכתי בד"כ לא נזקק להקצאות בנוהל הזה כי מדובר במוסדות מוכרים. יש את הנקודתיים שכולנו מכירים- רנה קסין הקטן שעבר לחרדים, קריית החינוך ברמות אשכול שאסור שיהיה בה ולו מוסד ציבורי אחד לחרדים, העברת ממ"ד למבנה של בי"ס רמות א', ממ"ד נוסף בקטמון, גן קלנר, ארגנטינה, הטכני של חיל האוויר שיאכלס את אורט רמות. המלחמה היא על המקרקעין הציבורי- זה מה שיכתיב את התפשטות אזורי המגורים במידה רבה ולדעתי פורום ארגנים למען ירושלים החופשית צריך לעשות עבודה קצת יותר רצינית ממה שנעשה בעיתון ולעסוק בהקצאות יומם ולילה.
    אבל הבעיה בעיני היא הצרכים הלא נגמרים של המגזר החרדי. פעם חסרות להם 1,100 כיתות, פעם 700 כל פעם מספר אחר. בור ללא תחתית שהמשאבים המוגבלים של העיר הולכים אליו. עד שלא ייעשה סדר בנתונים שלהם אני לא חושב שצריכים להקצות להם משהו. מקרה קטן, לפני כמה שבועות היה דיון על תכנית ברוממה, המלצת האגף תכנון עיר, שתאמה את בקשת המינהל הקהילתי הייתה להקצות שטח לארבעה גני ילדים שחסרים מאוד בשכונה הזו (שתכנית האב אנסה לחלוטין)נחשו למי הצביעו החרדים? בעד הציבור שלהם שצריך מוסדות ציבור או בעד היזם? אם לא הייתי שם כדי לראות את הבושה לא הייתי מאמין (אגב, הם הפסידו, הודות לקובי כחלון, התושבים והשכונה ניצחו). זה רק דוגמה קטנה להתנהלות של נציגי הציבור שלהם שמנותקים לגמרי מהצרכים הלגיטימיים לגמרי של התושבים ולמה? כ את הגנים האלו היו דוחפים לנו מחר לשכונה לא-חרדית.

  • נובמבר 10, 2010

    דתי לאומי מודאג

    חיכיתי לסיקרה קצת יותר מקצועית ומקיפה (תודה עמית*.
    כמה הערות:
    1.מתוך הישיבות ובתי הכנסת , אם 20-10 אחוז הלכו לציבור דתל"י ועוד 20-30 אחוז לציבור שסניקי (שרובו הגדול ציוני דה פקטו), הרי שהתמונה משתנה לחלוטין.
    2.אורח החיים הדתי,מה לעשות, הוא אורח חיים ש"זולל" מבני ציבור יותר מאורח חיים חילוני.קהילה דתית, אפילו קטנה, חייבת מבנה ציבור סביר במרחק הליכה לבית כנסת לשימוש על בסיס יומי.הצרכים של החילונים הם אחרים.

  • נובמבר 10, 2010

    עמית

    הסקירה שלי ממש לא מקצועית ומקיפה מכמה סיבות:
    א. היא נערכה לפני שנה ויותר ומבוססת על נתונים משש ישיבות של ועדת ההקצאות.
    ב. היא אינה מבחינה בין עמותה שכבר משתמשת בנכס ומאריכים לה את רשות השימוש ובין הקצאה חדשה.
    נדרשת סקירה ממצה יותר על מנת שנבין אם המצב טוב או רע ליהודים.

  • נובמבר 12, 2010

    דודו

    מדובר ב-6 גני ילדים ולא 4, ונכון, השכונה והתושבים ניצחו. התושבים החרדים בהלם מאופי ההצבעה של נציגיהם והם באו להגיד תודה לסגן ראש עיר שלכאורה לא חייב להם שום דבר כי הם "לא הציבור שהצביע עבורו".
    סיפורים מסוג זה קורים כל שבוע בוועדה לתכנון ובנייה ובכל שבוע לרוב, האינטרס הציבורי(לא משנה איזה ציבור) מנצח, למרות העסקונה החרדית, למרות שאין להם אלוהים, למרות שמדברים איתם פעמים רבות על כך שההחלטות שלהם פוגעות בעיר ובתושבים שלהם, זה יותר חזק מהם, ככה זה כשאתה המאעכר.
    והכל בשם "הצרכים של המגזר".

  • נובמבר 12, 2010

    עמית

    למרות שסיפורים כאלו אני אכן שומע לעתים קרובות מדודו- היה צריך לראות את זה בעיניים כדי להבין איך הם מתנהלים.
    רק ללמדנו שהאיום האמיתי על העיר הוא לא "החרדים", יש בהם קיצוניים כמו בכל מקום אבל הציבור החרדי אינו הבעיה אלא נציגי הציבור שלו והממסד הרבני הפרימיטיבי שלו. לשמחתנו בערים אחרות קיימת התופעה של מנהיגות ציבורית חרדית שאינה כפופה למרות הרבנים, מעודדת עבודה וחיה בשלום עם המדינה (סיעת "טוב" בבית שמש).