תחום העיצוב בירושלים צובר תאוצה בשנה האחרונה. יש את היוזמות הממסדיות של המרכז לעיצוב (פרויקט של הרשות לפיתוח ירושלים לשם

אתמול ישבתי בפורום שמנסה לקדם הדברות בין חרדים ושאינם חרדים בירושלים. על הפרק עמד נושא העירוב. לא מדובר בפורום מקבל

ימי ספורט מרתקים עוברים עלינו בשבוע האחרון. זה התחיל באובדן האליפות של מכבי חיפה. לא שאני חובב הפועל תל אביב,

הקרנבל שוב מגיע לעיר שחוברה לה יחדיו. מעניין עוד כמה שנים נחגוג את איחודה של ירושלים סוף האיחוד ותחילת החיים

זה לא צריך להפתיע ובכל זאת זה מפתיע לראות עד כמה עמוקה התהום המפרידה ביננו ובין החרדים. דוגמה לכך ראינו

היה מוזר ומדהים בעת ובעונה אחת לעקוב אחרי פרשת הולילנד מצאלים ולקבל עדכונים בלייב על הנעצרים והסתבכויות הפרשה. אין הרבה

אחרי שבועיים של מילואים בצאלים, קצת מחשבות לרגל ל"ג בעומר, הלא הוא יום ההוקרה לחיילי המילואים. אני מנהל חברה שמעסיקה

פרשת ענת קם-אורי בלאו משכה כצפוי הרבה אש בימים האחרונים על כל היבטיה: צו איסור הפרסום, חופש העיתונות, בטחון המדינה,

יובל כתב על הראיון ההזוי של שמעון מזרחי ל"הארץ" בתחילת השבוע ואני כמובן מסכים עם כל מילה. הבנאדם שייט בארבעים

על פי שנתון מכון ירושלים לחקר ישראל, בירושלים התגוררו בשנת 2007 כ-747,600 תושבים, מהם 260,500 ערבים (34.8%) ו- 487,100 יהודים

כלל בסיסי בקורס למדריכי כדורסל זוטרים- מי שרוצה לנצח חייב לשלוט בקצב המשחק. מאמן שלא ייזום ויכפה את סגנון המשחק

לא מבין את האנשים שנוסעים לצפון בחול המועד רק כדי להירקב בפקקים מגלילות עד ואדי ערה. יותר כיף לטייל בעיר

לפני שבוע בערך נחנך ברובע היהודי המבנה המשוקם של בית הכנסת "החורבה". אני לא רוצה להתעכב על המשמעויות ההיסטוריות אלא